 |
 |
|
|
|
|
| הגורו שלא רצה להיות גורו ואחד האנשים החכמים ביותר שחיו במאה העשרים - ג'יידו קרישנמורטי. תולדות הניו אייג', פרק 3 |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי לוטן
23/6/2004 9:17 |
|
|
|
|
|
|
|
וראשית כל ציטוט, לא של לאו טסה ואפילו לא של ג'רי גרסייה, אלא מאחת התגובות שהתקבלו כאן בעקבות הפרק הקודם. וכך כותב מיכאל מפתח תקווה, תחת הכותרת "קרישמורטי קרישנזובי": "לא רוצה להיות מובל על ידי אנשים החולים במגלומניה שהמליכו את עצמם להיות גורואים. בעיני זאת מחלת נפש. אני לא מבין איך אנשים הולכים בעיוורון שכזה. בעיני אנשים כאלה לא שונים בהרבה מאלה שהולכים לרבי לקבל אישור לחיות".
נראה שקרישנמורטי היה מגיב בצורה דומה, אם כי בשפה קצת יותר גבוהה, כמנהגו. מהצצה בסיפור חייו המופלא של ק' אפשר להסיק שגם הוא היה אומר משהו כמו "יפה דיברת מיכאל מפתח תקווה".
צריך אולי קודם כל להסביר שגורו זה מקצוע. אחד היחידים בעולם, אגב, בדומה לזנות, שבו צריך לשלם לפני שמקבלים שירות.
בהודו יש המון גורואים. הייתי אומר לפחות מיליון. זה נשמע מופרך, אבל אל תשכחו שהודו היא בעצם תת יבשת המונה למעלה ממיליארד גברים נשים וטף, פלוס כמה מיליוני פרות קדושות, שהקדושה מכולן היא מוסד הגורו.
הנטייה והרצון להיות מודרך היא אחד הסמלים המובהקים של חברות דתיות פרימיטיביות המבססות את המצע הרוחני שלהן לא על ראייה
מפוכחת של מה שקורה כאן ועכשיו, אלא באחר כך. כלומר במה שיקרה או לא יקרה אחרי המוות. ג'ון לנון, שהיה בעצמו גורו בלי שמעולם אפילו חשב על עצמו ככזה, אמר את הדברים בדרכו המיוחדת: "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בעשיית תוכניות אחרות". הפחד מהמוות, וההבטחה שיהיה טוב אם ייעשה כך וכך (בצירוף התשלום המתאים כמובן) הם הבסיס העיקרי שעליו מבוססת כל מערכת היחסים ביון הגורו והחסיד, מערכת בעייתית במיוחד לדעתו של קרל יוּנג, שבעצמו זכה לא פעם לתואר הגורו של הפסיכולוגיה החדשה.
זה אולי פחות אטרקטיבי להתמסר לרב כדורי מאשר לאושו או לטיוהר, אבל זה בדיוק אותו הדבר. אם זה בא משדרות או מבּויבֶּריק זה מיושן, פרימיטיבי, נלעג. אם זה בא מהודו זה בסדר. הגורואים קיימים עבור אנשים שאינם מסוגלים להתמודד עם החיים בכוחות עצמם. לגורו מותר הכל. גם כאשר הוא נוכל, אגואיסט, רפה שכל (משה השרוט מגואה), קומבינטור ואפילו שותף לרצח (אושו) הוא עדיין הסמכות העליונה. אני נוטה להסכים יותר עם ג'ון לנון, שגם היה הראשון שהתפכח מאשליית הגורו שלו, המאהארישי מאהש יוגי, וכינה אותו "סקסי סיידי" באלבום הלבן של הביטלס מ-1968.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אאורה נטולת אגואיזם
|
|
|
 |
|
|
|
אם נבחן את הקריירה של הגורו-סופרסטארים בשלושים השנים האחרונות מאז כבש המאהארישי את ליבותיהם של מאות אלפים ("סקסי סיידי" מכרה מיליונים) נגלה תחמנות, רדיפת בצע, ניצול (גם מיני) והתעשרות מופלגת על חשבונם של אנשים תמימים. נשמע כמו מקצוע אידיאלי לישראלים. אין פלא שהוא התפשט מקוסטה ריקה ועד מצפה רמון. אני קורא לתופעה הזאת תה"מ - תסמונת הארה מוקדמת - שבדומה לתש"מ - תסמונת שפיכה מוקדמת - אופיינית לזכרים צעירים, חסרי ביטחון עצמי שחושבים שמגיע להם הכל.
אשר לקרישנמורטי, שהמילה גורו היתה אולי המילה היחידה שהיתה מסוגלת לקעקע את שלוותו, סיפור חייו הוא דוגמה לכל מה שנאמר עד כאן. כבר ב-1889 חזתה מאדאם בלבצקי שהלורד מייטריה, מהמורים הרוחניים הנצחיים, עומד להתגלגל באדם בן העת ההיא, הבודהה בן דורנו, במטרה להושיע את האנושות. נער שהתגלה על החוף במדראס, ג'יידו קרישנמורטי, נראה המתאים ביותר למלא את התפקיד הנעלה מכיוון שהאאורה שלו היתה, לדברי מגליו, נטולת אגואיזם לחלוטין.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
