 |
/images/archive/gallery/546/100.jpg דבורה בפעולה.
 |
|
|
|
|
| שני אנשים בחדר אחד עם עשרות דבורים. אחד מהם מניח את החרקים על גבו של האחר. זו לא אפיזודה מ"אפקט הפחד", זהו סשן שגרתי של bvt. גידי שפרוט על טיפול באמצעות ארס דבורים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
גידי שפרוט
4/7/2006 9:13 |
|
|
|
|
|
|
|
הקליניקה של אלון גמליאלי נמצאת ברחוב קטן במרכז תל אביב. מאחורי הדלת מחכה סלון שניכר בו שאחרי שעות העבודה הוא חלק מדירת מגורים. אחד מחדרי הדירה משמש קליניקה. חדר לבן, מיטת טיפולים לצידה של מפת גוף גדולה שעליה משורטטים המרידיאנים ונקודות הדיקור. על קיר אחר שולחן עבודה ומדף עמוס צנצנות וספרים - קליניקה ביתית של מטפל אלטרנטיבי מן השורה. ההבדל
הגדול בין גמליאלי למטפלים ומדקרים אחרים נמצא בתוך גופו של חרק קטן ומעופף שנקרא בלטינית Apis mellifera ובעברית - דבורה.
על אדן החלון של המטבח, מעל הכיור, בתוך עציץ הפוך מזמזמות להן 600 דבורים בכוורת ללא מלכה. אלו הן המחטים התת-עוריות הסטריליות המשמשות לסדרות של זריקות. כן כן, המטופלים של אלון ממש משלמים כדי להיעקץ על ידי דבורים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| אלון גמליאלי וידידה
| /images/archive/gallery/546/094.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
מהיפוקרטס ועד הדבורה מאיה
|
|
|
 |
|
|
|
לא מדובר בתחום חדש. העולם שוב לוקח צעד וחצי אחורה בזמן ובוחן צורות ריפוי שנוצרו כשחיינו קרוב יותר לאדמה. מוצרי הכוורת ידועים לאדם כאמצעים טיפוליים לפחות במהלך 15 אלף השנים האחרונות. הפרסום המדעי הראשון בעניין טיפול בארס דבורים הופיע ב-1850 בצרפת והתייחס לשגרון. אך ישנם אזכורים לשימוש בדבורים בתנ"ך, בקוראן ואפילו בוודות ההינדואיסטיות הקדומות. אפילו היפוקרטס - אבי הרפואה המודרנית הגדיר את הארס כ"תרופה מסתורית".
הטיפול באמצעות ארס הדבורים נקרא B.V.T - BEE VENOM THERAPY והוא רק אחד מהטיפולים במסגרת תחום שלם הנקרא אפיתרפיה. בטיפול BVT מתבצעות עקיצות דבורים מבוקרות כאמצעי לעידוד המערכת החיסונית ולטיפול בבעיות פרקים ובמחלות דלקתיות. טיפולים נוספים כוללים אינהלציות בדבש לפתרון בעיות אסטמה, נרות שעווה החולצים את פקקי הדונג מאוזני ילדים, טיפולים קוסמטיים וטיפולים תזונתיים שונים. ברחבי העולם קיימות מרפאות ובתי חולים המטפלים באפיתרפיה. ראשון האפיתרפיסטים בארץ הוא ביולוג חיפאי ומרפא אלטרנטיבי בשם משה אלמליח. גם היום אחרי שחצה אלמליח את גיל שמונים הוא ממשיך לקבל, לייעץ ולעקוץ מטופלים בביתו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא הכל דבש, יש גם עוקץ
|
|
|
|
|
|
|
כולם כבר יודעים שדבש זה בריא. הדבש מכיל חומרים שמעכבים תהליכי הזדקנות, חמצון ומונעים מחלות לב. במזון המלכות, שהוא תוצר נוסף של הכוורת, יש ריכוז מינרלים גבוה לצידן של חומצות אמינו. הפרופוליס, מין פלסטלינה כהה שבאמצעותה שומרות הדבורים על הסטריליות של הכוורת, כבר זכה למקום של כבוד על מדפי בתי המרקחת והוא מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". אבקת הפרחים (פולן) שאוספת הדבורה בשקים קטנים על רגליה נחשבת למולטי-ויטמין המושלם. ככלל ניתן להתייחס לכוורת כמעבדה כימית אורגנית לעיבוד והשבחה של חומרים מעולם הצומח. אבל בכוורת לא הכל דבש, יש גם עוקץ.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפשר גם לבד
|
|
|
|
|
|
|
עוקץ הדבורה מורכב ממחט תת עורית, שני שרירים ושק ארס. כשהמחט חודרת מבעד לעור היא נתפסת בבשר ושני השרירים סוחטים באופן אוטומטי את השק. 0.1 מיליליטר של ארס מוזרק אל הרקמה העקוצה. אלון משתמש בדבורה הן כמזרק והן כמחט אקופונקטורה. אפיפונקטורה - ככה קוראים לשילוב הזה אצל הסינים. במהלך הטיפול מונחות הדבורים על נקודות הדיקור המוכרות מהרפואה הסינית לאורך המרידיאנים. במקרים של דלקות בפרקים נעקץ המטופל באזור הדלוק עצמו בנוסף לדיקור בנתיבי אנרגיית הצ'י. אלון מניח לעתים עשרים(!) דבורים על גבו ועל איברים אחרים של המטופל במהלך טיפול אחד. כמובן שהתנאי הראשון למתחילים בטיפול הוא בדיקת אלרגיה השוללת אפשרות של אלרגיה לעקיצות דבורים. החשיפה לכמות הארס היא הדרגתית ובסיום טיפול כזה המערכת החיסונית ערנית ומתורגלת היטב. אורכה של סדרת טיפולים לחולים בבעיות כרוניות הוא כשלושה חודשים והמטופל נחשף ל-150 עד 200 עקיצות במשך כל הטיפול במינון מתגבר. מטופלים עם מחלות שדורשות טיפול יומי קבוע מצוידים בכוורת TAKE AWAY שמכילה 100 עד 200 דבורים - ונקראת מלונית. במהלך הטיפול לומדים מטופלים אלו כיצד לעקוץ את עצמם ולמעשה כבר אינם זקוקים לפגישות עם אלון. הם מגיעים אחת לתקופה רק כדי למלא את המלונית בדבורים.
שלל המחלות והתסמינים שעקיצות הדבורים מרפאות מפתיע וכולל לעתים מחלות ותסמונות שנחשבות לחשוכות מרפא. הגישה הטיפולית היא הוליסטית ומחזקת גוף. החומר הזר המוחדר לגוף מעורר את המערכת החיסונית לפעולה ולא פועל במקומה. לכן הטיפול מומלץ בעיקר לחולים במחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דלקות ומחלות ניווניות. מיגרנות, אסטמה, תסמונת המעי הרגיז, תופעות תרום וסתיות, פרוסטטה, שלבקת חוגרת ומצבים של לחץ דם גבוה הם רק חלק קטן מטווח הריפוי של הארס. מחקרים מראים שחולי טרשת נפוצה (מחלה ניוונית של מערכת העצבים) שמטופלים באמצעות עקיצות דבורים, מגיעים לעצירה של ההידרדרות הגופנית ונצפו אפילו מקרים של החלמה.
כמו בכל תחומי הטיפול המסורתיים גם בתחום זה המדע נוהג בחשדנות שמזוגה בהתפעלות מהתוצאות. וטרינרים ברחבי העולם משתמשים כבר שנים בארס דבורים (שנחלב מהן ונשמר בהקפאה) כתרופה יעילה לטיפול בדלקות פרקים אצל כלבים וסוסים. נוירולוגים חוקרים ועורכים ניסויים בעקיצות, פרופסור אבשלום מזרחי ממכללת רידמן לרפואה משלימה כתב לא מכבר ספר בנושא האפיתרפיה שנקרא "מהדבש ועד העוקץ" (הוצאת חותם הזהב 1999) ובו הוא מקיף את תחום האפיתרפיה מכיוונים מדעיים והוליסטיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קארמה רעה?
|
|
|
|
|
|
|
כמו לכל תרופה או מוצר המופק מעולם החי גם כאן מופיעה הדילמה של צער בעלי חיים.
כשהדבורה עוקצת היא משחררת עם העוקץ גם איברים חיוניים אחרים ומתה. אמנם ישנן טכניקות שבהן "חולבים" את ארס הדבורה, אך בטכניקות אלו מאבד הארס את אחד המרכיבים הכימיים ההכרחיים לפעילותו. אמצעי חדש בתחום הוא מסננת מיקרוסקופית שדרכה עוקצת הדבורה מבלי לאבד את העוקץ ונשארת בחיים.
אלון עדיין נוקט בדרך המסורתית אך מקפיד על הגלגול האנרגטי של הדבורים ומחזיר אותן לאדמה באמצעות בור הקומפוסט שלו. בכל אופן מעניין שהדילמה הזאת שמורה לפרפרים ודבורים אך מופיעה רק לעתים רחוקות כשמדובר בחרקים המכונים "מזיקים" כמו זבובים יתושים או ג'וקים. ראוי לציין שבניגוד ללינץ' הבלתי מוצדק שאנחנו עושים בקלות יחסית ל"מזיקים", במקרה של טיפול bvt ההריגה של הדבורה לפחות מועילה אם לא מצילה חיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אז איך זה בעצם עובד?
|
|
|
|
|
|
|
אלון מסמן את המטרות על גבו של המטופל ופותח את ערכת המזרקים המזמזמת. באמצעות מלקחיים הוא מוציא דבורה ומניח אותה על גבי המטרה. לחיצה עדינה על אחוריה של הדבורה מתפרשת אצלה כאיום והיא מיד מתגוננת על ידי תקיפה. העוקץ מגיח מאחוריה הכהים וננעץ בבשר. העקיצה על המרידיאן מחדירה את הארס בנתיב האנרגטי אל האיבר החולה במקביל לדקירה בנקודת הדיקור המסורתית. יותר מארבעים חומרים כימיים שונים נמצאים בארס. החדרת חומרים אלו לגוף באמצעות העקיצה גוררת תגובת חירום של המערכת החיסונית. הגוף מזהה את הדקירה ואחריה את הפלישה של חומר זר למערכות ומיד מעמיד את הצבא על הרגליים. בלוטות יותרת הכליה (אדרנל) מתחילות לייצר אדרנלין וקורטיזון על מנת לעורר את הגוף ולשקם רקמות שנפגעו (לכן הטיפול מהווה תחליף מצוין לשימוש בסטרואידים). כחלק מהיערכות החירום מתחילות מערכות הגוף למיין ולהבדיל בין חלבונים מקומיים וחלבונים זרים. כך נמנע הגוף מתקיפת רקמות מקומיות. חלק ממרכיבי הארס מסוגלים אפילו לעבור את מנגנון הסינון שמונע מחומרים זרים לחדור למוח. חומרים אלו יעילים לטיפול בדלקות תוך-מוחיות כמו זו הגורמת לטרשת נפוצה.
אחרי העקיצה יש התנפחות קלה של העור, לא גדולה בהרבה מזו שנוצרת אחרי עקיצת יתוש. העוקץ עצמו עדיין נעוץ בבשר ואפשר ממש לראות את שני השרירים מתכווצים על שק הארס. אלון מחלץ את העוקץ מהעור ומיד מניח דבורה נוספת. למי שמפחד מהעקיצה הראשונה הוא מסביר שהתחושה מזכירה זריקה אצל רופא שיניים. "אבל ההבדל הגדול הוא שפה מעוררים, לא מרדימים".
| | | | | |
|
| |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
