 |
/images/archive/gallery/170/172.jpg פסל בודהה בשוקוטאי, תאילנד.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| הוא לא כתב מילה, כשדיבר היו סביבו לא יותר משישים איש ויש מי שיטענו שהוא אפילו לא היה קיים - גאוטם סידהרתה, הבודהה. תולדות הניו אייג', פרק 15
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי לוטן
15/9/2004 0:14 |
|
|
|
|
|
|
|
איזו מילה מופיעה (באיות אנגלי) בשני מיליון תשע מאות שמונים אלף אתרים באינטרנט? לא סקס (מאה ושישים מיליון אתרים) לא אלוהים (חמישים ושישה מיליון) אלא בודהה. יש בזה מן האירוניה מכיוון שהרבה אנשים חושבים שבודהה הוא עוד אינטרפרטציה למילה אלוהים, בעוד שההפך הוא הנכון. כל מהותו של הבודהה היא חוסר היומרה לאיזשהו סטטוס או רובד אחר או גבוה מהרובד האנושי, וזה אולי ההבדל העיקרי בין בודהיזם על שלל נגזרותיו והדתות המונותיאיסטיות.
למרות שכל השלושה ראויים לדיון ממצה ומעמיק יותר, החלטנו לכבוד ראש השנה להעמיק את שורשי הניו אייג' כשלושת אלפים שנה אחורה, עד לשורשיו של עץ שנקרא בהינדית "בודהי" שמתחתיו התחיל למעשה הכל.
בעולם חיים כיום שלוש מאות ועשרים מיליון אנשים המגדירים עצמם רשמית כבודהיסטים, אבל אם בניו אייג' עסקינן, אין ספק שהדבר האחד המשותף לכל הוואריאציות הניו אייג'יות האפשריות הוא הזיקה הישירה או העקיפה
שיש לכולן עם המסורת הבודהיסטית. מה שמעניין במסורת הזו הוא העובדה שהיא הועלתה על הכתב רק כשש מאות שנים לאחר מותו של בודהה. האיש עצמו לא כתב מילה בימי חייו, וכשדיבר היו איתו לא יותר משישים איש. למען האמת, כלל לא בטוח שאיש כזה אכן היה קיים, אבל זה כבר עניין למחקר אחר וזה גם לא משנה שכן עצם הבודהיזם אינו מרוכז באיש - להבדיל מהנצרות או האיסלאם - אלא בתוכן.
אפרופו איש. חשוב לציין למי שלא יודע, בודהה אינו איש. למעשה זהו תואר, מצב של הוויה, הגזור מהמילה בסנסקריט בּוּדְה, שפירושה גם מואר וגם מוער, כלומר מי שניעור מתרדמת הבערות. התרגום, אגב, של כל המילים האלה הוא מלאכה סיזיפית בפני עצמה מכיוון שסנסקריט ועברית שונות זו מזו בערך כמו גבר ואישה. על כל פנים המצב הנקרא בודהה אינו מיוחד לאדם ספציפי אחד, אלא הוא מצב שאנשים רבים הגיעו ועוד יגיעו אליו, אם כי לא בטוח שבשיטות שכמה מהטוענים להיות ממשיכיו מוכרים היום.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
רך בימים אבל כבד בחוכמה
|
|
|
 |
|
|
|
כמו כל הסיפורים הטובים, גם הסיפור הזה מתחיל בליל ירח מלא, יום לידתו של גאוטאם סידהארתא בלומביני, כפר קטן לרגלי הרי ההימלאיה השייך כיום לנפאל. זה היה בשנת 429 לפני הספירה, כלומר לפני 2,426 שנים, התאריך העתיק ביותר בהיסטוריה ההודית. הוא נולד כנסיך, בנו של מלך השבט שָקיָא, ומכאן גם שמו הנוסף, שָקיָאמוני.
השָקיָא היו שבט של כחמש מאות משפחות שהתגוררו דרומית להרי ההימליה. בעת לידתו ניבא חכם גדול, סיטא, הקרוי גם קאלאדוואלה, שהרך הנולד יהיה מלך או חכם גדול. אימו מאיה נפטרה שבעה ימים אחרי לידתו ואחותה הצעירה, שגם היא היתה נשואה לאביו, שימשה לו אם אומנת. ביום החמישי אחרי לידתו הוא נקרא גאוטם סידהארתא.
המפגש הראשון שלו עם עולמו הפנימי היה בילדותו בעיצומו של פסטיבל חקלאי. הילד, רך בימים אבל כבד בחוכמה, התיישב תחת עץ תפוחים ובלי שמישהו הדריך אותו, התרכז בנשימתו והגיע למצב הנקרא בהינדי סאמאדי. על פי כל הסיפורים חונך גאוטאם בכל הידע הרשמי והאזוטרי שהיה קיים אז והיה מוקף מלידתו בעושר גדול, משרתים, פילגשים, שלושה ארמונות, אחד לעונה החמה, אחד לעונת הקור ואחד לעונת הגשמים. עקב היותו בן לקאסטת הלוחמים, למד אומנויות לחימה והצטיין כקלע. בגיל שש עשרה נשא לאישה את יוזדרה בת דודו, גם היא בת שש עשרה. בגיל שלושים, וסמוך להולדת בנו ראָהולָא, אירעו ארבעת הסימנים הראשונים שגרמו לו למהפך החשוב ביותר בחייו, והניעו את המסע שהביא אותו עד הלום.
על פי האגדה ניסה האב למנוע מבנו לצאת את תחומי הארמון, כדי שלא יראה סבל או צער (גם ההודים הם פולנים במהותם) וגם כדי שלא יבוא במגע עם מורים דתיים, שכן העדיף שבנו יהיה מלך מאשר איש דת. אבל גאוטאם הימרה את פיו וחמק מהארמון. יום אחד הוא ראה בזה אחר זה איש זקן מקומט ובלה, איש חולה, פצוע ודואב וגופת מת מכוסה פרחים. לאחר מכן נתקל גם בסאדהו, אדם שפרש מחיי היומיום והקדיש את חייו לחיפוש רוחני, ושהודו מלאה בהם עד היום.
מאותו הרגע הטרידה אותו שאלה אחת: חוסר הקביעות, סופניות החיים. כאשר נולד בנו החליט שמילא את חובתו לשושלת המשפחתית והחליט לנטוש את משפחתו ולחפש את הדרך שתחלץ אותו מים הסבל האנושי. למחייתו עסק בקיבוץ נדבות ובדומה לחכמי האופנישדות עסק ביוגה ובמדיטציה ואף שהה במחיצתם של שני מורים מפורסמים באותה תקופה, אך החליט לא להישאר עם אף אחד מהם ולהמשיך בדרכו העצמאית. הוא גזר על עצמו תעניות וצומות, הכניס את עצמו לטראנס עד שהסובבים אותו חשבו שהוא מת, ולמעשה במשך שש שנים ניסה הכל, אבל במקום להחכים הלך ונחלש עד שהגיע למסקנה שישנה דרך טובה יותר להגיע להארה. הוא החליט לשוב ולאכול שכן הגיע למסקנה שחיי פרישות וסיגופים אינם עדיפים בהכרח על חיי מותרות והנאה, שניהם שייכים למאיה, העולם השקרי שבחוץ, ולא לאמת שבפנים.
כך הגיע בארבעה שלבים לדרגות שונות של הינתקות מהמעגל הנצחי של סבל והנאה. על פי המסורת, טוהר המחשבה שהגיע אליו אפשר לו לראות ולהבין את מהלך האבולוציה האנושית המבוססת על המשחק התמידי בין סבל ואושר, כאב והנאה, חיים ומוות. כך גם הבין את משמעות הקארמה, גלגל המחשבות והמעשים המובילים שוב ושוב ללידה מחודשת שכולה סבל. לעומת זאת, מי שמעשיו ומחשבותיו משוחררים מרוע נולד אל תוך עולם של טוב ואושר. הוא קבע שהחיים הם סבל, שלסבל יש סיבה, והסיבה היא תשוקה או חמדנות לעוד. עוד עושר, עוד סקס, עוד הכל. הדרך היא שחרור מהכמיהה לעוד, היחלצות ממעגל המחשבות, הסבל והבורות. על פי המסורת כל התהליך הזה התרחש בלילה אחד בשבתו תחת עץ, מתוך החלטה לא לקום ממקומו עד שיגיע להארה או ימות.
עוד מסופר שמארא, הדבר הקרוב ביותר לשטן בתיאולוגיה ההינדית, ניסה להפריע לו אבל גאוטאם סידהארתא היה עקשן ודבר לא הפריע לו לזרום עם החלטתו. בסופו של אותו לילה התפזרה החשיכה, השחר הפציע גם בחוץ וגם בפנים, והוא הגיע להארה. מאז הוא ידוע בשם הבודהה. חמשת חבריו שעזבו אותו כשהחליט לשוב ולאכול היו לחסידיו הראשונים ואת הרצאתו הראשונה נשא בגן בבֶּנָארֶס, כיום ואראנאסי. כך נוצרה סביבו הסַנגה - הקבוצה הראשונה של תלמידים.
מבין אנשי העם, היה יֶזה, בנו של אחד מעשירי בֶנארֶס תלמידו הראשון, ושתי הנשים הראשונות שהשתתפו היו שתי נשותיו. כאשר הסנגה גדלה לשישים איש הציע בודהה שיתפזרו וינדדו ברחבי הודו להפיץ את החוכמה החדשה. הקהילה שסביבו הלכה וגדלה, אף שלקראת מותו פרץ בה סכסוך ואחד התלמידים אף ניסה לרצוח אותו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הבודהיסטים הם האנשים המאושרים ביותר
|
|
|
|
|
|
|
הוא לימד במשך ארבעים וחמש שנים, אך כאמור דבר לא נכתב על ידו וכל מה שאנו יודעים על תורתו, הדהרמה, הועבר בעל פה במשך כמה מאות שנים עד שהועלה על הכתב. הכתבים הראשונים הידועים כיום נכתבו בשפת הפָּאלי ומבוססים כולם על שיחות בין הבודהה ותלמידיו.
בודהא התנגד להריגה, בני אדם או בעלי חיים, המליץ להסתפק באוכל צמחוני ודיבר כל חייו על הימנעות משני הקטבים המנוגדים, התשוקה העזה והסבל העצמי. הוא המליץ על שביל הזהב, דרך הביניים שתוצאתה הבנה עילאית, הארה, נירוואנה. ארבע האמיתות שעליהן דיבר החל מהרצאתו הראשונה היו האמת בדבר הסבל, האמת בדבר הסיבה לסבל, האמת בדבר הפסקת הסבל, וההבנה הנכונה המביאה להפסקת הסבל. על פי המסורת ניחן בודהה ביכולת ראייה קוסמית, ואף ניבא את יום מותו שלושה חודשים בטרם המאורע. מילותיו האחרונות היו "הכל נועד למות. עבדו בחריצות על הגאולה".
וכך, מחמישה תלמידים בכפר קטן על גדות הגאנגס, צמחה הדת שאיננה דת ל-320 מיליון איש בכל העולם, בעיקר באסיה. כיום ישנם שלושה סוגים עיקריים של בודהיזם, מאהאינה -56%), תראוואדה (38%) ובודהיזם טיבטי (6%). הדבר המשותף לכולם, על פי סטטיסטיקה שנעשתה לא מזמן, הוא שהבודהיסטים הם האנשים המאושרים ביותר בעולם, וזה משהו ששווה לחשוב עליו. אפשר גם אפשר להיות בודהיסט יהודי. ואין דרך טובה יותר להתחיל את השנה החדשה מאשר בידיעה שנולדנו להיות מאושרים. שנה מאושרת.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
