 |
/images/archive/gallery/507/922.jpg מפתח להצלחה.
 |
|
|
|
|
| לחדד את הרצון, להניע אותו ולהאיר "נקודות עיוורות". סער פאר על שלושה מפתחות בדרך לחופש אישי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
סער פאר
1/5/2006 15:28 |
|
|
|
|
|
|
|
בפתיח לספרו "תעתועים" מספר ריצ'ארד בך על כפר של יצורים קטנים שחי בתחתיתו של נהר שוצף וגדול. וכיוון שהזרם היה חזק מאוד, עיסוקם העיקרי של היצורים היה להיאחז ולהיצמד בכל הכוח לאבנים ולזלזלים שבתחתית הנהר. רק ייצור אחד החליט שנמאס לו לפחד ולהיצמד, שמשעמם לו, ושאינו רוצה לחיות לשם הישרדות בלבד. הוא מחליט לשחרר את אחיזתו ולתת לנהר לשאת אותו. הייצורים האחרים לועגים לו ומזהירים אותו, אבל הוא מרפה בכל זאת. הוא נישא בזרם, והיצורים שחיים במורד הנהר, שאינם מכירים אותו, מביטים למעלה ורואים יצור שדומה להם בכל, אבל מעופף! הם מחליטים שהוא המשיח אבל הוא מסביר להם שהוא יצור כמותם בדיוק, שפשוט החליט להרפות את אחיזתו ולנוע עם הזרם.
כל כך הרבה אנרגיה אנחנו משקיעים במטרה להרגיש בטוחים: שיאהבו אותנו, שיקבלו אותנו ושיהיו מרוצים מאיתנו. במקום לחיות, אנחנו מתאמצים לשרוד: במקום להיות מי שאנחנו, אנחנו מתאמצים להיות מי שהסביבה (לדעתנו) רוצה שנהיה. כשכל כך הרבה אנרגיה מושקעת בניסיון לרצות אחרים, אנחנו נשארים עם ריקנות פנימית,
נטולי אנרגיה ועם תחושת בדידות. אנחנו נצמדים ונאחזים באמונות ובדפוסי פעולה שגורמים לנו סבל, אבל שנותנים לנו ביטחון, ואין לנו האומץ להרפות ולזרום עם האמת הפנימית שלנו.
רבים מאיתנו מסתובבים עם תחושת אי-שביעות רצון מתחום זה או אחר של חיינו. לעתים אנחנו לא מרוצים מהמצב הקיים, אבל לא יודעים מה אנחנו רוצים במקומו. לעתים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים , אבל לא יודעים איך להגיע לשם. ולפעמים, למרות שברור לנו מה אנחנו רוצים וצריכים לעשות, אנחנו מרגישים חסומים וחשים שאין לנו אנרגיה וכוחות ללכת בדרך שציירנו לעצמנו. מה שמשותף לשלושת המצבים הללו הוא ההרגשה של "תקיעות". מעין כלא דמיוני שעוצר אותנו, כובל אותנו למצב הנוכחי ולא מאפשר לנו להשתחרר ולנוע לעבר מצב אחר, טוב יותר.
Self-Coaching זהו סל של כלים ותובנות שמאפשרים לנו להשתחרר מאותו מצב מתסכל. זהו אוסף של מפתחות לחופש אישי. ובניגוד לתהליכי אימון שבהם אני זקוק למאמן שיעשה איתי את הדרך, כאן המפתחות ניתנים לי: אני יכול להיות המאמן של עצמי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מפתחות רצון
|
|
|
 |
|
|
|
שלושה סוגי "מפתחות" יכולים לסייע לי לשנות את מצבי בחיים. הסוג הראשון, "מפתחות רצון", נועד לחדד ולהבהיר את הרצון שלי: מה אני רוצה באמת? מה חשוב לי באמת? לאן אני מנסה להגיע? מספרים על וולט דיסני שכשחיפש בתחילת שנות החמישים שטח מתאים להקמת פארק השעשועים שלו, לקח אותו סוכן נדל"ן להראות לו שטח פוטנציאלי. דיסני הסתכל מסביב ולפתע ראה על הארץ בדל של סיגריה. הוא הרים אותו, ונראה כעוס ולא מרוצה. תגובה זו היתה תמוהה, כי השטח כולו היה מלוכלך ונטוש, אז מה כבר משנה עוד בדל סיגריה אחד? סוכן הנדל"ן שאל מה קרה, ודיסני ענה: "אני שונא שאנשים זורקים לכלוך ממש מול הקופות הראשיות!... ". סיפור זה ממחיש עד כמה המטרה של דיסני היתה ברורה לו. היתה לו תמונה ברורה של איך הדברים אמורים להיראות. אבל מסתבר שלשאול את עצמך את השאלה "מה אני רוצה?" בצורה ישירה, זה לא תמיד מספיק: רבים מתחבטים בשאלה, אבל לא מוצאים תשובה.
"מפתחות אנרגיה", הסוג השני של הכלים המיושמים בתהליך ה-Self-Coaching, הם מפתחות שנועדו לייצר אצלנו כוחות, אנרגיה ותחושת יכולת, הנדרשים כל כך להנעה של שינויים ופריצות דרך משמעותיות בחיינו. רובנו מכירים את התחושה שאנרגיה לשינוי נוצרת עקב אי שביעות רצון מהמצב הקיים. כך רובנו פועלים, והדבר עולה בקנה אחד עם השכל הישר. אולם מי שטעם, ולו לזמן קצר, את תחושת שביעות הרצון, המבוססת על השלמה וקבלה של המציאות, יודע שמצב זה הנו מקור בלתי נדלה של אנרגיה המאפשרת הנעת שינויים. מי שחווה זאת, בוודאי גילה, שבעוד ששינוי הבא ממקום של אי שביעות רצון, מאפיין בד"כ בחוויה של מאבק, הרי ששינוי הבא ממקום של סיפוק וקבלת המציאות, מלווה בתחושה של קלילות וחופש בחירה.
הסוג השלישי והאחרון, הם מפתחות המשמשים להתגברות ועקיפה של מחסומים ומעצורים פנימיים. סיפור ידוע מספר על ילד שהלך עם אביו לקרקס, ובחצר הקרקס ראו השניים פיל גדול עומד ואוכל ירקות. הילד שם לב שכל מה שקושר את הפיל למקומו הוא חבל דק המחובר ליתד רעועה התקועה באדמה. הילד שאל את אביו כיצד פיל גדול כל כך, שבקלות יכול לקרוע את החבל או להוציא את היתד מקומה, אינו משתחרר בכבליו ופשוט הולך. מכיוון שגם לאב לא היתה תשובה, הלכו ושאלו את האחראי על הפילים. הוא הסביר להם שכשהפיל נולד, מיד קשרו אותו באותו החבל לאותה היתד. הפיל כמובן ניסה להשתחרר אולם מכיוון שהיה רך וחלש לא הצליח. כעבור זמן מה הוא פשוט הפסיק לנסות. היום, הפיל גדול וחזק בהרבה ויכול בקלות להשתחרר מהחבל, אולם הוא הפנים את תחושת חוסר היכולת, והוא פשוט לא מנסה. במילים אחרות, מה שעוצר את הפיל זהו מחסום הנמצא בראשו, ולא זה קיים באמת במציאות. גם אותנו עוצרים ובולמים מחסומים שאנחנו אימצנו ולקחנו על עצמנו, ואינם קיימים באמת במציאות החיצונית. חלק גדול ממחסומים אלו הם בבחינת "נקודה עיוורת", כלומר אזור שלם של המציאות שאיננו רואים כלל. יש לי אפשרויות בחירה, ואני איני רואה אותן. כדי להתמודד עם מחסומים אלו יש לזהות אותם תחילה. בתהליך ה- Self-Coaching לומדים כלים לזיהוי, התגברות ועקיפה של אותם מעצורים פנימיים.
Self-Coaching הוא תהליך שניתן לעבור בסדנא קבוצתית ובאימון יחידני. הוא מתאים לכל מי שמרגיש שחיים המבוססים על הישרדות, קרי, מאמץ להיראות טוב, לקבל אישור מאחרים ולרצות את הסביבה אינם מספקים אותו, ותחת זו היה רוצה לחיות, ליצור ולהתפתח. בהקשר זה אמר פעם מישהו: "כל כך הרבה אנשים עסוקים בשאלה 'האם יש חיים אחרי המוות', אבל השאלה חשובה באמת היא 'האם יש חיים לפניו?'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
סער פאר הוא יועץ ארגוני, מנחה סדנאות ומאמן אישי המתמחה באפקטיביות אישית, ובהנעת תהליכים של התפתחות ושינוי. מידע נוסף על על Self-Coaching, ניתן למצוא באתר של סער פאר.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
