 |
 |
|
|
| הבנאדם עומד שנתיים ברציפות |
|
| בעוד עשרות אלפי בני אדם בדרום-מזרח הודו קוברים את מתיהם מצא ה"הינדוסטן טיימס" זמן לדווח על יוגי שלא הפסיק לעמוד במשך שנתיים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אלכס דורון
|
|
|
|
|
|
|
|
בעוד עשרות אלפי בני אדם בדרום-מזרח הודו קוברים את מתיהם ומבכים את יקיריהם, נוהרים אלפים בצפון תת היבשת לחזות במו עיניהם ב"איש פלאים" קדוש אחד, דרוויש, השרוי עדיין בעיצומו של מבצע אישי יחיד במינו, שהיקנה לו כמובן פירסום נרחב: מזה שנתיים הוא עומד על רגליו. כך הוא אוכל, כך הוא עושה את צרכיו וכך הוא גם ישן.
הקדוש מתכוון לגייס בדרך זאת מספיק כסף מתורמים נדיבים שמאמינים בסגולותיו הנדירות, כדי לבנות שני מקדשים לאלי דת ההינדו, האנומן וגנשה. אחר כך הוא ינסה לבדוק כמה זמן יוכל לעמוד על הראש.
העיתון "הינדוסטן טיימס" מסר כי ראם דאיאל סינצ'אר מוני (Ram Dayal Sanichar Muni) בן ה-45, המבלה עתה את ימיו במקדש צ' מונדה דווי במחוז הימאצ'ל פרדש, מונע מגופו מזה שנתיים את כל התנוחות שבן אנוש רגיל בהם: שכיבה, ישיבה, כריעה. הוא עושה הכל ב"עמידה".
"לא חשבתי שאני זקוק להפסקה כלשהי, למנוחה או לשינוי במצב הזה", הסביר מוני לעיתונאים שפגשו אותו. "כשאני מתעייף ורוצה לחטוף תנומה, אני פשוט משעין את גופי על ערסל, אבל אינני נשכב בתוכו".
ראם הכניס את עצמו לתנוחה זו לאחר שנשבע להישאר ב"מצב אנכי" 41 יום. "אני לא יודע מה קרה לי", הוא אומר. "הרגשתי פתאום איך האלוהים שלי מוסיף לי אנרגיה וכוחות, גם לאחר שחלפו 41 ימי ההתחייבות לעמידה רצופה על הרגליים. לא היה לי מושג כמה זמן אוכל להתמיד בכך - והנה עברו חלפו להן השנתיים. הדבר התאפשר אך ורק בברכת אלוהים".
אבל אב המקדש, אום פרקש, סיפר כי "בכל זאת היו כמה בעיות. מוני פיתח עם הזמן רגליים נפוחות והוא סבל מכאב. אבל הוא כבר התרגל למצב הזה וממשיך במבצעו הקדוש".
לידיעה המקורית
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
