ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חלל ופיזיקה

נאס"א: נמצאו תנאים להתקיימות חיים בירח של שבתאי

מימן שזיהתה הגשושית 'קסיני' באטמוספירה של הירח אנקלדוס מעיד שבמעמקי אוקיינוס הקרח שלו מתקיימים תהליכים הידרו-תרמיים שבכדור הארץ תומכים בקיום חיים

באטמוספירה העוטפת את אנקלדוס, הירח השישי בגודלו מבין אלה הסובבים את שבתאי, זוהו עדויות לקיומם של תנאים התומכים בחיים. בכדור הארץ משגשגים חיים ארכאוניים בתנאים דומים במעמקי האוקיינוסים, במקומות שבהם פוגשים המים פעילות געשית וסלע לוהט. המחקר בנושא מתפרסם היום בכתב העת 'סיינס'.

את צוות המדענים הוביל ד"ר ג'יי האנטר וייט, חוקר במחלקה למדעי החלל ולהנדסה במכון המחקר 'סאות'ווסט' בסן-אנטוניו. הכלי המרכזי למחקר היה הגשושית 'קסיני', המשייטת במסלול סביב אנקלדוס. באמצעות 'קסיני' כבר למדנו בעבר שהירח אנקלדוס עטוף כולו באוקיינוס המכוסה בשכבת קרח, ומתחת לקרקעיתו הירח פעיל מבחינה גיאולוגית. הפעילות הגיאולוגית פולטת מעת לעת גזים מעורבים בפתיתי כפור מתוך מערכת של סדקים בכיסוי הקרח. בתוך ענני הגז הקפואים הללו מצאו כעת החוקרים סימנים כימיים לתגובות בין מים לסלע לוהט במעמקי האוקיינוס.

 

המדענים הסיקו שאם ימצאו נוכחות של מימן בענני הגז, הממצא יעיד על תגובות כימיות בין מים לסלע במעמקי האוקיינוס האנקלדוסי. הם בחנו כמה מעופים קודמים של הגשושית אל תוך האטמוספירה של אנקלדוס, ובמיוחד בדקו את המעוף העמוק ביותר, עד גובה 49 קילומטרים מעל פני השטח, שנערך באוקטובר 2015. בבחינת הממצאים של ספקטרומטר המסות של הגשושית הם זיהו כ-1.4 אחוזי מימן בתוך ענניו של אנקלדוס.

יש כמה מקורות אפשריים לנוכחות מימן בכמות כזאת בענני הפליטות הגזיים של אנקלדוס, אך המקור הסביר יותר מכל האחרים הוא תגובה הידרו-תרמית מתמשכת בין המים לסלע. החוקרים הסבירו שאילו הייתה כמות מימן קבועה בירח והיא הייתה משתחררת מתוך האוקיינוסים בקצב אחיד, ספק אם המימן היה נמצא שם גם היום, אחרי שאנקלדוס התקיים במשך מיליארדי שנים.
      
קיום תהליכים הידרו-תרמיים במעמקי אנקלדוס, לפי המדענים, מאפשרים תנאים לחיים זרים ומוזרים - כמו אלה שאפשר למצוא בעומק האוקיינוסים בכדור הארץ. כאן, במקומות שבהם מי האוקיינוס פוגשים פעילות געשית, מתקיימים חיים פשוטים מאוד של יצורים מעל-הממלכה הארכאונית – אחת משלוש על-הממלכות של הביולוגיה. היצורים הללו משגשגים מהאנרגיה הנוצרת בתגובה הכימית בין המים ובין הסלע הלוהט, ואינם דורשים חמצן כדי להתקיים. למעשה, הם "נושמים" ללא חמצן בתהליך המכונה "מתאנוגנסיס" – תהליך נשימה אנאירובי שבמהלכו נוצר מתאן.

החוקרים בהובלתו של וייט נזהרו מלטעון לקיומם של חיים דומים במעמקי האוקיינוס של אנקלדוס. עם זאת, הם הבהירו, "הניתוח תומך באפשרות של מתאנוגנסיס". לדבריהם, התהליך יכול להתרחש בתנאים הגיאו-כימיים שסביר שיתקיימו באוקיינוס של אנקלדוס: "לממצא יש משמעות לגבי האפשרות לקיום חיים במעמקי האוקיינוס, אף שתהליכים הידרו-תרמיים לבדם אינם יכולים לקבוע אם תהליך מתאנוגנסיס אכן מתקיים שם".

"התגלית של נאס"א מעניינת ביותר משום שאנו יודעים שנביעות הידרותרמיות מאפשרות לאורגניזמים להתקיים במעמקי הים בכדור הארץ", הסביר פרופ' יצחק בן-ישראל, יושב ראש סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה. "לפיכך, הדגימות של 'קסיני' מעידות על תנאים שעשויים לאפשר חיים באנקלדוס".
 
במחקר השתתפו חוקרים מהמעבדה לפיזיקה שימושית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומהמחלקה לאסטרונומיה וממכון קארל סייגן באוניברסיטת קורנל, וכמובן נאס"א, המפעילה את 'קסיני'. "התוצאות מייצגות התקדמות חשובה בהערכת האפשרות לקיום חיים על פני אנקלדוס", כתב ג'פרי סיוולד, גיאוכימאי וחוקר אוקיינוסים שהעריך את משמעות המחקר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg