 |
/images/archive/gallery/595/336.jpg סאקורה, סאקורה, קא-סו-מי-קה קו-מו-קה
Naomi Ibuki, Flickr  |
|
|
| ברוכים הבאים למאורת הדרקון |
|
| אי אפשר להשאר רדום אחרי חבטה ממקל הקיוסאקו, ואי אפשר להשאר מתוח אחרי אמבט חם. ירון כהן פגש את המציאות במנזר ביפן, חלק ב' בסדרה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
ירון כהן
19/9/2006 14:43 |
|
|
|
|
|
|
|
אוטובוס לאובמה: עיירה קטנה על גדות האוקיינוס שלא היה נודע שמעה אלמלא שכן בה מנזר בוקוקו-ג'י, שבו מלמד זן מאסטר רב עוצמה בשם האראדה טאנגן רושי, הידוע בפי תלמידיו בשם רושי סאמה. אישה יפנית חביבה ששאלתי אותה איפה נמצא המנזר מסיעה אותי לשם. אני פוגש את דיוויד משוויצריה על המדרגות המובילות לדלתות העץ הגדולות של המנזר. אישה יפנית שחותכת ירקות בחצר המנזר מסבירה לי שאני צריך להקיש שלוש פעמים על ההאן שהוא לוח עץ שתלוי בחצר המנזר.
 |
| לשבת בגב זקוף זה סאטורי |
ירון כהן נסע ליפן כדי ללמוד מדיטציה עם נישיג'ימה רושי, מאסטר זן קשיש. חלק א'
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
קליק, קליק, קליק. מיד מגיע נזיר יפני נמרץ. הוא מקבל אותי בחמימות. לאחר כמה שאלות היכרות קצרות מתברר לי שעכשיו זמן העבודה. אז אני מיד מצטרף אל שאר תושבי המנזר העובדים בשדה. העבודה צריכה להתבצע בשתיקה ויש לה ערך מדיטטיבי. בבוקוקו-ג'י הנזירים הנזירות ושאר תושבי המנזר מגדלים בשדה חלק מתצרוכת המנזר והשאר מגיע מתרומות. כמו שאומר פתגם הזן "יום בלי עבודה זה יום בלי אוכל". כשמסתיימת העבודה אנחנו חוזרים למנזר אליו בדיוק מגיעים הנזירים מטקאהטסו, שזהו סיבוב איסוף התרומות המסורתי מתושבי הסביבה. הנזירים לבושים בלבוש המסורתי: גלימות שחורות לגופם, כובעי קש משולשים בסגנון סיני על ראשם, סנדלים שקשורים בחבלים לרגליהם, תיק עם רצועה מרופדת לצווארם ועל ידיהם ורגליהם מין בדים לבנים. הם מזמרים מזמור בודהיסטי מסורתי בעמדם בשתי שורות בפתח המנזר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סדר יום
|
|
|
 |
|
|
|
לאחר מכן יש צ'אנטינג של מזמורים בודהיסטים. כולם מתכנסים בהונדו, האולם המרכזי. המנגינה המונוטונית והמהפנטת ונקישות התוף לוקחות אותי במין טראנס עדין ואיטי אל מין למקום מאוד רגוע. אחר-כך ארוחת הערב, שהיא כמו כל ארוחה כאן, טקס לכל דבר עם תפילה לפני ותפילה אחריו ועוד המון חוקים נוספים. כמו איך מניחים את האוריוקי? (שלושת קערות העץ השחורות), איך מנקים אותן? (עם צנון כבוש), באיזה סדר? איך מניחים את הצ'ופסטיקס? מתי קדים?
הארוחה בפרט ובוקוקו-ג'י בכלל נראים כמו ערימה של קידות, צלצולי פעמון, גלימות
שחורות ונקישות בשתי מוטות עץ (המכונים קלאפרז בלעז). בערב יושבים במדיטציה בזן-דו הלא הוא אולם המדיטציה. לשבת זקוף, לא לזוז, עיניים פקוחות אל מול הקיר. שלוש פעמים של ארבעים דקות עם עשרים דקות הפסקה בין ישיבה לישיבה. הצ'אנטינג המהפנט, הסדר המופתי, הטקסיות, השקט, הקבוצתיות הגלימות השחורות והג'ונקו שעובר עם מקל הקיוסאקו באולם המדיטציה וחובט קלות במי שמנקר, מתעופף או מנמנם מכניסים אותך מהר מאוד לאווירה דרמטית ורצינית. הגלימות השחורות מסמלות את המאבק נגד השחור שבפנים.
להכנס אל מאורת הדרקון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חרב היהלום והחוכמה
|
|
|
|
|
|
|
בכל פעם שיושבים במדיטציה באולם המרכזי אחד מהנזירים הוותיקים מקבל את תפקיד הג'ונקו. אפשר לראות את הצללית של הג'ונקו עם מקל הקיוסאקו בידו חולפת על פני הקיר כמו רוח רפאים המקיצה ישנים ומעירה נרדמים. תפקידו של הגו'ונקו הוא לחבוט במי שמנקר, מעופף ומתנמנם. האווירה שמרגישים מיד שבאים למנזר זן היא שלא באים לפה כדי למרוח את הזמן. מי שבא למנזר זן המסורת לוח הזמנים והמורה ידחקו אותו לפינה עד שהוא יהיה מואר בעל כורחו. לפני שהג'ונקו חובט במודט המעופף הוא נוגע קלות בכתפו עם מקל הקיוסאקו. החובט והנחבט קדים קידה עמוקה ואז שתי מכות על כתף ימין. אפשר גם לבקש חבטה על ידי קידה בזמן שהג'ונקו עובר. ברוב המקרים החבטות ניתנות לאנשים שמבקשים זאת. אני שמתי לב שיוליאן מגרמניה שיושב לידי תמיד קד ומבקש להיחבט אז שאלתי אותו מה זה נותן לו. הוא ענה לי שזה מיישר לו את התנוחה, גורם לגב להזדקף ומעיר אותו. החלטתי למרות שאני ערני לבקש חבטה מהג'ונקו כך אוכל לבדוק בעצמי מה המשמעות של חבטה זו. אכן יוליאן צדק אי אפשר להישאר רדום אחרי חבטה כזו והגב קופץ אוטומטית לתנוחת הזן המקורית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שגרה
|
|
|
|
|
|
|
כל בוקר מתחיל בישיבת מדיטציה. אח"כ קצת רצים וממשיכים בהתעמלות בוקר. איצ', ני, סן, שי, גו, רו, שיצ', הצ', קו, ג'ו כך סופרים ביפנית את תנועות ההתעמלות. בהמשך עוד ישיבת מדיטציה ואחר-כך תפילת שחרית ביפנית. אחרי כל ארבעה ימי עבודה שמתבצעת בדר כלל בשדה ישנו יום חופשי מעבודה אך כמובן לא ממדיטציה) זהו יום האמבטיה. אחד מן הנזירים אחראי על התנור שבו בוערים העצים, שמחממים את המים לקראת אמבט יפני מסורתי. לפני שנכנסים צריך לקרוא את המזמור הבא שלוש פעמים "אנחנו עומדים להיכנס לאמבט על מנת להועיל לכל היצורים החיים. מי ייתן וגופנו ונפשנו יטהרו מבפנים ומבחוץ כאחד".
לפני האמבט עושים מקלחת רגילה ואחר כך מדלגים בעליזות אל אמבט המים החמים. כמה נחמד לשחרר את השרירים התפוסים מן העבודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עבודת אדמה
|
|
|
|
|
|
|
איזה כיף לפגוש כל יום את הצמחים הקטנים והחמודים. הם כמו ילדים קטנים. אנחנו מטפלים בהם באהבה. הם מחזירים לנו אהבה. הם מזינים אותנו. הם טעימים ויפהפיים. אדמה, עננים, גשם, לזרוע, לזבל, לקצור זהו מחזור חיים מופלא. המוות והחיים צועדים יד ביד. לעבוד ביחד בקבוצה שיתופית נותן תחושה טובה של אחדות. קבוצה טובה נותנת כוח ומרימה את כולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קרלה
|
|
|
|
|
|
|
קרלה היא אישה מצ'ילה בשנות החמישים לחייה. היא באה לבוקוקו-ג'י כדי לתרגל זן. בדרך כלל לא נהוג לספר על הדו שיח שהתנהל בדוקסאן אבל היא מספרת לי בכל מקרה. היא אומרת לי שרושי סאמה שאל אותה האם יש לה איזה שהם בעיות והיא ענתה שכן. הוא אמר זה לא בעיה נו פרובלם, בעיות הן רק אשליה של התודעה שלנו. אז עכשיו אין לי בעיות אומרת קרלה ומחייכת. היא מספרת לי על מורה הזן שלה בצ'ילה ששמו פאטריסיו. הוא היה מנהל ראשי בחברה גדולה. שנישואיו התמוטטו הוא החליט לשנות מקצוע ולהיות צלם. הוא מסוג האנשים שמצליחים בכל דבר שהם עושים לכן הוא הפך מהר לצלם מאוד מצליח. הוא בא ליום צילומים בבוקוקו-ג'י והחליט להשאר שבוע ואח"כ חודש, חודשיים, שנה. עשר שנים נשאר פאטריסיו בבוקוקו-ג'י. כיום הוא עדיין נזיר ויש לו מרכז זן בצ'ילה. תיזהר שלא תשאר פה גם אתה עשר שנים אומרת לי קרלה. אם זה יקרה זה יקרה בצורה טבעית וזה יהיה הדבר הנכון בשבילי, אני אומר לה, ומוסיף שלא נראה לי שזה יקרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תכל'ס
|
|
|
|
|
|
|
מה שוות כל התיאוריות לעומת שלוות נפש. מה שוות כל הפילוסופיות לעומת אושר אמיתי ויציב. מה שוות כל המילים לעומת טוב לב. מה שווים כל ספרי החוכמה לעומת פחות אנוכיות. תהיו קמצנים במה שלא הכרחי ונדיבים גדולים במה שהכרחי ופתחו חוכמה להבחין בין השתיים. היכולת להיות שלוו או מאושר פתוחה בפני כולם. לפעמים להיות מלומד יותר מדי זה רק מפריע. ידע מיותר רק מסתיר את האור האמיתי מאחורי מסך של מונחים ותיאוריות. בנתיבי הידע אפשר ללכת בקלות לאיבוד. לא צריך לדעת לקרוא כדי להיות רגוע. לכל אחד מאתנו יש תוכנת איחוי פנימי בתוך ההרד דיסק של התודעה. רק צריך לדעת איך להשתמש בה נכון. רוב האנשים לא מאמינים אפילו שהיא קיימת. תרגול מדיטציה זה בעצם ללחוץ סטארט על התוכנה ולתת לה לפעול מעצמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדיטציה
|
|
|
|
|
|
|
תן למציאות להיות
כמו שהיא
השראה לא יכולה
לבוא בכוח
אל תכפה את עצמך
על המציאות
מדיטציה זה לשחרר
אל תאלץ את עצמך
לשחזר את
החוויות הנפלאות
שחווית במדיטציה אתמול
או לפני שנה
זו הדרך הבטוחה
למנוע זאת
שחרר
רק לשחרר
כאן ועכשיו
המציאות היא
כמו שהיא
שלוות נפש אי אפשר
לכפות
זאת הדרך הבטוחה
למנוע זאת
הכל נמצא
כאן ועכשיו
למד את האומנות
של לרצות ולא לרצות
של מאמץ ללא מאמץ
של איחוד הניגודים
קו האמצע
כדי לתרגל מדיטציה
צריך לרצות לתרגל
אך הגישה בשעת
המדיטציה
היא לא לרצות
להשיג
רק לשחרר
לשחרר
לשחרר
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ירון כהן
| /images/archive/gallery/546/840.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
ירון כהן למד ותרגל מדיטציה במנזרי זן ביפן, ויטנאם והונג קונג ובמנזרים בודהיסטיים בתאילנד, לאוס וקמבודיה. כיום הוא מלמד יוגה ומדיטציה, בעיקר בהודו. לאתר | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
