 |
/images/archive/gallery/609/662.jpg טיוהר. מאתר של פאצ'א מאמא
 |
|
|
| סקס, שקרים ווידיאו-סאטסאנג |
|
| חלק ב' בראיון עם טיוהר, בכיר מוארי ישראל: מה מורה רוחני עושה עם הדחפים הטבעיים שלו, האם כדאי לקחת סמים וכמה, למה גירשו אותו מפונה ולמה אושו התנהג כמו שהוא התנהג |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
תומר פרסיקו
11/10/2006 9:39 |
|
|
|
|
|
|
|
רמת השרון. אחר הצהריים בבית הוריו של טיוהר. אנחנו ישובים בסלון, על ספות איכותיות שממש לא הגיעו מאיקאה. בינינו הטייפ. זוגתו של הגורו, צ'נדאני, מכבדת את שנינו בשתייה קרה. טיוהר נינוח, מאוד נחמד, מעוגן עמוק בשאנטי (ולאו דווקא בשאנטי-באנטי), גם כאשר אנחנו עוברים לדבר על הצד הקצת יותר גשמי שברוח…
אתה לא מתנגד לסמים, נכון?
סמים יכולים לעזור בתור אחת מהחוויות האינטנסיביות שמלמדות אותנו על עצמנו. במיוחד כאשר הגישה אליהם היא לא מתוך בריחה אלא יצר סקרני של חיפוש. כשזה לא תרבות שלמה של סמים, של עדר. לי כיום יש סלידה אישית מסמים, ואני בוודאי נגד שימוש קבוע בהם. זה עניין של פרופורציה. כשזה קטע צדדי זה קטע יפה.
 |
| האיש שלנו בקוסטה ריקה |
|
חלק א' בראיון: איך טיוהר התעורר, מה זאת בכלל הארה ואיך להגיע אליה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
אתה ודאי לא מתנגד למין...
המאסטר שלי, אושו, פורץ הדרך בתרבות ה"זורבה הבודהא" [הרוחניק שיודע גם להנות עד הסוף מהחיים הגשמיים – ת.פ.] ודאי לא התנגד למין, ואני גם לא. כמובן שאפשר ללמוד ממין, כמו מכל דבר אחר.
בשנה האחרונה קהילת הניו-אייג' בארץ ספגה מכה לא נעימה, כאשר התברר שהרב גפני כנראה ניצל מינית כמה מתלמידותיו. וזה כמובן לא המקרה היחיד של ניצול מיני בהיסטוריה של מוסד הגורו. אני חייב לשאול אותך: מה דעתך על מין בין המורה הרוחני לתלמיד/ה?
בוא ניגע בתשתית. המורה הוא אדם. הוא גבר. כאשר הוא נפגש עם בחורה, בסיטואציה הזאת הוא יכול להתנהג כמו כל אחד אחר. מצד שני כמובן שלא נכון לשקר.
אבל זה לא רק זה. הרי יחסים של מורה ותלמידה הם לא יחסים שוויוניים בין גבר ואישה. יש סיטואציה רגישה והסיכוי שמישהו יפגע הוא גדול יותר מכרגיל. יכול להיות כאן אלמנט של ניצול.
תגיד לי אתה, מה זה ניצול?
יכולה להיות כאן קשת רחבה של סוגי ניצול, החל ממצב בו הבחורה רוצה לשכב עם המורה רק כדי להתקרב למוקד הכוח, כלומר בעצם להזין את האגואיזם שלה, ועד למצב בו המורה פשוט משקר לה ומבטיח לה, נאמר, הארה, אם היא תשכב איתו.
תראה. יש מיניות. גם אצל גבר מואר יש מיניות. לפעמים, מתוך בחירה הדדית, ללא יצירת אשליה כלשהי, ללא שקר, יכול משהו לקרות. אבל זה גם עניין של מינון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אני כמו כל גבר
|
|
|
 |
|
|
|
אני שמעתי שכמה נשים בפאצ'ה מאמא נפגעו אחרי שהיו ביחסים אינטימיים איתך.
לא. דבר כזה לא קרה. מעולם לא שכבתי
עם מישהי בפאצ'ה מאמא.
כלומר לא שכבת עם מישהי מתוך עמדה של מורה.
בפאצ'ה מאמא זה לא קרה. מתח מיני קיים כמובן. ובעיקר במקום כמו פאצ'ה מאמא. אבל במתח המיני הזה אין כאן שום אפשרות שיהיה שקר. יש לי בת זוג ומערכת היחסים הזאת היא ביתי. מחוץ לפאצ'ה מאמא, בעולם, בישראל, אני כמו כל גבר. אני לא רואה את עצמי כמישהו מיוחד, שצריך להיות משהו שונה. שצריך לעצור את החוויה האנושית שלו. בכלל, יש הרבה דיבורים על מורים רוחניים, כאילו גם אסור להם להתפרנס מזה. לי במזל אף פעם לא היו בעיות פרנסה [כנצר לחברת הרהיטים "קסטיאל" – ת.פ.], אבל אני לא מתיימר להיות מושלם כדי למלא איזה רעיון רוחני של מישהו על "איך צריך להיות מואר". עדיף שהרעיון הזה יתפרק מאשר שהחופש יתכווץ לתוך תנאים. דיבורים כאלה זה לעשות אותי מיוחד.
אבל אתה מיוחד. בפאצ'ה מאמא אתה לא כמו כל אחד אחר. אתה המורה. אתה המאסטר.
זאת הנחה שמתנגשת התנגשות מהותית עם מה שקורה בסאטסאנג. אני לא מיוחד. אם הייתי מיוחד מה הטעם לשבת ולחלוק את זה עם אנשים אחרים?
ברור שהפוטנציאל קיים אצל כולם. אבל אצלך הוא התממש.
אבל כדי שהפוטנציאל יתממש גם אצלך אתה לא יכול לשים אותי במקום אחר. "שם".
אתה לא חושב שיש עליך אחריות?
הרבה ניסו לגלגל עלי אחריות. אם אני אקח את האחריות הזאת, זה יהיה חוסר אחריות מצידי. אם אני אקח את האחריות להתפתחות של אדם כלשהו, פגעתי בו. דבר ראשון שאדם צריך לעשות זה לקחת אחריות על עצמו. עצם זה שאתה מתמסר למורה, זה לא אומר שהאחריות יורדת ממך. מצד שני, יש עלי אחריות עצומה. יצרנו את פאצ'ה מאמא. אנשים באו ובנו שם את ביתם. כל אחד השקיע כסף. רגש האחריות שיש לי כלפיהם הוא עצום. שזה יהיה שלם, שלא רק הבית הרוחני, אלא גם הפיזי שלהם יהיה שם. יש שם הורים לילדים. צריך לדאוג להוריהם לפרנסה. אנחנו כל הזמן עוסקים בזה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/609/663.jpg
טיוהר |
|
|
|
|
|
|
|
|
אין לי צורך לגונן על אושו
|
|
|
|
|
|
|
הזכרת את אושו. האם קראת את מאמריו של אורי לוטן עליו? נכתבים שם כמה דברים באמת מטרידים עליו, על שקרים שהיו סביבו, על השתלטות אגרסיבית על איזו עיירה קטנה בארה"ב, גם העניין שאושו לכאורה סירסר בתלמידותיו, כלומר הפך אותם לזונות כאשר את הכסף הן היו תורמות לאשראם...
אושו מצא לנכון ללחוץ על כל מני "כפתורים" בתרבות שלנו. למשל עניין הרולס-רויסים, כדי ללחוץ על הכפתור החומרני...
עזוב את זה. אני שואל אותך על האלימות והזנות.
להערכתי, אם היה חוזר אחורה גלגל הזמן, והיתה ניתנת הזדמנות שנייה, אושו היה עושה דברים אחרת. נוצר שם כדור שלג, שהתגלגל, כך שכשניסו לעצור אותו, כאשר אושו סילק אותה, את שילה [מזכירתו האישית, שקיים ויכוח אם היא יזמה פשעים רבים או רק ביצעה את פקודותיו – ת.פ.] זה כבר היה מאוחר. אני מסכים שנעשו שגיאות, אבל להתחיל לנתח כל דבר, להתחיל לשאול, איך עשית ככה או ככה... הרבה מזה היה גם באשמת האנשים שסביבו, למרות שאני מודה שאושו עשה שגיאות.
אבל צריך לראות את התמונה הגדולה. אי אפשר לקחת לו את החופש. מורה הוא מראה שמצביעה לנו, שמשקפת. כל משפט, כל רגע בחיים יכול להיות מכשיר לימוד. הזוית שאורי לוטן הציג היא מאוד סרקסטית. נכון, היה ניסיון השתלטות על העיירה. נעשו כמה שגיאות. אבל השגיאות האלה לא הסיתו את תשומת לבי מאושו, מהמקום שממנו הוא מדבר. נכון, אושו נשאר אדם לא מושלם. כמוך וכמוני. כמו כולם. אדם מואר הוא לא אדם מושלם. הוא אדם שלם. אבל די, אין לי צורך לגונן על אושו. הוא לא זקוק לי בשביל זה. בכלל, לא צריך להגיע לקונצנזוס סביבו. הוא יצר מספיק בשביל לקבל הרבה זוויות להתבונן עליו. אני מחובר לזווית של האהבה ללא תנאי שלו, שסגרה לי הרבה מאוד מעגלי הבנה. השגיאות שנעשו לא מסיטות את תשומת הלב מהמהות של מה שהוא שיתף, וגם לא צריך לכפות על אף אחד להתחבר.
ומה עם האשראם שלו בפונה היום?
בסך הכל הם עושים שם עבודה נהדרת. היום הם קצת שינו גישה, והם התחילו לפנות יותר למיינסטרים. זה משום שאין להם גורו, אין להם מאסטר, וממילא אם היה זה היה יותר קשה לעיכול לרוב האנשים, והם לא מעוניינים בזה. עדיין בכל ערב צופים בוידאו-סאטסאנג של אושו.
אבל אם כל מה שיש שם זה סקס, סמים ווידיאו-סאטסאנג, אולי זה פחות אשרם ויותר קאנטרי-קלאב?
אני לא הייתי קורא לזה קאנטרי-קלאב. העבודה שהם עושים שם טובה. אנשים בהחלט עוברים שם תהליכים רציניים. אגב המדריכים שם הם גם ברמה מאוד גבוהה.
מצד שני היה לך איזה תאקל איתם, לא? אני מבין שקצת גירשו אותך משם?
באיזה שלב בפונה [אחרי ההארה – ת.פ.] התאספו סביבי אנשים, ונוצרו מפגשי סאטסאנג ["מפגש עם האמת", כלומר עם המורה שחי אותה – ת.פ.], דבר שבאופן טבעי איים על האשראם שם, כלומר המנהלים שלו הרגישו מאויימים. הם הרגישו שזה מסית את תשומת הלב מהאשרם, כעסו, ודרשו שאני יפסיק לקיים סאטסאנגים.
באשראם?
לא, בפונה. אף פעם לא הייתי עושה סאטסאנג באשראם.
זה קצת חוצפה מצדם, לא?
תראה, החשש או הרגשת האיום היא מובנת ולא ראיתי צורך להתעקש על זה.
וכיום אתה כבר לא יכול לחזור לשם...
אני חושב שאני יכול להגיע לשם אם אני רוצה. כמובן, בלי לקיים סאטסאנגים... אבל זה לא ממש בסדר היום שלי. אני עסוק יותר בבניית פאצ'ה מאמא, אנחנו עובדים קשה.
|
|
|
|
|
|
|  | | טיוהר בבית הוריו ברמת השרון.
| /images/archive/gallery/608/727.jpg  | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
