 |
האנתרופולגית דיאן פאלק מאוניברסיטת פלורידה טוענת שהדיבור המתנגן, המוגזם, החוזר על עצמו שאנחנו, מכל קצווי תבל, נוקטים למראה עוללים מייצג לא רק את תחילת הדיבור של התינוק אלא אף את תחילת התפתחות השפה, שקרתה כתגובה להתפתחות ההליכה הזקופה והמוח הגדול.
בניגוד לקופים, נולדים תינוקות האדם לא מפותחים ועל האם לשאת אותם איתה לכל מקום. עם התפתחות ההליכה הזקופה הפכה מטלה זו למכבידה. על פי אחת התיאוריות, האם שהניחה את התינוק בצד החלה להשתמש בקול על מנת להרגיעו ממרחק.
כמו בכל תיאוריית אבולוציה, מציעה החוקרת שככל שהאם הצליחה לפתח קולות מורכבים יותר להרגיע את התינוק בכל מיני מצבים, כך היא יכלה לגדל יותר צאצאים וכך למעשה התפתחה השפה. בין המתנגדים לתיאוריה, הפלאונותולגית קרן רוזנברג שטוענת שאין שום עדויות שהאם הקדומה הניחה את תינוקה בצד וסביר יותר להניח שהיא תלתה אותו במעין ערסל צמוד לגופה.
משערים שהתפתחות השפה החלה בערך לפני 10,0000 שנים אולם אם פאלק צודקת, הרי שזה התחיל הרבה קודם, לפני 1.6 מיליון שנים כשהחל להתפתח האדם. Behavioral and Brain Sciences
Scientific American, July 2004
|
 |
 |
 |
 |
|
|