 |
/images/archive/gallery/451/541.jpg כמעט אטלנטיס. משחק המחשב riven.
 |
|
|
|
|
| איך חיו אנשי היבשת האבודה אטלנטיס, על איזה כלי רכב הם נסעו ומה היה מבנה התודעה שלהם. רודולף שטיינר מציץ בפרוטוקול של הזיכרון הקוסמי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
רודולף שטיינר
26/1/2006 18:11 |
|
|
|
|
|
|
|
אבותינו האטלנטיים היו שונים מהאדם בן זמננו הרבה יותר מכפי שמתאר לעצמו אדם שהידע שלו מבוסס כולו על עולם החושים. שוני זה קיים לא רק בהופעתם החיצונית, אלא גם בכישוריהם הרוחניים. הידע שלהם, אומנותיהם הטכניות, למעשה כל הציביליזציה שלהם, היו שונים מאלה שאנו רואים כיום. אם נחזור לאחור לתקופות הראשונות של האנושות האטלנטית, נמצא יכולת נפשית שונה לגמרי מזו שלנו. חשיבה לוגית, היכולת לחישוב מתמטי, כישורים שעליהם מבוסס כל מה שנוצר כיום, כל אלה נעדרו לחלוטין באטלנטים הראשונים. לעומת זאת היה ברשותם זיכרון מפותח מאוד. זיכרון זה היה אחת מתכונות הנפש הבולטות ביותר שלהם. האטלנטים לא עשו חשבון למשל כפי שאנו עושים, כלומר על ידי למידת כללים וחוקים מסוימים אותם אנו מיישמים - "לוח הכפל" היה דבר בלתי ידוע לחלוטין בזמנים האטלנטיים. אף אחד לא הטביע באינטלקט שלו את העובדה ששלוש פעמים ארבע הן שתיים עשרה. במקרה שהיה עליו לבצע חישוב מעין זה, הוא יכול היה לעשות זאת משום שזכר מצבים זהים או דומים, הוא זכר כיצד זה היה בהזדמנויות קודמות.
עלינו רק להכיר בעובדה שבכל פעם שמתפתחת יכולת חדשה באורגניזם, מאבדת יכולת ישנה מכוחה ועוצמתה. האדם בן זמננו עולה על קודמו האטלנטי בחשיבה לוגית, ביכולת לחשב, אולם לעומת זאת פחת אצלו כוח הזיכרון. בימינו חושב האדם במושגים, בקונספציות, אנשי אטלנטיס חשבו בדימויים.
 |
| יונתן לוי \ |
מדען הרוח |
|
רודולף שטיינר, מייסד התנועה האנתרופוסופית, מן הזרמים הרוחניים המשפיעים של המאה ה-20, היה גאון בכל קנה מידה - גם בעיני מתנגדיו |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
כאשר הופיע דימוי בנפשו היה איש אטלנטיס זוכר מספר גדול של דימויים דומים, בהם התנסה כבר, וכיוון את שיפוטו בהתאם. מסיבה זו היה כל החינוך בזמן ההוא שונה ממה שהפך להיות מאוחר יותר. הוא לא היה מיועד לספק לילד חוקים ולחדד את הגיונו, במקום זאת היו מוצגים בפניו החיים בתמונות חיות, כך שלאחר מכן יכול היה לזכור כמה שיותר כאשר היה עליו לפעול בנסיבות אלה או אחרות. כשגדל הילד ויצא לחיים, יכול היה לזכור, עבור כל מעשה שהיה עליו לעשות, דבר דומה שהוצג בפניו במשך לימודיו. הוא יכול היה לפעול בצורה הטובה ביותר כאשר המצב החדש היה דומה למצב אחר אותו ראה כבר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אנשי אטלנטיס היו נעדרי כוח חשיבה לוגי
|
|
|
 |
|
|
|
במצב חדש לגמרי היה על איש האטלנטיס לסמוך על ניסיונות העבר, דבר שנחסך באופן משמעותי מן האדם בן זמננו הודות לעובדה שהוא מצויד בחוקים אותם ביכולתו ליישם בקלות במצבים החדשים שהוא נתקל בהם. מערכת החינוך העניקה אחידות לכל מה שקשור לחיים. במשך תקופות ארוכות היו הדברים נעשים שוב ושוב באותה צורה עצמה. הזיכרון המפותח מנע כל התפתחות שהייתה דומה אף במקצת להתפתחות המהירה של ימינו אלה. הבריות היו עושות מה שהן "ראו" לפני כן. האדם לא המציא, הוא זכר. איש הסמכות לא היה זה שלמד הרבה אלא זה שעבר התנסויות רבות יותר ולכן זכר הרבה. בתקופה האטלנטית היה זה בלתי אפשרי למישהו להחליט על עניינים חשובים לפני הגיעו לגיל מסוים. לאנשים היה אמון רק באדם שהיה מסוגל להביט לאחור על ניסיון ארוך.
מה שנאמר כאן לא היה תקף לגבי הרואים הרוחיים ומדרשותיהם. שכן אלה נמצאים בשלב התפתחות גבוה יותר מתקופתם. הגורם הקובע בהתקבלות למדרשות אלא לא היה הגיל, אלא השאלה האם בהתגשמויות קודמות שלו השיג המועמד את היכולת לקבלת תבונה עליונה. האמון שניתן ברואים הרוחיים ובמייצגיהם במשך התקופה האטלנטית לא התבסס על עושרם בניסיון אישי אלא על עתיקות תבונתם. במקרה של הרואה הרוחי חדלה האישיות להיות גורם בר חשיבות. היא נמצאת כליל בשירותה של תבונה נצחית. לכן אין תכונותיה הבולטות של תקופה זו או אחרת מוצאות בה את ביטויין.
בעוד כוח החשיבה הלוגית נעדר לגמרי אצל האטלנטים
(במיוחד באטלנטים הראשונים), הם רכשו בזיכרונם המפותח משהו שהעניק אופי מיוחד לכל אשר עשו. אולם בטבעו של כוח אנושי אחד קשורים תמיד כל היתר. הזכרון קרוב לבסיס הטבעי העמוק של האדם יותר מהחשיבה ההגיונית, ועם קשר זה התפתחו כוחות נוספים שהיו קרובים למהות הטבעית היסודית יותר מהכוחות האנושיים של האדם בן זמננו. כך יכלו האטלנטים לשלוט על מה שקרוי כוח החיים. ממש כשם שאנו משתמשים היום באנרגיית החום של הפחם והופכים אותה לכוח מניע לצורך תחבורה, כך ידעו אנשי אטלנטיס כיצד לתרום את האנרגיה היסודית של האורגניזם לשירות הטכנולוגיה שלהם. למשל גרעין חיטה. בגרעין זה אצורה אנרגיה רדומה, אנרגיה זו גורמת לגבעול לפרוץ החוצה מהגרעין. האדם המודרני אינו יכול לעשות זאת בכוח רצונו. עליו לטמון את הגרעין באדמה ולהניח את ההתעוררות לכוחות הטבע. איש אטלנטיס יכול היה לעשות יותר מכך, הוא ידע כיצד להפוך את האנרגיה של ערימת גרעינים כזו לעוצמה טכנולוגית, ממש כשם שהאדם המודרני מסוגל להפוך את האנרגיה הגלומה בערימת פחם לעוצמה כזו. בתקופה אטלנטית גידלו צמחים לא רק למאכל, אלא גם כדי להפוך את האנרגיה האצורה בהם שימושית עבור מסחר ותעשייה. כשם שלנו יש מכונות ההופכות את האנרגיה הרדומה בפחם לאנרגיה של תנועה או תחבורה, כך היו לאנשי אטלנטיס מכונות שבהן הבעירו, כביכול, גרעיני צמחים, ואשר בהן כוח החיים היה עובר טרנספורמציה לכוח טכנולוגי הניתן לניצול.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מרחפים קרוב לקרקע
|
|
|
|
|
|
|
כלי הרכב של האטלנטים, שהיו מרחפים במרחק קצר מעל הקרקע, הונעו בדרך זו. כלי הרכב הללו נעו בגובה שהיה נמוך מההרים שהיו בתקופה האטלנטית, והם כוונו באמצעות כוחות שבעזרתם יכלו להתרומם מעל להרים אלה. עלינו להבין שבמהלך הזמן השתנו מאוד התנאים על האדמה. כיום היו כלי רכב אלה של אנשי אטלנטיס חסרי תועלת לחלוטין. תועלתם הייתה נעוצה בעובדה שהאוויר שעטף את כדור הארץ היה סמיך בהרבה מכפי שהוא כיום. השאלה האם לאור האמונות האחרונות של המדע יכול מישהו לתאר לעצמו סמיכות גדולה כזו, אינה מענייננו כאן. המדע והחשיבה הלוגיים, מעצם טבעם, לא יכולים לעולם להחליט מהו אפשרי ומהו בלתי אפשרי. שימושם היחיד הוא להסביר מה הוכח על ידי ניסיון והתבוננות.
ודאית באותה מידה היא העובדה, הקשה אולי אף יותר להסבר עבור הפיזיקאי או הכימאי בן זמננו, שבאותו זמן היו המים על כל פני האדמה דלילים הרבה יותר מכפי שהם כיום. עקב דלילות זו היו המים יכולים להיות מכוונים על ידי אנרגיית הגרעינים שבה השתמשו אנשי אטלנטיס לשירות טכנולוגי שהיום הוא בלתי אפשרי. כתוצאה מהתעבותם ההולכת וגדלה של המים, נעשה הדבר בלתי אפשרי להניע ולכוון אותם בדרכי תחבולה כאלה, כפי שהיה אפשרי פעם. מזאת חייב להיות ברור שהתרבות האטלנטית הייתה שונה באורח קיצוני מתרבותנו שלנו.
כן יובן, שטבעו הפנימי של איש אטלנטיס היה שונה בתכלית מזה של אדם בן זמננו. האדם האטלנטי היה מריק אל קרבו מים, שבהם יכול היה להשתמש באמצעות כוח החיים ששכן בגופו בדרך שונה לגמרי מזו האפשרית בגוף הפיזי של היום. הודות לכך יכול היה האטלנטי להפעיל במודע את כוחותיו הפיזיים בצורה שונה לגמרי מהאדם בן זמננו. היה ביכולתו להגביר, אם להתבטא כך, את הכוחות הפיזיים האצורים בו, כשהיה נזקק להם לצורך מעשיו. כדי שנקבל מושג נכון על אנשי אטלנטיס, עלינו לדעת שמושגיהם על עייפות והידלדלות הכוחות היו שונים מאלה של האדם בן זמננו.
מושבה אטלנטית - כפי שחייב להסתבר מכל מה שתיארנו - הייתה בעלת אופי שאינו דומה בשום אופן לעיר מודרנית. במושבה כזו היה הכול מאוחד עדיין עם הטבע. אפשר לתת רק תמונה מעורפלת שתשקף במידת מה את הדבר, אם נאמר שבתקופות האטלנטיות הראשונות, עד אמצע התקופה השלישית, הייתה מושבה כזו דומה לגן שבו הבתים היו בנויים מעצים עם תשלובת אמנותית של ענפים. מה שייצרה עבודת הידיים האנושיות באותה תקופה צמח מן הטבע, והאדם עצמו חש קשור בשלמות הטבע. לפיכך היה אופיו החברתי שונה מזה של האדם בן זמננו. אחרי ככלות הכול, הטבע משותף לכל בני האדם. כל מה שבנה איש אטלנטיס על בסיס הטבע הוא ראה כקניין משותף, ממש כשם שהאדם בן זמננו חושב זאת אך לטבעי לראות כקניינו הפרטי את מה שיצרו עבורו כשרונו ושכלו.
אדם המתרגל למחשבה שהאטלנטים היו מצוידים בכוחות רוחניים ופיזיים כפי שתוארו, יבין גם שבתקופות מוקדמות עוד יותר לבשה האנושות צורה שהזכירה אך מעט את מה שהוא רגיל לראות היום. לא רק האנשים, אלא גם הסביבה הטבעית השתנתה ללא הכר במהלך הזמן. צורותיהם של הצמחים ובעלי החיים השתנו. כל הטבע הארצי היה נתון לטרנספורמציות ושינויים. בשעה שהאזור מיושב על כדור הארץ נהרס, נוצרו אזורים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הלמוריים, האבות האטלנטיים
|
|
|
|
|
|
|
אבותיהם של אנשי אטלנטיס חיו באזור שנעלם, אזור שחלקו העיקרי שכן מדרום לאסיה של היום. בכתבים האוקלטיים הם קרויים "למוריים". לאחר שעברו כמה שלבי התפתחות התנוון, רובם הגדול והם הפכו לאנשים מפגרים בהתפתחותם, אשר צאצאיהם מאכלסים עדיין חלקים מסוימים של האדמה כיום, המכונים שבטים פראיים. רק חלק קטן של האנושות הלמורית היה כשר להתפתחות נוספת, ומחלק זה נוצרו אלה הקרויים אריים, הכוללים את הציביליזציה האנושית של ימינו. לפי המינוח של מדע הרוח, הלמוריים, האטלנטיים והאריים הם אבות הגזע של האנושות. תכונותיו הפיזיות והנפשיות של כל אב גזע שונות בתכלית מאלה של זה שקדם לו. בעוד האטלנטים פיתחו במיוחד את הזיכרון וכל הקשור בו, הרי שבזמן הנוכחי משימתם של האריים היא לפתח את יכולת החשיבה וכל השייך לה. כל אב גזע חייב לעבור מספר שלבים, וכאלה יש תמיד שבעה. בתחילת התקופה המזוהה עם אב הגזע מצויים מאפייניו העיקריים במצב של ילדות. לאט לאט הוא מגיע לבגרות ולבסוף נכנס למצב התנוונות.
האוכלוסייה של אב גזע מתחלקת על כן לשבעה תת גזעים. אך לעולם אל לנו לחשוב שתת גזע אחד נעלם מיד כשמופיע אחר, כל אחד מהם מקיים את עצמו זמן רב בשעה שהאחרים מתפתחים לצידו, וכך ישנם תמיד סוגי אוכלוסייה הנמצאים בשלבי התפתחות שונים, החיים זה לצד זה על פני האדמה. תת הגזע הראשון של האטלנטים התפתח מחלק מתקדם מאוד של הלמוריים, שהיה בעל פוטנציאל אבולוציוני גבוה. יכולת הזיכרון הופיעה אצל הלמוריים רק ביסודותיה הראשונים וגם זאת רק בתקופה האחרונה להתפתחותם. עלינו להבין כי בעוד הלמורי יכול היה ליצור מושג מכל אשר התנסה בו, לא היה ביכולתו לשמר מושגים אלה, הוא שכח מיד כל מה שיצר לעצמו. למרות זאת, את העובדה שהוא חי בתרבות מסוימת, שהיו לו כלים, בתים בנויים וכן הלאה - כל זאת חייב הוא לא לכוחות ההשגה שלו אלא לכוח נפשי אינסטינקטיבי שהיה בתוכו. בל נטעה עם זאת לחשוב שהיה זה אינסטינקט כמו זה של בעלי החיים בימינו. היה זה אינסטינקט מסוג שונה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| רודולף שטיינר
| /images/archive/gallery/436/419.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לקוח מתוך הספר "פרקים מן הרשימות האקאשיות: אטלנטיס, למוריה ועידנים קודמים בהתפתחות האדמה". הוצאת תלתלן. תרגום מגרמנית: אלישע אבשלום
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
