 |
/images/archive/gallery/112/503.jpg מגנוליה.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| אם הייתי נזיר זן הייתי מאחל לכם שנה טובה וריקה, ריקה מהיצמדויות לאושר, לאהבה, לכסף. יוסי רז עם ברכות מעוררות מחשבה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יוסי רז
14/9/2004 15:09 |
|
|
|
|
|
|
|
פעם היה לי אקווריום עם דגים יפהפיים. במיוחד אהבתי את דג המלאך. היה לו סנפיר כמו כנף של מלאך והוא היה מניף אותו מצד לצד כמו דגל לבן. לאחר כמה ימים, למרות הטיפול המסור שלי, התחלתי לדקלם בלחש תפילות להחלמתו. בסופו של דבר הוא מת צעיר ויפה ממחלת הנקודות הלבנות.
האם הסנפיר הלבן של הדג נשאר תמיד אותו סנפיר? לא. הסנפיר היפה שלו נמצא בתנועה מתמדת. בכל רגע הוא סנפיר שונה מעט מהרגע שקדם לו. האם יש דבר כזה "סנפיר" בפני עצמו? לא. הסנפיר הוא תמיד חלק מדג שלם, ואפילו הסנפיר עצמו מורכב מרכיבים רבים שאינם נראים לעין הרגילה.
האם הסנפיר הזה אוטונומי ובלתי תלוי? לא. הסנפיר תמיד תלוי - במים, במזון, בטמפרטורה, באקווריום, בבעל האקווריום.
כמו הדג האהוב הזה, כך גם מי שאני אוהב לא יישאר איתי לנצח. אם לא אתעלם מהעובדה שבמוקדם או במאוחר אצטרך להיפרד מכל היקר לי - חיי הזמניים יקבלו משמעות גדולה ורחבה יותר.
הידיעה שהכל ארעי ולא קבוע צריכה לגרום לי לטפל ולהשקיע בדגי המלאך המתכלים שלי יותר אהבה, יותר מסירות, יותר שמחה. אעניק להם את כל מה שיש ביכולתי לתת, ואחר כך, כשהם ילכו לדרכם, אפרד מהם בידיעה שעשיתי את המיטב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איך מקלפים בצל בלי לבכות?
|
|
|
 |
|
|
|
מטרת התרגול הרוחני לפי התפיסה המזרחית היא לשאוף ללא כלום, ריקות. המדיטציה והרייקי הם בסך הכל כלים שעוזרים לקלף את קליפות הבצל של התודעה. המדיטציה "מכריחה" אותנו לשבת ולא לעשות דבר. הרייקי מלמד אותנו להניח ידיים באופן פסיבי, בלי לחשוב. זה לא פשוט, כי השכל, בעיקר השכל המערבי, הוא היפראקטיבי. הוא מתרוצץ מסרט לסרט וממחשבה למחשבה.
כשהשכל נרגע אנחנו מתרוקנים ומתחילים לחוות את השינוי והתנועה של האחדות בעלת אינספור חלקיה, התלויים זה בזה.
עכשיו נותר להתמיד. בכל יום לתרגל, ולהניח. התרגול איננו רק מדיטציה או רייקי או יוגה. התרגול הוא גם מה שאחרי המדיטציה והרייקי והיוגה. האם 20 דקות ביום, או אפילו שעה יצליחו לחולל ניקיון פנימי משמעותי? בכל יום מצטבר אבק, פח האשפה מתמלא וצריך לקרצף את הרצפה. זהו התרגול - הקרצוף הבלתי נראה, היומיומי, זה שאנחנו מנסים להימנע ממנו ולחשוב שמישהו אחר יעשה אותו במקומנו.
שאלה מערבית לגיטימית היא איך מנקים בלי להתלכלך? איך מקלפים את בצל התודעה בלי להיות מוצפים בדמעות? היופי של החכמה המזרחית הוא בתשובה הפשוטה: לא מנקים בלי להתלכלך, לא מקלפים בצל בלי לבכות. למעשה, הבכי והלכלוך הרבים ביותר הם בניקוי היסודי הראשוני. אחר כך, כשהבית הפנימי נקי מיסודו, זה כבר לא כל כך נורא להעביר מדי פעם מטלית אבק.
ובכל זאת, רוב האנשים לא אוהבים לנקות ויותר מזה - הם לא אוהבים להיות מחויבים לניקיון.
מה עושים? אפשר לפתח גישה אחרת לניקיון, שאומרת שבכל פעם שאנחנו מנקים את עצמנו, זה כאילו אנחנו מנקים את כל העולם. שכשהשולחן שלנו מסודר ונקי, כל השולחנות של העולם מסודרים ונקיים. כשחדרי הלב שלנו נקיים וריקים - הכוונות שלנו טהורות ונקיות והמעשים שלנו מועילים ומשמעותיים לכל שסביבנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דגי מלאך נצחיים
|
|
|
|
|
|
|
אילו הייתי נזיר יפני, היו מאחלים לי "שתהיה לך שנה לא מאושרת", ברכה שכל אחד מחבריי הנזירים היה שמח לקבל לכבוד השנה החדשה. אבל אני לא נזיר יפני, ובכל שנה אני מקבל ומאחל כמו כולם "שנה טובה ומאושרת". אבל השוני בברכות מייצג איזשהו הבדל מהותי בין שתי תפיסות עולם.
בשעה שתפיסת החיים המערבית היא לזלול את החיים במלואם ולהעפיל בסולם האושר בצעדים כפולים, התפיסה המזרחית מציעה להרפות. אם נפסיק לעלות ולרדת בסולם האושר, לא נסבול ולא נהיה מתוסכלים. אין טעם לשאוף להשיג אושר מהטעם הפשוט שהכל ארעי ומשתנה, וגם האושר הפכפך: היום זה אושר, מחר סבל.
על כן, לשנה החדשה, אני מאחל לעצמי להיות ריק. ריק מהיצמדויות לאושר ולאהבה, ריק מהיאחזויות בשמחה ובהנאה. אני מאחל לעצמי שאוכל להיות כד ריק ועמוק כמה שיותר, כדי שייכנסו אליו כל הדברים שצריכים להיכנס ושישתחררו אחר כך לדרכם החופשית.
אני מאחל לכל החברים היקרים שלי שרוצים להיות עשירים ומאושרים גם כן שנה ריקה. ריקה מכסף, ממעמד ומתפקידים גבוהים מדי, שלא אראה אותם מתוסכלים וסובלים כשהדברים שיש להם בשפע משתנים.
לשנה החדשה, אני מאחל לכולנו שניגע באמת הפנימית שלנו באופן ישיר. אני מבקש שתהיה לנו שנה טובה וריקה, שנה בה נזכה לחוות את החיים במלואם ובדרך הכי משמעותית ונעלה: שנאהב באמת, שנשמח באמת, שניתן את כל הטוב והטהור שבתוכנו, ושנצליח להפוך את כל הדגים המתכלים שלנו לדגי מלאך נצחיים ואלוהיים.
לבית הרייקי, אתר הבית של יוסי רז
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
