 |
/images/archive/gallery/169/472.jpg בוג'ו בנטון.
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
| כוכב הרגאיי בוג'ו בנטון, שהתפרסם בזכות הלהיט ההומופובי "בום ביי ביי", מגיע בסופ"ש לישראל. ראיון |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
רביד אורן
14/9/2004 10:10 |
|
|
|
|
|
|
|
בתחילת שנות התשעים, כשחובבי הרגאיי המקומיים פקדו את מועדון ה"סווטו" בתל-אביב, כשג'מייקה נחשבה לקצה העולם והראסטות עדיין לא היו באופנה, נתפשה מוזיקת הרגאיי כנטע זר לתרבות הישראלית וזוהתה בעיקר עם בוב מארלי.
14 שנה מאוחר יותר הרגאיי כבר כאן, עמוק בתודעה הישראלית, והשפעתו ניכרת ביצירה המקומית: מוש בן-ארי, דודו טסה, שוטי הנבואה, שב"ק ס' וכמובן, מוקי.
הסגנון המוזיקלי הג'מייקני זוקף ראש בגאון ומציג סצינה נאמנה ומתפתחת של ראסטפארים פוטנציאליים חדורי התלהבות, שאוצר המילים שלהם מכיל ביטויים כמו "ראסטה", "
בבילון" ו"גנג'ה", אשר זר לא בהכרח יבינם.
אתמול נחת בישראל אחד מנסיכי הרגאיי העולמי, בוג'ו בנטון, שהגיע להופעה בודדת שתתקיים ביום חמישי הקרוב בחוף פלמחים. "באתי להופיע בישראל, כי אנשים כאן משתוקקים למוזיקה, ואני משתוקק לתת להם אותה", מסביר בנטון בראיון שנערך על חוף ימה של תל אביב. בערב, המכונה "כל הקופה - ג'מייקה", בהפקתם של הלייבל "שבק מיוזיק" ומועדון ה-TLV, יופיעו גם מוקי ופילוני, דודו טסה, פישי הגדול וארבעה סאונד-סיסטמים (קבוצת תקליטנים מלייבל מסוים), ואילו בנטון יעלה עם שבעה נגנים ושלוש זמרות ליווי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שבר את השיא של מארלי
|
|
|
 |
|
|
|
בנטון, בן 31, נולד בקינגסטון שבג'מייקה למשפחה בת 15 אחים ואחיות. בגיל 13 כבר החל להתנסות במיקרופון, ובשנת 91' התפרסם בזכות שורת להיטים סקסיסטיים המאפיינים את ה"דאנס-הול", הז'אנר הקצבי ברגאיי, שעם מבצעיו נמנים היום זמרים כמו סיזלה, פרזידנט בראון, ג'ה מייסון, לואי קלצ'ר ואנטוני בי.
בנטון עשה היסטוריה כמי ששבר את שיאו של בוב מארלי בהחדרת להיטים לראש מצעדי הרגאיי בג'מייקה ובעולם בשנה אחת. השנים שהיו קריטיות לחדירה של בנטון לתודעה הבינלאומית יתבררו מאוחר יותר גם ככאלו שימשיכו לרדוף אותו, ושבגללן הגעתו להופעה בישראל לא היתה ודאית כמעט עד לרגע האחרון.
בשנת 92' התפרסם בנטון עם השיר "בום ביי ביי", שהפך במהירות הבזק להימנון הומופובי חוצה גבולות. בנטון הספיק לשחרר מאז התנצלויות מעורפלות בנושא ואף לא כתב שירים דומים. הוא התפכח, הפך לראסטפארי מאמין והחל להטיף כנגד אלימות ובורות, שאותן עודד בעבר, תוך שהוא שר כיום על שחרור האדם השחור.
"הדור הצעיר נמשך מאוד למה שעשינו בשנות התשעים, והדברים שביטאנו בעבר מפורשים על-ידיו בצורה קצת מוגזמת - וחבל! ", אומר בנטון. "המטרה שלי זה להוציא את הרוע והאלימות מהמחשבות שלהם. אני מאמין שיש תקווה לחבר'ה הצעירים, ושהם יתעשתו ויחזרו לדרך הנכונה".
למרות זאת, עברו של בנטון מסרב להרפות ממנו. בעקבות אותו שיר הומופובי, קמפיינים של ארגונים הומוסקסואליים נגד אמני רגאיי שונים הביאו לאחרונה לביטול הופעותיו בגרמניה, בטענה שבג'מייקה הוצא נגדו צו מעצר על תקיפת הומואים, וזאת למרות שבנטון מכחיש בתוקף את מעורבותו באירוע המדובר. בכל אופן, בנטון יופיע השבוע בפלמחים, והקהל הישראלי צפוי להגיע בהמוניו. התזמון של ההופעה מבחינת בנטון לא אידיאלי, בעיקר נוכח העובדה שבג'מייקה משתוללת בימים אלו סופת ההוריקן "איוואן האיום". " הסופה פגעה בג'מייקה באופן קשה, ואנחנו מתפללים כל יום לשלום החברים והמשפחות באי, ושולחים תודה לאל שהאסון שנגרם לא היה כבד יותר", אומר בנטון בדאגה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בוג'ו בנטון. צילום: ברקאי וולפסון
|
|
|
|
|
|
|
"ישראל היא מקום רוחני"
|
|
|
|
|
|
|
במהלך שנות התשעים החל בנטון להפיץ את מסרי הראסטה בשיריו. "אני אתיופי אורתודוקסי וגם סוגד להיילה סילאסי (בעבר קיסר אתיופיה, שנתפס בג'מייקה כמשיח האדם השחור), וזה הופך אותי להיות חזק יותר", הוא אומר.
"אני סוגד לתורה שנכתבה מזמן על-ידי אבותינו, שדואגים שמי שיחיה בדרך זו יזכה לחיים מאושרים וטובים יותר. עבורנו הראסטות, לדברים שנלקחים בעולם של ימינו כמובנים מאליהם, כמו משפחה ונישואים, יש משמעות גדולה". ואכן , כבר בשנת 95' הוציא בנטון את האלבום הקלאסי "Til Shilo", שקרא להפסקת האלימות ולאמונה בג'ה (אלוהים כפי שמכנים אותו הראסטפארים - ר.א.).
את הבוטות והקול המחוספס שאפיינו את אלבומיו הקודמים החליפו מסרים של מודעות חברתית, אשר הושרו באותו קול צרוד לצלילי גיטרות אקוסטיות ומקצבים רגועים יותר. זו היתה אבן הפינה להפיכתו של בנטון לזמר "רוטס" ("שורשים").
- כיצד אתה מגדיר את ה"רוטס" וכיצד את ז'אנר הדאנס-הול?
"'רוטס' זה משהו שלוקח אותך היישר לתוך עמקי נשמתך. מרעיד אותך, אבל אתה לא מרגיש כאב. זה נכנס לך למוח וגורם לך לתהות מי אתה, מאיפה באת ולאן אתה הולך. דאנס-הול משלב את האלמנטים האלו, ונותן להם לפרוץ קדימה".
- אתה רואה את עצמך כאמן דאנס-הול שעושה רוטס או כאמן רוטס שעושה דאנס הול?
"אני יוצר דאנס-הול שהתחבר לרוטס, כי כשהייתי צעיר הקהל אהב אותי בגלל זה, ואני מודה על כל חוויה שחוויתי בתקופה הסוערת ההיא", אומר בנטון. "אבל משהו בתוכי גילה שאנשים שאוהבים רגאיי מחפשים משהו להזדהות איתו. אנשים סובלים והם צריכים נחמה ושמחה, ואני מביא להם אותן".
- אוהבי רגאיי רבים טוענים כיום שאתה היורש של בוב מארלי המנוח.
"לבוב מארלי היו מספיק ילדים ונשים. הוא לא צריך עוד יורש אחד", עונה בנטון בחיוך.
לבנטון יש מסר נחרץ לקהילת הרגאיי המקומית: "רגאי תמיד היה הכוח שפתח לאנשים את הלב והמחשבה וגרם להתרוממות הרוח, במיוחד בתקופה זו, כשאנשים סובלים מהפוליטיקה ומהמדיניות של הממשלות בעולם כולו. דווקא בתקופות כאלו הראסטה שרים חזק יותר".
גם על המצב במזרח התיכון הוא לא חוסך מילים. "ישראל היא ארץ הקודש, ולמרות זאת ה סי-אן-אן ושאר ערוצי החדשות מראים בטלוויזיה רק את עזה ואת המלחמות עם הפלשתינים. הם אף פעם לא מראים לנו מקומות יפים. אבל אני שהייתי פה בעבר יודע איזו מדינה מקסימה ויפה ישראל", אומר בנטון שהופיע בארץ לפני כשמונה שנים, "המקום הזה הוא מקום רוחני, עם אנשים נחמדים ואווירה אינטנסיבית. הנה אנחנו נהנים עכשיו בראיון ליד הים, ואני מרגיש כאילו אני נרגע בקאריביים. "כל מה שבלבי הוא שאתם והפלשתינים תפתרו את הדברים ביניכם ותחיו בשלום ובהרמוניה. לא להגיד את הדברים הללו, זו תהיה צביעות ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
