 |
|
|
|
|
MIND והחוש השישי |
|
|
|
|
|
מהו המיינד (מוח? שכל? מחשבות? רגשות? נפש? לב? כוונה?) ומדוע לעזאזל אין לנו מקבילה עברית הולמת בשבילו. המדור השבועי של ינץ לוי
13/9/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
עוד בסרט "צוללת צהובה" ציינה המילה mind את ההפרדה בין האמת לבין הרושם שנוצר אצלנו. It’s all in your mind חזר ונשמע המשפט הזה בסרט האנימציה הפסיכדלי והמסר היה ברור: מה שנראה לך קיים וממשי הוא למעשה רק מראית עין, זה רק בראש שלך, זהו מקסם שווא.
לא רק ב"צוללת צהובה" או בתנועת ההיפים אלא גם בספרות העידן החדש תופסת המילה mind מקום מכובד. כמעט כל מורה רוחני שתרגם את תורתו לאנגלית עושה בה שימוש. גם מורים וכותבים מקומיים וסתם דוברי עברית משתמשים במילה האנגלית תוך כדי דיבור עברית, ויש אפילו תרגומים לעברית שבהם נותרת המילה mind לא-מתורגמת. וכך אנחנו מנסים להבין איך משפיע עלינו המיינד שלנו. מהו בכלל המיינד שלנו? האם הוא כולל רק את המחשבות שלנו או גם את הרגשות? האם המיינד מייצר מחשבות? האם הוא רק מתעתע בנו או חושף בפנינו אמת? ועוד כהנה וכהנה סוגיות.
המשמעויות של המילה מגוונות ולעתים קשה לדעת למה התכוון המשורר, כלומר הכותב או הדובר. לעתים קרובות, לפחות בספרות העידן החדש, הכותב או הדובר אינם מגדירים מהו מיינד. זה המוח? השכל? המחשבות? הנפש? הלב? הכוונה? יש אינספור אפשרויות.
אם נעיין במילון אנגלי אכן נמצא שלמילה mind מגוון רחב של שימושים ומשמעויות. בין שאר המשמעויות שלה: זיכרון, שכל, תודעה, מִשׂכּל, מצב רוח, לב, נשמה, רוח, פְּנים, עולם רוחני, רעיון, רגש, הבנה, חוכמה, דעה, כוונה, רצון, חוות דעת, גילוי לב, ואפילו אלוהים. וזו רק רשימה חלקית.
המשמעות של המילה משתנה כמובן מהקשר להקשר, אך בעולם המושגים של ההינדואיזם והבודהיזם, שתי דתות בבסיס השיח של העידן החדש, יש למילה הזאת משמעות ייחודית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
החוש המנטלי
|
|
 |
|
|
מהו מקור המילה mind? מקורותיה של המילה בשפות הודו-אירופיות כגון לטינית (במשמעות "להזכיר") ויוונית ("רוח", "לזכור"). גם בשפה ההודית העתיקה סַנְסְקְריט נמצא מקבילה למילה mind. הדבר אינו מפתיע כי גם סנסקריט היא שפה הודו-אירופית, קרובת משפחה רחוקה וקדומה של האנגלית. בסנסקריט ובשפה הקרובה לה פּאלי נכתבו כתבי הקודש של ההינדואיזם והבודהיזם.
המילה המקבילה בסנסקריט היא מַאנַס (Manas), וגם בסנסקריט יש לה מגוון רחב של משמעויות. חלק מהן מקבילות למשמעויות של mind באנגלית. אולם למאנס גם משמעות שונה מהנהוג אצלנו. לפי ההשקפה ההודית המקובלת, קיימים שישה חושים, ולא רק חמישה. חוץ מחמשת החושים הרגילים, קיים גם החוש השישי שהינו מנטלי. כידוע, לכל חוש יש איבר חישה: אנחנו רואים בעין, שומעים באוזן, טועמים בלשון, מריחים באף וממששים בכל גופנו. גם המאנס, לפי אחד הפירושים המקובלים, הוא איבר חישה. המאנס הוא איבר סמוי שקולט את המחשבות, הרעיונות והמושגים. מאנס איננו החוש השישי במובן האזוטרי של המילה. לא מדובר באינטואיציה על-טבעית, אלא באיבר חישה שקשור בחשיבה, ברצון וברגש.
החלוקה לשישה חושים מלמדת אותנו שבקליטתו של כל דבר, לדוגמא עץ, מעורבים כמה איברי חישה. במקרה של עץ, חוש הראייה קולט אמנם את הצורה והצבע, אך בעזרת המאנס אנחנו יודעים שלפנינו עץ. אם כן, כל החושים משפיעים זה על זה, תומכים זה בזה ולעתים מעוררים זה את זה.
ההבחנה בחוש שישי נפרד, שבאמצעותו אנו קולטים מחשבות, כמובן מפתיעה אותנו. בדרך כלל אנחנו מאמינים שבניגוד למה שנקלט בחושים (צבעים, ריחות וכו'), את המחשבות אנחנו יוצרים. לפי ההשקפה ההודית שמוצגת כאן, המחשבות הם מושא החושים. כמו שאנחנו רואים צבע בעזרת עינינו, אנחנו קולטים מחשבה בעזרת המאנַס, ה-mind.
יש לכך כמה השלכות. ראשית, המחשבות והרעיונות אינם תוצר בלעדי שלנו, אלא שאנחנו קולטים אותם: המחשבה היא תוצאה של זיקה, כלומר המפגש בינינו לבין העולם, בין המאנס לבין אובייקט. לכן לא פלא ששני אנשים שונים יכולים לקלוט את אותה המחשבה. תובנה נוספת שנובעת מההבחנה הזאת היא שהאדם אינו יכול לחדש או להמציא במחשבה דבר שלא היה קיים לפניו. מחשבות אינן המצאה של האדם, אלא דבר שהוא קולט. ההבנה המדוקדקת מהו מאנס משתנה מאסכולה לאסכולה בהינדואיזם ובבודהיזם ומאמר אחד אינו יכול לפרט את כל הגישות. כך או כך, האם יש לדבר השלכות גם במסגרת האימון הרוחני?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סילוק המחשבות?
|
|
|
|
|
מספר החושים - 5 או 6 - משפיע גם על חוויית המדיטציה. יש הגורסים שבמדיטציה אנחנו צריכים להפסיק את המחשבות, לסלק אותן. לפי השקפה נפוצה, אנחנו שורים במדיטציה כאשר אין לנו מחשבות והישיבה במדיטציה היא הניסיון להגיע למצב נעדר מחשבות. לעומת זאת, לפי ההשקפה שרואה במחשבות מושא של איבר חישה, המאמץ להפסיק את המחשבות דומה למאמץ להפסיק את הצלילים סביבנו או המראות לנגד עינינו. בקיצור, מאמץ שווא.
ההפרדה בין המחשבה לגוף, בין ה-mind לגוף, היא מלאכותית. האם תוכלו לשער בנפשכם מחשבה שאנו חווים ללא גוף? ויתר על כן, האם תוכלו לדמיין מחשבה שאין לה קשר עם יתר החושים? והאם תוכלו להעלות על דעתכם חוויה חושית כלשהי שלא משולבת בה מחשבה, כלומר מושגים, רעיונות וכולי? לכן דרך רוחנית שמתמקדת ב-mind כדבר שנפרד מהגוף, כדבר שעליון על הגוף, היא מלאכותית.
קורסי הוויפאסנה הפכו בשנים האחרונות לפופולאריים. מדיטציית הוויפאסנה היא התבוננות מתמידה אחר תחושות גופניות שנוצרות מהזיקה שבין איברי החישה לעולם. אם ניקח בחשבון את החוש השישי והאובייקטים שהוא קולט, כלומר מחשבות, נבין שתחושות גופניות כוללות גם מחשבות. מחשבה היא תחושה גופנית, חוויה חושנית. לא פעם שמעתי ממשתתפי קורס ויפאסנה (אחרי הקורס כמובן) מספרים שבמסגרת המדיטציה הם לא הצליחו לעקוב אחר התחושות הגופניות, כי המחשבות הפריעו להם להתרכז. אם נקבל את ההשקפה שמחשבות הן פעילות חושנית, הן יפסיקו להוות אויב למדיטציה, אלא עוד דבר שהמדיטציה מזמינה אותנו להתבונן בו, גם אם זה קשה מאוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מיינד בעברית
|
|
|
|
|
כאמור אופני השימוש במילה mind מרובים, וכשמחפשים רוחניים משתמשים במילה הזאת, הם משום מה עוברים לאנגלית. יש שטוענים כי אין תרגום עברי יאה למילה הזאת. הדבר נובע מהעובדה שרבים מספרי הרוח שנקראים בארצנו כתובים באנגלית. בנוסף לכך, כאמור, יש גם מתרגמים שבחרו משום מה לא לתרגם את המילה לעברית, ולכן יש ספרים בעברית שהמילה מיינד מופיעה בהם לא-מתורגמת.
מהן האפשרויות שמציעה השפה העברית לתרגום המילה הזאת? כמובן, הדבר תלוי בהקשר. אך אם אנחנו מחפשים מילה שתהיה רחבה ומקיפה ודי מגוונת מבחינת המשמעויות שהיא צופנת בחובה, המילה העברית 'תודעה' היא המקבילה המתאימה ברבים מההקשרים הרוחניים. לעתים קרובות, אך לא תמיד.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | מאחורי מילים רוחניות מסתתרות לעתים קרובות טעויות גדולות וחוכמות קטנות. המדור תרבות הדיבור ינסה לעשות סדר בבלגן.
ינץ לוי הוא סופר, מתרגם, מרצה וטייל ששב וחוזר להודו. בין ספריו "סיפורים מי תהום" ו"הימלאיה בשר ודם" שייצא בקרוב בהוצאת זמורה ביתן. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
