 |
/images/archive/gallery/226/183.jpg ישו בריו דה ז'נרו.
 |
|
|
|
|
| יותר משני מילארד איש יחגגו השבוע את יום הולדתו של היהודי המפורסם ביותר בעולם. אורי לוטן על אחד המורים הרוחניים הגדולים של ההיסטוריה. תולדות הניו אייג', פרק 30 |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורי לוטן
22/12/2004 10:18 |
|
|
|
|
|
|
|
ממש כפי שישוע לא חלם בחלומותיו הפרועים ביותר כמה מלחמות יפרצו בגללו וכמה דם יישפך בשמו, לא תיארתי לעצמי כאשר התחלתי לכתוב את הסדרה הזו, שדווקא כאן, במקום שנועד לתת פתחון פה לזרמים היותר חיוביים, אפילו אוהבים, של קהל גולשי האינטרנט, ארכוש לי כמות לא מבוטלת של אויבים שמילאו את המדור בתגובות שנאה ונגטיביות, עד כדי כך שהתחשק לי לשיר את השורה המפורסמת מהבלדה על ג'ון ויוקו, the way things are going they gonna crucify me. ואני מזכיר אותה רק משום שיש לי הרגשה שבעקבות הפרק הזה אפשר יהיה למלא יציע שלם בבלומפילד עם בעלי המקלדת הארסית שיאשימו אותי בכל מה שרק אפשר.
בואו נתחיל מזה שאני מאוד אוהב את ישוע. זו כבר עילה לסקילה, אבל אני לא מפחד. משהו בו, בדברים שעשה ואמר, מדבר אלי הרבה יותר מאשר דמותו
של אברהם אבינו שהיה מוכן לרצוח את בנו רק משום שמישהו מהשמים דיבר אליו. בשום בית משפט מודרני זה לא היה עובר. ישוע לעומת זאת דיבר בשפה שאני מבין. הוא עשה דברים שאני חושב צריך לעשות. לקרוא תיגר ולפעול נגד הממסד, לא כדי לעורר פרובוקציות אלא כדי להיטיב עם אנשים. הוא חיפש את האמת, ובמקומות שבהם היא היתה כסות לשקר, הוא לא היסס לחשוף אותו.
ישוע התעסק ברוחניות אמיתית, לא בחוקים יבשים ובסחר מכר כאילו-רוחני. ואני מוכן להרחיק לכת ולומר שהשגיאה המקורית של היהדות היתה חוסר היכולת, או הרצון, של מנהיגיה לקבל אותו. אותם אנשים, או צאצאיהם, הם אלה שמנעו מאיתנו שנים רבות אחרי כן לראות את הביטלס. מאותה סיבה. הפחד להיחשף למשהו חדש, מקורי, מאתגר. החיים בתוך הקונכייה כל כך נעימים, למה לשבור אותם?
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
ישוע אשם באנטישמיות בערך כמו שקליאופטרה אשמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני
|
|
|
 |
|
|
|
ישוע (ואני מסרב לקרוא לו ישו, שזה ראשי תיבות של ימח שמו וזכרו) היה יהודי. הוא לא שמע על הנצרות. אבל היהדות נשלטה אז, וכפי הנראה גם היום, בידי אינטרסים שאין בינם ובין דתיות אמיתית ולא כלום. וכך אני רואה אותו. האאוטסיידר האולטימטיבי, לאו דווקא הראשון, שהעיז להציע חידושים או אלטרנטיבה לקודקס היהודי כפי שנתפס בעיני הממסד הדתי השלט של התקופה, ונדחה כמובן כפי שקרה לכל מי שניסה לעשות זאת במשך הדורות. זה אולי ירגיז כמה מחבריי הדתיים, ויש לי כאלה, ויהיו גם מי שיאשימו אותי באנטישמיות עצמית, אבל כל עוד אין על זה עונש מאסר, שיגידו. ואגב אנטישמית, הרעה החולה הזאת נמצאת גם נמצאת בתחומי הניו אייג'. זה לא המקום לדון בה, אבל צריך לומר שישוע אשם באנטישמיות בערך כמו שקליאופטרה אשמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ישוע נחשב לאחד המורים הרוחניים הגדולים ביותר בהיסטוריה, ולאו דווקא בעיני הכנסייה הנוצרית, שלא היתה לו יד וחצי יד בהקמתה. למעשה, לא היתה לו כל כוונה להקים דת חדשה, ויש להניח שהיה מזדעזע עמוקות לו היה יודע למה מסוגלות הכנסיות השונות שניכסו אותו, החל באינקביזיציה, דרך ציד המכשפות בסאלם, וירג'יניה, ועד לברית השתיקה שבין האפיפיור והיטלר. האבסורד ההיסטורי המדהים הוא שדווקא מי שיצא נגד העושק וההיררכיה המושחתת הטבועות בדת הממוסדת (במקרה שלו היהודית) ישמש סמלו הבלתי ניתן לערעור של הארגון הדתי החזק ביותר בעולם, והארגון הלא מסחרי העשיר ביותר בעולם - הכנסייה הקתולית, לשעבר האימפריה הרומית.
ישוע היה בסך הכל דוגמה מערבית למה שאנחנו, המערביים, זיהינו רק שנים מאוחר יותר במזרח: מורה רוחני. וכל מורה רוחני שפגשתי בימי חיי, מהודו ועד כוש, ציין זאת במפורש. בעיני הממסד ההינדואיסטי והבודהיסטי למשל, נחשב ישוע למה שנקרא אווָאטאר. עוד אבסורד רוחני שקשה להסבירו. אמנם על פי שיטת הקאסטות ההינדית, מספיחיה המכוערים של ראיית העולם ההינדואיסטית, כל מי שאינו הינדי הוא טמא, ובכל זאת נותנת הדת ההינדית את הכבוד הראוי לגדולים שבין מורי הדרכים הדתיות האחרות. האוואטאר הלא-הינדי העיקרי הוא ישוע.
אוואטאר הוא הגילום הפיזי של ההוויה האולטימטיבית הנצחית. המילה נובעת מהמילה הסנסקריטית אוואטארה שפירושה ירידה מרצון מהרובד האלוהי לתחומים בני אלמוות, למטרות ספציפיות. בהינדואיזם המילה נמצאת בשימוש בעיקר לגבי וישנו, האל המְשַמֵר. בהינדואיזם, בניגוד ליהדות או לנצרות, אלוהים מתגלם בגוף אנוש בכל פעם שמתרחשת נפילה ברוח הצדק והטוּב, ועלייה ברוע. במאמר לא מוסגר יש לציין שאנו נמצאים בזמנים כאלה בזה הרגע, מה שמתואר בגיטה (כתבי הקודש ההינדיים) כעידן הקַליוּגה, ואלה הם בדיוק התנאים ההכרחיים להופעתם של משיחי שקר. מיהו האוואטאר האמיתי לשנים הראשונות של המילניום השלישי? את זה נשאיר, אם בכלל, לכתבה אחרת.
ישוע הוא אחד האוואטארים האלה. אוואטארים אחרים הם סאי באבא, גאנדי ומוחמד. גם עליו מותר לומר לפעמים מילה טובה בכלי תקשורת יהודי. האוואטאר הוא בעל שליחות, וכל אחד מהם הופיע עלי אדמות בגופו של בן אנוש זה או אחר, כאשר האנושות היתה זקוקה לו. יש לציין שבקונטקסט הזה ישוע אינו נחשב כאל, אלא כבן אנוש שהשכינה - וישנו - נכנסה בו. על פי המסורת היו תשעה אוואטארים, כלומר תשעה גלגולים של וישנו, ביניהם קרישנה ובודהה, ויהיה גם עשירי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קליגרפיה יפנית לדמותו של ישו
|
|
|
|
|
|
|
ישוע לא מת על הצלב
|
|
|
|
|
|
|
אבל כאן לא מסתיים הקשר שבין ישוע והודו. אחת האמונות האלטרנטיביות, שאינה מקובלת כמובן על הכנסייה הקתולית, או על הממסד הנוצרי בכלל, היא שישוע לא מת על הצלב, אלא הורד ממנו על ידי קומץ של חסידים אוהבים, שטיפלו בו והעבירו אותו להודו. הוא אינו קבור - על פי התיאוריה הזו - בירושלים אלא בקשמיר. החוקר הוֹלגֶר קרֶסטן, מן הסתם אחד האנשים השנואים ביותר על הכנסייה הקתולית - טוען שהמסר הישועי עוּוָת לבלי הכר על ידי האינטרסים הכוחניים והכלכליים של ארגון חילוני שהעניק לעצמו סמכות על דתית. ספריו של קרסטן הם מהחשובים והמהימנים ביותר באשר לחייו של ישוע מחוץ למזרח התיכון. הוא מצביע על מקבילות בין דבריו של ישוע ומורים אחרים בני תקופתו, ומעלה את ההשערה שחלק מהאנשים אינם אלא אדם אחד שזכה לשמות שונים.
החוקר הרוסי ניקולאי נוטוביץ היה הראשון שהביע את ההשערה שישוע הופיע גם מחוץ למזרח התיכון. ב-1887 ביקר נוטוביץ, אוריינטליסט במקצועו, בקשמיר, שם פגש נזיר בודהיסטי שסיפר לו על בודהיסאטווה בשם איסא, שפעל באזור קשמיר. נוטוביץ נדהם עד כמה דומים דבריו של אותו איסא לדבריו של ישוע הנוצרי. לדברי נוטוביץ נדד ישוע יחד עם מריה מגדלנה במשך שש עשרה שנים ברחבי תורכיה, פרס, אפגניסטן, פקיסטן, מערב אירופה, ואולי אפילו אנגליה. אפשר לומר שהם היו ההיפים המקוריים בנתיב הקיים עד עצם היום הזה. בסופו של דבר הגיעו לקשמיר שם מתו שניהם.
בספר הפרסי "גאמי-אוט-טוואריק" מסופר על הגעתו של ישוע לממלכת ניסיביס, הידועה כיום כנוסייבין שבתורכיה. קרסטן מצא שגם בתורכיה וגם בפרס קיימות אגדות על הִילֶר בשם יוּז אסאף, שנפלאותיו, תורתו והתנהלותו הכללית דומים להפליא לאלה של ישוע. השבטים הכורדיים של מזרח אנטוליה, מספרים על שהייתו של ישוע במזרח תורכיה לאחר הצליבה. כל התיאוריות האלה הוכחשו כמובן על ידי הקהילה התיאולוגית הנוצרית, מאותן סיבות שהסנהדרין התכחשה לגדולתו של ישוע. אין דת ממוסדת שאינה חוששת מרדיקליזם. קרסטן גם מספר שלפני שליחותו במזרח התיכון נחשף ישוע למשנת בודהה במצרים. בודהה? עובד כוכבים ומזלות? לא בבית הכנסת שלנו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הקבר של ישו בקשמיר
|
|
|
|
|
|
|
אל תפנו את הלחי השנייה אלא למטרת נשיקה
|
|
|
|
|
|
|
הספרים החיצוניים, אלה שנכתבו על ידי השליחים אבל לא התקבלו על ידי הכנסייה, ובפרט הבשורה על פי תומאס, הם המקורות הטובים ביותר לאינפורמציה בדבר חייו האלטרנטיביים של ישוע. רובם שמורים היטב בגנזכים הסודיים של הוואתיקן. הספרים האלה נחשבים לכפירה בעיני הכנסייה, מכיוון שהם קוראים תגר על עצם האמונה הנוצרית שעליה מבססת הכנסייה את מעמדה. בחלק מהספרים האלה מסופר כיצד שלח ישוע את תומס להפיץ את תורתו בהודו. לדברים אלה יש סימוכין בממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בפְרַטֶרפּור-סיקרי ליד אגרה שבצפון הודו. קרסטן טוען שחלקים גדולים מתורתו של ישוע שהיו בעלי אופי מזרחי, נערכו מתוך הברית החדשה, כולל מושגים כמו גלגול נשמות וקארמה.
זהו, הקארמה הקולקטיבית שלנו היא שהביאה אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים והיא שתיקח אותנו הלאה למי יודע איפה. לקארמה האישית של כל אחד מאתנו ניאלץ לדאוג בעצמנו.
אז MERRY CHRISTMAS לכולם, ואל תפנו את הלחי השנייה אלא למטרת נשיקה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
