 |
 |
|
|
| הנוירוביולוגיה של החוויה המיסטית |
|
| עומר יריב על מדע ומיסטיקה: מתחילת העוינות ההדדית ועד המכון לחקר אהבה בלתי מותנית
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
עומר יריב
15/7/2004 9:51 |
|
|
|
|
|
|
|
מדע וניו אייג' לא הולכים ביחד. לפחות לא המיינסטרים של המדע. זה לא סוד. העלתם פעם את האופציה של רפואה אלטרנטיבית בפני הרופא שלכם? נסו לטעון בפני פיזיקאי שהגילוי האחרון בפיזיקת הקוואנטים תואם בדיוק את מה שכתוב בוודות, או בטאו טה צ'ינג, או את מה שבודהה אמר. התגובות, בשני המקרים, ינועו לרוב בין אדישות מוחלטת להתלהטות רוחות המלווה בשלילה מתלהמת שאינה מקבלת את הערבוב בין שני העולמות.
המדע, כפי שתיאר זאת רוברט פירסיג ב"זן ואמנות אחזקת האופנוע", קיבל לפני כמה מאות שנים בודדות מנדט מהאנושות
לחקור ולומר לנו מה האמת, מהי המציאות האובייקטיבית, ואיך היא עובדת. המדע, המבוסס על רציונל ועובדות (כשלא נכנסים לעניין שיקולים פוליטיים, מסחריים, אגואיסטיים ואחרים, שלמען ההגינות יש להודות שגם הניו אייג' לא נקי מהם), והכנסייה שלו, האקדמיה ("כנסיית השכל", גם באדיבות פירסיג), הם בעלי המילה האחרונה בקביעת המוסכמות של המציאות שלנו. והמדע קידם את האנושות בצורה מדהימה במשך מאות השנים שעברו מאז הסמכות ניתנה בידיו.
למרות שבהולדתו של הניו אייג' חברו יחדיו אנשי רוח ואנשי מדע (כפי שאורי לוטן מדגים בהמשכים), מהר מאוד סגר המיינסטרים של המדע את שעריו בפני אותם היפים-מרחיבי-תודעה-משחקים-באנרגיות-מגלגלים-נשמות. הטיעון הוא פשוט מאוד: אי אפשר להוכיח את זה. ניסויים חוזרים ונשנים של מדענים לא מצליחים למצוא כל עדות מדעית לטענות שאנשי העידן החדש מתעקשים עליהן. עדיין לא נמצאה עדות מדעית לקיומה של נשמה, או לגלגול נשמות. עדיין לא נמצאה עדות לקיומה של אנרגיית הצ'י, לפחות לא כזו המקובלת על רוב המדענים. גופים אנרגטיים, קריסטלים, ריפוי על ידי אנרגיה (רייקי, הילינג וכו'), כוחות על טבעיים, תופעות על טבעיות, צ'אקרות, קונדליני, כוחה של היוגה, כוחה של המדיטציה, עצם קיומה של ההארה, יוּ ניים איט. לכל אלו ולכל האחרים אין עדות מדעית שנחשבת מהימנה. ואחרי שנים של חיפוש ללא תוצאות, מה הפלא שאנשי המדע מקבלים צמרמורת כשהם שומעים שהרעיונות הללו עדיין נתמכים על ידי כל כך הרבה אנשים. במקרים מסוימים זה כבר הוקצן עד כדי גיחוך: ג'יימס רנדי, קוסם לשעבר וחושף שרלטנים בהווה, מציע מזה כמה שנים פרס של מיליון דולר לכל מי שיצליח להוכיח, בתנאים נאותים, את קיומו של כוח או אירוע על-טבעי או מיסטי כלשהם (וכמובן שכל תחומי הניו אייג' נופלים תחת הגדרה זו, מבחינתו). למותר לציין שאף אחד עדיין לא זכה בפרס.
אך מאז ומתמיד היו גם אלו שחשבו אחרת. אחד הראשונים בכיוון היה דר' ג'וזף ב. ריין, שעוד בשנות העשרים, הרבה לפני שהעידן הפך לחדש, החל בחקר מדעי מסודר של תופעות על טבעיות. הניסויים שנעשו במה שכיום ידוע כ"מרכז המחקר ריין" ניסו לבדוק, תחת תנאים המקובלים על המדע, נושאים כמו טלפתיה, חיזוי העתיד, גלגול נשמות, רוחות רפאים, הזזת עצמים באמצעות המחשבה ועוד. התוצאות של המחקרים הללו מראים, בדרך כלל, שאכן ישנן יכולות על טבעיות מסוג כלשהו אצל הנבדקים (ברובם, אגב, אנשים מן השורה ולא כאלו הטוענים לכוחות שכאלו). אז מדוע לא היו למחקרים אלו השפעות מהדהדות? ייתכן שבגלל שיטת המחקר. מחקר טיפוסי של מרכז ריין, שמטרתו העיקרית היא להפוך תחומים אלו לתחומים מדעיים לכל דבר, מתעסק בחיזוי קלפים (מישהו זוכר את "מכסחי השדים"?) או בהשפעת המחשבה על קצב פליטת אלקטרונים של חומר רדיואקטיבי או משהו מסוג זה. הוא מסתיים, לרוב, בתוצאה של סטייה בכך וכך אחוזים (בדרך כלל הרבה פחות מאחוז) מהתוצאה הצפויה. סטיות מינימליות אלו, אומרים החוקרים שם, הן הוכחות להצלחת הניסוי, שכן סטטיסטית הסיכוי לקבלת סטייה שכזו ללא התערבות "על טבעית" הוא נמוך במיוחד.
לא נשמע מלהיב כל כך, מה? לא פלא שאף אחד לא מתרגש. והמדענים? הם מתייחסים למרכז ריין בסלחנות, במקרה הטוב. הם בדקו את הממצאים של המרכז ומצאו חורים במתודה בה השתמש ד"ר ריין, שאפשרו לטענתם טעויות המסבירות את החריגות הסטטיסטיות. ד"ר ריין ז"ל, אגב, בכל זאת עדיין זוכה לכבוד בקהילה המדעית למרות העיסוק בו בחר להקדיש לו את חייו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
המכון לחקר אהבה בלתי מותנית
|
|
|
 |
|
|
|
הניו אייג', מאז היוולדו, חיפש את אהדתו ואישורו של המדע, גם אם בפומבי וגם אם מתוך הכחשה. אחרי עשורים של חוסר הצלחה, החלה בשנים האחרונות מגמה חדשה. מגמה של גישור על פני התהום הפעורה בין השניים. לאחר שהניו אייג' ביסס את עצמו, הבשיל והבהיר שהוא אינו מתכוון להיעלם בקרוב, הגיע הזמן שלו לעמוד על רגליו. אם המדע הוא אכן אבן הבוחן דרכה מוגדרת המציאות האובייקטיבית שלנו, הרי שדרך המדע אולי יצליחו רעיונות הניו אייג' להגיע לכדי הכרה של הממסד, וחשוב מכך, של ההמונים. הדרך שנבחרה כעת היא מעט שונה. אם לעולם המדע קשה מאוד לקבל צ'אקרות וטלפתיה, אולי הם יסכימו לקבל אהבה. על "המכון לחקר אהבה בלתי מוגבלת" שמעתם? מכון זה תרם עד כה יותר מ-2 מיליון דולר (!) לטובת מחקרים שבודקים את השפעתה של, שימו לב - אהבה ונתינה חסרת גבולות, במספר מובנים. ומכון זה הוא רק אחד ברשת של מכונים דומים, בראשם עומדת קרן ג'ון טמפלטון.
סיר ג'ון טמפלטון, אחד המשקיעים המוצלחים ביותר של המאה ה-20, יצר ב-1987 את הקרן הזאת, במטרה לתרום לגופים שמסייעים לגשר בין מדע ורוחניות. הקרן, שאינה מוגבלת לדת או אמונה אחת, תורמת כמויות ניכרות של כסף למימון מחקרים וקיום ועידות וסמינרים ומקיימת תחרויות. כל המחקרים נעשים על ידי מדענים מוכרים ומבוססים, ותחת הקפדה מדעית כבדה. הכל במטרה שתוצאות המחקרים יוכרו על ידי הקהילה המדעית העולמית, גם אם המחקרים מעסקים בנושאים כדוגמת תופעת הטרנספורמציה הרוחנית (השקעה בת למעלה משני מיליון דולר), חקר הסלחנות (כוח הסליחה בין אנשים, בתוך משפחות, בין אומות ועוד), כוחה של המשמעות בחיים, הנוירוביולוגיה של החוויה המיסטית ועוד ועוד. סכומים עצומים של כסף מושקעים על מנת להפוך את עקרונות הניו אייג' למקובלים ומובנים על ידי העולם המדעי, ובעקבותיו גם למובנים ומקובלים על ידי האנושות כולה.
הדרך עדיין ארוכה, אין ספק, אבל האנשים שמקדישים חייהם לנושא מאמינים שהיא לא בלתי אפשרית. בפעם הראשונה נוצר ערבוב של האינטלקט המדעי, הכסף של קרנות מסוג זה, והלב של הניו אייג'. מה תהיה התוצאה? הכוונה היא להגיע לקירוב לבבות, שהוא רק תוצר לוואי של הכוונה להגיע אל האמת.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
