ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

"הקיצוץ בתקציב האוניברסיטאות גרם להידרדרות מעמדן בעולם"

לכבוד ליל המדענים שוחחנו עם פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי הרצליה, כדי להבין מה מצב האקדמיה בישראל ומה תורמת פעילות כזו לציבור הרחב - בדגש על ילדים - בארץ

ביום שלישי הקרוב ייערך ברחבי ישראל "ליל המדענים". מטרתו של האירוע היא להרחיב את מעגל הנחשפים לעולם המדע בישראל לכלל הציבור. החל מהשעה 17:00 יפתחו כל מוסדות המחקר ומוזיאוני המדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ויציעו מפגשים בגובה העיניים עם מדענים ומדעניות, סיורים במעבדות, הרצאות, הופעות, ניסויים, סדנאות חווייתיות ופעילויות מדע לילדים. הפעילויות מותאמות למגוון גילים והכניסה ללא תשלום. לקראת האירוע שוחחנו עם פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

פרופ' יאיר עומד בראש אירועי ליל המדענים בבינתחומי הרצליה ולמרות ההכנות הרבות ליום הוא נענה לתהיותינו על עצם היום, על השפעתו הממשית וכן על נושאים שונים בתחום המדע שמטרידים רבים בארץ.
בראש הדברים התעניינו בשאלה מדוע הציבור צריך להשקיע משאבים רבים כל כך בתחומי מדע שאין להם יישום בפועל. מדובר למשל בחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, בחקירת החלל העמוק, במחקרים על חלקיקי החומר במאיצי חלקיקים שונים ובעוד תחומים מרכזיים.
 
פרופ' יאיר משיב על כך כי אף שלא תמיד העניין ברור, "גם מחקר מופשט הוא לא באמת כזה; זהו מדע בסיסי עם יישומים פרקטיים במיוחד. לדוגמה, בתכנית החלל האמריקנית פיתחה נאס"א יותר מ-1,300 המצאות שונות, והן עשו דרכן לשוק האזרחי ונמצאות בידי כל אחד מאיתנו. הכוונה בין השאר לתקשורת ניידת, מזעור של מצלמות, חיתולים סופגים, מזון מיובש, מזרנים אורתופדיים, סקוטש אמריקני ועוד ועוד. כלומר הבעיות שמציג מחקר בסיסי לשאלות 'גדולות' מוצאות ברוב המקרים – אם כי לא תמיד - יישום פרקטי.

"אותו כלל נכון גם ביחס לחיפוש חיים בחלל. כאן אנו עוסקים בשאלה עמוקה שתסייע לנו להבין כיצד נוצרו החיים כאן וכיצד התפתחו, ומה יש בסביבה הטבעית של כדור הארץ שיאפשר את קיומם. כך גם נבין בין היתר את הסכנות לקיום החיים בעולם בעידן של זיהום מטורף ולחץ כביר על המערכות האקולוגיות עקב הפיתוח הכלכלי משולח הרסן שאנו חווים כיום".
 

איזו השפעה יש ללילה כזה על בני הנוער והציבור הרחב?
"המטרה בליל המדענים היא כפולה: גם להראות מה חוקרים כיום ולאן המדע הולך בעשורים הקרובים, וגם להנגיש מדענים כבני אדם רגילים, שאולי יהפכו ל-Role Models (דמויות לחיקוי) בעבור הצעירים, יסקרנו אותם וימשכו אותם לעסוק במדע ובטכנולוגיה. בסופו של דבר במערכת החינוך הישראלית אין מספיק מדע וטכנולוגיה, והבוגרים שלה יודעים מעט מאוד על העולם שסביבם ולא מבינים כיצד להגיע להחלטות רציונליות בנושאים קריטיים. חשיבה מדעית היא כלי הכרחי להישרדות בעולם המורכב של היום, ולצערי אין מספיק מזה בתוך המערכת הפורמלית. ליל המדענים הוא בעל חשיבות אדירה, בהיותו הזדמנות לחשיפה חווייתית ומרגשת של בני נוער לדברים שהם לא פוגשים בבית הספר".
 
בנוגע למצבה של ישראל בתחום המדע פרופ' יאיר אינו איש בשורה. לדבריו, "בישראל יש מוסדות מחקריים מעולים, אולם הקיצוץ שהושת על האוניברסיטאות בעשורים הקודמים מתחיל לתת סימנים, והעובדה היא שיש הידרדרות בדירוג המוסדות שלנו בסולמות הבינלאומיים. יש מחסור במהנדסים ובמדענים, אין מספיק תקנים לקלוט מדענים צעירים, ומדיניות הממשלה בנושא אינה עקבית. בסופו של דבר, הנושא של מצוינות מדעית בישראל הוא גם בעל משמעות קיומית, כי לולא היתרון המדעי שלנו אנו במצב מסוכן ולא יכולים להתחרות באומות עשירות וגדולות מאיתנו. המשאב האנושי הוא עדיין אוצר הטבע המרכזי של ישראל, והעיסוק במדע - כל מדע שהוא - מבטיח המשך פיתוח כלכלי ויציבות".

אילו מגמות מדעיות ישפיעו עלינו בעשורים הקרובים?
"זו שאלה קשה. המגמות הבולטות הן שילוב של מדעי האינפורמציה עם מדעי המוח והביולוגיה, גנטיקה ורפואה מותאמת. במקביל, שכלול והבנה של תהליכי ייצור ע"י רובוטים, חקלאות מדייקת ותחבורה מתוך ההכרח לשמור על הסביבה מפני שינויי האקלים המתרחשים בתקופתנו. העתיד מחייב עירוב של מדעי החברה ומדעי הטבע, בגישה בינתחומית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg