המנצחים הגדולים: סיעות הצעירים כבשו את מועצות הערים
האם המחאה החברתית הפכה לתנועות פוליטיות או שמדובר ברצון תמים להשפיע מבפנים. כך או כך, המנצחים האמיתיים בבחירות המוניציפליות היו רשימות הצעירים שפרחו ברחבי הארץ - ירושלים, תל אביב, קריית שמונה, אשקלון, חולון, רמת גן ועוד. אז מי אמר שהולך ופוחת הדור?
כך לדוגמא תנועת "התעוררות" הירושלמית, שקפצה ממנדט אחד לארבעה, בהרצליה רשימת צעירים "סביבה נטו" הכניסה שלושה חברי מועצה ובתל אביב התחזקה "רוב העיר" במנדט והפכה לסיעה השלישית בגודלה.

ואילו רק ההצלחות הגדולות. בקרית שמונה, רמת גן, חולון, קריית ביאליק ואשקלון זכו רשימות הצעירים בשני מנדטים, ובדימונה, נצרת עילית וקרני שומרון הצליחו הרשימות להיכנס לראשונה למועצת העיר. בין אם מדובר בעיר גדולה או קטנה, במרכז או בפריפריה, הצעירים הגיעו הפעם לקלפיות כדי להכניס את הנציגים שלהם, בניגוד לשאר התושבים.
"לפני חמש שנים הקמתי את רשימת הצעירים 'סביבה נטו' בהרצליה", אומרת בסיפוק מאיה כץ, יו"ר הסיעה. "הייתי בת 22 ונכנסתי למועצה עם מנדט אחד. בבחירות האלו התמודדנו שוב, והפעם הצלחנו להפוך לסיעה הגדולה במועצת העיר עם שלושה מנדטים.
"ההצלחה בבחירות הנוכחיות היא שילוב של ההישגים העירוניים שלנו בחמש השנים האחרונות, בשיתוף התחושה שהתגלגלה מהמחאה החברתית שצריך לרענן את השורות שבמערכות ולהכניס אנשים חדשים לעשייה הציבורית".
כץ מביאה כדוגמא להישגים שרשמה סיעתה בשנים האחרונות את הקמת מרכז הצעירים לפיתוח יזמות טכנולוגית, את המעורבות במאבק לפינוי שדה התעופה בהרצליה כדי לייעד את הקרקע לדיור, ואת קידום פתיחת מקומות בילוי כמו ברים ובתי קפה במרכז העיר. "הראנו שעם מנדט אחד עשינו הרבה, תחשבי מה נוכל לעשות עם כמה מנדטים" היא מסכמת.

כשחברי סיעת "התעוררות" הציבו כמטרה ארבעה מנדטים במועצת העיר ירושלים, היעד נשמע אז דמיוני. "אין כוח בעולם שיכול לעצור רעיון שזמנו הגיע", מצטט חנן רובין, מס' 2 בתנועה, את הסופר והוגה הדעות הצרפתי ויקטור הוגו.
"אני מאמין שבהקשר שלנו, העובדה שאנחנו צעירים, נקיים ובאים לדבר הזה מתוך אהבה אמיתית לעיר, הפכה אותנו מתנועה פוליטית חברתית לרעיון. וכשאתה נלחם בשביל רעיון, אתה מנצח".
לגבי הצלחת רשימות צעירים נוספות בשאר הארץ, מסביר רובין כי "הציבור הבין שלהיות צעיר זו לא המטרה אלא האמצעי. הצעירים לא באים להיאבק רק בשביל צעירים, אלא משתמשים ב' צעירות' שלהם כגורם שמביא שינוי.
"בכך שהם נאיביים, שהם נקיים. אנשים מבינים את זה ונותנים לצעירים את הכוח, כי רק ככה באמת אפשר לקדם את האינטרסים של התושבים ולא להיכנס לפוליטיקה של עסקנים".
ההצלחה של "התעוררות" מרשימה במיוחד לאור העובדה כי כל פעילי התנועה הם מתנדבים, ואין אחד שם שמקבל שכר. זה לא הפריע לתנועה לגרוף ארבעה מנדטים עם קמפיין דל תקציב, יחסית למפלגות אחרות בבירה.
"ביום הבחירות ראיתי את הפעילים של מפלגות אחרות, שהיו פעילים בשכר, יושבים מאחורי הדוכן ומחכים שהיום יעבור", ממשיך רובין, "הפעילים שלנו, לעומת זאת, לא עבר אדם ליד הקלפי שהם לא תפסו אותו ושכנעו אותו בלהט, וזה היה המפתח לשינוי שהוביל להישג שלנו".
המחאה החברתית אכן תרמה לפריחת רשימות הצעירים, אבל בירושלים, תל אביב, הרצליה ובעוד מקומות מדובר ברשימות שזו להן כבר קדנציה שניה. רשימת "צעירים חולון", לדוגמא , התמודדה גם בבחירות 2008, אך לא הצליחה לקבל אפילו מנדט אחד. הפעם הם החלו בעבודת שטח שנה וחצי לפני הבחירות - וגרפו שני מנדטים, תוך כדי שהם עוקפים מפלגות ארציות כמו הליכוד וישראל ביתנו.
"אנחנו שמחים לקבל את אמון הציבור", אומר איתי זילבר, מספר 2 ברשימה. "אני חושב שיש התעוררות בחתך הגילאים, בגלל ההבנה שאף אחד לא יעשה בשבילנו את העבודה. כלומר, שאם לא ניכנס לביצה הפוליטית, שנחשבת לקטנונית ומושחתת, ונפעל בשביל עצמנו, זה לא יקרה".
באופן מפתיע, רוב חברי רשימות הצעירים ברחבי הארץ לא היו מהפעילים המרכזיים של המחאה החברתית של קיץ 2011. עם זאת, כל נציגי הרשימות איתם שוחחנו מסכימים כי ההשפעה של אותה מחאה באה לידי ביטוי במעורבות הצעירים בפוליטיקה.
המעורבות הפעם לא היתה נחלתם של סטודנטים ומשפחות צעירות בלבד, אלא גם של החיילים, שאחוז ההצבעה שלהם עלה בעשרה אחוזים לעומת הבחירות הקודמות. במקרה של רשימת הצעירים בהרצליה, קולות החיילים אף העניקו לה את המנדט השלישי.
את ההצלחה הזו מבקש ליעד אילני מרשימת "צעירי רמת גן" לקחת צעד אחד קדימה. עוד לפני הבחירות האחרונות ארגנו מתמודדים מרשימות צעירות, מפגש של רשימות הצעירים ברחבי הארץ במטרה לפעול יחד.
"המטרה היא להקיף גוף שיהווה כר פורה של שיתופי פעולה בין רשימות הצעירים" מסביר אילני. לדבריו, במהלך מערכת הבחירות שיתפו רשימות הצעירים אחת את השנייה באסטרטגיות ובטיפים לבניית קמפיין. עכשיו הם מסתכלים קדימה.
"הרעיון הוא להקים גוף חשיבה שיפעל מול משרדי הפעולה והכנסת כדי לקדם ולפתור את הבעיות של התושבים הצעירים של ישראל".
הקמת הגוף הזה היא ניסיון לחזק את רשימות הצעירים, שלרובן אין "גב פוליטי" ממפלגה ארצית. מכיוון שחלק מהבעיות, כמו יוקר המחיה ודיור, משותפות לכל הערים, המטרה היא שגוף החשיבה הזה יעזור לפתור אותן יחד. "אין לי ספק שנוכל להשיג יותר מול חברי הממשלה והכנסת מאשר חבר מועצה בודד", טוען אילני.
עו"ד שי בכור מרשימת "הצעירים" ברמת גן קובע כי "הייתה לי השערה כי הצרכים של הצעירים ברמת-גן, הם הצרכים של הצעירים בכל רחבי הארץ. ערכתי מחקר וגיליתי שיש עשרות רשימות צעירים בארץ, והחלטתי לזמן את המפגש כדי שנוכל להכיר את כולם.
"לאחר שכל אחד הציג את עצמו ואת הצרכים בעיר, הבנתי שההשערה הייתה נכונה. הצעירים הבינו שאין מי שידאג להם, שהפוליטיקה היא כלי להשיג את המטרה הזו, והרבה מאוד צעירים החליטו לשים לרגע את החיים בצד ולהתמודד בבחירות לרשויות המקומיות כדי שיהיה מי שייצג אתה האוכלוסיה הזו. האוכלוסיה הזו מונה בין היתר גם נוער, חיילים, סטודנטים, צעירים, וזוגות עם ילדים."
בכור מוסיף: "קרה כאן דבר נוסף, גם המבוגרים החליטו להאמין בצעירים. שמנו לב שהצרכים של הצעירים הרבה פעמים חופפים לצרכים של האוכלוסיה הבוגרת יותר, ולעיתים אפילו גם לצרכיהם של הגמלאים. נושא חזות העיר למשל - נוגע לכלל האוכלוסיות, ואצלנו ברמת גן לא רק לצעירים הנושא הפריע. האוכלוסיה הבוגרת יותר מאסה גם היא, בדיוק כמו הצעירים, במי שייצג אותנו עד כה והחליטה להחליף חלק גדול מחברי המועצה. ראינו את זה גם בכנסת ועכשיו ראינו את זה בבחירות המקומיות".
לאחר כנס האיחוד, יזמנו הצעירים כנס בכנסת, בשיתוף ח"כ איציק שמולי, וחברי כנסת נוספים ממפלגות שונות. "לאחר הצלחת רשימות הצעירים בבחירות המקומיות, אנו מתכוונים להמשיך את שיתוף הפעולה. איחוד של כל הרשימות בכל הארץ יכול להביא לשיתוף פעולה פורה מאוד - נוכל לקדם דברים לא רק בתחום המוניציפאלי" אומר בכור, מחייך, ולא מוסיף.

האם ההצלחה של רשימות הצעירים תבוא לידי ביטוי בבחירות הבאות לכנסת? כרגע הם מבטלים את הרעיון של הקמת מפלגה ארצית שתתמודד בבחירות לכנסת.
"בועז טופורובסקי ניסה בזמנו להקים מפלגת צעירים, "צבר", ואני לא בטוח שזו השאיפה שלנו בשלב ראשון, למרות שאני מניח שיש מועמדים שזו המטרה שלהם בבוא היום", מוסיף אילני. "לי, אישית, יש אתגרים ברמה המקומית שעד שאני לא אשיג אותם, לא אמשיך לשלב הבא".
עם זאת, אילני מסכים שלאחר שנוצר ואקום בעקבות הזדקנות דור נסיכי הליכוד, נראה שצומחת הנהגה פוליטית צעירה בישראל. "אני אופטימי לגבי העתיד של הצעירים במדינת ישראל" אומר אילני, ומצביע על השינוי במועצת העיר רמת גן, שם שליש מחברי המועצה הם מתחת לגיל 40.
"נכנסו צעירים גם בליכוד, בבית היהודי, במרצ. זה לא שמישהו מבוגר הוא לא טוב, להיפך, חשוב שיהיו אנשים עם ניסיון, יחד עם צעירים חדורי מוטיבציה.
כך או כך, המבחן של אילני וחבריו יהיה בקלפיות של הבחירות הבאות לרשויות המקומיות. "את התוצאות של העשייה שלנו נראה עוד שלוש ארבע שנים, כשהתושבים יגיעו להצביע, והציניות והמיאוס מפוליטיקאים יחלפו".