ראשי » מדע ומחשבים » מדע » חידושים והמצאות

הכירו את הפרח שחולל בהלה עולמית

סערה של ממש מתחוללת באיחוד האירופי ובארה"ב סביב פרח הפטוניה הכתומה. מאות טונות מושמדות ונזקים נגרמים למגדלים. הסיבה: מדובר בפרח שיוצר במעבדה. חושף הפרח: "חבל שפרסמתי את הממצאים שלי. הפרח לא מסוכן ואפילו יפה"

אחד התחומים השנויים ביותר במחלוקת בעולם הוא עולם ההנדסה הגנטית. מחד, ניתן על ידי תהליכים מדעיים שמבוצעים במעבדה, לייצר זני פירות וירקות עמידים למזיקים טבעיים וטעימים יותר. מאידך יש הטוענים כי אי אפשר לדעת כיצד השינויים הגנטיים שמבוצעים בצמחים ישפיעו על בני האדם. לדעת השוללים יתכן שאנו מייצרים צמחים הכוללים בתוכם סוגי רעלים חדשים שיפגעו באנושות בעתיד. החששות האלו הובילו עם השנים לפיקוח הדוק על התחום וליצירת אבסורדים מופרכים כמו סיפורו הלא יאומן של פרח הפטוניה הכתום.

ניסוי המעבדה שפרץ אל הטבע
בשנים 1987-95 ערכה חברת GE ניסויים ראשוניים בהנדסה גנטית לייצור פרחי פטוניה בצבעים חזקים יותר. התהליך, שהיה בראשית תחום ההנדסה הגנטית, הצליח לייצר פרחי פטוניה כתומים חזקים בעלי צבע בולט ויפה לגינות נוי. באותן שנים ההנדסה הגנטית היתה בחיתוליה ונעשתה על ידי שימוש ברעלים שונים שמנעו מגנים מסוימים להתבטא בצמחים. כך נוצר הפרח הייחודי והיפה שיוצר במעבדות החברה ובשדה מיוחד שהיא עיבדה. בסופו של תהליך יוצרו כ30 אלף פרטים שלא שווקו לשוק ולכאורה הושמדו. הסיבה לאי השיווק היתה החשש העולמי מצמחים מהונדסים גנטית וככל הנראה גם בגלל השונות של הצבע ביחס לפרחי הפטוניה הרגילים.

אלא שמתברר כי הצמח לא רק שלא הושמד אלא הוא שווק באופן מאסיבי במשך שנים רבות מבלי שאיש ידע שמדובר בצמח לא טבעי. את העובדה יוצאת הדופן גילה השנה במקרה ביולוג הצמחים טימו טיירי, בעת שירד מהרכבת בה נסע בהלסינקי. "ירדתי מהרכבת והסתכלתי על צמחי הפטוניה שהיו שתולים בתחנה והצבע הכתום היה לי מוזר. ידעתי שאין בטבע צמח כזה וחשבתי בהתחלה שאני מסונוור ואני לא רואה טוב". החוקר קטף צמח אחד ולקח אותו למעבדה כדי לבדוק את הDNA של הפרח. הממצאים היו חד משמעיים, מדובר בצמח לא טבעי וצאצא לצמחים שיוצרו בשנת 1987 ושלא שווקו אף פעם או קיבלו את אישור הרשויות.
 
טיירי, דיווח על ממצאיו כחלק ממחקר שערך כשהוא לא משער איזו תיבת פנדורה הוא פותח. מתברר כי הצמחים המהונדסים הפכו עם השנים לפופולריים מאד והם נפוצים מאד ברוב מדינות אירופה וארצות הברית ונמכרים במשתלות שונות. זאת מבלי שאיש מפקח עליהם או אישר אי פעם לזן הזה לצאת אל השוק. בעקבות כך הרשויות במדינות השונות הוציאו איסור גורף על המשך הפצתו של הצמח ושל עוד כ-7 סוגי פטוניה וכ21 צמחים אחרים שיוצרו עם השנים במעבדות החברה ולא עברו תהליכי רישוי, ופתחו במפעל השמדה ענקי שלו. מהלך זה יצא אל הפועל למרות שלא מדובר בצמח רעיל או מסוכן לבני האדם. "אם הייתי יודע איזה נזק אגרום למגדלי הצמחים וכמה רעש אחולל לא הייתי מדווח על התגלית שלי בכלל" אומר טיירי.

ההנדסה הגנטית וההיסטריה האנושית
עם זאת אחרי הפרסום החלו הרשויות לחקור כיצד השתחרר הצמח מהמעבדות לטבע כשאין כוונה לקנוס אף מגדל כיון שברור לכל כי מדובר בטעות אנוש. בכל מקרה התברר כי הצמחים שווקו במיליונים במשך שנים רבות וכי מדובר בפעל השמדה ענקי שיגרום ליצרנים רבים נזק עצום.
 

התגובה החריפה של האיחוד האירופי ושל הרשויות האמריקניות נובעת מהחשש הגדול שקיים בעולם מהנדסה גנטית וההשפעה שלה על בני אדם. לדוגמה בארצות הברית סוג של תירס מהונדס גנטית שיועד רק לבעלי חיים חדר אל השווקים כתירס רגיל והוכנס למוצרי טאקו רבים וחולל בהלה רבה.

הבהלה גרמה למאות סופרמרקטים באמריקה לזרוק מאות אלפי מוצרים עם הזן של התריס שיועד מלכתחילה למאכל של בעלי חיים בלבד. מציאות דומה קרתה ביחס לחיטה מהונדסת שיוצרה בארה"ב, ושהיתה עמידה לווירוס חיטה מסוים, ושהיה חשש כי היא חדרה אל השדות. בעקבות זאת מדינות רבות באסיה שקונות חיטה אמריקנית נמנעו במשך תקופה לייבא חיטה ממדינות שנות בארה"ב כשהם גורמות לנזקים כלכליים רבים גם כשבדיקות מדעיות לא הראו על הימצאותם של הזנים המהונדסים גנטית.

קושי לזהות צמחים מהונדסים
המקרה של פרחי הפטוניה הינו קל יחסית כיון שאלו יוצרו בתחילת הדרך. כיום ניתן לייצר צמחים לא טבעיים בטכנולוגיות שימנעו את הגילוי כי מדובר בDNA שיוצר במעבדה. אלא שמנגד בדרך כלל צמחים כאלו אינם מסוכנים כלל וכל המטרה בייצור שלהם הוא יצירת זנים עמידים למחלות. זו הסיבה מדוע במקביל לפעילות נגד הפצת הפטוניה המהונדסת שוקלים בארצות הברית להוציא מפיקוח את כל סוגי הצמחים המהונדסים גנטית שמטרת ההנדסה היתה לייצר צמח עמיד יותר בפני מחלות ושהוא נבדק ונמצא כלא מסוכן לאדם. בהקשר לכך מקווה טימו טיירי עצמו כי "הרעש המשונה והלא יאומן סביב הפרחי הפטוניה אולי יגרמו לבני אדם לפחד פחות מצמחים מהונדסים בעתיד".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg