 |
 |
|
|
|
|
| מהרגע שהומצא ועד היום נותר הצילום הקירליאני שנוי במחלוקת: המאמינים טוענים שהם מצלמים הילות, צ'י וצ'אקרות. המדענים אומרים שזו בסך הכל זיעה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
עומר יריב
17/6/2004 9:22 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנת 1939 הניח סיימון דווידוביץ' קיריליאן (Seymon D. Kirlian), טכנאי וממציא חובבן רוסי, את כף ידו על לוח צילום (הגירסה המוקדמת של הפילם), לחץ על כפתור והעביר לרגע קצר שדה חשמלי בעל מתח גבוה (וזרם נמוך) דרך ידו. כלומר במקום לחשוף את לוח הצילום לאור, הוא חשף אותו לשדה חשמלי. אותו רגע קצר, שהונצח בתמונה שבה זרחו אצבעותיו של קירליאן בזוהר כתום מופלא, היה רגע הלידה של ה"צילום הקירליאני" (Kirlian Photography), שמהרגע שהתגלה החל לגביו דיון בשאלה שגם היום ,75 שנה אחרי, אין לה תשובה חד משמעית: מה באמת רואים בתמונות שמצולמות בצילום קירליאני?
באותם ימים קירליאן השתעשע במה שהיה מכונה באתם שנים "אלקטרוגרפיה" (חשיפת נייר צילום לשדה חשמלי במתח גבוה). כשראה את ההילה הכתומה שהופיעה בתמונה הזעיק מיד את אשתו ולנטינה, ביולוגית במקצועה, וביחד ביצעו השניים מאות ניסויים בהם צילמו אובייקטים חיים, צומחים ודוממים. עם השנים הם הצליחו לשפר ולעדן את הציוד שבו השתמשו על מנת להפיק תמונות מוצלחות יותר, ואף עברו מצילום בשחור לבן לצילום בצבע. בתמונות של בני הזוג נראים האובייקטים המצולמים כשהם מוקפים בדוגמאות מרהיבות בצבעים פסיכדליים ומשתנים. בשנת 1961, לאחר שנים של מחקר, פרסם הזוג לראשונה את ממצאיו בכתב עת מדעי רוסי, שם הם טענו בתוקף שהצבעים שמתווספים לתמונה בזמן הצילום הם לא פחות מאשר הילות, או אנרגיית החיים, של המצולמים. לדעתם של הקירליאנים, הם הצליחו לתפוס בצילום את השדה האנרגטי שמקיף כל יצור בעל אנרגיית חיים (הגוף האתרי שלו, אם תרצו), ולטענתם אף ניתן להשתמש בטכניקת הצילום גם על מנת לאבחן מחלות ומצבים נפשיים אצל המצולמים.
ב-1970 הגיע הצילום הקירליאני למערב, כאשר אוזכר לפרטיו בספר בעל השם המזמין: "גילויים על טבעיים מעבר למסך הברזל". במערב, ובעיקר בארה"ב של תחילת שנות השבעים, כשהדי המהפכות והחגיגות של שנות השישים עדיין נשמעים ברקע, התקבל הצילום הקירליאני בזרועות פתוחות. מנקודת מבטו
של הניו אייג', משחק המדע את תפקיד הבריון של הכיתה שלא מפסיד שום הזדמנות להתעלל בניו אייג' ובעקרונותיו. המדע הרי לא מכיר בכל מה שהוא לא מסוגל לבודד, למדוד, לבצע בו ניסויים, ורוב הנושאים שבהם עוסק הניו אייג' אינם נופלים תחת הגדרה זו. הילה, נשמה, צ'אקרות, צ'י, כל אלו אינם ניתנים למדידה בכלים מדעיים, אינם ניתנים לתיעוד, בידוד או שחזור במעבדה, ועל כן אין המדע מכיר בקיומם. הניו אייג'רים אולי מתנהגים כאילו הם לא ממש מתרגשים מזה, אבל השאיפה הכמוסה להוכיח את צדקתם בעיני המדע קיימת, גם אם מתחת לפני השטח, מאז ומתמיד. הצילום הקירליאני, כך חשבו (וחושבים) רבים, הוא התחום שמסוגל לגשר על התהום הפעורה בין השניים. אם אכן צילום קירליאני מתעד את האנרגיה הבלתי נראית ובלתי מורגשת (לכלים מדעיים) שנמצאת בתוך כל יצור חי וסובבת אותו, הרי שזוהי ההוכחה המיוחלת. אבן הרוזטה שתאפשר למדענים ולאנשי הניו אייג' לתקשר ביניהם, ולאנשי הניו אייג' לקבל את הלגיטימציה הנחשקת.
כתוצאה מכך התנפלו על הצילום הקירליאני משני צדי המתרס. המדענים נכנסו מיד למעבדותיהם והחלו לעשות ניסויים, ואילו אנשי הניו אייג' ירדו למרתף והחלו לצלם כמו מטורפים (מצלמה קירליאנית די קל לבנות. רק צריך להיזהר מאוד עם המתח הגבוה והזרם הנמוך אחרת יכולות לקרות תאונות לא נעימות). והתוצאות? כל אחד מצא מה שהוא רצה למצוא, פחות או יותר, והעניין לא נפתר עד היום. זאת אומרת, כל אחד מהצדדים בטוח שהעניין נפתר, לטובתו כמובן. מצד אחד יש הרבה מאוד תמונות שמראות כיצד תוצאת צילום קירליאני משתנה כתוצאה משינוי במצב הנפשי והפיזי של המצולם. באינספור הדגמות הראו משתמשים בתהליך כיצד הם מסוגלים לאבחן מחלות, מצבים נפשיים ולקרוא אופי של אדם על פי צילום קירליאני. אחת הסדרות המפורסמות של הצילומים, למשל, מראה שתי אצבעות של זוג נשוי שצולמו בעת שהתבקשו לחשוב אחד על השני מחשבות עוינות, מחשבות הגנתיות, מחשבות אוהבות ובעת שהתנשקו. התמונות מדברות בעד עצמן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בסך הכל זיעה
|
|
|
 |
|
|
|
לעומת זאת, התוצאות של הניסויים המדעיים בצילום קירליאני הפוכות לגמרי. הצבעים המרהיבים, כך אומרים המדענים, הם לא יותר מאשר תוצאה של אפקט מדעי ידוע (corona (effect) על פיו החשיפה לשדה החשמלי מייננת נוזל (כמו למשל הזיעה שעל האצבעות המצולמות) בתהליך הדומה לתהליך יצירת ברק, שכפי הנראה משפיע על נייר הצילום וגורם לו להגיב וליצור את הצבעים. ומדוע ההבדלים בין תמונה לתמונה? המדענים מצביעים על 22 משתנים, לפחות, המשפיעים על התמונה הסופית, ביניהם הזרם והמתח, הכוח והזווית בהן נוגע אובייקט הצילום בנייר, הלחות באוויר, הדופק והזיעה של יצור חי המצטלם וכן הלאה. השינויים בכל אלו, שיכולים להתרחש אפילו ללא שהצלם או האובייקט יהיו מודעים להם, הם שגורמים לכך שמתמונה לתמונה ישנם הבדלים בצבעים, ובטח לא ה"אנרגיה" המתחלפת, יאמרו המדענים. על כך הם יוסיפו את טענתם, שעד היום לא הצליחו לשחזר בתנאי מעבדה אף אחד מהניסויים שהפכו את הצילום הקירליאני לכל כך מפורסם. אחת ההוכחות של הזוג קירליאן לטענה זו היא תופעה שנקראת "עלה רפאים".
בני הזוג לקחו עלה וצילמו אותו בצילום קירליאני. לאחר מכן, הם חתכו חלק מהעלה וצילמו אותו שוב. בתמונה של העלה החתוך הם הופתעו לגלות שדה אנרגיה זהה לזה של העלה השלם. כלומר הם מצאו ראייה לכך שהגוף האנרגטי של העלה לא נפגע, כלומר שיש לו קיום משלו. מדענים מערביים רבים ניסו לשחזר את התופעה, אך ללא הצלחה (מדענים רוסים, משום מה, הצליחו יותר), מה שגרם להם להגיע למסקנה שכפי הנראה אין אמת בדבר.
אז איפה אנחנו עומדים כיום? כל אחד מתבצר בעמדתו. המדענים בטוחים שכל מה שצילום קירליאני מפיק זה תמונות יפות, אם כי בלי שום קשר לאנרגיית חיים. אחרים משתמשים בצילום הקירליאני לאבחון אישיות, בעיות ואנרגיות. יש גם מי שמשתמשים בטכניקה לצרכים אמנותיים או לשימושים מסחריים. כל אחד מוזמן להחליט בכוחות עצמו, לבחור במה הוא מאמין, להתנסות. בצילום הקירליאני לא משנה מי לוחץ על הכפתור ובמה הוא מאמין. התוצאה, בכל מקרה, תהיה מרהיבה.
קישורים נוספים
איך בונים מצלמה קירליאנית בבית (בלי אחריות...)
תמונות המתעדות בצילום קירליאני את השפעת הרייקי
מילון הסקפטים
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
צילום קירליאני של אצבעות בני זוג שהפגינו אחד כלפי השני כעס
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
צילום קירליאני של אצבעות בני זוג שהפגינו אחד כלפי השני רגשות אהבה
|
|
|
![]()
|
 | | | צילום קירליאני של אצבעות בני זוג מתנשקים | | | ![]()
|
|
|
|
|
