אחרי בני המין השני. במאמר שהתפרסם בעיתון NATURE הראו חוקרים מאוסטרליה איך צרצרים (Teleogryllus commodus) זכרים שניזונו מדיאטה עתירת חלבון עסקו הרבה יותר זמן ב "קריאות מיניות" ומתו צעירים יותר מצרצרים שהוזנו בדיאטה דלת חלבון. השפעה כזו לא נראתה בין הנקבות שממילא אינן נוהגות לעסוק ב"קריאות מיניות".
נראה שעבור הצרצרים אריכות חיים היא לא בראש סולם העדיפויות. החשד שתזונה עשירה מובילה לחיים קצרים עלה כשהבחינו החוקרים בהתפרצות החשיפה המינית של הזכרים השבעים. יחד עם זה כדאי לשים לב שהזכרים שמתו צעירים הצליחו לבצע במשך חייהם יותר "קריאות מיניות" מהזכרים בעלי החיים הארוכים שחסכו "קריאות" לגיל מבוגר יותר שכן לא יכלו להרשות לעצמם את איבוד המשקל הגדול המלווה את ה"קריאות".
לא בכדי נענות הנקבות ל"קריאות", זהו אכן מדד טוב ליכולת הזכרים מאחר ורק זכרים חזקים יכולים לעמוד במטלה. זוכרים את "עיקרון ההכבדה" שגילה פרופ' אמוץ זהבי?
האם זה יכול להסביר גם את הממצאים בבני אדם המראים קשר בין דיאטה מצומצמת ואריכות חיים? האם גם אצלנו צמצום ה"שיווק המיני" מוביל לאריכות חיים?
