 |
בשנים האחרונות נדמה כי שבועות, חג מתן תורה, הפך לחגם המועדף של חילונים למהדרין, ובהם רבים מסלבריטאי ארצנו, שכלל לא בטוח אם הם זוכרים בעל פה את סדר ספרי התורה, זו שקיבלנו במעמד הר סיני. אותם חילונים אדוקים קמים בשנים האחרונות בחצי הלילה ונוהרים בהמוניהם להשתתף ב"תיקון ליל שבועות", כפי שהוא מתקיים בנוסחו המסורתי-חילוני
במקומות שונים בארץ.
"התיקון הוא מנהג שתוקן בחג שבועות במאה ה-16 על ידי חוגי מקובלים של רבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ בצפת, שליקטו טקסטים מן המקרא, המשנה, התלמוד, המדרשים, וגם טקסטים מהקבלה - מספר היצירה וספר הזוהר, ואותם קראו בליל שבועות", אומרת אורית אילן ממכללת "עלמא" לתרבות עברית.
מה מתקנים?
"התיקון הוא במובן של להתקין, לקשט, וזאת כי בליל שבועות מתקיים זיווג אלוהי בין השכינה, שהיא הכלה, לבין הקדוש ברוך הוא, החתן, ותלמידי החכמים שותפים בלילה זה בקישוט הכלה. הקישוטים נוצרים מתוך הלימוד, שאותו ממשילים לשזירת מחרוזת שחרוזיה עשויים דברי תורה, משנה, תלמוד, זוהר ועוד". אילן, הנסמכת בדבריה על המדרש, מספרת שבלילה שקדם לקבלת התורה, התרשלו בני ישראל בהכנותיהם והלכו לישון ( ". . . ויצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם ואמר להם 'עימדו משנתכם, כבר בא החתן, ומבקש את הכלה להכניסה לחופה", מדרש שיר השירים רבא א', י "א) ובא התיקון ועושה זאת במקומם.
לפני שמונה שנים אימצה רות קלדרון, מייסדת מכללת עלמא, את המנהג העתיק של לימוד תורה אל תוך הלילה, והרחיבה אותו ללימוד תכנים תרבותיים נוספים, ובהם יהדות, חברה ישראלית, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה ועוד. "אלה החרוזים החדשים למחרוזת המציעים חלופה תרבותית ועכשווית". קלדרון העתיקה את מודל התיקון גם לניו יורק, שם היא שוהה באחרונה, וגם השנה ייערך תיקון בתפוח הגדול. בארץ ייערכו תיקוני שבועות בערב שבועות (יום ראשון ה-12.6) מהשעה 22:00 ועד הזריחה בצוותא, מטעם "עלמא" (הכניסה חינם), כמו גם במקומות ובגופים נוספים ובהם קיבוצים, בתי מדרש, החאן הירושלמי, בית דניאל ועוד.
"ניסינו להעתיק את המשמעות של החג למציאות התל אביבית. מצד אחד אנחנו מתחברים למסורת ארוכת שנים, ומצד שני טוענים אותה בתכנים חדשים, כך שאנשים יכירו צדדים נוספים לחג חוץ מהבאת ביכורים ואכילת מאכלי חלב", אומרת אילן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחאה חברתית במקום קפה
|
|
|
 |
|
|
|
בעידן של מיאוס ושחיתות, קצת תיקון לא יזיק לאף אחד אבל קשה להשתחרר מהתחושה שנוכחותם של אנשי שם וסלבריטאים רבים, ובהם יהונתן גפן, גיא מרוז, מרב מיכאלי, סיגלית לנדאו, פרופ' עמיה ליבליך, הסקסולוג פרופ' צחי בן ציון, גדעון עפרת, אלונה קמחי, שירי ארצי (רשימה חלקית בלבד), מחשידה אותו בטרנדיות פוזאית. "בוודאי שיש באירועים האלה גם אלמנט טרנדי, ורבים מגיעים בגלל מצעד הכוכבים, כמו בשנה שעברה, כששירי ארצי הופיעה בתיקון ביחד עם אביה, שלמה ארצי. אין להתעלם מהאטרקטיביות שהערבים האלה מייצרים, אבל זה לא העיקר", מדגישה אילן.
זו השנה השלישית שהשדרנית מרב מיכאלי משתתפת בתיקון שבועות. השנה היא תנחה את המפגש שכותרתו "מגילת רות, סיפור אהבה" בבית הכט בחיפה, (1:00 בלילה ). "החיבור שלי הוא לתרבות היהודית, אלה השורשים שלי באותה המידה שהם של אחרים, ולצערי, בבית הספר נחסכו ממני לימוד הגמרא והתנ"ך על כל פירושיו. בשש השנים האחרונות אני לומדת יותר על תרבות יהודית, התחלתי בתוכנית 'החדר' של רות קלדרון, למדתי גמרא והשתתפתי בסמינרים, אני עושה זאת בלי שיחשדו בי שאני חוזרת בתשובה, למרות שיש כאלה ששואלים וחוזרים ושואלים האם התחזקתי, וכמה התחזקתי. אני לא מאמינה באמונה דתית וגם איני לומדת קבלה ומיסטיקה, העניין שלי נובע מהחיבור לתרבות, ותיקון שבועות, כמו לימוד על השואה, עלייה ראשונה ושנייה, הוא חלק מהתרבות שלי. מדובר בטקסטים מכוננים של העם הזה. הפעם אני קוראת את סיפורן של רות ונעמי באופן שונה מהמקובל, מביאה חומרים ופירושים שונים לסיפור, כי אני מרגישה שזכותי לעשות בהם ככל העולם על רוחי".
לסטריקן גיא מרוז זו פעם ראשונה בתיקון שבועות (הרצאתו "הפעם הגזמתם, משפט שסטיריקן בינוני לא ישמע לעולם" תתקיים בצוותא ב-1:00 בלילה. שיעורים נוספים מומלצים שייתקיימו במסגרת מכללת עלמא (בצוותא ת"א) הם: סיגלית לנדאו ואוהד פישוף - חומות יריחו: שיחה על הדהוד, צוותא 1, 2:00. נחי אלון ועמיה ליבליך - טקסטים לאור השקפות יהודיות ובודהיסטיות, צוותא 3, 24:00. יוסי שוורץ - בין הפתטי לנשגב: כשהפילוסוף מאוהב, צוותא 2, 2:00. תמר עילם גינדין ושאול שקד - מתן תורה בדתות איראן, צוותא 2, 22:00. עומרי הרצוג ויואב מימרן - "לפני החוק" מאת קפקא: על הרשות להיכנס אל החוק, צוותא 2, 1:00.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מירב מיכאלי. קריאה אלטרנטיבית של סיפור רות ונעמי
|
|
|
|
|
|
|
הזדמנות לבדוק את מצבנו
|
|
|
|
|
|
|
לעומתם, הסופר סמי מיכאל ידבר (בית הכט בחיפה ב-22:00) על "האומץ לשכוח", שהוא גם המוטו של הרומן החדש שלו "יונים בטרפלגר". "הנושא מתלבש היטב על דעותיי, שכן חלק ניכר מהסכסוכים האישיים שלנו ובין העמים, מתבססים על פרשנות שונה של העבר ההיסטורי. מוטב לשכוח את משקעי העבר, כי זה יוצר שנאת חינם וחשדנות במקום גשר של קרבה. הזיכרון שלי מחג שבועות מתחיל בבגדד, שנחגג שם כחג עלייה לרגל ובמהלכו נעשו שידוכים רבים, כשגם המוסלמים חוגגים עם היהודים, שהיוו 20 אחוז מאוכלוסיית בגדד. החנויות והבנקים נסגרו והעיר לבשה חג. הנושא הקבלי קשור יותר בדור של סבא שלי, כי אנחנו, בני הדור הצעיר, התרחקנו מהמשמעות הדתית של תיקון שבועות.
"עד לפני שנתיים ציינתי את החג במצעדים חקלאיים ואכילת מאכלי חלב כמו בקיבוצים, ואילו עכשיו אני מנצל את החג כדי לבדוק את מצבנו בעם ובמדינה; שכן חג זו הזדמנות טובה להיפגש ולשוחח עם אנשים מכל קצות האוכלוסייה והחברה. המפגש נערך באווירה של פיוס ורצון לתקן, מקרב אותנו, כי כולנו יהודים ומזכיר לנו שאנחנו עם".
שירי ארצי תשוחח עם פרופ' יורם ברק "על השיגעון" (צוותא ב-24:00). "התיקון היא מילה או מונח שמרחפת בתודעה שלי באופן יומיומי", היא מודה. "אני לוקחת אותה כמות שהיא, עירומה, ועושה בה שימוש בניסיונות לעשות תיקונים קטנים עם ילדיי, עם קולגות לעבודה ובכל מגע עם אנשים ולהלביש אותה בערכים נוספים.
"זו השנה השלישית שאני מנחה תיקון והשנה אדבר עם יורם ברק, מומחה לפסיכו-גריאטריה באברבנאל, והלוא זה מתבקש לדבר על הנפשות המקולקלות של כולנו, כשחלק מהשיחה יוקדש לבני הגיל המבוגר. אני מאוד מתחברת לעיסוק בתרבות היהודית שעוסקת בדת ובמסורת, ומרחיבה להקשרים אחרים, עדכניים ופתוחים, ומוקסמת מהמוני האנשים, מרביתם לא דתיים, שנראים כל כך חגיגיים בבגדים הלבנים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סמי מיכאל. האומץ לשכוח
|
| | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
