 |
/images/archive/gallery/624/211.jpg ככה הולכים בסין.
JesseWarren, Flickr  |
|
|
|
|
| יותר ויותר הורים מוכנים להישבע שתינוק שמעולם לא לבש חיתול, מודע ליציאות שלו כבר מהיום שבו נולד. מוכנים להשתתף בניסוי? |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
רותי רוסו
30/10/2006 11:14 |
|
|
|
|
|
|
|
הרעיון: גידול תינוקות בלי חיתולים בכלל. איך עושים את זה: משאירים את התינוק בלי חיתול, ומתחילים ללמוד את סימני הטרום-ריקון שלו. המומחים נשבעים שגם לעולל קטנטן יש מה שמכנים "עיניים של פיפי" ו"עיניים של קקי," שבהן אפשר לזהות מתי הוא רוצה לעשות את צרכיו.
רמזים מקדמים: תינוקות מתפנים רק כשהם מתעוררים (כמה פעמים בלילה.( בזמן שהם יונקים. אחרי שהם יונקים. לפני שהם נרדמים. כשהם מתרגשים. כשהם זוחלים.
רמז מקדם אף יותר: תינוקות קטנים מתפנים פעם ברבע שעה, אי לכך התהליך יכול ללוות כל אחד מהתחביבים שהם השכילו
לפתח לעצמם בגיל של כמה שבועות.
מה עושים כשרואים עיני פיפי/קקי פוזלות לכיוונכם: לוקחים את התינוק לאמבטיה/שירותים/ כיור/מקלחת/ קערה, מחזיקים אותו באוויר, עושים קולות ")פשש... פשש(" ומחכים ליציאה. עם הזמן ילמד התינוק לזהות את הצליל ולקשר אותו לצרכיו.
באיזה גיל להתחיל: מגיל אפס. ואיפה משתמשים בשיטה הזו? באפריקה. בסין. בדרום אמריקה. ועכשיו גם בישראל.
למי זה מתאים: לאמהות עם המון זמן פנוי. לאמהות שנלחמות ברגשות האשם. וסתם להורים שאוהבים לדבר על צרכים ויציאות בשיחות סלון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
השלב האנאלי
|
|
|
 |
|
|
|
אם עד עכשיו הרגשתם שההורות פשוטה לכם ולא מאתגרת, מגמה עולמית שכבר החלה לתת את אותותיה גם בישראל תגאל אתכם מייסורי השעמום. יותר ויותר הורים בוחרים לגדל את התינוקות שלהם בלי חיתולים. השיקולים מתחילים בגורם האקולוגי: חיתולים חד פעמיים הם אסון לסביבה. תינוק ממוצע צורך כ5,000- חיתולים העשויים מחומרים סינתטיים שונים עד גמילתו. הוא והוריו בוודאי ישמחו לשמוע שכל חיתול כזה שהם מעיפים בהינף יד קצר ואדיש לפח, יישאר על הפלנטה הזכה שלנו הרבה אחרי שהתינוק, ילדיו, נכדיו וניניו יהפכו למזון רימות עסיסי. חיתולים, נכון להיום, פשוט אינם מתכלים. הם כאן כדי להישאר, להיערם ולשמר את צרכינו המגובשים גם לארכיאולוגים סקרנים בעתיד.
נוסף על כך קיים הגורם הרפואי. עוד אין מחקרים בולטים שמוכיחים זאת, אבל בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות המגנים את אותה אטימות הרמטית שיצרני החיתולים מתגאים בה כל כך. השילוב בין האיטום לחומרים הכימיים מעודדי ההתגבשות, מסתבר, הם נזק מידי לעור ונזק (שעדיין לא הוכח) שעלול להיגרם גם לאיברי הרבייה.
ולבסוף קיים הגורם "הפולני." האמהות "הפולניות" אכולות רגשות האשם. אלו מתעקשות שבתרבויות הרסניות פחות מאלו של המערב (קרי: מזרח, דרום אמריקה ואפריקה) מגדלים ילדים בלי חיתולים. המהדרין גם מוסיפות שתינוק לא נולד עם חיתול, וכנראה יש סיבה לכך. הן מסכמות בטענה המרכזית שלהן, והיא שהחיים בלי חיתולים יצרו תקשורת מיוחדת ביניהן לבין התינוק שלהן. הן קשובות לו ומנתבות אליו 100 אחוז מתשומת לבן, 24 שעות ביממה, בין היתר כדי לזהות את עיני הקקי ואת עיני הפיפי שלו. בזכות אותו קשב, לומד עולל זערורי לאותת, לשלוט באופן מינימלי בסוגריו, ואף להבין את משמעות עשיית הצרכים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדרך הטבעית
|
|
|
|
|
|
|
באתר הפורומים "באופן טבעי," מהבולטים בארץ בתחום ההורות, אפשר למצוא מספר לא מצומצם של כאלו העוסקים בדיוק בנושא זה של גידול ילדים בלי חיתולים (כולל התת-פורומים "דפוסי פשפוש" ו"סימני פשפוש.(" מקריאה מעמיקה בו אפשר ללמוד כי היקף התופעה הולך וגדל, ובסך הכול רוב האמהות מאמצות גישה מאוזנת יחסית לנושא. רובן לא מוותרות באופן מוחלט על החיתולים, אלא משלבות בין חיתולי בד (אקולוגיים יותר ונחשבים לבטוחים יותר מבחינה רפואית מחיתולים חד פעמיים,( חיתולים חד פעמיים ובלי חיתול בכלל. יונת שרון היא אחת הפעילות הבולטות בפורומים בנושא. להערכתה מדובר כבר במאות אמהות בארץ שאימצו את השיטה. לטענתה, הסיבה היא שכמעט כל מי שמתוודע לרעיון, לא יכול להישאר אדיש אליו ולהתנתק מהמידע שנחשף אליו. "כל אחד מקבל מזה משהו. גם אם ההורה לא מוריד מיד אחרי זה את החיתול לילד, הוא יתוודה שמאז שלמד על הנושא, הוא התחיל לקחת אותו לשירותים בבוקר," היא אומרת. שרון גידלה את שלושת ילדיה הראשונים בשיטה זו, אולם ברביעי נשברה וחזרה לחיתולים. היא לא מתייחסת לנושא בקיצוניות דתית כפי שאולי הייתם מצפים.
"הבחירה בגידול ילדים בלי חיתולים לא באה לבד. זה קשור באורך חיים שלם," מסבירה נהר שליט, בת 29 מראש פינה, אם לארבעה ילדים בני עשרה חודשים ועד שמונה שנים. שלושת הילדים האחרונים שלה כבר גדלו בלי חיתולים בכלל. "אני למשל מגדלת את התינוקות צמודים אליי כמעט 24 שעות ביממה. הם תמיד עליי - על הידיים או במנשא. זה לא חייב להיות ככה, אבל כדי לגדל תינוק בלי חיתול צריך קשר מתמיד איתו. התקשורת הזו מגיעה בדיוק כמו שלומדים לזהות אצל תינוק מתי הוא רעב או רוצה לשנות תנוחה."
שליט מסכימה ששיטה זו לא מתאימה לכל אחד. היא עצמה לא עובדת, אבל מכירה נשים שכן עובדות ונוקטות דרך זו באופן חלקי. "חשוב שתינוק לא ישכח את הקשר בין מה שהוא עושה למשמעות שלו. כל תינוק מודיע על הצרכים שלו, וזה גורם לו אי נוחות בהתחלה עד שהוא מתרגל להתעלם מזה."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנרגיה מיותרת
|
|
|
|
|
|
|
אורלי פוקס-שבתאי, פסיכולוגית קלינית העוסקת בייעוץ להורים, לא בטוחה שהבחירה בהתעסקות הדורשנית ביציאות של הילד היא נכונה. כשהיא נשאלת אם אין בעיה בכך שהאמא מתחייבת לשעבוד מוחלט לתינוק, כשהיא מקבלת על עצמה לגדל אותו בלי חיתולים, היא משיבה שעם השעבוד אין לה שום בעיה. ההפך. "אני חושבת שכשתינוק נולד זה נורמלי לחלוטין לשכוח את כל העולם ואפילו את ע צמך," היא מסבירה, "אמא צריכה להיות משועבדת לתינוק. להחזיק אותו כשהוא בוכה. לתת לו מגע כשהוא זקוק לו. להיניק אותו עשר פעמים בלילה, אם זה מה שהוא דורש. העניין הוא שפה אמהות בוחרות לשים את מוקד ההתעסקות בצרכים של הילד. כל אמא בהתחלה צמודה לתינוק שלה. אבל אני לא מבינה למה ההתעסקות בקקי ובפיפי גורמת להן להרגיש שהקשר מיוחד. זה הופך את הצרכים האלה לעיסוק מרכזי נורא. זה שהן מבינות את התינוק ואת רצונותיו, זה נפלא וטבעי לדעתי, אבל הן יכולות להבין גם דברים רגשיים ומורכבים בהרבה מקקי ופיפי. אני לא מבינה למה הן הופכות את העיסוק הזה לכה משמעותי."
ומה את חושבת?
"אני לא מבינה בזה מספיק. זה כמו אמהות שמכניסות את הילד לבית ספר, ומאותו רגע כל ערוצי התקשורת עם הילד נסבים על בית הספר. שיעורים. מבחנים. ציונים. במקום להירגע וליהנות יחד. חוץ מזה, קקי ופיפי הם דבר אישי נורא שעם השנים יהפוך למשהו אינטימי. אולי כדאי במקום זה להשקיע בדברים אחרים שיישארו עם הקשר. אני חייבת להודות שהאסוציאציה שלי הולכת לכיוון האובססיבי והחודרני – כי יש דברים שאני לא אמורה להתמקד בהם. במילים אחרות, אם אני מתעסקת בכל רבע שעה בטוסיק ובפיפי של התינוק, אני לא מתעסקת בפנים שלו, בראש, בגוף שלו כשלם."
"אני בעד לשאול שאלות, ולא לקבל כל מה שירשנו כברור מאליו," מציעה גישה נוספת יועצת המשפחה ומנהלת תחום ההורות במרכז "דיאדה," דיאנה אידלמן. אידלמן, במודע או שלא, מתייחסת לאחת הטענות הבולטות של נשות ה"בלי חיתול." לטענתן מלמדים אותנו מגיל צעיר שילדים לא יכולים להיגמל עד גיל שנתיים וחצי, כי אין להם מודעות לנושא, אבל לא מלמדים אותנו שאחד החוקרים הבולטים בתחום זה עבד בשביל חברת חיתולים חד פעמיים גדולה. האינטרסים ברורים. אי לכך, אין זה מפתיע שעמדת ה"מיינסטרים" גורסת כי חיתולים חד פעמיים הם נוחים, פשוטים ונועדו להקל, כמו המצאות רבות אחרות של העולם המודרני, בעוד שייתכן שאותו זרם מרכזי נקבע ומנותב על ידי גופים עסקיים ענקיים, שפשוט רוצים שנקנה עוד חיתולים. יש להם כוח פרסומי. יש להם כוח להשפיע. הם שוטפים את המוח לציבור, לרופאים, לאמהות ואבות, עד שאלו שוכחים שאולי יש עוד דרכים לגדל ילדים.
"אין ספק שחלק גדול מהעולם מתנהל בלי חיתולים," מבארת אידלמן, "אז כנראה הם לא עד כדי כך הכרחיים כפי שלימדו אותנו. מנגד, אני לא חושבת שהורים צריכים לנהל הורות מתוך אידיאולוגיה, אלא לאזן בינה לבין האנרגיה שיש להם. אם ההתעסקות בצרכים באה על חשבון היכולת שלך לחייך, אז היא לא שווה את המאמץ. בסופו של דבר, חצי עולם מתנהל בלי חיתולים. אנחנו רגילים כל כך להשוות את עצמנו למערב, כאילו רק ממנו אפשר ללמוד, אבל אולי צריך פשוט ללמוד מכולם, ולאמץ את מה שמתאים לנו."
לסיכום, אומרת חיה גוטמן, רכזת טיפת חלב בקופת חולים כללית, כי על אף שלא קראה שום פרסום מקיף ומקצועי בנושא שליטה בסוגרים אצל תינוקות בני יומם, היא לא שוללת מצב של פיתוח מודעות טרום-תבונתית מינימלית לצרכים אצל התינוקות. השאלה שהיא מבקשת לשאול היא למה. למה הם צריכים את המודעות הזו, אם בגיל קצת מבוגר יותר זה יכול להיות תהליך שלא תופס כמעט מקום ומשמעות בחיים. גוטמן כבר ראתה מאות אם לא אלפי נשים ותינוקות, וליוותה רבים בתהליכי גמילה. כולנו בעצם עברנו גמילה בגיל כלשהו, וקשה לחשוב על מישהו שמסמן תהליך זה כחוויה מכוננת בחייו. "אנחנו מעודדים קירבה ותשומת לב, אבל אני תוהה אם יש באמת יתרון בכך שאפילו כשאמא מיניקה, ברגע הכי אינטימי וקרוב בינה לבין הילד שלה, היא צריכה לשים תחתיה קערה או לחשוב על זה. ואז ברגע כזה צמוד נכנס ביניהם גם הנושא של קקי ופיפי."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עסק יקר (ומסריח)
|
|
|
|
|
|
|
איך שלא הופכים את זה, חיתולים הם עסק די מסריח. ניחא היה רק מסריח, אבל גם די יקר. המחיר הממוצע לחיתול עומד כיום על כ67- אגורות. אם מחשבים שהדרדק הממוצע צורך כשישה טיטולים ביום, שהם 180 טיטולים בשנה, אז מסתבר כי עד שהתכשיט עובר תהליך גמילה ומתוודע לנפלאות האסלה, בזבזתם על ההתעטפות כ3,600- שקל (בחישוב של 30 חודש עד הגמילה.(
אגב, אם חשבתם שחיתולים רב פעמיים הם פתרון להוצאה, אז גם שם תתבדו. יחידת חיתולים רב פעמיים עולה כ50- שקל, וסכום זהה תיאלצו להוסיף גם לכיסוי הפלסטיק. על פי חישוב של 30 חיתולים רב פעמיים וחמישה-שישה כיסויי פלסטיק, הגענו כמעט ל2,000- שקל, ועוד לא דיברנו על סבון הכביסה, על המרכך, על החשמל שבהפעלת מכונת הכביסה ובהפעלת המייבש, על הסבלנות ועל הריח. בקיצור, הרבה חיסכון לא תמצאו שם (אבל ללא ספק תועילו עד מאוד לאמא אדמה שהולכת ונחנקת מרוב חיתולים.(
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
