ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » טכנולוגיה

בלי פוליטיקה: מה יש לנורווגים ללמוד מישראל?

בין רובוטים לאוכל מהעתיד בשבוע החדשנות של אוסלו, כיכבה גם ישראל. איך הפך הסטארט-אפ הציוני לשגרירנו אצל ענקית האנרגיה הסקנדינבית, ומה כדאי ללמוד על אומת הדייגים שעשתה אקזיט?

יום שלישי, אחת עשרה בבוקר. בשבוע החדשנות של אוסלו, נורווגיה, עולים לבמה ארבעה אנשים כדי לדבר על טכנולוגיות חדשות בתחום הרפואה. הנואם המרכזי של הפאנל הוא ג'ון מדבד, משקיע ישראלי-אמריקאי, יזם ברמ"ח איבריו, המדבר על ישראל, אומת הסטארט-אפ שלדבריו היא אחת ממובילות החדשנות בעולם.

בשורה הראשונה נעמד קנוט אולסטאד, אזרח נורווגי שנפצע קשה בתאונת אופניים בצרפת לפני שש שנים. עד לפני שבוע התנייד אולסטאד בכיסא גלגלים, אבל תרומה שקיבל משגרירות ישראל באוסלו צפויה, סליחה על הקלישאה, לשנות את חייו.

התחיל ללכת באמצעות פיתוח ישראלי. צילום: זאב ינאי, יחסי ציבור שגרירות נורווגיה

 
  
האורות מוחשכים, אולסטאד, בליווי סייעת אישית, צועד במשך מספר דקות. הקהל נעמד בהתרגשות ומריע לו. חלק מהנוכחים מוחים דמעה, אחרים מצלמים באקסטזה. "אני מרגיש שאני הולך כמו מלח שיכור", הוא מספר. "אבל זה כל כך מרגש אותי לעמוד אתכם כאן היום, להסתכל לאנשים בעיניים ולא מלמטה".

וזה אכן מרגש. מרגש לצפות באולסטאד צועד אחרי שנים רבות בכיסא גלגלים. מרגש גם, כעיתונאי ישראלי, לשמוע את ישראל מוזכרת שוב ושוב בכנס. אין כאן דיון על פוליטיקה או על סכסוך מדיני – נטו חדשנות וסטארט-אפים.

ב-1965 החלו חיפושי הנפט והגז בים הצפוני. חברות אמריקאיות ואירופיות פנו לקבל רישיונות, ובמשך ארבע שנים המתינו כולם לבשורות. ב-1969, קצת לפני חג המולד, קיבלו הנורווגים, שכלכלתם התבססה עד אז בעיקר על דיג, מתנה: גילוי מרבצים עצומים בשדה אקופיסק, שצפוי להניב למדינה כסף גם בעשורים הקרובים.
     
בתוך כמה שנים הפכו הדייגים הסקנדינבים למעצמת אנרגיה, והפוליטיקאים מתייחסים בכבוד לשדות שלהם ומעניקים להם שמות כמו "מאגר שלגייה", מאגר טרול", ו"מאגר אזגארד" (משכן האלים במיתולוגיה הנורדית). היום נורווגיה היא המדינה השמינית בעושרה, יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם, ועדיין, שני שליש ממאגר הגז הנורבגי המוערך עדיין לא הופק בכלל. אבל המדינה הצפונית מקפידה להתבסס על רגולציה רזה, על שקיפות, והכי חשוב: על מחשבה קדימה. 

קחו לדוגמה את קרן העושר הנורווגית, שהגיעה בחודש שעבר לשווי של טריליון דולר בשל עליית השווקים ושערי המטבעות. מאז 1996 מעבירה הקרן בכל שנה 20 מיליארד דולר (161 מיליארד קרונות) למדינה, ואת שאר הכסף היא משקיעה בחו"ל. התקציב הנורווגי מתנהל כאילו אין רווחי נפט, הרווחים מהקרן ממלאים חוסרים בתקציב והקרן היא בבעלות העם. היא לא עבור חלק מסוים בעם, או עבור דור מסוים. היא עבור כולם.

נחזור לשבוע החדשנות של אוסלו, לרגע שבו נעמד קנוט אולסטאד והחל ללכת. מאחורי התרומה עומדת כאמור שגרירות ישראל. ואם תרצו, זה הרגע שבו החדשנות הישראלית הופכת למכשיר הסברה חשוב. הנורווגים, דייגים שלמדו שהים יכול להיות רגוע ונדיב, ובאותה מידה יכול אכזר וקמצן, מקפידים להביט קדימה. משאבי הטבע, הבהירו לנו במספר הזדמנויות, נמצאים בבעלות העם, צריכים לשמש לתועלת החברה, והכול תוך התחשבות בשיקולי בריאות, בטיחות וסביבה. זו שיטת העבודה שלהם בקרן העושר, ובשנים האחרונות הם פועלים בצורה דומה גם בכל הנוגע לחדשנות וקידמה.
 

  
שבוע החדשנות של אוסלו, שחגג השנה 12 שנה להיווסדו, הוא גולת הכותרת של נורווגיה, ואחד מאירועי הטכנולוגיה המובילים באירופה. מטרת הכנס, שמאחוריו עומדות עיריית אוסלו ו-Innovation Norway (רשות החדשנות הנורבגית) היא להפגיש יזמים, מדענים, חברות ומשקיעים כדי להציג ולייצר רעיונות בעלי פוטנציאל גלובלי-עסקי וחברתי. כותרת הכנס השנה היתה sustainABILITY. בעברית: קיימות, או משחק מלים המתורגם ל"שימור יכולת".

בכנס עצמו פגשו האורחים אוכל מהעתיד שכלל גלידה עם תולעים מקורמלות וקרקרים מצרצרים; הרצאות על חדשנות, על טכנולוגיה, על יזמות ועל חזון; רובוטים שצפויים לפעול בשטחי אסון, וגם משאית אוטונומית שאמורה להוביל סחורות ונראית כמו רובוטריק מתקדם.

באוסלו, שלקחה חלק בתיווך בין ישראל לרשות הפלסטינית עד לחתימת ההסכם ב-1993, הועלתה עם השנים ביקורת על התנהלותה של הממשלה בירושלים, בדגש על התעלמותה לכאורה מהחלטות האו"ם ביחס לסכסוך. היחסים הגיעו לשיא של הסלמה באינתיפאדה השנייה, אז התגברו הדעות האנטי-ישראליות בנורווגיה. אירועי המרמרה ומבצע עופרת יצוקה הביאו לשפל בתדמית הישראלית בקרב דעת הקהל במדינה, עד אוקטובר 2013, אז נבחרה בנורווגיה ממשלת מרכז-ימין והיחסים כעת מוגדרים חמים יותר.
 
אבל למרות הביקורת והמשבר ביחסים, בנורווגיה מעריכים מאוד את רוח היזמות הצברית, ובשנים האחרונות מבקשים ללמוד כיצד להוביל קידמה ורוח סטארט-אפית גם אצלם. קרן העושר הנורווגית משקיעה בישראל ב-81 חברות, השקעות בסך 1,316,787,512 דולר וסכום דומה באגרות חוב ממשלתיות, והיזמים הישראלים מתקבלים בברכה בהרצאות ובכנסים.

זו הסיבה שמשקיעים שם כעת במשאב האנושי. הרווח הגדול ביותר של נורווגיה הוא הידע והאנשים, הסבירו לנו במהלך הביקור. הוא מאפשר לתעשיית האנרגיה לגדול. התעשייה הזו משפיעה על תעשיות נוספות ועל הכלכלה בכללה. הנורווגים יודעים על מה הם מדברים. אחרי רווחי הענק על הנפט והגז, תעשיית השירותים והאספקה היא מנוע ההכנסה השני בחשיבותו לכלכלה במדינה, ובה יותר מ-1,100 חברות שפועלות בשווקים הבינלאומיים. ככל שהאתגרים הטכנולוגיים נעשים משמעותיים יותר - הם דורשים חשיבה יצירתית.

שגרירות ישראל באוסלו סייעה בכתיבת הספר "סטארט-אפ ישראל", שבמסגרתו חיפשו החוקרים הנורווגים ניקולאי סטורם אולסן והרמונד הולנד אנשי הייטק ישראלים מעניינים. יועץ התקשורת זאב ינאי, שמייצג את שגרירות נורבגיה בישראל, הציע את ג'ון מדבד כמרואיין. כך עלה גם הרעיון לשלב אותו כדובר בשבוע החדשנות של אוסלו.
 

 
מדבד, יליד קליפורניה שעלה ארצה בשנות ה-80, הקים וניהל בעבר סטארט-אפים, ועוסק בשנים האחרונות במיזם גיוס ההמונים OurCrowd - מעין מועדון משקיעים סגור הפועל בשיטת גיוס המונים ומשמש כקרן הון סיכון. זו הסיבה שהוא השתלב מצוין עם התרומה לאולסטאד, שבין מוביליה היו שגריר ישראל באוסלו רפאל שוץ וסגנו דן פורז. "השגרירות החליטה להשתמש בתקציב, שיועד במקור עבור קיום קבלת פנים ליום העצמאות, לרכישת מכשיר ReWalk שיוכל לשפר את איכות חייהם של משותקים נורבגים", סיפר לנו פורז. "קנוט אולסטאד הוא המשתמש הנורווגי הראשון במכשיר. לראות אותו קם מכיסא הגלגלים וצועד בעזרת המכשיר הייתה חוויה מעצימה, וחזקה הרבה מעבר לשליחות המקצועית".

מדבד מביט על הסטארטפים הישראליים בדבקות כמעט דתית. "לעסוק בסטארטאפ זה כמו להיות בשותפות עם אלוהים", הוא אומר לנו. " אנחנו לא מפרגנים לעצמנו מספיק. ישראל היא מקום שני אחרי עמק הסיליקון מבחינת כמות האקזיטים. אם תסתכלו על חברות חדשניות - אנחנו מובילים בתחום. בנורווגיה ישראל מתחזקת כמותג. הם יכולים ללמוד מאיתנו. ככל שהמדינה קטנה יותר – כך החלום צריך להיות גדול יותר. אין לנו את הלוקסוס של שוק מקומי גדול. היזם הישראלי חייב להתיימר לפרוץ בצורה עולמית. יש תחושת שליחות של יזמים ישראלים. הם לא פועלים רק עבור האקזיט, הם שגרירים בעולם שמסייעים בהסברה. בנורווגיה למשל אנשים מתרגשים לגלות מה אנחנו יודעים בהייטק. ישראל היא מותג בתחום הזה".

מדבד פועל רבות לדברור המותג הזה. "מדינות שלא היו בקשר איתנו מתחברות אלינו כעת בצורה לא רגילה", הוא אומר. "ההודים והאוסטרלים עובדים איתנו. הישראלים נושאים בדנ"א שלהם את ההזיה ולצדה גם את החזון. הסטארטאפ הישראלי הוא השגריר הכי טוב שלנו. אי אפשר לשנוא את ישראל כשמבינים את התרומה שלנו לעולם, והתרומה קיימת. ישראל הקטנה היא מעצמה בכל הנוגע לתרומה לכדור הארץ".

הכותב היה אורח בשבוע החדשנות של אוסלו מטעם שגרירות נורווגיה בישראל

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg