 |
/images/archive/gallery/235/347.jpg
כרזת הסרט ''ראיון עם ערפד''  |
|
|
|
|
| ערפדים הם לא רק יישויות מן המישור האסטרלי. בפעם הבאה שתרגישו מרוקנים מבחינה אנרגטית תחפשו סביבכם אנשים שליליים שלא מרוצים אף פעם ושמצטיינים בלעשות רגשי אשמה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
כרמית מזרחי
5/1/2005 10:33 |
|
|
|
|
|
|
|
במשך מאות שנים מתעקשים בני אדם להמשיך ולהאמין כי קיימים יצורים הניזונים מדם אדם ומתקראים ערפדים. יצורים אלו, מספרת האגדה, רגישים לאור היום ולכן פועלים רק בלילה. מי שננשך על ידם ודמו זב, יהפוך לערפד בעצמו. גם בתקופתנו, עידן המדע והנאורות, ממשיכים רבים להאמין בערפדים. אם תשאלו מכשפה ממוצעת היא תדע להסביר שאכן קיימים ערפדים והם באמת מוצצים מן האדם את לשד החיים שלו, אבל בין זה לדם אין שום קשר.
בתורת המאגיה, ערפד רוחני או ערפד פסיכי הוא אדם ככל בני האדם. מה שהופך אותו ל"ערפד" הוא הצורך שלו להיצמד לכל תמצית חיוניות של האנשים מסביבו. האמת היא יומיומית ואפורה, ורוב האנשים נמצאים במצב של "ערפדים רוחניים" ברמה נמוכה מאוד כאשר קשה להם או כשהם נזקקים נואשות לעזרתם של אחרים. וכמו שכולנו יודעים, יש אנשים שנמצאים במצב הזה תמיד.
אותם אנשים ינסו לגרום לאנשים סביבם תחושת אשמה או אחריות עליהם. הם יפגינו התנהגות של קדוש מעונה
או קורבן, יראו שחורות כל הזמן ולא יפסיקו לדבר על כמה הם מסכנים ועסוקים ועמוסים בבעיות. למעשה, בדיוק כמו הערפדים, הם "מוצצים" את האנרגיה של האנשים שמסביבם.
אורח חייהם והתנהגותם הקבועה של אנשים כאלו מעייפים את הסובבים אותם ושואבים מהם אנרגיה. אותם "ערפדים" אינם מתכוונים בדרך כלל להרע, אך המצב הנפשי שבו הם שרויים מאלץ אותם "לגנוב" אנרגיה מאחרים. יתר על כן, במקרים נדירים ישנם גם אנשים, בדרך כלל חולים או זקנים, שאין להם מספיק כוח חיים משל עצמם, המפתחים יכולת אוטומטית ולא מודעת למשוך אנרגיה מאנשים אחרים. האמצעים לפעולה הם שיחות מתישות מבחינה נפשית, שימוש ברגשות אשמה, פריטה על מיתרים רגישים אצל האחר ושאר "טכסיסים" פסיכולוגיים.
סוג שני של ערפדים, אליבא דארס מאגיקה, הוא הערפדים הרוחניים שמוצצים לשד חיים ותעצומות נפש לא בגלל חולשתם, אלא בכוונה תחילה להרע. אלו מתחלקים לשתי קבוצות: בני אדם ויישויות מן המישור האסטרלי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
.
|
|
|
 |
|
|
|
בני אדם הנוקטים בשיטות ערפדיות הם אנשים בעלי ידע מסוים בתורות מאגיות וספיריטואליות. תורות אלו מלמדות, בין השאר, כיצד ניתן לתמרן אנשים אחרים מבחינה פסיכולוגית. זוהי אחת הסיבות לכך שתורות אלו נחשבות בדרך כלל ל"מסוכנות" או "אפלות". הערפדים בכוונה תחילה נהנים מניצול האחר וחובבים את תחושת הכוח שהערפדיות מעניקה להם. לעתים מדובר באדם חולה או זקן שגילה דרך לחיות טוב יותר או לזמן רב יותר. לעתים מדובר באדם העוסק בתורת המאגיה שגבולות האתיקה והמוסר היטשטשו אצלו.
לרוב, נעשית הפעילות הערפדית בלילה משום שקל יותר לגנוב כוח חיים מאנשים כאשר הם ישנים. כאן ניתן לראות קשר ברור לאמונה העממית שערפדים מוצצי דם פועלים בלילה. בטכניקות מסוימות, תהליך שאיבת כוח החיים מתרחש במהלך מגע פיזי כמו לחיצת יד, חיבוק, נשיקה, התחככות או טפיחה על השכם. לאחר מגעים חוזרים ונשנים עם הקורבן, ישנם ערפדים רוחניים המפתחים יכולת שאיבת אנרגיה אפילו רק מהימצאות בקרבתו של הקורבן כך שהם אינם זקוקים עוד למגע. לאחר זמן רב יותר, מספיק אפילו רק קשר עין. מאגים ברמות מתקדמות אף טוענים ליכולת ערפדיות במסע אסטרלי. במילים אחרות, אם הערפד ישן וגופו חלש, רוחו מסוגלת לנוע לכיוון אדם אחר כדי לשאוב ממנו כוחות נפש. אך מיומנות זו אינה מוכחת, ויש להניח שגם אם היא קיימת, היא נדירה בגלל תחכומה והיכולת הרוחנית הגבוהה הנדרשת לה.
ערפדים מן המישור האסטרלי אינם בני אדם. על פי תורת המאגיה, המישור האסטרלי הוא מצב מודעות המאוכלס במגוון צורות ויצורים. יש המתייחסים אליהם כאל אלוהויות ורוחות, בעוד אחרים טוענים כי הם יצירי מוחם של בני האדם או ארכיטיפים. ערפדים אסטרליים אם כן הם יצורים מאותו מצב מודעות, המסוגלים לפגוע בשלמות הנפשית של האדם. ערפד אסטרלי יכול להיות שרידי עבודה אנרגטית של מאגיסט רשלן, אווירה לא טובה במקום או מצב מסוים שקיבלה "חיים" משל עצמה, או אפילו צורת מחשבה. בדרך כלל לאדם מן הישוב אין מגע עם ערפדים מסוג זה, מפני שהוא אינו נמצא בקשר מודע עם המישור האסטרלי או עם מצב המודעות המתייחס אליו. רק אנשים העוסקים במאגיה, מדיטציה או טכניקות רוחניות שונות יבואו במגע עם ערפדים אסטרליים. אנשים אלו גם יידעו לזהות את הערפדים האסטרליים בהסתמך על ידע וניסיון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ערפדית
|
|
|
|
|
|
|
איך מזהים ערפדים אנושיים?
|
|
|
|
|
|
|
שאלה לא פשוטה. לא כל נודניק או אדם הזקוק לעזרה יותר מפעם אחת הוא ערפד רוחני. בדרך כלל עוסקים במאגיה או בענפי הפסיכולוגיה ידעו לזהות את הערפדים ביתר קלות. אך כל אדם בעל מודעות עצמית מפותחת ויכולת אבחנה יכול לעשות זאת. בתורת ההתגוננות הפסיכית, ענף שמתבסס היום על כתביה של חברת מסדר שחר הזהב דיון פורצ'ן, מלמדים כי חשוב לזהות דפוס התנהגות על פי כללים קבועים. כיוון שלא מדובר במדע או בתיאוריה מדויקת, חשובה האינטואיציה והתחושה של האדם הרואה את עצמו כקורבן.
בדרך כלל ערפדים הם אנשים בעלי תסביכי דחייה או נטישה. הם זקוקים לחיזוקים קבועים ומתמשכים, צריכים עזרה מתמדת ולעולם אינם מרוצים. הם כמעט תמיד חסרי אנרגיה וחיוניות, ויפגינו עייפות ולאות כללית. כאשר נעשה ניסיון להתרחק מהם, הם ינסו לעורר באדם רגשי אשמה כדרך נוספת למשוך ממנו אנרגיה.
סימני התקפה ערפדית: הרגשת סחרור וערפול, תחושת אובדן כוח, מתח בשרירים, בלבול נפשי, כאבי ראש, עייפות כרונית, הפרעות שינה, תחושת הצקה והטרדה תמידית, הרגשת דכדוך והידרדרות בחוסן הפיזי. עם זאת, כדאי לזכור, שהסימפטומים הללו יכולים להעיד על מגוון מחלות והפרעות בריאותיות המצריכות התערבות רופא. לפני שקופצים למסקנות של התקפה ערפדית, כדאי לגשת לרופא המשפחה ולשלול בעיות רפואיות פיזיות או נפשיות. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם אדם הבקי במאגיה ובהתגוננות רוחנית.
תורת המאגיה מלמדת דרכים מגוונות להתגונן מפני התקפות רוחניות של ערפדים. העצה הראשונה בכל שיטה היא לגלות את זהות הערפד ולצמצם את המגע עמו עד כמה שניתן. בנוסף לכך ניתן להשתמש גם בטכניקות דמיון מודרך, הגנות אנרגטיות, טיהור ספיריטואלי, טקסי שבירת קשרים, שליטה אסטרלית ושימוש בקמעות מסורתיים כמו שום, אבן אמטיסט וענידת תכשיטי כסף. מבחינה פסיכולוגית ניתן לסווג את הטכניקות הללו כאוטוסוגסטיות, כלומר כמסייעות לאדם להשפיע על עצמו מבחינה נפשית ובכך לשנות את דרך החשיבה שלו לגבי המצב הבעייתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קישורים נוספים
|
|
|
|
|
|
|
כרמית מזרחי, מכשפה עממית, חובבת תיאולוגיה וחוקרת תרבויות פוליתיאיסטיות ופולקלור. המאמר פורסם לראשונה בכישופים, הקדרה המבעבעת | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
