'ניו אייג nrg - עמוק באדמה

ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה

עמוק באדמה

זהו סיפור לא יאמן על קהילה רוחנית אוטופית באיטליה, שחפרה בחשאי מקדשים עצומים ומרהיבים מתחת לאדמה, שואבת השראה מיבשת אטלנטיס וממצרים העתיקה, מתעסקת באלכימיה, מנסה לחזור בזמן ולהזרים אל כדור הארץ נחשול של ידע קוסמי: דמנהור

דפדף בניו אייג'

רוס רוברטסון
6/7/2007 10:49

מה היית אומר אם הייתי מספר לך שלמרגלות הרי האלפים באיטליה יש מקום שבו החלומות אינם עניין לילדים בלבד והקסם לא פג מהעולם? מקום שבו גברים ונשים חיים בהרמוניה עם הארץ והקוסמוס, לבושים בגלימות צבעוניות, משמיעים לקראת הערב צפירה בצדפה החולפת בין הכפרים, ומתאספים בלילות לחדש טקסי פולחן עתיקים בהיכלות שנחפרו

מתחת לאדמה? מקום שטוף באנרגיה מסתורית שבו מזדקנים לאט ואמנים, משוררים וחברי מועצה פוסעים, באצילות ובתמימות, בדרך רוחנית לקידום האנושות, מקום שבו טכנאים ומכשפים משתעשעים בגבולות החומר ומשרטטים את ערוצי האנרגיה של כדור הארץ, ומנסים לחזור בזמן כדי לחולל אירועים שישאו פרי רק בעתיד הרחוק?

זוהי הפדרציה של דמנהור, "המחוז האוטונומי הרוחני הראשון בעולם".

דמנהור. מתחת לאדמה


	כמו מספר של טולקין


	דמנהור אינה מפעל קטן: יותר מאלף איש חיים שם, פרושים על פני עמק שלם במחוז פיימונט ומעורבים עמוקות בקהילה, בתרבות ובכלכלה המקומית. הקהילה מתבססת על יסוד נדיר בעולמנו - אופטימיות חסרת רסן וחסרת בושה - ומקדישה את חייה כדי לעורר את האלוהי ביחיד ובקולקטיב. בניגוד לאלפי נסיונות אוטופיים מסוג זה, קהילת דמנהור משגשגת ומתפתחת למעלה משלושים שנה, עם עשרות עסקים, עיתון משלה, מטבע משלה, בתי ספר, תחנת כיבוי אש, תנועה פוליטית, חוקה וממשל. אנשי דמנהור טוענים שהם היורשים של המסורת הרוחנית של מצרים העתיקה ושל אטלנטיס. לדידם, דמנהור (במקור שם של עיר מצרית שבה היה מקדש להורוס, אל החוכמה) שומרת על ידע אזוטרי שיקדם את ההתעוררות של התודעה האנושית. הידע הזה כולל תיאוריות על טכנולוגיה קוונטית ומסעות בזמן וקודים של דנ"א ומערכת מיסטית שלמה של ישויות ועידנים וכוכבים ואנרגיות. הוא קודד ומקבל ביטוי במערכת עצומה של היכלות תת-קרקעיים שנראים כאילו נלקחו מספריו של טולקין, מלאים בציורים, סמלים, פסיפסים וחלונות ויטראז' מהממים. אנשי דמנהור מתעדים בהיכלות הללו את ההיסטוריה שלהם עצמם, לפרטי פרטים, אך גם היסטוריות קוסמיות של היקום, ותיאורי קרבות אלגוריים בין הטוב לרע שבלב האדם. בציורי הקרבות אפשר לראות את כוחות הרוע אפורים וחסרי פנים, ואילו כוחות הטוב הלוחמים בהם בעוז ובנחישות אך לבושים בבגדים צבעוניים, צוחקים ומחייכים. יש שם פסלים של אלי יוון ורומא, שומר ובבל, הודו וזולו - וכאמור - מוטיבים אינסופיים מאטלנטיס ומצרים - דולפינים, לוחמים ודרקונים, חרפושיות והירוגליפים, איזיס ואוזיריס ואנוביס והנץ של הורוס. מדובר גם בפלא טכנולוגי, לא רק מיתולוגי: מי שמכיר את נסתרות ההיכלות יכול לפתוח דלתות נסתרות מהקירות או פתחי מדרגות ברצפה באמצעות שלטים נסתרים מעין.


	ביקורים בעידן האבן


	החדרים בדמנהור מוקדשים לפעילויות אזוטריות שונות ומשונות. המדריכה שלי, "גופו" (ינשוף באיטלקית. לרבים מתושבי דמנהור יש כינויי חיות, פרחים ויצורים מיתולוגיים) בנבכי ההיכלות הראתה לי מיטות לריפוי אנרגטי, שנראו כמו הכלאה בין המתקן של ד"ר פרנקנשטיין למכונות CAT, וסיפרה שחולי סרטן רבים מספור החלימו בהם. היא לא הסכימה לספק עדויות לכך - או לכל טענה אזוטרית אחרת - אך פיסות מידע דלפו, למשל, על אדם המכונה "גורילה" שהלך וחזר דרך מסדרון בזמן עם חופן של עשב פרה-היסטורי. עמדתי בחדר הפיקוד המרכזי בדמנהור כשלפתע הרגשתי שאני בתכנית מדע בדיוני משנות ה-50. מבחנות, צנצנות ואביקים לזיקוק נוזלים גדשו את השולחן. המדפים עמוסים בבקבוקונים עם חומרים. מעבר לדלת ניבט חדר הספירות, שבו תשעה כדורי קריסטל עם נוזלים אלכימיים לכאורה ניצבו על מתקן תחת תקרה מצופה בזהב 23 קראט. בחדר גם עמוד גביעים שביניהם, רמזה המדריכה, ייתכן שנמצא גם ה הקדוש. בחדר שאחריו עומד תא-הזמן. עשרים עד שלושים דמנהורים טוענים שביקרו באמצעותו בעידן האבן. בחדר הפיקוד עצמו, אם אפשר לומר כך, המחשב המרכזי: מעגלים על מעגלים של חוטי נחושת, סמלים עתיקים, כדור זכוכית גדול ומקלדת עם תשעה מקשי בדולח, שאמור להקנות למתפעל שליטה אנרגטית על הכוחות הקוסמיים הפועמים ברחבי המקדש. בחדר אחר ניצב שולחן שעליו לוח משחק ענקי עם ציור של העולם. כשלושים איש משחקים בו כשלושה ערבים בשבוע, מזה חמש עשרה שנה. גופו סיפרה שזהו מחקר פוליטי, כלכלי, חברתי והיסטורי על טבעם של משברים מדיניים, מלחמות והגירה. הטוויסט האזוטרי - תמיד יש בדמנהור טוויסט אזוטרי - הוא שהמשחקים מאמינים שכל מה שהם לומדים מועבר לתודעה הקולקטיבית של האנושות. את ההיכלות הללו חפרו אנשי דמנהור בעצמם, ללא כל עזרה מבחוץ. זו אולי אחת העובדות המדהימות ביותר: כל המקדשים הללו נבנו בידי אנשים שאינם אדריכלים, מהנדסים או אומנים מקצועיים. סביר להניח שאחת הסיבות שרובכם לא שמעתם על דמנהור היא מכיוון שהמקום שמר על פרופיל נמוך במשך שנים רבות: החפירה נעשתה בחשאי וללא רשות - ומדובר בקומפלקס של אולמות בעומק של שבעים מטר ובגודל של ששת אלפים מטרים מעוקבים.


	הנץ


	אוברטו אייראודי, המכונה פלקו (נץ), הוא המורה הרוחני והרוח החיה מאחורי דמנהור. הוא נולד ב-1950 בטורינו. הוא לא היה ילד רגיל. האגדה המקומית מספרת שהוא נהג לגלגל ביצים על הרצפה בכוח המחשבה. הוא זוכר כיצד זימן חזיונות רפאים כדי להפחיד את יריביו במגרש הכדורגל וחיבר רקטות לצדי האופניים שלו כדי לראות אם הוא יכול לעוף. עם חלוף השנים הוא החל לחוות חזיונות של קתדרלה תת-קרקעית גדולה המוקדשת לאבולוציה של הקוסמוס ולתחייתה הרוחנית של האנושות. הוא אפילו ניסה ללא הצלחה לבנות כזו בחצר המשפחה. בגיל 14 הוא החל לערוך ניסיונות בהיפנוזה, ריחוף ומסעות מחוץ לגוף; הוא נתן הרצאות על פיזיקה, מתימטיקה, מוזיקה ופילוסופיה אזוטרית בפני קהלים של שבעים עד מאה איש. בתקופה ההיא הוא גיבש את העקרונות שלפיהם ייסד לימים את דמנהור. הוא הבין שיש לו עתיד כשהצליח לשכנע שניים ממוריו בבית הספר הישועי להצטרף וללמוד עמו. הוא פתח מרכז בטורינו ולימד בו-זמנית 36 קבוצות, שחקרו תחומים ופרוייקטים נבדלים. הוא קבע לעצמו חוק - שאותו הוא שמר עד היום - להמציא דבר אחד לפחות מדי יום ולקרוא לפחות ספר אחד. אייראודי כתב כ-300 ספרים ואינספור מאמרים, סיפורים ומחזות. מכל הפרוייקטים שיזם, החשוב ביותר היה המיפוי של מה שכינה "הקווים הסינכרוניים", רשת של ערוצים אנרגטיים המקיפה את כדור הארץ ומחברת אותו לקוסמוס. "הקווים הסינכרונייים הם כמו נהרות של ידע אינסופי", הוא אומר, "ספרייה של כל מה שהאנושות חשבה אי פעם". בשנות העשרה המאוחרות שלו ובתחילת שנות העשרים הוא מיפה את הרשת הזו, תחילה ב"הקרנה" של הכרתו לאורך האוטוסטרדות האסטרליות ואחר כך במסע רגלי על פני שבע היבשות. כשסיים, גילה שיש שני מקומות על פני כדור הארץ שבהם נפגשים ארבעה זרמים כאלו: האחד בטיבט והאחד בעמק קטן למרגלות האלפים, ואלקיוסלה שמו, כחמישים קילומטר בלבד צפונית לביתו.

אוברטו אייראודי. הנץ


	13 שנים נשמר הסוד


	האמונה בזרמים הללו היא היסוד של התרבות הדמנהורית: הם מאמינים שבאמצעות חקירה קפדנית אין דבר שלא יוכלו לגלות או לבצע. כל ה"ידע" שלהם, לטענתם, כל סמליהם, שפתם המקודשת, סודות האלכימיה או הטכנולוגיה האטלנטית - הכל יוצא משם. "החוקר ביסודיות את הקווים", כותב פלקו, "יכול לראות מה יקרה בעתיד וכך לשנות את ההווה". על פי פלקו, מוליכי העל הללו נמשכים לתוואי הטבעי של הארץ - נהרות, הרים וכולי, אך גם למעשי ידי האדם. לכן בחר לבנות במקום הזה את דמנהור ואת מקדשיה: ההיכלות אמורים לשמש ככלי קיבול שימשוך לתוכו את נהרות הידע הקוסמי. ב-1977 הלך פלקו עם תריסר תלמידים – ועמם החל לחפור ולבנות. החופרים פעלו בסודיות ובדממה, כשהם מוציאים דלי אחר דלי ומפזרים את העפר ביער כדי לא לעורר חשד. במשך 13 שנים נשמר הסוד עד שיום אחד הגיעו אליהם הרשויות, מלווים בחיילים ובמסוקים ואיימו לפוצץ בדינמיט את ההר. מתברר שאחד מחברי הקבוצה לשעבר הסגיר אותם. פלקו לא חשש. הוא הזמין את התובע המחוזי פנימה. כעבור שעה יצא האיש כשדמעות בעיניו ונשבע לעשות ככל שיידרש כדי לעזור להם. אחרי ארבע שנים הם קיבלו אישור של ממשלת איטליה, המקום נפתח לקהל וכיום נחשב כאוצר תרבות לאומי. תרומתם של אנשי דמנהור, הפזורים בעשרות כפרים על פני העמק, אינה מוטלת בספק. הם עזרו להחיות את המצב הכלכלי, התרבותי והפוליטי בכל המחוז. יש להם ראש עירייה אחד ועשרים ושתיים חברי מועצה. המענקים של ממשלת איטליה מזרימים כסף לכל הסביבה. הם כה בטוחים ביכולתם להקים קהילות בריאות עד שאפילו הציעו לנאס"א את עזרתם בתכנון ישובים עתידיים בחלל.


	משחק החיים


	אחד מהיסודות של חיי התרבות בקהילת דמנהור מכונה "משחק החיים". בהשראת פלקו, היצירתי והתובעני, עורכת הקהילה ניסויים ומשחקים המבקשים למנוע מהקהילה מלהתאבן בתבניות נוקשות או לשקוע לתוך בידוד וניכור הדדי. קרבות אמנותיים, מסעות, אתגרי הישרדות, שינויים תכופים במבנה החברתי אמורים לדחוף את אנשי דמנהור לחבוק את אי-הוודאות, להשתנות תדיר ולקחת אחריות על התפתחותם. ההתפתחות בדמנהור אינה בהכרח נתפסת כדבר קל. בערב אחד שבו נכחתי נזף פלקו בחברי הקהילה והציב בפניהם אולטימטום לגבי פרוייקט מסוים שנגע להתחייבויותיהם הרוחניות, איים לסלק אנשים מהקהילה ואחרי עשר דקות נטש את האולם. "איני מאמין שאנשים במסע רוחני מחליטים לעצור ולא להתקדם", הוא סיפר לי למחרת, "לעצור פירושו לסגת. לעתים צריך לבחור קבוצה קטנה יותר שתנוע יותר מהר ותשאיר את האחרים מאחור. זאת למרות שאנו משתדלים לדחוף את כולם אל מעבר לרמה מסוימת. היו לנו הרבה רגעים בהיסטוריה שהיינו צריכים להעלות את הרמה, אחרת הכל נשאר שטחי. השיטה שלנו סלקטיבית. לפעמים מי שאינו מעורב מספיק בדברים המרכזיים, נדחק יותר ויותר הצידה עד שאנו מבקשים ממנו לעזוב". אחד מחברי הקהילה אמר לי שהוא חש שפלקו דיבר בצורה חמורה מדי, כמו אבא הנוזף בילדיו ולא כמנהיג של אנשים בוגרים. "זה הדבר האחרון שהייתי רוצה", פלקו אמר, "אנשים רוצים מורה שיחליף את הוריהם. הם רוצים אישור, אבל היעד הוא אלוהות. לצמוח ולא לחפש בחוץ מה שנמצא רק בפנים". "היית אומר שמטרתך היא לעזור לאנשים לגלות עצמאות אמיתית?", שאלתי. "כן – ובד בבד לדעת לחיות עם הזולת. כשאנו מדברים על הארה, אז הרעיון הוא שאי אפשר להגיע להארה לבד. היא אפשרית בעזרת אחרים. בדרך זו אנו מתגברים על האינדיבידואל הבודד שרוצה להגיע להארה רק בשביל עצמו".


	האנשים בדמנהור הם המאושרים ביותר שראיתי


	הפגם של ההישגים המדהימים של דמנהור נעוץ בעובדה שהם מתבססים על אידיאל רומנטי של עידן הזהב, שעלול לשבש את הבנתך לא רק לגבי העבר אלא גם לגבי ההווה. אני נזכר בחוויית הזמן המוזרה שהייתה לי במקדשים, היכן שציורי קיר על תולדות הקהילה מתמזגים עם סיפור קוסמי בלתי-אישי. זה כמו עולם אחר שם למטה, עידן של מיתוס וקסם שלרגע כישף ועטף אותי. זה עולם שהפתיע אותי. באופן משונה הוא נגע בחלק במבנה עתיק בנפשי שכמה לביטחון, פמיליאריות וודאות, בעולם שכבר מורכב וחסר ודאות. אך לכמיהה זו יש גם צד שני, קלאוסטרופובי ומצמת, כאילו נשאבתי חזרה לפיסת עולם מיתולוגית שבו הכל ידוע, מאורגן ומסודר - כולל מקומי שלי בסך הכולל. לאחר שנגמר התיור המרתק בעולם פלאות תת-קרקעי זה, הופתעתי לגלות כמה רווח לי לנשום שוב אוויר צח. אף על פי כן, נחוצה לנו פרספקטיבה רחבה יותר שתכוון אותנו בעידן מפוצל זה, הקשר של יעד משותף וערכים משותפים שיתנו לנו סיבה להתקיים מעבר לחרדותינו וחלומותינו הפרטיים. ועל עף פגמיה, דמנהור היא דוגמא טובה לכך. אנשי דמנהור הם מן האנשים המאושרים ביותר שראיתי. אפילו בני הנוער היו מאושרים. כל מי שפגשתי היה נלהב לחיות בשם משימה גדולה יותר מאשר הם עצמם. הרבה מהם הגיעו כשהיו צעירים ואידיאליסטים, ורבים מהם נשארו כאלה.





	ערוך מתוך מאמר שהופיע במגזין "?What is Enlightenment" לאתר של דמנהור

מדד הגולשים

	תשתחרר, בנאדם 40.86%

	אני הוא זה 9.68%

	האיש שפתח את הדלת 5.38%

עוד...

פותחים ראש
	אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה
	האל שבאל.אס.די
	על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע
	גני שעשועים מהגיהנום: גלריית צילומים

סקר


מישהו פה לא היה בהודו?
כן, אני
לא