הפתעה: מלחמת ששת הימים פרצה שוב בטוויטר
מה היה קורה אם מלחמת ששת הימים הייתה מתרחשת בעידן המדיה החברתית? איך הבכירים בממשלה ובצבא היו מתייחסים למאורעות, אם אלו היו מחזיקים חשבון טוויטר? משרד החוץ מספק את התשובה
מלחמת ששת הימים התחוללה כידוע הרבה לפני הרשתות החברתיות. בכך נמנעו מישראל ככל הנראה מיליוני עוקבים נלהבים שהיו נותנים לייק למדינה בעקבות הניצחון המדהים. מנגד נראה כי הרווחנו שלפחות בזמן אמת לא היה נגדנו קמפיין גלובלי אינטרנטי של ה-BDS.
ציוץ של לוי אשכול על הכרזה של נשיא ארצות הברית
משרד החוץ
אלא שמתברר כי במשרד החוץ החליטו לשכתב את העבר לטובת דור ה-Y שלא נוהג להוציא את הראש מהסמארטפון ובפרויקט Tweeting67@ משחזר המשרד את ההתרחשויות באותם ימים באמצעות דמויות היסטוריות מרכזיות. הדמויות שנבחרו הן: לוי אשכול, משה דיין, ואחרים וגם דמויות מדומות, ביניהן צנחן, אשת מילואימניק, עיתונאי זר ומתנדבת בקיבוץ בצפון, המתארים את העובר עליהם בימי המלחמה בטוויטר.
הקמפיין החל ב-14.5 עם ציוץ של לוי אשכול, ראש הממשלה במלחמת ששת הימים, שהודיע על כניסת כוחות מצרים לחצי האי סיני. מאז עסקו אשכול ושאר הדמויות בתיאור ההתרחשויות והלבטים של תקופת ההמתנה, כל פעם ב-140 תווים או פחות. ב-27 במאי לוי אשכול צייץ: "אני יכול להרגיש את המתח של הציבור. המצב הזה אינו יכול להימשך לנצח, אך אנחנו מוכרחים למצות את כל האופציות הדיפלומטיות".
עוד צייץ אשכול, "נשיא ארה"ב ג'ונסון הכריז שהמצור המצרי לא חוקי ומסוכן, אך איני בטוח שהאמירה הזו תספיק בכדי לעצור את נאצר". משה דיין צייץ, "אני שם לב לתמיכה הרבה למנות אותי לשר הביטחון. השאלה אם אשכול יתמוך". כמו כן, הוקם חשבון ייעודי לציטוטים נבחרים מאותה תקופה (@SixDayWarQuotes) המתעד את ההתלהמות הערבית לקראת המלחמה ומספק קונטקסט הכרחי – שהיום נוח לרבים להתעלם ממנו – להבנת צעדיה של ישראל.

ציוץ של הרמטכ''ל משה דיין
משרד החוץ
כמתבקש, נוצר האשטג ייעודי - SixDayWar# - שדרכו יכולים לעקוב משתמשי טוויטר אחר האירועים בזמן אמת, ואיתו מנהלי הפרויקט יכולים להשפיע על השיח הכללי ברחבי העולם סביב הנושא. עוקבים ברשת יכולים גם להגיב לדמויות ולקבל מהן תשובות, לנהל איתן שיחות ולהרגיש שהציוץ שלהם נשלח במכונת זמן 50 שנה אחורה.
בתשובה לשאלה מדוע נבחרה לפרויקט דווקא רשת הטוויטר משיבים במשרד כי זוהי הרשת הפופולרית והמשפיעה ביותר בחוגים פוליטיים-מדיניים ברחבי העולם המערבי – המהווים קהל המטרה המרכזי לפרויקט.
ד.ג'. שניוויס, מנהל מחלקת הדיפלומטיה הדיגיטלית במשרד החוץ, מסביר: "הפרויקט נועד לספר את המציאות דאז בשפה של היום. אין בררה. אנשים לא קוראים ספרי היסטוריה. אם אנחנו רוצים להשפיע ולספק כלים וידע שיאפשר לאנשים, במיוחד הדור הצעיר, להילחם בנרטיב השלילי, בסילופים מכוונים ובחוסר ידע, חייבים להשתמש בכלים עכשוויים. אנו מקווים שהפרויקט הזה יביא לחשיפה והבנה מחודשת של אחד הפרקים החשובים – והרלבנטיים ביותר עוד היום – בתולדות המדינה".

ההתלהבות של יאיר לפיד מהפרויקט
משרד החוץ
הפרויקט התקדימי הוא חלק מיוזמה רחבה של משרד החוץ לציון רצף היובלות המרכזיים השנה – 120 שנים לקונגרס הציוני הראשון, 100 שנה להצהרת בלפור, 70 שנה להחלטת החלוקה של האו"ם, 50 שנה למלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, ו-40 שנה לביקור נשיא מצרים סאדאת בירושלים. ובכך, גם דמויות מפתח נוספות מההיסטוריה הציונית כמו בנימין זאב הרצל (@HerzlTweets) חיים ויצמן (@WeizmannTweets) ומנחם בגין (@BeginTweets) הוחזרו לחיים בטוויטר והחלו לשתף את הציבור בתחושותיהם לאור האירועים ההיסטוריים והעכשוויים כאחד. משרד החוץ הוציא לפועל את הקמפיין בשיתוף עם מחלקת הדיגיטל של משרד יחסי הציבור בלונד 2.0.
ערך מרכזי נוסף של הפרויקט הוא היכולת "לגייס" דמויות העבר לאתגרי ההסברה של היום. כך, כאשר המחלקה המדינית של אש"ף צייצה בנושא הנכבה, עלה לא אחר מאשר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של ישראל והשיב להם בעדות אישית. הפרויקט התקדימי כבר זוכה לרוח גבית מצד יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר ומנהיג מפלגת יש עתיד שצייץ את התלהבותו מהמהלך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg