 |
/images/archive/gallery/311/018.jpg פרופ' וו סוק הוואנג
צילום: קיי-אר-טי  |
|
|
| היום זה כבשים מחר בני אדם |
|
| פרופ' קוריאני בשם וו-סוק הוואנק פיתח שיטה ליצירת תאי גזע עובריים. לצד המתנגדים הרבים החוששים מיצירת "אדם משובט" יש גם לא מעט המבינים את הפוטנציאל הרפואי העצום שבעניין. ראיון
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אלכס דורון
29/5/2005 9:11 |
|
|
|
|
|
|
|
"פריצת דרך ענקית לקראת הסיכוי לממש חלום בדבר ריפוי ממחלות קשות," "סוף סוף חדשות מרגשות באמת" - כך קידמו בשבוע שעבר מדענים, רופאים וכלי תקשורת מובילים בעולם את ההודעה הדרמטית של צוות חוקרים בדרום קוריאה, שדיווח לכתב העת המדעי רב היוקרה "סיינס" כי הצליח לפתח שיטה יעילה ליצירת תאי גזע עובריים, היכולים להפוך לכל תא או רקמה בגוף.
כך, מקווים החוקרים, עשויים התאים לאפשר חידוש או אפילו החלפה טוטלית של תאים ורקמות פגומים הגורמים למחלות קשות וחשוכות מרפא, כמו סוכרת
נעורים, פרקינסון, אלצהיימר, ניוון שרירים וכשלים של המערכת החיסונית.
המדענים, שמעבדתם הקטנה שוכנת בקומה השישית של בניין 85 בקמפוס האוניברסיטה הלאומית בסיאול, ביצעו הליך הכולל שיבוט יעיל של עוברוני-אדם ושאבו מהעוברונים את תאי הגזע. אלא שבניגוד לשיבוט הקודם שאותה מעבדה ביצעה אשתקד, הראשון בעולם, שבו הם רק הדגימו את יכולתם הטכנולוגית, הפעם הם הדגימו שניתן לייצר תאי גזע עובריים באופן אינדיבידואלי לצורכי החולים שיזדקקו להם ומבלי שהתאים יעוררו חשש של דחיית הגוף.
כיצד ומה בוצע בניסוי ובמחקר הזה?
"185 ביציות נלקחו מ18- נשים קוריאניות בריאות, 125 מהן מתחת לגיל ,30 שהתנדבו לתרום אותן. מהביציות רוקנו את "הגרעינים" שלהן, כלומר את החומר הגנטי, הדנ"א. במקביל נטלו תאי עור מ11- גברים ונשים החולים במחלות חשוכות מרפא שונות. את החומר הגנטי מתאי העור הזריקו לביציות 'החלולות' ומיזגו ביניהם באמצעות ניצוץ חשמלי וחומרי הזנה וגדילה ביולוגיים, שנלקחו מבעלי-חיים.
"התוצאה: למעשה התהווה מעין עובר, או עוברון-אדם – ממנו הפיקו את תאי הגזע שניתן לכוונם להתפתח לתאי-רקמה, בהתאם לנדרש: תאים ללבלב כדי שייצרו את הורמון האינסולין (לחולי סוכרת,( תאיעצב חדשים (לנפגעי מחלת ניוון השרירים לו גריג, למשל, או פרקינסון, או אלצהיימר) וכך הלאה. התאים הללו יוזרקו מחדש לכל חולה, בהתאמה אישית".
האם היתה בניסוי כוונה לייצר אדם משובט?
"לא. העוברון לא יועד לכך. אילו השתילו אותו ברחם של אשה, אפשר היה, לכאורה – עדיין אין ביטחון שהיו מצליחים – לפתח כך עובר אדם משובט ללא הפריה של ביצית וזרע. אבל הקוריאנים הצהירו שלא זו היתה כוונתם והזימו את החששות בנושא זה. הפיתוח הקוריאני הדגים רמה גבוהה מאוד של יעילות ומעט בזבוז: הם השתמשו בפחות ביציות מתורמות והשיגו יותר עוברונים. ליצירתה של הכבשה דולי לפני שמונה שנים, לדוגמה, 'בוזבזו' 796 ביציות והושג רק עובר יחיד".
מי עומד מאחורי הפרויקט בסיאול?
"פרופ' וו-סוק הוואנג, בן ,51 כיום המדען המוביל של קוריאה, שסומן עתה כמועמד לפרס נובל. העיתונות החלה מכנה אותו'מלך השיבוט'. המגזין 'טיים' סיפר כי וו-סוק נולד מיד לאחר מלחמת קוריאה, גדל בכפר עני, שלוש שעות נסיעה מסיאול. אביו מת כשהיה בן חמש ואמו גידלה שישה ילדים. היא היתה עוזרת לרועה פרות של כפרי עשיר. בילדותו טיפל וו-סוק בשלוש פרות שגידלה המשפחה לצרכיה וחלם להיות וטרינר. את המיומנות הדרושה לטיפול בביציות ובתאי העור, המחייבת שימוש במיקרו-מחטים סופר-עדינות ועבודה מדויקת תחת מיקרוסקופ, רכש וו-סוק 'בזמן אחיזת הצ'ופסטיקס, במקום הכף והמזלג המערביים'".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
מה ההבדל בין תאי הגזע שפותחו בקוריאה לתאי גזע עובריים שנמצאים כיום במעבדות שונות, למשל בארצות הברית?
"רוב תאי הגזע העובריים מוצו מעוברי-נפל מוקפאים (תרומה של נשים שהפילו) או משאריות מוקפאות של ביציות מופרות, שבהן לא השתמשו בהליכי הפריית מבחנה במרפאות פריון. כדי להזין ולעודד את תאי הגזע לגדול, השתמשו בניסויים אלו בחומרים שמקורם בבעלי-חיים, אבל יש חשש שאלו יעוררו תגובת דחייה על-ידי המערכת החיסונית של האדם שיעבור הליך השתלה. לכן ההישג הקוריאני הוא בכך שבעיית הדחייה בוטלה".
איזה שימוש נעשה עד כה בהליך השיבוט בכלל?
"השיבוט - הכפלה גנטית בלשון עממית ולא מדויקת במיוחד - נעשה עד כה ליצירת כבשים, חתולים, בקר וסוסים. כמו כן, נבחן רעיון לשבט בעלי חיים נדירים או בסכנת הכחדה. עד כה, מדענים לא הצליחו לשבט פרימאטים (קופי אדם) וכמובן, בני אדם. פרופ' וו-סוק טוען, כי מבחינה ביולוגית ייתכן שהדבר בלתי אפשרי, ומדענים נחשבים בעולם מסכימים עמו. אחרים מגלים חששות שיימצא מדען מטורף שינסה זאת, ואולי גם יצליח. אגב, ממשלת קוריאה אסרה קיום מחקרים ליצירת תינוקות משובטים, וגם ארצות הברית אוסרת ביצוע ניסיונות ליצירת עוברי-אדם מנימוקים מוסריים-אתיים".
אילו בעיות מוסריות ואתיות מלוות את המחקר הזה?
"יש אנשים הטוענים כי הפקת תאי גזע עובריים מעוברי-נפל ומהליכי הפריית מבחנה היא פחות בעייתית מבחינה אתית-מוסרית מיצירת עוברונים בשיטה שהדגימו הקוריאנים. אחרים טוענים כי אין שום בעיה אתית גם בחידוש האחרון, כיוון שהעוברון שהתהווה איננו עובר ממש, ובסך הכל מדובר בגוש תאים פרימיטיבי יותר מיתוש".
מי מתנגד למחקר הזה ולמה?
"הגורמים המתנגדים למחקר בתאי הגזע העובריים עושים זאת בעיקר מנימוקים דתיים-נוצריים. ביניהם גורמי כנסייה. הוותיקן מתנגד, אבל הוא גם מתנגד לשימוש בקונדומים באפריקה, התנגדות שבעיני רבים גרמה למתים רבים כתוצאה מאיידס. המתנגדים בלמו סיוע פדרלי למחקר חיוני זה בארצות-הברית. המצב הזה מתסכל מאוד את המדענים, ועתה עוד הרבה יותר לנוכח הצלחתם של וו-סוק וצוותו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רגע ההפרייה, שיבוט. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומה הלאה?
"הפולמוס בארצות הברית צפוי להתגבר, ועמו הלחץ על הנשיא בוש לשחרר תקציבים. כיום ניתן מימון פדרלי מועט רק למחקרים בתאי גזע עובריים קיימים, ולא בעוברים חדשים. קרן פרטית הקציבה השבוע 50 מיליון דולר לשלושה מוסדות מחקר, לאחר שראשיה התרשמו מההישג הקוריאני. גם בישראל יש הסבורים שהמצב מתסכל, ביניהם חלוץ המחקר בתאי הגזע העובריים בארץ, פרופ' יוסף איצקוביץ מהמרכז הרפואי רמב"ם."
האם שימוש בתאי גזע עובריים לטיפול רפואי יהיה בקרוב הליך מקובל, זמין לכל נפש?
"לא. פרופ' וו-סוק אמר כי יידרשו עשורים אחדים, לפחות שניים, לפני שבני אדם יראו את פירות הישגו המדעי בפועל. אבל יש עניין גדל והולך להצלחתו. מעבדתו בסיאול נעשית מוקד עלייה לרגל של בכירי החוקרים בעולם. אפילו יוצרה של דולי הכבשה, פרופ' איאן ווילמוט הסקוטי, הגיע אליו ומשתף פעולה עמו בהמשך המחקר. הוא גם יקבל אישור להשגת תרומת ביציות מנשים למחקריו שלו.
"באוניברסיטת ניו-קאסל, אנגליה, יצרו עוברון ב"הליך העברה גרעינית" לבחינת היתכנות ויצרו קשר עם סיאול להמשך מחקר משותף. ממשלת קוריאה קראה להקמת מכון רב-לאומי למחקרים בכיוון הזה, 'כדי לסייע לכל האנושות'. עם זאת, החשש שמדענים חסרי בלמים ומוסר ינסו לשבט אדם ללא פיקוח עדיין קיים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
