 |
/images/archive/gallery/196/499.jpg נשקלת האופציה.
צילום: קיי-אר-טי  |
|
|
|
|
| חברת תרופות בריטית קנתה את הזכויות על צמח ההודיה האפריקאי, שמשמש כבר אלפי שנים להורדת מפלס התיאבון. בקרוב הגלולה? |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
רותי רוסו
29/11/2004 10:37 |
|
|
|
|
|
|
|
כשכמעט חצי מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות כמו ארצות-הברית, בריטניה ואפילו ישראל סובלת מרמה זו או אחרת של משקל עודף, אפשר רק לדמיין איך תתקבל בשוק גלולה טבעית שמדכאת את התיאבון ללא תופעות לוואי. היא פשוט מתעתעת במוח כך שיחשוב שאכלתם, גם אם לא הכנסתם אפילו פירור לפיכם. נשמע כמו חלום רטוב? ייתכן שבקרוב יהפוך החלום למציאות. צמח ההודיה, שגדל במדבר הקלהרי בדרום-אפריקה, נצרך כבר אלפי שנים על-ידי הבושמנים המקומיים. הם אלו ששמו לב מזמן לסגולתו הייחודית ולרוב הצטיידו בו לפני
מסעות ציד ארוכים, כשלא רצו שהרעב יגביל אותם.
כבר בשנות ה-60 התאמצו במעבדה הארצית של דרום-אפריקה לאתר את החומר הפעיל שבצמח, ונדרשו להם בסך-הכל 30 שנה לסיים את המשימה בהצלחה. הם זיהו מולקולה מסוג לא מוכר (המכונה כיום P57), רשמו עליה פטנט ואז מכרו אותה לחברת רוקחות אנגלית בשם "פיטופארם". מאז קיבלה פיטופארם את הזכויות על הפטנט, ב-1997, היא השקיעה בתחום למעלה מ-20 מיליון דולר, במחקר שכלל מספר ניסויים, מוצלחים ביותר לטענתם, על מכרסמים ואפילו על בני-אדם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
כמו מלפפון קוצני
|
|
|
 |
|
|
|
לפני כשבוע עסק מגזין החדשות של רשת סי-ביאס האמריקנית, "60 דקות", בצמח המהפכני. במסגרת הסרט הדוקומנטרי שצולם במדבר הקלהרי הובל צוות התוכנית לעבר הצמח המדברי, שנראה קצת כמו מלפפון קוצני. הכתבת, לסלי סטאל, טעמה ממנו וציינה כי גם טעמו די מלפפוני. מאוחר יותר, אמרה סטאל, היא לא הרגישה שום תופעות לוואי - לא טעם מוזר בפה, לא התכווצויות בבטן ולא דופק מהיר. רק איבוד תיאבון מוחלט למשך יום שלם.
גם כתב הבי-בי-סי טום מנגולד והצלם שליווה אותו החליטו להקדיש את גופם למדע, כבר לפני כשנה וחצי, ולטעום מההודיה. "הדבר הבולט ביותר הוא שאפילו לא חשבנו על אוכל", הוא דיווח לאחר מכן. "המוח שלנו שידר לנו שאנחנו מלאים באוכל. ארוחת הערב פסחה עלינו. הגענו למלון בלילה והלכנו לישון בלי לאכול. למחרת שנינו לא אכלנו ארוחת בוקר, ולבסוף אכלתי ארוחת צהריים בחוסר חשק מוחלט".
הסיבה להתעכבות התרופה היא שעד כה לא הצליחו לייצב בה את החומר הפעיל. בתגובה, חברת התרופות הענקית "פייזר" (יצרנית הוויאגרה), שתמכה במחקר של פיטופארם במשך חמש שנים, הודיעה ביולי אשתקד כי היא יוצאת מהמירוץ ומחזירה את הזכויות הבלעדיות לפיטופארם, שישברו את הראש בעצמם.
מיקי עופר, יושב-ראש ארגון הרוקחות בישראל, מניח שהשיקולים של פפייזר היו שיווקיים. "מאחר שלא כל הפרטים ידועים זוהי אמנם רק ספקולציה, אבל כנראה בפפייזר הניחו שיהיה קשה לשווק את התרופה כל עוד לא הצליחו לייצב אותה. רק על-ידי ייצוב מולקולה מורכבת של חומר פעיל כך שלא תתפרק אפשר ליצור ממנה גלולה או כמוסה. קשה מאוד לשווק תרופה שלא בכמוסה".
בעיה נוספת שעמדה בדרכה של פיטופארם היא זכויות הפטנט, שנלקחו למעשה מבושמנים שהיו הראשונים לגלות את סגולתו של ההודיה. רוג'ר צ'נלס, עורך-דין דרום-אפריקני שנשכר כדי לייצג את הבושמנים, נלחם על זכותם לפיצוי כספי אם הפטנט יצליח. הבושמנים שהובילו את המדענים אל הצמח שמעו לראשונה כי הפטנט נמכר רק דרך ההודעה לתקשורת של פיטופארם. צ'נלס איים בתביעה, ולבסוף הגיעו הצדדים לפשרה: הבושמנים יקבלו אחוז מהרווחים, אם יהיו כאלה. "ידענו שאם זה יצליח, הרבה מאוד מיליונים של דולרים יגיעו לשבט הסאן", אמר צ'נלס באופטימיות לסטאל. "הם מדברים כיום על מאות מיליונים רק באמריקה".
ואכן, הערכתו של צ'נלס לא רחוקה מהמציאות. המספרים מראים כי בני-אדם מוציאים כיום כ-40 מיליארד דולר על מוצרים שונים שנועדו לעזור להם לרזות, לרוב בלי לראות תוצאות משמעותיות. אם יצליחו לייצב את החומר, שבט הבושמנים הוותיק "סאן", הידוע כאחד השבטים מוכי האלכוהול והאבטלה, העניים והפרימיטיביים ביותר, ישב פתאום על מכרה זהב ורק יחשוב מה לעשות עם הכסף הרב שבידו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איך זה פועל?
|
|
|
|
|
|
|
"יש במוח חלק הנקרא היפותלמוס", מסביר ד"ר ריצ'רד דיקסי, העומד בראש פיטופארם. "באזור זה נמצאים תאי עצב המזהים גלוקוז. כשאוכלים התאים האלה מתחילים לאותת, וזה סימן שאתה שבע. ככל הנראה בהודיה ישנה מולקולה אפקטיבית פי עשרת אלפים מהגלוקוז".
ד"ר ניר ברק, מומחה לתזונה קלינית בבית-החולים בילינסון, מסכים שאם אכן תצא תרופה כזו לשוק, היא תגרוף רווחים נאים. "כיום רק עשרה אחוזים מהפוטנציאל של השוק הזה מנוצלים", הוא מסביר, "ולכן כמעט כל חברה מנסה היום לייצר פיתוח כזה או אחר נגד השמנה".
אולם גם ברק לא מבטיח שההודיה היא הבשורה הבאה לשמנים. "עד שלא יעשו ניסויים משמעותיים בבני-אדם לא נוכל לדעת", הוא אומר. "בפאזה הראשונה עושים ניסויים במכרסמים, שהמטבוליזם שלהם כל-כך שונה מזה של בני-אדם, שגם אם ההודיה תעבוד היטב על עכברים אין זה אומר שכך יהיה גם על אנשים".
האם דיכוי התיאבון הוא הפתרון לבעיית ההשמנה בעולם המערבי?
"עד השנים האחרונות התייחסו להשמנה באופן מאוד כללי. אדם אוכל הרבה כי הוא רעב יותר. רק לאחרונה התחילו לחלק את תחושת הרעב לשניים, וכך לזהות גם את ההדוניזם מאוכל, את אותה הנאה מאוכל שלא תלויה ברעב. לכן יש היום בשוק תרופות המתמודדות עם רעב ותרופות המתמודדות עם אותו הדוניזם. השילוב שנוצר בין השניים בתרופת הפאנפן (Phanfan) הוכיח את עצמו כיעיל ביותר, אולם הוא נאסר לשימוש כי גרם למומים קשים בלב".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מיליארד יחידות בשנה
|
|
|
|
|
|
|
ברק מציין כי לתרופות נגד השמנה יש היסטוריה ארוכה ועגומה ביותר. כבר בשלהי המאה ה-19 התחילו לתת תמציות הורמונים של בלוטת התריס בדיוק למטרה זו. במהלך השנים ייצרו אי-אלו תרופות נגד השמנה עם תופעות לוואי איומות, ולעתים גם קטלניות. "אחת הסכנות בתרופה מסוג זה היא שיש לה פוטנציאל גדול לשימוש לא נאות, לפיתוח תלות או לאפקט שיורד עם הזמן, על אף שאין לכך עדיין עדויות בשטח", הוא מסכם.
נכון להיום כבר נערכים בפיטופארם להצלחה. הם לא רוצים להסתמך על ההודיה המפוזרת במדבר, וכבר בנו חוות גידול בדרום-אפריקה במטרה לייצר כמיליארד יחידות הודיה בשנה, כשהזכויות הבלעדיות על החומר הפעיל בצמח רשומות על שמם, כלומר אסור להשתמש בו כדי לרדת במשקל.
"זה שמייחסים לצמח סגולות כלשהן עוד לא הופך אותו למושא לפטנט", אומר ד"ר כפיר לוצאטו ממשרד עורכי-הדין "לוצאטו את לוצאטו", המתמחה ברישום פטנטים. "לעתים אותם חומרים פעילים בצמח נמצאים לצד חומרים מזיקים או חומרים המדכאים את החומר הפעיל. לזהות את אותו החומר ולבודד אותו זו איננה פעולה טריוויאלית. צריך להשקיע המון משאבים בשביל לגלות גם איך להפיק אותו באופן יעיל או אפילו באופן מלאכותי. לכן גם הפטנט והזכויות הם על החומר הפעיל ועל תהליך הפקתו".
עם זאת, מסביר לוצאטו, הזכויות מגינות על בעל הפטנט מפני שימוש תעשייתי אך לא מפני שימוש אישי. כך שאם בא לכם לקפוץ לקלהרי ללקט קצת הודיה קוצני, זה עדיין חוקי. ואולם השימוש בצמח שעושות חברות שונות בעולם שמוכרות תרופות להורדה במשקל המכילות הודיה איננו חוקי. חלקן אפילו הזכירו את המחקר של פיטופארם על מנת לקדם את המכירות.
"זוהי גניבה לשמה", מאשים דיקסי בכתבה של הסי-בי-אס, "הם גונבים מידע שהם אפילו לא מבינים. כשבדקנו את החומרים האלו מצאנו בהם כ-0.1 עד 0.01 אחוז של החומר הפעיל. זה לא עושה כלום".
לאחרונה הודיעה חברת פיטופארם שגם אם לא תצליח לייצב את החומר, היא תמכור אותו בגרסתו הטבעית. המטרה היא שכבר בשנת 2008 אפשר יהיה לקנות שייקים וחטיפי בריאות המכילים הודיה בסופרמרקט הקרוב. "אני מניח שתהיה בעיה לשמור על הפטנט אם המוצר יימכר באופן טבעי", מעריך עופר. "הם עלולים להשקיע הרבה מאוד כסף במחקר, ובסוף יקום איזה שמנדריק וימכור אותו הדבר בדיוק".
קישורים נוספים:
עוד על צמח ההודיה
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
