 |
/images/archive/gallery/235/451.jpg
 |
|
|
|
|
| יוסי רז על הנזיר ששרף את הספרים שלו וזכה בהארה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
יוסי רז
5/1/2005 12:00 |
|
|
|
|
|
|
|
ידעתם ש- 10,350,000 איש חיפשו החודש בגוגל את הערך "מבחני איי.קיו"?
אני מסמן עיגולים סביב התשובה הנכונה ומזדהה עם קבוצת התלמידים הגוברת על קבוצת המורים, וקבוצת המחוננים
המנצחת את קבוצת הדוגמניות והשרירנים. "מי יהיה האיש הכי חכם במדינה, את זה תדעו אחרי הפרסומות", מכריז בקול רם המנחה הנחמד של תוכנית הטלוויזיה "מבחן האיי.קיו של המדינה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מילים מילים
|
|
|
 |
|
|
|
כבר בגן תיכנתו אותי לצבור, להשוות ולהעריך גופי ידע. מגיל צעיר קיבלתי עידוד מהוריי וממוריי למלא חביות גדושות בעובדות ובנתונים שיעזרו לי בבגרותי לממש את עצמי בכל תחומי החיים.
השבוע, בדרכי לקנות תרופות בבית המרקחת, נכנסתי לחנות ספרים. מדפי הניו אייג' כמעט וקרסו משלושה כרכים של הספר "קורס בניסים" (כל ספר במשקל 3 ק"ג), "שיחות עם אלוהים" (סדרה של לפחות 7 ספרים שנולדו מהספר הראשון) ואני מתנצל שאני משמיט את האנציקלופדיה המתהווה של רובין שארמה, אבל כשהגעתי אליו כבר הרגשתי סחרחורת, אולי משאריות השפעת שלקיתי בה, ואולי ממאות הספרים הרוחניים שמלמדים איך להיות טובים ומאושרים יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תלוי על עץ
|
|
|
|
|
|
|
הנזיר קיוגן, בהיותו אינטלקטואל ובקיא בסוטרות בודהיסטיות רבות, רצה להצטרף לקהילת הזן המכובדת בעירו. ראש המנזר הסכים לקבלו לקהילה בתנאי שיענה על השאלה: "מי אתה? מה היית לפני שנולדת ומה תהיה אחרי שתמות?".
קיוגן ביקש לגשת אל חדרו כדי למצוא את התשובה בספריו הרבים. בחדרו הוא חיפש וחיפש ולא מצא אפילו רמז אחד לשאלה "מי אני?". חזר קיוגן אל ראש המנזר וסיפר לו כי לא מצא את התשובה בספריו ובידיעותיו שרכש במשך השנים. "אבל קבל אותי בבקשה למנזר כדי שאלמד ממך את התשובה לשאלה", ביקש קיוגן מראש המנזר.
במקום לענות לו ישירות, ראש המנזר הציע לקיוגן את הקואן הבא:
אם אתה תלוי על עץ ורק שיניך אוחזות בענף גבוה,
מה תענה למישהו שיעבור תחתיך וישאל: "מהו הידע הרוחני של הזן?"
ראש המנזר הלך לדרכו בלי לצפות לתשובתו של קיוגן.
הקואן הזה מלמד שנהר הידע השופע שצברנו לא יכול לעזור לנו להיות מאושרים. למעשה הידע הזה הוא מעין מלכודת שלא מאפשרת לנו לענות על השאלה הפשוטה "מי אני?". שכן אם נרצה לענות לאיש העובר תחתינו, ברגע שנפתח את פינו, ניפול מהעץ ונסכן את חיינו.
כמה פעמים היינו בדילמה הזאת: לתת את פת הלחם שלנו ולהישאר רעבים, להקשיב לאחרים ולהיות חרשים לעצמנו, או לוותר על הידע היחסי שצברנו מספרים לטובת חוויית הידע המוחלט שניתן להגיע אליו במדיטציה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עוגיות מצוירות
|
|
|
|
|
|
|
כשראש המנזר עזב את קיוגן לנפשו מבלי להנחות אותו, הבין קיוגן שזה נעשה מתוך חוכמה גדולה. הידע האמיתי נמצא מעבר למילים ולתיאורי הספרים, חשב קיוגן. הוא חזר אל חדרו והחליט לשרוף את כל ספריו. "עוגיות מצוירות אינן משביעות אדם רעב", אמר והתכוון למילים המרכיבות את הידע שבספריו.
קיוגן החל לחפש את הידע בגינון, בכביסה, בהליכה ובשירת ציפורי הבוקר שהעירו אותו משנתו. פעם אחת, בעודו מגרף במטאטא הבמבוק את העלים היבשים בחצרו, אבן קטנה עפה על המטאטא וגרמה לבמבוק החלול להשמיע קול. קיוגן חווה הארה פתאומית והחל לצחוק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צונאמי
|
|
|
|
|
|
|
השבוע הטבע לימד אותי שהידע שלי יחסי, מוגבל, ושאני לא יכול לרכוש באמצעותו ביטחון או חיים משמעותיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
