 |
/images/archive/gallery/798/666.jpg אבן סינא על בול אלג'יראי
 |
|
|
|
|
| הוא היה פילוסוף שהשפיע על הרמב"ם, הולל חובב נשים ויין ורופא הוליסטי, מקורי ורב-תחומי שנחשב כיום לאחד מגיבורי הרפואה האלטרנטיבית. קבלו את אבן סינא |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
23/7/2007 10:11 |
|
|
|
|
|
|
|
אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן א סינא, המוכר
כאבן סינא, הוא, למי שאוהב השוואות, הרמב"ם של המוסלמים. אבן סינא נולד בפרס בשנת 980 ונפטר ב-1037, לא לפני שחיבר 450 ספרים שעסקו בשלל נושאים אך בעיקר ברפואה ובפילוסופיה, שני מקצועות שהיום נראים כשייכים לתחומים רחוקים זה מזה, אבל בחייו של אבן סינא הם נשזרים היטב אחד בשני.
כפילוסוף וכאיש מאמין, אבן סינא מיזג את עיקרי התפיסה של אריסטו ואפלטון עם עקרונות האסלאם: אהבת החיים – נשים ויין במקרה שלו - והחיפוש אחר האמת. הוא היה אדם שמצד אחד היה ספוג באמונה דתית ומהצד השני טיפח חשיבה ביקורתית וחוקרת.
מי שהיה מושפע מאבן סינא, למד ממנו אך גם חלק עליו, היה הרמב"ם. המלומד הפרסי והחכם היהודי חיו שניהם בסביבה מוסלמית והשפיעו רבות על הרפואה בת זמננו. אם כבר גלגלנו את שניהם למדור הניו אייג', מן הראוי להזכיר שאת היהודי מבין השניים ייתכן שלא היו מקבלים לפסטיבלי שאנטי למיניהם, כי מיסטיקה, אסטרולוגיה ומאגיה לסוגיה ממש לא היו כוס התה שלו. אצל אבן סינא, כמו אצל מלומדים אחרים בני תקופתו, המשיכה למדע הייתה מיסטית-דתית ביסודה. גם לרמב"ם וגם לאבן סינא השפעה עצומה על שיטות העבודה של מטפלים ברפואה המשלימה והאלטרנטיבית.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/798/667.jpg
אבן סינא על בול פולני צילום:  |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
למד את אריסטו בעל-פה
|
|
|
 |
|
|
|
אבן סינא היה ילד פלא. בגיל עשר ידע לשנן את הקוראן וכתבים ערביים קלאסיים אחרים בעל פה, כשהיה בן 16 בלבד פנה לעולם הרפואה ובהיותו בן 18 שנים כבר שימש כרופא והחל להתפרסם. הוא סבר שהרפואה היא "מדע קל", פשוט יותר ממתמטיקה ופיזיקה ולא הסתפק בה. הפילוסוף היווני אריסטו, בן המאה הרביעית לפנה"ס, העסיק את מחשבתו של אבן סינא (וגם את זו של הרמב"ם). חיבוריו של אריסטו על מטאפיסיקה טרדו את מוחו של האיש המוסלמי הצעיר. אריסטו הציג שתי גישות שקשה ליישב ביניהן: אחת האומרת שפילוסופיה חוקרת את האחד הקבוע העומד בפני עצמו (אלוהים?). הגישה השנייה מציעה שהפילוסופיה איננה דנה ביש מסוים כלשהו, אלא חוקרת את עצם ה"יש". אבן סינא שב וקרא את המטאפיסיקה של אריסטו פעם אחר פעם, יש אומרים 40 פעמים, עד שלמד אותה בעל פה. כשהמחשבות היו מבלבלות מנשוא, הלך להתפלל במסגד. כאשר חש סוף סוף שהוא מבין במה דברים אמורים, החליט שכעת הוא יכול להציע את הידע שלו בשוק העבודה. הפילוסופיה היא הנקודה שבה הרופא אבן סינא מצטלב עם הרופא וההוגה הענק האחר – רבי משה בן מימון שחי במאה ה-12.
אחרי שחש בנוח עם משנתו של אריסטו, אבן סינא החל לשלב את אהבת הדעת עם אהבת הריפוי. בשנת 997 מונה לרופאו של האמיר והציל אותו ממחלה קשה. בתמורה קיבל גישה חופשית לספרייה המלכותית והחל להרוות את צמאון הדעת שלו.
אחד מחיבוריו החשובים ביותר של אבן סינא הוא "קנון הרפואה" בן 14 הכרכים שנלמד כטקסט רפואי סטנדרטי במערב במשך מאות שנים (במאה ה-15 אף תורגם לעברית). לא לחינם הוא נחשב כאחת מאבות הרפואה המודרנית. לזכותו נרשמו הקביעות שמחלת השחפת מדבקת, תיאורים של תסמיני מחלת הסוכרת, המלצות תזונה, תיאורים של השפעת מזג האוויר והסביבה על הבריאות והמלצות למנתחים להסיר גידולים סרטניים בשלביהם הראשוניים. הוא כתב רבות על תרופות והציע לנסותן על בעלי חיים ועל בני אדם לפני שייעשה בהן שימוש נרחב. אבן סינא כתב ופירט את סגולותיהם המרפאות של צמחים ועשבים. מי שעוד מצרף את אבן סינא לרשימת הגיבוי שלו הם המרפאים בצבע. אבן סינא הכיר בהשפעתם של הצבעים על תהליך הריפוי ויש אומרים שנהג לחבוש את מטופליו בתחבושות אדומות כדי לשפר את זרימת הדם. גם הבגדים שלבש כרופא היו אדומים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/798/669.jpg
אבן סינא על בול לובי צילום:  |
|
|
|
|
|
|
|
|
איך לרפא את "מחלת האהבה"
|
|
|
|
|
|
|
תחומי הדעת, פרט לרפואה ולפילוסופיה, שבהם נגע אבן סינא הם אינסופיים כמעט, אבל מעניינת במיוחד הייתה גישתו לבריאות הנפש והוא נחשב לאחד הראשונים שהציעו יחס אנושי וחומל כלפי הסובלים ממה שמוגדר היום כמחלות פסיכיאטריות.
הוא ציין את היחסים הקרובים שבין רגשות והמצב הגופני והאמין שלמוזיקה יש השפעה ברורה על מצבם הפסיכולוגי והגופני של חולים (הוא, עם או בלי קשר, ראה במוזיקה ענף של המתמטיקה). הוא בחן את השפעת המוזיקה על הדופק והאמין שאפשר להשתמש בסוגים שונים של מוזיקה כאמצעי ריפוי לא פולשני.
אבן סינא תיאר בקנון הרפואה סוגים רבים של הפרעות נפש, אחד מהם, יוצא דופן במיוחד, הוא "מחלת האהבה". הוא אבחן את אחד מנסיכי ג'וּרג'אן בפרס כחולה אהבה. הנסיך שכב במיטת חוליו ומצבו בלבל את הרופאים המקומיים. אבן סינא הבחין בשינוי בדופק של הנסיך בכל פעם שהוזכרו שמה וכתובתה של האהובה. התרופה שהציע הרופא החכם הייתה פשוטה: איחוד של הנסיך עם אהובתו.
אריסטו, שבמובנים רבים מאוד היה מורהו של אבן סינא, הרבה לכתוב על הפרעות נפש ואפילו שרטט את תחילתו של הקו שהמשיך בעת המודרנית פרויד: החשיבה היא חתירה מכוונת להשקטת הכאב ולהשגת עונג. אולם, אריסטו, מטריאליסט שכמותו, שלל את האפשרות שמקורן של הפרעות הנפש הוא בגורמים רגשיים כמו תסכול או קונפליקט וייחס את ההפרעות למקור גופני: אי סדירות במרוֹת.
אבן סינא הוא מהראשונים שהציעו גישה הומניסטית לטיפול בנפגעי הנפש. הוא התעניין בהיסטריה, מחלת הנפילה, מאניה ובמלנכוליה ונקט דרך מקורית לטיפול בחולים. מקרה ידוע למשל הוא זה של נסיך שלקה במלנכוליה והאמין שהוא פרה ואף התנהג בהתאם, כולל הגעיות. שלא כמו פרה, הנסיך סירב לאכול, אך הזמין את הסובבים לשחוט אותו ולהכין נזיד מבשרו. אבן סינא לקח על עצמו את הטיפול במקרה. הוא שלח הודעה לנסיך ובה מסר לו שיתעודד – הקצב מגיע מיד! הנסיך שמח לקבל את הבשורה. זמן קצר לאחר מכן אבן סינא נכנס לחדרו, שאל היכן הפרה והנסיך השיב לו בגעיה. אבן סינא הורה לכפות את הנסיך בידיו וברגליו ולהניחו על הרצפה. הוא ניגש ל"פרה" עם סכין השוחט, מישש את גופה בידיו והכריז: "הוא רזה מדי ואינו מוכן לשחיטה". הנסיך נאות לאכול, התחזק, השתחרר ממחשבות השווא ונרפא.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/748/308.jpg
פורטרט עתיק של הרמב''ם צילום:  |
|
|
|
|
|
|
|
|
ניקוי רעלים נוסח אבן סינא
|
|
|
|
|
|
|
הרמב"ם, הנשר הגדול, שטבע את המושג "נפש בריאה בגוף בריא" דומה לאבן סינא בהתייחסותו לתזונה כגורם המשפיע על הבריאות. בנוגע לבריאות הנפש, הוא ראה את הטיפול בה כמקביל לטיפול בבריאות הגוף. "הנשר" הוא מהראשונים שהציעו שמי "שתכונותיו נוטות אל הקיצוניות" יתייעץ עם רופא הנפש שיסייע לו להגיע לאיזון. כאן אנו מתחברים מחדש אל אריסטו. הרמב"ם דגל בדרך האמצע, בחיזוק התכונה ההפוכה לזו ש"סטתה", על מנת להגיע לאיזון. את השיטה הזו למד מהפילוסוף היווני. אבו סינא, למרבה הצער, לא הצליח לשמור על איזון בחייו וסיים אותם בעודו צעיר יחסית. לזכותו יאמר שהיה מדובר בבחירה מודעת בחיים אינטנסיביים אך קצרים.
עוד בענייני נפש, אבן סינא טען שנפש האדם היא נצחית ומוסיפה להתקיים לאחר מות הגוף. אולי הוא ידע שהוא עומד לעזוב את גופו בטרם עת כשעבודת חיפוש רבה, דתית ופילוסופית, מונחת לפניו. מבחינתו זוהי תפיסה אופטימית ומעשית. הרמב"ם, שבמובנים מסוימים הוא הכי לא ניו-אייג' שאפשר, לא הסכים עם התפיסה הזאת וחשב שרק השכל, שאין לו שום ייחוד אינדיבידואליסטי פועל על האדם לאחר מותו. לעומת זאת, אבן סינא והרמב"ם כן הסכימו ביניהם, גם אם הפרידו ביניהם עשרות שנות היסטוריה, שבאלוהים מזדהים הישות, הקיום והמהות.
לשיטתו של אבן סינא המהות איננה תלויה בקיום. עבור כל הברואים קיימת מהות, אבל הקיום הוא עניין מקרי.
כאמור, גם רבי משה בן מימון וגם אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן א סינא עסקו בתזונה ואף בעשבונאות. לאבן סינא הייתה שיטה לניקוי רעלים שהתבססה על "כמעט צום", כלומר תקופה שבה יש צריכה מינימלית של מזון המספק אנרגיה כך שנוצר רעב של תאי הגוף השונה מרעב פשוט לאוכל. טיפול נוסח אבן סינא מתפרש על חודש שמחלק לשליש ראשון ובו משתחררים הרעלים מהתאים, שליש שני שבו הרעלים מתנקזים מהגוף ושליש שלישי שבו הגוף משתקם וחוזר לעצמו. במשך עשרה ימים של צריכת מזון קטנה אך מגוונת תאי הגוף אמורים להפריש רעלנים מתוכם אל הנוזל הבין תאי. אט אט מצטברים רעלנים באברי הפינוי ובנקודה קריטית מסוימת הגוף משתחרר מהם בבת אחת. פינוי הרעלים יכול להתבצע במספר דרכים: שלשולים, השתנה מוגברת, דימום מהאף, הזעה והקאה. המזונות שמשתמשים בהם היום לניקוי בשיטת אבן סינא הם פטרוזיליה, סלק, פטריות, ברוקולי, וירקות נוספים שמהווים את עיקר התפריט. אליהם מצטרפות קטניות טריות, שיבולת שועל, כמה סוגים של זרעים ויוגורט.
אבן סינא הוא הראשון שזיקק שמן צמחי על ידי שימוש באדים והוא שיצר את שמן הוורד שנמצא בשימוש ברפואה הטבעית עד היום.
חייו של אבן סינא נמשכו 58 שנים. הוא נודע בחיבתו לנשים וליין ואורח החיים הפרוע שלו החליש את כוחו וגרם לו לחלות. הוא ידע שדרכיו עלולות לקצר את חייו, אבל אמר שהוא "מעדיף חיים קצרים ורחבים מאשר חיים ארוכים וצרים", וכך היה.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
