ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

מייצר ההמבורגר המלאכותי: זה מה שנאכל בקרוב

בשורה לטבעונים וצמחונים: המדען פרופסור מארק פוסט, שייצר במעבדה את ההמבורגר הראשון שלא נלקח מבעל חי, טוען בראיון ל-nrg ו-360 כי בתוך 7 שנים נוכל לאכול בשר שלא דורש הריגת בעלי חיים. לדבריו, את הבשר המתורבת נאמץ בתוך דורות ספורים

כנס בינלאומי בנושא בשר מתורבת מתקיים היום (א') לראשונה בישראל. בשר מתורבת הוא טכנולוגיית ייצור בשר מתרביות תאים במעבדה, שאינה כרוכה בפגיעה בבעלי חיים. בנוסף, התהליך אמור להפוך את גידול הבשר לתהליך ידידותי לסביבה.

הכנס נערך בהשתתפות חוקרים מובילים, ביניהם הפרופסור מארק פוסט מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, שיצר ב-2013 את ההמבורגר הראשון מתאי גזע של פרה. מחירו של אותו המבורגר היה בזמנו יותר מ-300 אלף דולר, ויחסית לבשר שכזה, הוא זכה לביקורות לא רעות: במסיבת עיתונאים בלונדון קבע אז מבקר מסעדות כי "יש לזה טעם חזק, זה קרוב לבשר אבל זה לא עסיסי באותה מידה". אחר אמר כי "חסר לי השומן, זה די רזה, אבל התחושה של הביס באופן כללי היא של בשר".
 
ארבע שנים עברו מאז אותה השקה ראשונית, ונראה שכלכלת גידול הבשר כפי שאנו מכירים אותה עשויה להשתנות מקצה לקצה. התחום מתפתח בשנים האחרונות גם בישראל, ומעורר עניין רב. לדברי הפרופסור פוסט, בתוך לא יותר משבע שנים ניתן יהיה לקנות בשר מלאכותי בסופרים ובמרכולים: "בשביל מכירה בסופרמרקטים צריך שהמחיר יהיה תחרותי, ואני מצפה שזה ייקח בין ארבע לשבע שנים. כמובן, לפני כן הליך הייצור צריך להתייעל ולהעלות רמה, וזה גם תהליך שייקח בין שלוש לארבע שנים".

אם אנחנו מדברים על מכירה בסופרים – בשוק הבשר קיימים טעמים ומרקמים שונים. יהיה אפשר לייצר כך גם את הבשר המתורבת?

"זה בהחלט אפשרי מבחינת הטעם הסופי", אומר פוסט. "אבל מה שאנחנו עדיין לא יודעים הוא השאלה האם ניתן יהיה להשיג זאת באמצעות תהליך התרבות לבדו, כלומר שנוכל לייצר מרקם מתאים של דג או תרנגול במעבדה, או שבגלל שהייצור שלנו מבוסס בעיקרו על מרכיבי שומן, נצטרך לוותר על המגוון הזה בשלב הראשון של הייצור. בכל מקרה, תמיד אפשר להשתמש בתבלינים".

באשר לייצור הידידותי לסביבה של הבשר המתורבת, אומר פרופ' פוסט כי "בתהליך שלנו יש הפחתה בשימוש בחומרי גלם (פחמן, זרחן, מימן), וגם בשימוש במים. אמנם, ההפחתה בשימוש באנרגיה מוטלת בספק, אבל זה לא באמת מעניין בעיניי. אנרגיה לא תהיה בעיה בעתיד. הנושא העיקרי הוא שתהליך התרבות לא יגרום לפליטה של מתאן, שהוא אחד מגזי החממה העוצמתיים ביותר. היום גידול הפרות פולט לאטמוספירה גז מתאן רב, ולכן ודאי שזה יהיה שינוי חיובי לכדור הארץ".

 

בנוגע לייצור של צמחים, ירקות ופירות במעבדה, טוען פוסט כי תיאורטית ניתר לייצר כל סוג של מאכל באופן מלאכותי, כזה שלא ייפול מהמוצר הטבעי. עם זאת הוא מדגיש כי "איני רואה את הטעם בתהליך כזה. בבעלי חיים יש טעם, בגלל הרצון להפחית את פליטת גזי החממה. צמחים הם יעילים ממילא ועוזרים להפחתת פליטת פחמן דו חמצני לאטמוספירה, כך שאין סיבה לייצר אותם במעבדה".

דבר דומה הוא אומר על בנוגע לשוק הביצים: "כבר היום חברות רבות מציעות את המוצרים המסורתיים המבוססים על ביצים, כמו מיונז ובצק עוגיות, ללא שימוש בביצים אמיתיות. להחליף את המוצרים האלה עם שימוש בתחליפים ללא ביצים יפחית בסופו של דבר את הביקוש לביצים, ועל שאר הביקוש אפשר לענות בביצים שייוצרו בהליכים הומניים יותר".

כיצד תרגיע בני אדם שיירתעו מאכילת בשר שיוצר במעבדה? הם לא ירגישו שיש כאן משהו לא טבעי?

"אתייחס לשאלה החשובה הזו בכמה היבטים. קודם כל, בעולם שלנו אנשים צריכים להבין שהמונחים 'טבעי', 'מעובד' ו'תעשייתי', לא באמת קשורים ומתייחסים לדרישות הבסיסיות של אנשים מאוכל. הדברים החשובים באמת לאנשים בנוגע לאוכל שלהם הוא הבטיחות שלו, הבריאות שלו, וכן שליטה על התהליך. כבר היום אנחנו אוכלים הרבה דברים שהם לא טבעיים, מעובדים או תעשייתיים ולא אכפת לנו כל עוד הם זולים, מזינים ולא יותר מדי לא בריאים. לדוגמה, 1.5 מיליארד פרות על כדור הארץ אינן טבעיות. לא היו כל-כך הרבה פרות אלמלא הצורך של בני האדם.

"בנוסף", ממשיך פוסט, "בשר מתורבת צריך להיות מפוקח – ולכן הוא בהכרח בטוח יותר. הוא גם יהיה בריא יותר מהבשר הרגיל ויכלול חומצות של שומנים בלתי רוויים, ללא זיהום חיידקי או טפילי. כמו כן, בשר מתורבת יכול להיות מופק גם מקומית ותחת פיקוח רב יותר, מאשר הפיקוח שיש היום על משקי החי".
 

כך, טוען פוסט, "כל מה שנותר כעת הוא לדון באתגר האנושי, שהוא בוודאי לא טכנולוגי, אלא שייך לקליטת השינוי בעולם שלנו. חייבים להודות שיש תרבות בעולם שבה לבשר יש משמעויות סימבוליות (ציד, הרג, שליטה על מינים אחרים, כוח, גבריות, אידאליזציה של תרבות הבוקרים). כל האלמנטים האלה מושכים חברתית או תרבותית. לכן, תהליך אימוץ הבשר המתורבת ייקח זמן ואולי אף כמה דורות, עד שנוכל להשתחרר מהמשמעויות האלה, ולאמץ את הבשר המתורבת".

כשהוא מדבר על תכניותיו לעתיד, מספר פרופסור פוסט כי "האתגר הבא שלי הוא להאיץ ולשנות את תעשיית משק החי ברמה הגלובלית. מעבר לכך, בשבילי באופן אישי האתגר הוא ליצור סטייק או רקמות בעובי מלא, אולי גם לשימוש רפואי. שנית, לעבוד על מוצרים נוספים שאפשר לתרבת".

כאמור, לכנס היום שמתקיים ביוזמת העמותה לחקלאות מודרנית, הגיעו חוקרים מובילים מהאקדמיה בארץ ובעולם, יזמים מתחום הבשר המתורבת, תעשיינים מתחום הפודטק והביוטק כולל החברות שטראוס וזוגלובק, נציגי ממשלה, משקיעים ועוד. הכנס נערך בפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון בטכניון בחיפה, מהשעה 8:00 עד 18:00.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg