חוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם ומאוניברסיטת חיפה בדקו כיצד המוח שלנו מגיב להערות ציניות
דפדף בניו אייג'
שחר שילוח 25/5/2005 14:57
איך פועל הסרקאזם? קבוצת חוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם ומאוניברסיטת חיפה בדקו איך המוח מגיב להערות ציניות. מסתבר שמדובר בתהליך מורכב שמפעיל מספר אזורים במוח. על מנת לאתר אותם נעזרו החוקרים באנשים שסובלים מפגיעות באזורים שונים במוח.
המתנדבים האזינו להקלטות של סיפורים מוקראים בהטעמה על ידי שחקנים. חלק מהסיפורים היו סרקאסטיים וחלקם ניטרליים. סיפור לדוגמא: ג'ו הגיע לעבודה ומיד התיישב על הכיסא. כשהמנהל שלו הגיע, ג'ו מיהר לקום והתחיל לעבוד ואז המנהל אמר לו: "ג'ו אל תעבוד כל כך קשה". הטון של ההקראה סיפק את המשמעות - האם הבוס התכוון שג'ו הוא בטלן אמיתי או שהוא אכן עובד חרוץ שמגיע לו לנוח.
אחרי השמעת הסיפורים שאלו החוקרים את הנבדקים שאלות שבחנו את הבנת הסיפור ואת כוונתו האמיתית של הדובר (הבוס של ג'ו, במקרה הזה). נבדקים שהבינו את הסיפור אך טעו לגבי כוונת הדובר "סומנו" כנכשלים בהבחנה בסארקזם.
הקבוצה שלא הבינה סרקאזם היתה קבוצת האנשים שסובלים מפגיעה באונת המצח, בחלק שאחראי בין היתר על עיבוד השפה והבנה חברתית. מתוכם בלטו אלה שסבלו מפגיעה ספציפית באזור שמטפל באישיות ובהתנהגות בחברה. אותם אנשים נוטים להתקשות גם בהבנת אמפתיה ובזיהוי רגשות.
כדי לקלוט את הסארקזם נדרשת חשיבה חברתית ו"תיאוריה של התודעה". אוטיסטים למשל אינם יכולים להבין אירוניה, שהיא חלק מההבנה החברתית הכוללת בתוכה גם את הסארקזם.
