 |
/images/archive/gallery/694/184.jpg
 |
|
|
|
|
| אנחנו מגיעים לעולם עם הוראות שימוש, והן רשומות לנו בעיניים. חן פרופסורסקי מסביר מה זה אירידולוגיה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
חן פרופסורסקי
31/1/2007 13:14 |
חן פרופסורסקי
31/1/2007 13:14 |
|
|
|
|
|
|
|
מאז ומעולם ידענו להסתכל לאנשים בעיניים אם כי לא תמיד חיפשנו את אותו הדבר. האמת ניבטת בעיניים, זאת כולם יודעים. ברק העיניים נותן לנו אומדן לחיוניות האדם ולעתים לגובה חום גופו. הניצוץ בעיניים מלמד על מידת ההתלהבות ואפשר גם לגלות מספר מחלות עיניים אם מסתכלים טוב. מעבר לרשימה מוכרת זו הייתי רוצה להוסיף עוד נדבך מרתק: בעיניים (ספציפית בחלק הצבעוני הקרוי קשתית או בלטינית Iris/Irides) ניתן לראות את חוקת האדם, קרי הקונסטיטוציה שלו. כלומר את המבנה, הנטיות, הצרכים או במילים אחרות: הוראות השימוש. הפיזיות, הרגשיות, המנטליות והרוחניות. על סמך מידע המתקבל מן הקשתית ניתן לבנות תוכנית טיפול לרפואה מונעת או לייעל את תהליך הטיפול הקיים, בעיקר הטיפול ההוליסטי היודע לשלב כלי זה בקרבו.
אקדים ואומר כי לא כל העוסקים באירידולוגיה יסכימו עם גישתי. הזרם שאני מייצג (הזרם המחקרי) מוסכם על חלק לא מבוטל אולם יש מספר זרמים נוספים. אסתפק בייצוג הזרם אליו אני משתייך כמרצה ומטפל בתחום.
אז מה בעצם רואים בקשתית העין? אחלק את ההסבר לשניים: המרכיב הוויזואלי והתרגום.
1. מבחינה ויזואלית ראשית יש את צבע הקשתית. אמנם מדובר על מכנה משותף רחב מאוד אך עדיין מידע שימושי מאוד. העין מתחלקת ברמת צבעי היסוד לשלושה חלקים: בעלי העיניים החומות, הכחולות והמעורבות.
2. פיגמנטים נוספים: ניתן למצוא צבעים שונים בקשתית – חום, צהוב (ומכאן אשליית הירוק), כתום ואדום.
3. סימנים שונים: פתחים בסיבים הקרויים לקונות, חישורים הנראים כמו השפיצים
של האופניים, סיבים תועים, עננים (כן גם בעיניים), חורים, סדקים ועוד.
4. אזורים יותר כהים / בהירים – ולא רק בגלל צילום לקוי...
על אלה ניתן להוסיף נדבך נוסף, סימנים בלובן העין.
עד כאן אני חושד שכל האירידולוגים בעולם היו מסכימים באופן עקרוני (חוץ מאותם אלה העוסקים בסקלרולוגיה כמקצוע = ניתוח לובן העין). אך כאן מתחיל החלק המרתק – תרגום המידע.
צבע הקשתית, בנוסף לתבניות המורכבות משילוב גוונים מוספים וסימנים שונים, מהווים תשתית לחלק הראשון של התרגום: הקונסטיטוציות. מדובר בתבניות אשר ניתן לסווג את האנושות לפיהן. חלוקות הדעות על המספר המדויק אך איננו זקוקים לו. כל שחשוב לדעת זה שניתן לחלק את כולנו למספר תבניות יסוד אשר מאפשר לסווג אותנו באופן מאוד מרתק מבחינה בריאותית.
למשל הטיפוס הלימפטי טהור: בעלי העיניים הכחולות שאפשר לטבוע בהן, ללא סימנים מיוחדים או גוונים נוספים. בעלי עיניים אלה ניחנים בצרכים וברגישיות בסיסיות שניתן לסכם בכמה מלים – נטייה לגודש לימפטי / ליחות וכו' עם רגישות במערכות הריריות (נשימה, שתן בעיקר) ונטייה מוגברת למחלות מפרקים כמבוגרים.
הטיפוס ההמטוגני הוא זה בעל העיניים החומות לחלוטין (יותר או פחות כהות זה כבר לא העניין). אצל בעלי עיניים אלה ניתן למצוא צורך מוגבר במינרלים חיוניים בתפריט. הם פשוט נוטים לאבד מינרלים בקצב גבוה משאר האוכלוסייה. עוד נקודה משותפת היא חולשה יחסית של מערכת העיכול.
שתי דוגמאות אלה נועדו להמחיש כי מדובר בחלוקה שטחית בלבד אך היא מועילה ביותר.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/694/189.jpg
 |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מפות עיניים
|
|
|
 |
|
|
|
על תשתית הקונסטיטוציה ניתן להוסיף פרט חשוב נוסף – נקודות תורפה אישיות (ובעצם גם נקודות חוזק אישיות) אשר מופיעות כסימנים שונים ייחודיים בעינינו. סימנים אלה ניתנים למיפוי לפי מספר מפות שונות. ישנה מפה פיזית אשר בדומה למפה הרפלקסולוגית מאפשרת לראות את כל הגוף באיבר אחד (כף הרגל/יד ברפלקסולוגיה למשל). מפה זו מאפשרת לזהות כי סימן מופיע דווקא על הריאות / כליות וכו' ולכן לייחס לו משמעות בהתאם. חשוב להדגיש כי זו לא חשיבות פתולוגית. אינני מתכוון לומר לאיש כי מצאתי אצלו דלקת או סרטן למשל. כן ניתן לומר כי לקונה (פתח בסיבים) בעלת אופי מוגדר צורני המצוייה מעל לריאות מצביעה על נטייה לחולשה של הריאות (ולאותו אדם לא ממש כדאי לעשן למשל...) או אם מופיעים מספר חישורים באזור העורף מדובר באדם עם נטייה לעורף מכווץ בעקבות תקופות של לחץ וסטרס.
מפה נוספת היא המפה הרגשית. במפה זו מנצלים את הקישורים הקלאסיים בין גוף לנפש ורגש בכדי לקשור סימנים לנטיות לב ושיעורים רגשיים/מנטליים. מעבר לשני המרכיבים הנ"ל ישנם מספר רב של כלי עזר שמאפשרים ניתוח על ציר המופנם-מוחצן, על ציר האמוציונלי-רציונלי ועל תקשורת בין בני אדם (כישורי תקשורת) דרך הקשתית.
כשמחברים את כל הנ"ל מקבלים תמונה מרתקת המתארת את האדם היושב מולנו על כל רבדיו. ניתן להבין מדוע הוא סובל ממחלה זו או אחרת, איזה אמצעים הכי מתאימים לרפא אותו וכיצד עליו לחיות בכדי לשמור על בריאותו. ניתן ללמוד מן העיניים איזה שיעורים מחכים לנו בחיים ולהתמודד איתם טוב יותר. להבין את עצמנו ואת הסובבים אותנו ואפילו לגלות מה הכיוון הנכון לנו בחיים, אם כי לא תמיד קל להגיע למידע זה.
איך זה עובד מבחינה טכנית? אירידולוג מקבל את המידע בשתי דרכים אפשריות:
1. בעזרת זכוכית מגדלת ופנס: מיושן אך אמין ומקצועי. זו הדרך לקבל את הפרטים הדקים.
2. בעזרת צילום אירידולוגי. היום ניתן לצלם דיגיטלית את הקשתית באופן שמתקבל בגודל מדהים על המסך. חשוב לדעת כי לא תמיד צילום ישקף את מלוא המידע בנאמנות ולכן בעל מקצוע טוב יודע מתי לשלוף את זכוכית המגדלת ולהשלים את התמונה.
הסתכלות כזאת אורכת מספר דקות לשם צילום / ציור הקשתית ולעתים עוד מספר הצצות על מנת להשלים את התמונה. באסכולה אותה אני מייצג מוצא האירידולוג שאלות בעיניים ולא הרבה תשובות. את התשובות דולה המטפל מן המטופל בעזרת תישאול. ניסיון להיעזר באירידולוגיה ככלי לאבחון מחלות יוצר מעין קרקס שבו המטפל מספר למטופל "הכל עליו מהעיניים" דבר שלעתים עולה גורר חוסר אמון לגיטימי.
ניקח לדוגמא בחור צעיר שנכנס לטיפול ומספר כי הוא סובל מזה שנים מכאב ראש טורדני וקשה. תמונה זו של כאב ראש היא אחת מהתמונות הקלאסיות שבהן המטופל עלול לטבוע בים של אבחנות וטיפולים כושלים. הסיבות האפשריות רבות ולכן גם הטיפול האפשרי מגוון. רק טיפול נכון יביא את השקט המיוחל. הצצה לעיניו והנה מסתבר כי נקודת התורפה הראשית שלו הינה מערכת העיכול וכי יש לו נטייה לשלם מחיר על תסיסה במערכת העיכול באזור הראש. טיפול במערכת העיכול מביא למטופל את הפתרון. אפשרות אחרת עם תמונה דומה: הקשתית מגלה סימנים באזור העורף המתקשרים עם נטייה לעומס שרירים על רקע של מתח. מדובר בסיבה נפוצה לכאבי ראש והפתרון ידוע – עיסוי ורפואה מונעת בתחום היציבה, התוספים והעומס.
את האירידולוגיה ניתן לשלב ככלי אבחוני בכל שיטות הטיפול. השימוש המקובל ביותר היום הוא בתחום הנטורופתיה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/694/187.jpg
לקונות. פתחים בסיבים |
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
חן פרופסורסקי הוא מטפל בנטורופתיה ורפואה סינית, מרכז מגמת הנטורופתיה בקולג' לרפואה משלימה באפעל ובטכניון וביחד עם זוגתו שני מנהל את חוות המרפא "בית המרפא של חן ושני" ביקנעם.
| | | | | |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
