 |
 |
|
|
|
|
|
"כמו שהגוף מיטיב ללא אוכל, כך מיטיב המיינד ללא אובייקטים של תפיסה". אורי יריב על צום כרגע של ריק בו נפתחת ההוויה למשהו חדש
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי יריב
27/7/2004 10:40 |
|
|
|
|
|
|
|
כמו רגע השיא, בו נעצרת המוזיקה לשבריר שנייה ואוספת בדממתה את אקסטזת ההרמוניה אל מעבר לצללים, כך גם הצום, כשהוא מבוצע בשלמות פנימית, יש בו את הכוח לשאת את התודעה אל מעבר לתאווה, אל מעבר לגאווה, אל תכלית השלווה.
בית המקדש חרב פעמיים, בצירוף מקרים מצמרר, באותו היום, באותה זווית של הירח, באותו החודש, בט' באב. היום. לציון יום אבל זה מצווה המסורת צום - הזדמנות מצוינת לדון במשמעויות הרוחניות של ריטואל זה, שמופיע בהרבה מאוד תרבויות ודתות, החל ביהדות, באיסלאם (רמאדן), בנצרות (ימי צום הפסחא), בבודהיזם ובמסורת היוגה.
למה לי לצום? על שאלה זו ענה הבודהה "מפני שכשאנחנו אוכלים פחות אנחנו חזקים יותר".
כאשר אדם מונע מעצמו דבר מה בצורה נבונה ומאוזנת, הוא רותם לידיו את חיית התאווה, והאנרגיה
העצומה של אותה השתוקקות, של אותה "נפש בהמית" שהוא היה עבד שלה, הופכת להיות כלי לרצונו. סוקרטס אמר שלכל אדם יש חזיר שנמצא איתו תמיד, והחזיר, הוא רוכב על האדם. שימוש בכלי הצום נותן לאדם כוח להפוך את פני הדברים.
חז"ל אמרו כי הגיבור הוא זה הכובש את יצרו. מספרים על משה רבנו שהמיוחד בו היתה ענוותו. התבטלותו אל מול שמים. ומבאר הרבי נחמן: "... כפי מה שהאדם משקע באיזה מידה ותאווה כמו כן עושה צל נגד אורו כבודו יתברך, וכמו כן נעלם ממנו אורו יתברך, אבל כשמבטל המידות והתאוות כפי הביטול כן נתבטל הצל, כמו כן נתגלה אור כבודו יתברך..." (שיחות הר"ן 'קלו').
כלומר ענוות משה היא שאפשרה לאור לבוא דרכו. וכדי לקשט את דבריו של הרבי נחמן נוסיף שהמילה צום בגימטריה (136) זהה למילה עניו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
גם לגרזן מגיע יום מנוחה
|
|
|
 |
|
|
|
הרפואה והמדע מחזקים במקרה זה את ההשקפה הרוחנית. ממחקרים שנעשו לאחרונה על קבוצת מחקר שצמה במשך 72 שעות, נתגלתה ירידה משמעותית בכמות המזהמים בגוף והתחזקות משמעותית של המערכות החיסוניות.
כלומר לפנינו כלי הטיפול הזול ביותר, התרופה היחידה באמצעותה אנו חוסכים כסף בזמן שאנחנו מבריאים.
גם תבונת הטבע מציגה את אותה הבנה. כל מי שיש לו חיית מחמד יודע שכאשר נופל עליה, חלילה, איזה חולי, מפסיקה החיה בצורה ספונטנית לאכול וכך מקבלת חזרה את כוחה.
ובגופנו, אותן מערכות עיכול פנימיות, שאנו רגילים להתיש אותן במגוון מאכלים מסובכים לפירוק, מקבלות בזמן הצום מנוחה לסלק את העודפים והמזהמים ולטפל בעצמן. שהרי גם לגרזן מגיע יום מנוחה, להשחזה, אחרת הוא יחטוב פחות ופחות עצים, ותבוא עליו בטרם עת הזקנה והבלאי.
לעומקו של עניין, הדברים מעניינים עוד הרבה יותר, ומעבר לשליטה העצמית המבורכת, ולבריאות המיוחלת, מפעיל הצום חוק אזוטרי סודי. חוק זה אומר שכאשר מתרוקנת מערכת בצורה מסוימת, מדויקת, היא נפתחת למצב חדש.
החוק ניתן להדגמה בדוגמה פשוטה: בזמן התרגשות ופליאה, ברגע הכנסת החוט למחט, ברגע אורגזמה - מתרוקנות הריאות לשנייה, ובאותו ריק נטול אוויר נפתחת ההוויה למשהו חדש. אפילו אל מול המחשב ניתן לנסות תרגיל קטן זה. נסו להוציא את כל האוויר במהרה, ולהישאר ריקים. שימו לב מה קורה למחשבה. נסו לדמיין מה קורה כשאנחנו נושפים החוצה את כל המחשבות ונשארים דוממים. כאן קצרה המקלדת מלתאר.
בצום מיישם האדם את החוק הזה הלכה למעשה. הוא נשאר ריק מאוכל וכך הוא נפתח לאנרגיה העדינה של אותו יום בו הוא צם - בין אם הוא מקבל על עצמו את אנרגיית הימים הקדושים ביהדות, באיסלאם או בנצרות, ובין אם הוא נטען ביום הירח האחת עשר בתרבות ההודית. אנרגיה זו מקורה גם בכמות האנשים הרבה שנוטלת חלק בריטואל. כאשר מיליוני אנשים צמים באותו יום, יום זה הופך מבחינה אנרגטית למשמעותי במיוחד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
