סיפורו המדהים של מחשב יווני קדום בן 2,200 שנה

גוש חלוד בעל גלגלי שיניים שהתגלה במצולות הים בראשית המאה ה-20 עורר את סקרנות החוקרים. התברר כי זהו מנגנון אסטרונומי מורכב ומתקדם שנבנה ביוון העתיקה בשנת 205 לפני הספירה, ושימש לחישוב מיקומם של גרמי השמים

nrg היסטוריה | 9/4/2017 23:02
תגיות: מדע,ארכיאולגיה,חידושים והמצאות
חשבתם שהמחשב הראשון הומצא במאה העשרים? תחשבו שוב. בשנת 1902 התגלה במצולות הים, סמוך לאי היווני אנטיקיתרה, המחשב האנלוגי הראשון, שנבנה ככל הנראה ביוון העתיקה בשלהי המאה השלישית לפני הספירה. המכשיר נועד לחישוב מיקומם של גרמי שמים ותיארוך אירועים אסטרונומיים, וגם לחישוב מועדי המשחקים האולימפיים ביוון.
צילום: EPA
מנגנון אנטיקיתרה צילום: EPA

קבוצת צוללנים שצללו סמוך לאי היווני בשנת 1900 בחיפוש אחר ספוגי ים גילו במקרה על קרקעית הים שרידים של ספינת משא רומית עתיקה, שטבעה במאה הראשונה לפני הספירה. הספינות הרומיות שהפליגו מאסיה הקטנה לאיטליה היו חולפות בדרכן ליד האי הקטן והסלעי. 

בעקבות התגלית יצאה משלחת בחסות ממשלת יוון לצלילה ארכיאולוגית כדי לחקור את שרידי הספינה הטרופה, ומצאה כלים, פסלים, וחפצי אמנות מרשימים רבים. בין השרידים היה גם גוש חלוד, שבתחילה לא עורר את תשומת לבם של החוקרים. רק כעבור חודשים אחדים התגלה כי זהו מנגנון ברונזה ובו גלגלי שיניים רבים, שהיה מכוסה גיר. לאחר כמה עשרות שנים נוקה ההתקן, והחל מחקר שיטתי של פעולתו.

ההתקן עצמו דק, אורכו כ-33 סנטימטרים, רוחבו כ-17 סנטימטרים ועוביו כתשעה סנטימטרים, ובמקור היה מונח בתושבת מעץ. על המנגנון חקוקות כתובות בנות יותר מ-2,000 תווים. מדובר במכונת חישוב אנלוגית קדומה, שנועדה לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמים. המנגנון נבנה ככל הנראה ביוון, ומתוארך לשנת 205 לפני הספירה.

לצורך תיארוך הממצא יצרו החוקרים מפות המציגות את האירועים האסטרונומיים שהתרחשו לפני 2,100 שנים ומעלה, ומצאו כי ליקוי חמה נדיר שעליו הורה המנגנון המתוחכם התרחש 205 שנים לפני ספירת הנוצרים.

סיפורו של המנגנון המסתורי מאנטיקיתרה


המכשיר כולל שלוש חוגות - אחת בחזית ושתיים מאחור. החוגה הקדמית מציגה את 365 הימים בשנת השמש, ובמעגל הפנימי את שנים עשר המזלות. באמצעות סיבוב ידית ניתן היה להציג את המיקום המדויק של השמש, הירח וכוכבי הלכת האחרים בכל יום בשנה, ואת מצב הירח. כדי להבטיח דיוק, אחת החוגות בצד האחורי של המכשיר משקפת את המעגל המטוני - מחזור של 19 שנים, שנועד לתאם את לוח השנה השמשי והלוח הירחי.

החוגה השנייה מאחור מציגה את ליקויי השמש והירח. ייתכן שהמכשיר מבוסס על עקרונות הליוצנטריים (כלומר: שהכוכבים סובבים סביב השמש) ולא על ההשקפה הגאוצנטרית (הגורסת כי הארץ נמצאת במרכז היקום) שאימצו אריסטו ואחרים, והדבר מעיד כי ההשקפה ההליוצנטרית הייתה ככל הנראה שכיחה יותר באותה תקופה משסברו תחילה.

המנגנון מורכב ועדין ביותר, ורק במאה ה-18 שבו והופיעו שעונים ברמת מורכבות דומה. הוא מכיל יותר מ-30 גלגלי שיניים, ומבוסס על חישובים מתמטיים מסובכים. זהו אחד ההתקנים המכניים העתיקים ביותר הידועים, והוא עורר עניין בקרב ארכיאולוגים, פיזיקאים והיסטוריונים רבים.

אך רק במאה ה-21 נחשפה במלואה מלאכת המחשבת שהושקעה ביצירתו, כשהמדענים הצליחו ליצור הדמיה תלת ממדית של חלקיו הפנימיים של המכשיר. התגליות החדשות אפשרו לחשב את מידת הדיוק של תחזיות המכשיר, ונמצא שהן סוטות בכשתי שניות ליום בלבד. דגם משוחזר שלו מוצג באוסף הברונזה של מוזיאון הארכיאולוגיה של אתונה לצד הממצא המקורי, ודגם נוסף ממוקם במוזיאון האמריקאי למחשוב במונטנה.

צילום: EPA
שחזור של מנגנון אנטיקיתרה צילום: EPA
 
לממצא הזה חשיבות היסטורית רבה, שכן זוהי עדות ארכיאולוגית מוחשית למסורת יוונית עתיקה של בניית מנגנונים בעלי גלגלי שיניים. מלבד המנגנון הזה יש למסורת זו רק עדויות כתובות. מכשירים דומים מוזכרים בספרות העתיקה, אך זהו היחידי שנמצא עד כה.

המדינאי קיקרו מזכיר בכתביו שני מכשירים אסטרונומיים. האחד הוא מנגנון שבנה ארכימדס ובכיבוש סירקוס שבסיציליה בשנת 212 לפנה"ס נלקח והובא לרומא. מנגנון זה הציג את תנועת השמש, הירח וחמישה כוכבי לכת, וקיקרו, בן המאה הראשונה לפנה"ס, מעיד שראה אותו. גם סופרים רומיים מאוחרים יותר מזכירים את ההתקן של ארכימדס.

לא סביר שמנגנון אנטיקיתרה עצמו הוא אחד מאלו שתיאר קיקרו, שכן אלו היו ברומא לפחות 50 שנים לאחר התאריך שבו טבעה ככל הנראה הספינה. בכל מקרה, מדענים ששחזרו את המנגנון של אנטיקיתרה מסכימים שהמנגנון היה מורכב מכדי להיות יחיד במינו, וככל הנראה היו מכשירים נוספים מסוגו של זה שנמצא במצולות הים.

הסברה שמנגנון אנטיקיתרה לא היה יחיד במינו תומכת ברעיון שליוונים הייתה מסורת עתיקה של טכנולוגיה מכנית מורכבת, והיא עברה לעולם המוסלמי, שם נבנו התקנים דומים אך פשוטים יותר בימי הביניים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים