 |
/images/archive/gallery/201/971.jpg פנינה בר-סלע אוחזת בעשב חיטה.
צילום: עדי אבישי  |
|
|
|
|
| עשב חיטה עושה לגוף מה שרד בול עושה לוודקה. ועוד הרבה יותר מזה. שרי אנסקי פגשה את פנינה בר-סלע, הגורו המקומית לענייני עשב |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שרי אנסקי
|
|
|
|
|
|
|
|
בוקר אחד, לפני כחודש, נכנסתי לחנות הטבע שבשכונת נווה צדק בתל אביב כדי לקנות קלמנטינות וחומר לשטיפת כלים. בחנות רעמה מטחנה חשמלית שבעלת המקום האביסה בעשב וסחטה משקה ירוק שעליו בועות קצף כמו בספל אספרסו. שתי נשים שעמדו ליד דלפק הקופה השיקו כוסיות ושתו את הירוק הזה, עיוותו את פניהן ונאנחו בסיפוק של מי שעמד בהצלחה בטקס חובה כלשהו. המוכרת הסירה מפיית המטחנה גללים תולעיים של עשב סחוט, פטפטה איתן על תופעת הייבוש שהמשקה הזה גורם, ותוך כדי כך נטלה אחת הנשים תולעת עשב ולעסה אותה בתאוותנות. בעוד המוכרת מתקתקת בקופה את מחיר קניותי מצאתי את עצמי מבקשת שתוסיף לחשבון גם משקה כזה. אבל המוכרת המנוסה ידעה שאין לי מושג מה זה, הזהירה שבפעם הראשונה אסור לי לשתות מנה שלמה וסחטה למעני רק שישה אגדי עשב רענן וריחני. הטעם היה מזעזע. אמנם מי שאהב או אוהב לשכב בשדה וללעוס גבעול בודד שנתלש מהשורש יכול לזהות את הטעם, אבל בכמות מרוכזת כזו המרירות מעוותת את הפנים בתיעוב (רק אחרי מספר פעמים, כשלומדים לאהוב את ההרגשה הטובה שהמשקה מעניק, לומדים להיות סלחנים כלפי הטעם הנורא הזה, אם כי יש אנשים שאפילו הריח שלו מעורר אצלם צמרמורות וסלידה).
המשכתי לדרכי ותוך דקות ספורות התחלתי להרגיש שמשהו בהליכה שלי נעשה קליל יותר ושאני זקופה יותר ומלאת שמחה ומרץ. לא היפראקטיבית או סהרורית אלא נינוחה ומעשית כפי שלא הייתי זמן רב. כאילו שאיזו דמות נמרצת ויצירתית השתכנה בתוכי ובזכותה הספקתי לעשות המון דברים, לנהל שיחות ערניות עד שעה מאוחרת בלילה, בלי לנוח אחר הצהריים, וכל אותו היום הרגשתי נהדר. כבר למחרת בבוקר פתחתי בתחקיר על הדבר המדהים הזה. ידידה "משתמשת" הסבירה לי שזה בהחלט דבר נהדר, שהמיץ הזה מנטרל ומנקה רעלים מהגוף ונותן לה הרגשה טובה ומרץ, בעיקר בגלל הנזק מהסיגריות שהיא מעשנת. נכון, ההכנה נמשכת עשר דקות, אבל שווה את ההרגשה הטובה שאתה עושה משהו למען בריאותך, שאתה מחסן את עצמך בפני מחלת הסרטן, לא פחות.
שטמפר, המגדל והמשווק של העשב, מציין בחוברת הסברה, תחת הכותרת "הנס הירוק", שקילו אחד של עשב חיטה שווה ערך ל-35 קילו של ירקות ירוקים. על פי ההסבר שלו (שמתבסס על ניסיון ואתרי אינטרנט), הדמיון בין מרכיבי הכלורופיל הרב שמכיל העשב לדם האנושי מאפשר למשקה להיספג במהירות. על פי המחקרים, הכלורופיל מוריד משמעותית את הסיכון ללקות בסרטן הריאות אצל מעשני סיגריות. בקיוסק המיצים ברחוב הרצל נאמר לי ששותים את זה בעיקר אנשים צעירים. כך גם הסבירו ב"בית הטבע" של נווה צדק. הצעירים באים להתנקות מהנג-אובר אחרי לילה ארוך של שתיית אלכוהול או צריכת סמים לא מרוסנת. אחרים הביאו את המנהג להתנקות בעשב חיטה מזמן לזמן מארצות הברית. אפילו ב"סקס והעיר הגדולה" הכריחה סמנתה גבר לשתות עשב חיטה כדי לשפר את ריח הזרע שלו. על פי שטמפר, "הכלורופיל הרב שמכיל העשב מפחית או מחסל לחלוטין ריחות לא נעימים מהגוף ומהפה (מזון, שתייה, טבק, זיעה לאחר מאמץ גופני, עצבנות, וסת וכדומה)". בעניין הסיגריות קיבל העשב מעמד של טרנד בעיני יודעי דבר, שלוגמים כוסית עשב חיטה לפני הקפה בבוקר ומעשנים חופשי, כאילו שהעשב שוטף תוך כדי עישון את הריאות וגם "עושה את הפאנלים".
המוכרת מחנות הטבע בנווה צדק לעומת זאת הסבירה לי שזה בסך הכל כמו לקחת מולטי ויטמין טרי במקום אבקה או כדורים. "עשב חיטה עושה לגוף מה שרד בול עושה לוודקה", הסביר לי אחד. הבחור, שכשלעצמו נראה מאוד רע, המליץ גם לטפטף דרך האף כדי לשקם נזקים של שאיפת קוק פרסי. רכשתי מטחנת סחיטה ידנית (300 שקל , חשמלית עולה 1,200). כל בוקר בשש סחט לי בעלי את העשב למיץ. צירפנו גם את אמא שלי לחבורה והתברר שכעבור שעה, בגיל 75, היא לקחה מעדר ועדרה את כל הגינה. אני כבר לא שותה קפה בבוקר אלא רק לקראת הצהריים. גיליתי שאני אוכלת פחות, רזיתי ופשוט הרגשתי נפלא. בעלי ושני חברים נוספים שקיבצתי כקבוצת ניסוי, גם הם מאוד התלהבו מהתוצאות, למרות שאחד מהם עדיין לא הגיב בכלל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מיץ עשב חיטה, סחוט טרי
|
|
|
 |
|
 |
|
הוראות כלליות לשימוש
|
|
|
 |
|
|
|
הצלם עדי אבישי, שצילם את התמונות לכתבה ושתה זמן מה את מיץ העשב ואף השתתף בסדנת ניקוי במיצים של ד"ר פנינה בר-סלע, האישה שהעלתה את מיץ החיטה לארץ, הסביר לי שאם אלמד גם לאכול על פי תורתה אגיע למשקל הנכון ביחס לגובה ולגיל שלי, בלי לעשות דיאטה, וארגיש נהדר. אבל כשביקשתי ממנו לסדר לי ראיון איתה, הוא צחק ואמר שאני משחקת באש. "תחזרי ממנה אחרת, תתבלבלי לגמרי ותסגרי את המדור שלך וחלאס על הקריירה".
לקראת הפגישה איתה עשיתי שיעורי בית וקראתי את ספרה "התחדשות". הבשורה לבריאות באכילת מזון אורגני חי, ללא בשר, דגים, ביצים וגבינה וללא בישול ואפייה, עוררה אצלי פחד גדול. בבוקר הראיון לגמתי כוסית ירוקה, אבל בשביל האיזון אכלתי גם בורקס עם ביצה קשה. כיוון שעם אוכל כזה בבטן לא נאה להגיע לאישה שהנחילה לנו את מיץ העשב, מיהרתי לשתות מנה נוספת. המרץ המוגזם לחלוטין שתקף אותי סיחרר אותי כל כך שכשהגעתי לקריית טבעון תפסתי בהתרגשות את ד"ר בר-סלע בזרועותי החסונות והדבקתי לה שתי נשיקות, התנהגות ממש מוגזמת בשביל עיתונאית אובייקטיבית.
התעשתתי והצגתי את עצמי בפניה כבעלת מדור אוכל שדן בהנאה ובנחמה שהאוכל מעניק לבני האדם, והדגשתי שאני בהחלט חושבת שבחיינו, שכל כך מלאים בתסכולים ובאיסורים, לפחות האוכל הוא נחמה. והוספתי והדגשתי שמאכלים מסוימים, גם אם הם קצת שמנים ומזיקים, יכולים לפעמים לעשות אושר גדול. פנינה, שקמטים של צחוק מעניקים לעיניה מבט ליצני, ענתה שהיא לגמרי מסכימה איתי, רק שזה לא תמיד נחמד כל כך. "למשל באה אלי אישה שמנה שיושבת כל היום מול המחשב ובערב היא רוצה לצאת. בגלל העייפות היא מתיישבת ליד קופסת שוקולד ואוכלת ואוכלת ואוכלת ואחר כך היא כבר לא יוצאת לשום מקום". המאכלים שהכינה לכבודנו היו טעימים מאוד. סלט נבטי החמניות והמשמשים ממש שבה את לבי. כך גם ממרח האגוזים שהיא מכנה "פטה". סירות הפלפל האדום הממולאות בטופו, הבטטה האפויה הממולאת ותבשיל הכוסמת, גם אלה היו טעימים ביותר.
שרגא, בעלה של פנינה, מנביט את החיטה האורגנית בצל עצי הפקאנים, באדמה טובה עם קומפוסט שהוא מכין לבד בשולי החצר הגדולה של ביתם בקריית טבעון. שרגא הוא זה שגם סוחט את העשב בבית ואף עוזר בסדנאות, בקורסים, בהדרכות ובטיפולים השונים בשיטת "אן ויגמור" במרכז לבריאות טבעית, ניקוי הגוף הנפש והרוח של פנינה.
חלוצת השימוש בכוחו המרפא של מיץ עשב החיטה בארץ לפני יותר מ-30 שנה היתה ברכה מן ז"ל. ד"ר פנינה בר-סלע, שהתמחתה בביולוגיה רפואית ובחקר הסרטן בבית הספר לרפואה הדסה, לימדה מקצועות פרה-רפואיים לסטודנטים לרפואה, עבדה במחקר של מחלת הסרטן בבית הספר של הטכניון וגם בבית החולים העמק. היא התחילה להתעניין בעשב חיטה בגלל שני מטופלים שפגשה בארץ לפני 15 שנה, אחד מהם נרפא מסרטן בזכות השיטה של אן ויגמור והשני נרפא מדלקת פרקים כרונית.
בעקבותיהם נסעה למכון היפוקרטס וכאבי הבטן שהציקו לה מגיל שש נעלמו. כשחזרה השתנה לחלוטין המטבח שלה. לאחר מכן נסעה לבוסטון כדי להכיר את אן ויגמור ולהיות תלמידתה. מאז עוסקת ד"ר בר-סלע בייעוץ בתזונה, בהוראה ובקורסים וסדנאות לניקוי הגוף, הנפש והרוח. שיטת מכון היפוקרטס רואה במיץ עשב החיטה, בשילוב עם מזון חי, כלי ריפוי ממדרגה ראשונה לחיזוק המערכות והבראתן. "המיץ מנקה את הגוף מחומרי פסולת ורעלים שהצטברו בו במשך שנים רבות, מחזק את המערכת החיסונית ומפעיל את כל מערכות הגוף בתהליך הריפוי". לפרסום הרב שלו זכתה ד"ר ויגמור אחראית העזרה הרבה שנותנת השיטה שפיתחה עבור חולי סרטן. בר-סלע מדגישה שהעשב לא הורג תאים סרטניים, אלא רק מעכב את התפשטותם ומחזק את המערכת החיסונית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מכונה לסחיטת עשב חיטה
|
|
|
|
|
|
|
זה לא תרופה
|
|
|
|
|
|
|
בספרה "התחדשות", כותבת בר-סלע ש"ברור שריפוי המחלה מותנה בגורמים רבים מאוד בחייו של האדם, הן נפשיים והן פיזיים, בסוג הסרטן, באגרסיביות שלו, בנטייה תורשתית, במידת זיהום הגוף ובעוד גורמים רבים שעדיין נשגבים מבינתנו. ברם, מי שהתמידו ביישום שיטה זו בקפדנות, ולא הגיעו אליה מאוחר מדי, הצליחו במידה רבה לבלום את המחלה לאורך שנים רבות ולהרגיש בריאים". היא גם מוסיפה ש"את השיפור בבריאות, היונק מתכונתו של מיץ נבט החיטה לגרום להפרשות פסולת מהגוף, אנו מרגישים לעתים רק כעבור שבועיים-שלושה, הגוף מתחיל להתחזק וניתן לראות את הביטוי גם בהרגשה הכללית וגם בתוצאות מעבדה של בדיקות דם ושתן". לדבריה, ניתן לראות שיפור בתפקודי כבד, בירידה בלחץ דם, ברמת כולסטרול ובירידה בסימנים של דלקת פרקים, מחלות מסוימות של דרכי העיכול, מחלות במעי הגס, כולסטרול גבוה, אסתמה, עצירות, סוכרת שאינה מטופלת באינסולין והשמנה. לדבריה, השימוש אף משפר את זרימת הדם ומקל על אספקת מזון וחמצן לתאים. במקרים מסוימים הוא עוזר למניעת אנמיה הנובעת מחוסר ברזל, ובמקרים אחרים עוזר להעלות ספירה נמוכה של תאי דם לבנים, ועוד נסים רבים אחרים ואפילו כאב שיניים.
לאלה מכם שרוצים הבנה עמוקה יותר באופן ההשפעה של המיץ עלינו: בר-סלע מסבירה שהעשב עשיר במרכיבים תזונתיים הנקלטים היטב: בטא קרוטן, שפע של ויטמין ,C ויטמין E ומינרלים, במיוחד אשלגן. העשב מכיל גם סידן, אבץ, ברזל, את כל הוויטמינים מקבוצת B בכמויות קטנות, ובנוסף לכל אלה גם את כל החומצות האמיניות והרבה מאוד אנזימים. האנזימים האלה הם אחד האמצעים החשובים ביותר לריפוי בשיטת אן ויגמור.
"המדענים עדיין יכולים רק להסביר חלקית את השפעתו המיטיבה," מסכמת בר-סלע בספרה, "אך אין ספק שהפעולה של המיץ בכללותו יעילה הרבה יותר מן הגורמים המבודדים. החיטה מסוגלת לקלוט מהאדמה כ80- סוגי מינרלים שונים ויש הרבה מרכיבים שעדיין לא בודדו ולא יודעים עליהם הרבה." עם זאת, בר-סלע מדגישה שאם אתה לא אוכל תזונה בריאה (מזון צמחוני לא מבושל,( השפעת העשב מוגבלת, שראוי לזכור כי מיץ החיטה איננו תרופה אלא מזון בלבד. אדם בריא יכול לשתות אותו כחומר מנקה וכתרופה מונעת, אבל אנשים חולים מוכרחים להתייעץ עם רופא (ששמע על הדבר הזה) או תזונאי לגבי האפשרות לשימוש בעשב, כי יש מחלות שבהן אסור השימוש במיץ עשב חיטה (למשל, אנשים שסובלים מאי תפקוד כלייתי חמור.(
לסיום נגלה שמיץ המופק מעשב שעורה נחשב בעל תכונות דומות ואף חזקות יותר בהשפעותיהן התרפויטיות, אבל הוא כל כך מר ונוראי בטעמו שאי אפשר להצליח לשתות אותו. יש לרכוש אותו באבקה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הוראות כלליות לשימוש
|
|
|
|
|
|
|
המיץ מופק מסחיטת העלים הירוקים של החיטה, שהונבטה וגודלה לגובה של 20-15 ס"מ. ערכו האיכותי של עשב החיטה בגודל הזה הוא המקסימלי. ככל שהחיטה בוגרת יותר, יכולת הריפוי שלה פוחתת. (זמן הגידול בארץ: 20-10 יום, לפי עונת השנה ותנאי האקלים.(
ניתן לרכוש את המיץ בחנויות טבע, במכוני כושר ובדוכני מיצים מסוימים בירושלים ובתל אביב. לפני שאתם קונים מטחנה, נסו קודם לקנות את המיץ באחד מדוכני המכירה ולבדוק את השפעתו עליכם (חבילה של 250 גרם עולה 12 שקל. שתי חבילות מספיקות לאדם לשבוע).
רוב המשתמשים רוכשים את העשב בחנויות טבע. "שטמפר," המגדל העיקרי, משווק את העשב ביום ראשון: בשעות הבוקר המאוחרות בתל אביב, ולירושלים הוא מגיע בצהריים. העשב נשמר בשקיות למשך שבוע במקרר. אם הוא מצהיב מומלץ לא להשתמש בו כי השתייה יכולה לגרום לכאב בטן וגם כאצור, אין לו את הסגולות החיות שלו.
הסחיטה נעשית על ידי מטחנה חשמלית או ידנית, עם סיבובים איטיים (כמו מכונה לטחינת בשר ידנית שהוצא ממנה הסכין.( המטחנה פועלת בשיטת הכבישה קרה. סחיטה במטחנה עם סכין חיתוך בסיבובים מהירים מחמצנים את המיץ ומפחיתים מערכו. את המיץ שותים מיד עם סחיטתו. ככל שהוא עומד איכותו פוחתת. בר-סלע מדגישה שהניסיון מלמד שרצוי לשתות את המיץ לא יאוחר מ20-10- דקות לאחר הכנתו. לאדם בריא מומלץ לשתות 1/3-1/4 כוס מיץ על קיבה ריקה וניתן להעלות בהדרגה עד ל1/2- כוס. בפעם הראשונה יש ללגום כף או שתיים בלבד.
שותים שעה לפני הארוחה או שעתיים אחרי הארוחה. רצוי בבוקר על קיבה ריקה, לפני הקפה או כל דבר אחר. כך המיץ נקלט טוב יותר (אפשר לאכול כבר אחרי 40-30 דקות.( רוב המשתמשים מרגישים את השפעת שתיית המיץ תוך מספר ימים וההשפעה שונה מאדם לאדם ותלויה בנסיבות. הואיל ויש טרחה מסוימת בסחיטה של מיץ החיטה ושתייתו כמיץ טרי בלבד, ניתן לרכוש אותו גם קפוא. בר-סלע מביאה בספרה מחקר שגילה שבתהליך ההקפאה מאבד המיץ 20 אחוז מכוחו. לדבריה, מי שלא יכול לעמוד בטעם המיץ הטהור, יכול לערבב אותו עם כל דבר ירוק, כמו מלפפון, כוסברה, חסה ואפילו קצת גזר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
