 |
 |
|
|
|
|
| דוד המלך היה בסך הכל ראש כנופייה, לשלמה לא היה הרבה כסף ובטח שלא אלף נשים ובית המקדש היה בגודל של בית כנסת צנוע. מחקר ארכיאולוגי חדש טוען שסיפורי התנ"ך על דוד ושלמה הם לא יותר מאגדה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אלכס דורון
|
|
|
|
|
|
|
|
מכנים אותה עכשיו "מלחמת טרויה השנייה". היא התחוללה ב-15 בפברואר 2002, בקמפוס השליו בדרך כלל של אוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, כשמאות ארכיאולוגים מכל העולם התכנסו שם לשמוע באווירה פסטורלית דיווחים על תגליות נוספות שסיפקו משלחות המחקר, ששפכו אור חדש על טרויה -אותה עיר עתיקה עליה צרו היוונים, על פי התיאורים של הומרוס ב"איליאדה" וה"אודיסיאה".
האווירה התחממה במהירות. האם נערכה בכלל מלחמה בטרויה? מה היו ממדיה של העיר הקדומה הזאת, כיום היסרליק שבטורקיה, המשקיפה למצרי הדרדנלים המקשרים את הים התיכון לים השחור.
האווירה התלהטה לגמרי כשלפתע נזרקה לחלל האוויר הערה צינית שחלק מהחוקרים פשוט התקשה לעכל: "וכל האגדה האורבנית הזאת על סוס העץ הטרויאני הענק - לא יותר מעוד קשקוש". לא היה צריך יותר מזה כדי להצית את הלהבה, ושניים מהמדענים, שביניהם שוררת ממילא יריבות ארוכת שנים,
הפשילו את שרוולי חליפותיהם המחויטות ופתחו בקרב מהלומות. אגרופים התעופפו, היו גם צעקות. על הסצינה הזו ממשיכים הקולגות להחליף ביניהם חוויות והערות עסיסיות עד היום. "כן, זה היה אירוע טראומטי ומעצב", מודים עכשיו הארכיאולוגים, מחייכים זה לזה בליווי קריצת עין, ומספרים עליו כל אימת שצצה ביניהם איזו מחלוקת מדעית.
זו הסיבה שנזכרו בסיפור הזה גם בשבוע שעבר, בתל אביב, במהלך מרתון תגליות שערך המכון הישראלי לארכיאולוגיה תחת הכותרת: "היה או לא היה? - מיתוסים וחשיפות". השאלה הפרובוקטיבית שנפרשה שם ועוררה סערה לא פחות קשה מזו של טרויה (אבל הפעם בלי מכות), מאיימת לקעקע את אחד המיתוסים החזקים והוותיקים ביותר בתולדות העם היהודי: האם הממלכות המקראיות שהקימו דוד ושלמה היו באמת אימפריות?
הממלכות הללו התקיימו, אגב, בתקופה מקבילה פחות או יותר לזו של טרויה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
דוד המלך לא היה אלא בנדיט
|
|
|
 |
|
|
|
תרצו או לא, יש עכשיו אקשן בעולם הארכיאולוגיה ובקרוב צפויות הפתעות. פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, יחד עם ניל אשר סילברמן, משלימים כעת כתיבת ספר חושפני על דוד ושלמה, "המלכים המקודשים של המקרא" (שם זמני), שיופיע גם באנגלית בהוצאת סיימון ושוסטר ויקבע באופן חד משמעי שלא מעט מהתיאורים המופיעים בתנ"ך הקשורים בשני המלכים הם לא יותר מאגדה. "נקלף את המיתוס הקשור בשניים הללו, כמו שמקלפים בצל", מבטיח פרופסור פינקלשטיין. לטענתו, המלכים דוד ושלמה לא היו אלא "ברונים מקומיים" או "צ'יפים קטנים", ששלטו על טריטוריה מצומצמת מאוד שכלל לא דמתה לממדי "הממלכה המאוחדת", האימפריאלית, המתוארת בתנ"ך.
"אין שום סימן ארכיאולוגי לכך שלממלכה הזאת היה שלטון מרכזי שהגיע עד העמקים הצפוניים ועמק יזרעאל. רוב התיאורים הקשורים לכך אינם אלא פרי דמיונם של מחברי המקרא, שחיו לפחות 250 שנה אחרי האירועים עצמם, ובעיקר משאלות לב לימים טובים יותר", מסביר פינקלשטיין. אז נכון שפינקלשטיין אינו תומך בדעותיהם של חוקרי מקרא אחרים, כמו נילס-פיטר למקה מקופנהגן, או ויטלאם ופיליפ דיוויס האנגלים, שטוענים כי דוד ושלמה לא היו קיימים כלל ואינם אלא המצאה מתקופת גלות בבל, אבל הוא כן מצא שבסיפורים הקשורים אליהם יש מעט מאוד גרעין היסטורי אמיתי. כל היתר הוא, לטענתו, עירוב של פרטים המתאימים בכלל למאות מאוחרות יותר מבחינת מועד התרחשותם, וגם מה שפינקלשטיין מכנה "עננים משיחיים" אלו תיאורים של עבר, שקיבל צביון אידיאלי של תור זהב מפואר, שכלל לא היה במציאות.
"במושגים של ימינו", אומר פינקלשטיין שקבע בשעתו גם שאין הוכחות בשטח לכך שהיתה יציאת מצרים, "המלך דוד לא היה אלא בנדיט שפעל בהרי ירושלים, על פי דפוסי התנהגות של ראש כנופיית פורעים שעסקה אפילו בפרוטקשן. הוא נעשה מלך מקומי אבל הגיע למעמד של משיח והפך לדמות הירואית המפארת עד היום מוזיאונים רבי יוקרה באירופה רק בזכות ספר הספרים שאומץ, למרות הכל, בידי התרבות המערבית כולה. ולראיה: נאמר על דוד שלא יכול היה לעשות רע - אבל בקורות חייו הסוערים יש בכל זאת ניאוף, חיסול מתחרים, הוא רצח וגם ירש, היה משת"פ, עבד למען גורם זר (הפלישתים) ונקלע ללא מעט תקריות מביכות עם עמים שכנים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא מסחר ולא סוסים"
|
|
|
|
|
|
|
גם בנו של דוד, המלך שלמה, לא היה עשיר במיוחד לדעת החוקר התל אביבי, לפחות לא כפי שמנסה לתארו המקרא, וספק גדול אם באמת החזיק הרמון ובו 700 רעיות ו-300 פילגשים. "הכל הגזמה גדולה מכדי שתהיה אמת", מדגיש פרופ' פינקלשטיין ומנפץ עוד מיתוס בן יותר מ-2,500 שנה המקובע בתודעה הקולקטיבית של העם היהודי ושל חובבי תנ"ך רבים אחרים בכל העולם. בכלל, שלמה המלך, על פי פרופ' פינקלשטיין, לא היה מלך כה גדול כפי שמתארו המקרא: "התיאור לגביו מתאים למלך אחר, מאוחר יותר, ובכלל אשורי. ספק אם שלמה פיתח מסחר ענף, אם היו לו סוסים רבים או אם הוא שלח ספינות למדינות רחוקות כדי לסחור עמן. אני גם מפקפק לגבי סיפור התאהבותו במלכת שבא. ממלכתו הקטנטנה השתלבה בפעילות מסחרית באזור, אבל לא יותר מזה. אני מסופק אם הגיעה לכאן איזו מלכה מדרום חצי האי ערב, סמוך לתימן של ימינו. אין לכך סימוכין בתעודות, בכתובות ובממצאים ארכיאולוגיים".
ואכן , דוד ושלמה אינם מוזכרים בשום מסמך מצרי או מסופוטמי, ואילו היו מלכים אזוריים משמעותיים, כנראה שהיו "שומעים" עליהם גם אצל השכנים. בנוסף, אין בירושלים שום ראיות ארכיאולוגיות למפעלי הבנייה הגדולים המיוחסים לשלמה. למעשה, לטענת מומחים, אם משחזרים במדויק את מבנה המקדש שבנה, מגיעים למסקנה שלא היה היכל פאר אלא מבנה קטן שגובהו לא יותר מעשרה מטרים, זה היה דומה יותר לבית כנסת פשוט מאשר להיכל אדיר מימדים מהסוג שהיה אז במדינות שכנות, ואפילו ארמון המלך הצמוד אליו היה מבנה צנוע מאוד.
פרופ' פינקלשטיין מפרט: "יש לנו בעיה בביצוע חפירות ארכיאולוגיות במאמץ לאתר שרידים כלשהם מהמקדש הראשון. הבנייה המסיבית שיזם הורדוס בתחילת התקופה הרומית, פשוט מחקה אותם כליל. אם הם מצויים בכלל, אז הם בטח קבורים מתחת לשכבות רבות בהר הבית. אלא שהמוסלמים לא נותנים לבצע שם חפירות. גם במאה ה-19 כשהחל המחקר הארכיאולוגי בארץ, היה קושי רב בעניין". עוד טוען פינקשלטיין שחלק גדול מהתיאורים המיוחסים לתקופת מלכותם של דוד ושלמה, משקפים מציאות אחרת, מאוחרת בלפחות 250 שנה. ממלכת ישראל הצפונית, לדבריו, היתה חזקה יותר משכנתה יהודה והיתה למעשה המדינה הישראלית הראשונה. יהודה, מנגד, החלה להתפתח ולהתארגן מחדש רק בזכות זרם פליטים גדול שהגיע אליה מהממלכה הצפונית לאחר התמוטטותה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הוויכוח הצטמצם ל-40 שנה
|
|
|
|
|
|
|
חלק ניכר מהמחלוקת בקרב הארכיאולוגים הישראלים מתמקד כעת בתיארוך האירועים: מתי הם בדיוק התרחשו, או מהו למשל גיל המבנים המיוחסים לתקופת שלמה. פרופ' עמיחי מזר מהאוניברסיטה העברית, בר-פלוגתא לפינקלשטיין, מוכן לקבל בכל זאת הרבה מטענותיו. הוא מודה למשל שהממלכה המאוחדת לא היתה בהיקף המתואר במקרא, שהתיאורים עוטים נופך ספרותי, תיאולוגי ואידיאולוגי, שכתיבתם נעשתה מאות שנים לאחר ההתרחשויות, ושהתחומים הטריטוריאליים של הממלכה מוגזמים והיא לא היתה גדולה ומפותחת במיוחד. אבל מזר הוא מתנגד חריף לרעיון שלפיו לממלכת יהודה לא היתה חשיבות עד לחורבן שומרון.
"התמונה הריאלית לגבי הממלכה המאוחדת (של דוד ושלמה) רחוקה אמנם מרחק ניכר מהמתואר במקרא, אבל איננה שוללת את עצם קיומה", הוא טוען. החדשות הטובות הן שהפער בין שני החוקרים בכל הנוגע לתאריכים הצטמצם בשנים האחרונות, והם מתווכחים כעת רק על 40 עד 60 שנה בזכות השימוש המתקדם באיזוטופ הרדיואקטיבי "פחמן-14" לצורך תיארוך. אם בעבר רמת הדיוק היתה גסה מאוד, היום היא עומדת כבר על פלוס-מינוס עשרות שנים, וכשמדובר בממצאים מלפני 3,000-2,500 שנה , זה ממש פסיק. אבל זה לא הופך את הוויכוח לקל יותר. "אני", מכריז פינקשלטיין, "נשארתי בעמדותיי. כל המתווכחים איתי רק זזים ומתקרבים אלי".
כדי לחזק את הטענה הוא מספר על סמינר מדעי שהתקיים לפני שלושה חודשים בטירה עתיקה בקמפוס אוניברסיטת אוקספורד באנגליה, ושבו דנו המדענים בתיארוך ארכיאולוגיה מתקופת המקרא באמצעות פחמן-14: "מלבדי היו שם עוד חמש קבוצות מכובדות נוספות: פרופ' מזר וצוותו מאוניברסיטת כורנינגן ההולנדית, הצוות הרב-תחומי מאוניברסיטאות חיפה, ירושלים וממכון ויצמן וצוותים מאוניברסיטת אריזונה וממעבדות אוקספורד וארהאוס בדנמרק. כל אחת מהקבוצות בתחומה הביאה את 'עורך הדין' שלה - הפיזיקאי מטעמה שיסביר את הדרך באמצעותה הגיעה לתאריכים. אני הבאתי את פרופ' אליעזר פיאסצקי והצלחתי לקרב את עמיתיי אלי בעוד 25 שנה, גם מבלי שפרצה שום קטטה".
מזר, מנגד, מגייס להוכחת טענותיו את הממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בחצור, ביקנעם ובתלרחוב, ומראים על התפתחות אטית והדרגתית של התרבות החומרית הישראלית, שהחלה עוד בימי הממלכה המאוחדת ושיאה בימי בית עמרי במאה התשיעית לפני הספירה. ואולי הדרך הטובה ביותר לפתור את המחלוקת המסעירה והמרתקת שהתעוררה בין המדענים המלומדים, היא פשוט להזכיר להם דברים שאמרה דווקא המשוררת נעמי שמר ז"ל לפני כמה שנים באחד מהראיונות: "אני לא שולטת בארכיאולוגיה, אבל מה זה חשוב אם היה או לא היה? התנ"ך כולו איננו אלא משל, ובכל זאת לדעתי, המשל הזה חי יותר מכל האבנים".
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
