 |
/images/archive/gallery/542/563.jpg משגל טנטרה.
מתוך האתר vital spark  |
|
|
|
|
| מי אמר שגברים טנטריים לא גומרים? מורה הטנטרה סוג'יי מסביר אחת ולתמיד איך עובדת האורגזמה הטנטרית המפורסמת ואיך מסייעים לה להתרחש. זהירות, לא לבעלי קיבה רגישה
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
סוג'יי
17/10/2007 16:23 |
|
|
|
|
|
|
|
מה, אתה רוצה להגיד לי שבאמת, אתה לא גומר? שאל אותי א' והצית את הסיגריה המקומטת שגלגל קודם, הסתכל לי בעיניים, ספק בוחן ספק אומר "לי אתה יכול לספר את האמת... ".
השתהיתי מעט בתשובה, גם כדי למתוח מעט את א' שהמשיך למצוץ את הסיגריה בהנאה מופגנת, וגם כדי לארגן את המחשבות לקראת תשובה שתבהיר לבחור אחת ולתמיד במה דברים אמורים.
תוך כדי הסברים, בעוד א' מגרד את קרקפתו בפליאה, עלתה בראשי המחשבה שעל העניין הזה בדיוק שווה לכתוב כמה מילים שיעמידו את הדברים על מקומם, שהרי קיים חוסר הבנה בסיסי ובלבול רב בכל מה שקשור לתרגול הטנטרי המעשי. והפחד הבסיסי של הגבר, שמא יאלץ לוותר על הדובדבן שבקצפת, כלומר "הגמירה" , גורם לרבים וטובים להתרחק מהטנטרה כאילו הייתה פקיד שומה חמור סבר. וזה, מן הסתם, חבל מאוד.
אז האם בתרגול טנטרי אכן יש צורך להימנע מגמירה? ובכן, החדשות הטובות הן שמבחינת הטנטרה לא רק שאין כלל מניעה לחוות אורגזמה. ההיפך הוא הנכון, התרגול מאפשר לחוות אורגזמות יותר חזקות, יותר ממושכות ורב פעמיות.
אם כך מהו
מקור הדעה המוטעית שבטנטרה "אסור לגמור"?
מקור הטעות מתחיל היכנשהו בחוויה המינית הראשונה שלנו כגברים. האורגזמה הראשונה נחוותה אצל רובנו המכריע אי שם בתחילת גיל ההתבגרות והתקבעה כרצף תחושות לא ברור שהחל בזקפה ונגמר ב...שפיכה. בין הזקפה לשפיכה, בצורה מבולבלת ולא סדירה, ניתן היה להבחין בניואנסים קטנים: הריגוש שהולך וגובר, ההתכווצויות הריתמיות של הערמונית שמשלבות לחלופין שפיכת זרע עם תחושת עונג, ותחושת ה"אחרי": סיפוק, הרפיה שמלווה בירידת מתח, ישנוניות וחוסר עניין.
נרעשים מהגילוי המסעיר אנו, הגברים, מוצאים עצמנו חוזרים על הריטואל שוב ושוב ומחזקים אותו בווריאציות שונות: תחילה עם עצמנו, ומאוחר יותר, גם עם נשים מתחלפות ובנות זוג קבועות. ובכך מקבעים ומנציחים את התבנית הידועה מראש, כמעט מתוכנתת, של סדר הדברים האמור.
הקיבעון המחשבתי הזה שולל מאיתנו את היכולת להרחיב את הפוטנציאל המיני שלנו, אינו מאפשר לנו להיות נוכחים ברגע, ואף מונע מאיתנו לתת לבת הזוג שלנו את מלוא תשומת הלב ואהבה להם היא זקוקה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אורגזמה טוטאלית עם היקום
|
|
|
 |
|
|
|
אז איך נוכל לשבור את הקיבעון המגביל הזה? באיזה אופן נוכל להיפתח לחוויה הרוחנית של האקסטזה המינית?
בשלב זה, חשוב לציין, שהטנטרה עוסקת בתחומים רבים ומגוונים, שלחלקם אין קשר ישיר למיניות.
כמו לדוגמה מדיטציה, חיבור לאני העליון, פתיחת הלב, תרגול יוגה ועוד. למעשה, הטנטרה עוסקת בחיים עצמם, ובהתאם לכך, נוגעת בכל האספקטים של החיים.
הטנטרה, מתייחסת, בין השאר, לאספקט הגופני-מיני של מעשה האהבה כשער דרכו ניתן לחוות הרחבת מודעות, צמיחה רוחנית ואפילו הארה. הטנטריסטים ראו באורגזמה שער רוחני רב עוצמה. שכן באותם רגעים ספורים של השיא המיני אנו מצויים בתדר מדיטטיבי גבוה ביותר: המחשבות נפסקות מאליהן, הזמן כאילו נעצר או נמתח לעד, מופיעה תחושה של אינסוף, גבולות העצמי מתפוגגים יחד עם האגו, ואנו חווים פתיחה של הלב.
"מהמודרה" הוא המושג בסנסקריט המתאר אורגזמה טוטאלית עם היקום:
מיליון מיליוני פעמים עמוקה יותר,
מיליון מיליוני פעמים גבוהה יותר, מהמודרה
היא אורגזמה טוטאלית עם השלם, עם היקום
היא הניתכות אל מקור ההוויה.
(מתוך שירו של טילופה)
מכאן ברור מדוע בחרו הטנטריסטים להתמקד בהרחבה ובהעצמה של אותם רגעים חמקמקים.
הדרך המעשית להרחיב את רגעי האורגזמה דורשת קודם כל להבין את המנגנונים והתהליכים שמתרחשים סביבה, לפני ואחרי. וזאת על מנת שנוכל לזהות בכל שלב ושלב איפה אנחנו נמצאים:
לא עוד עירור מיני שמסתיים בשפיכה ספונטנית אלא תהליך מודע שבו אנו בעלי הבית!
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/569/725.jpg
טנטרה קבוצתית  |
|
|
|
|
|
|
|
|
אורגזמה מודעת
|
|
|
|
|
|
|
אזהרה: החלק הבא לא מומלץ לכאלו ש"פרטים טכניים" עושים להם חום.
אם נתבונן היטב באורגזמה נגלה שמדובר בתהליך שמורכב מארבעה שלבים:
1. שלב העירור המיני - קרי חרמנות. שלב זה מתרחש רובו בראש שלנו וכולל פנטזיות וריגוש מיני.
2. שלב ההתענגות - מגע מיני או אוננות, שלב שבו אנו בונים את המתח המיני לקראת השלב השלישי, השיא
3. שלב השיא - "גמירה", העונג מגיע למקסימום, השלב בו אנו זוכים ל"הארה" הרגעית.
4. שלב הפריקה - "שפיכה" שכוללת שפיכת נוזלי הזרע, ולרוב מובילה לסיום האקט.
מסתבר שמשך הזמן הממוצע שלוקח לגבר "להשלים" הקפה בין ארבע התחנות הללו נמשך בין 2-5 דקות. תוצאה מצוינת לכדור בסיס, אך עם תוצאה כזאת במשחקי מיטה, מן הסתם תגיעו לתחתית הליגה.
אולם, למרות שזהו הסדר המקובל של הדברים, הרי שאין הכרח לשמור על הרצף של השלבים השונים. ויתרה מזאת, ניתן להפריד כל אחד מהשלבים לחלוטין מהאחרים.
כך לדוגמא ניתן להגיע לשפיכה בלי גמירה, כלומר לדלג על שלב השיא ובמקרים מסוימים גם על שלב ההתענגות. זה מה שקורה ב"שפיכה מוקדמת".
לחילופין, יש כאלו שלא מצליחים להתקדם מעבר לשלב ההתענגות, או שזקוקים לריגוש חזק מאוד כדי להתקדם לשלב השיא. נקרא "שפיכה מאוחרת" ולמרות שנשמע כיתרון, בעייתי גם הוא.
הטנטריסטים חיפשו דרך להגיע לשלב השיא בלי לשפוך, כלומר, לעצור את התהליך בין שלב שלוש לארבע. היתרונות ברורים מאליהם: עם שלב השפיכה רמת האנרגיה המינית בגוף יורדת לקרוב מאוד לאפס. האורגזמה נפסקת, אנו מאבדים כמות עצומה של אנרגית חיים אותה אנו פולטים החוצה כתאי זרע. היכולת שלנו לאהוב ולפתוח את הלב פוחתת בצורה משמעותית. למען האמת, כל מה שמעניין את הגבר הממוצע בשלב הזה, זה להסתובב ולישון.
בואו נדמיין רגע שאנחנו מסוגלים למשוך את שלב ההתענגות כרצוננו, להגיע לשלב השיא כשנחליט, ולחזור חזרה לשלב ההתענגות, סתם כי בא לנו, ואז לחזור לשיא וחוזר חלילה. כמו טיול רגלי של יום שבת בפארק הירקון. או במילים אחרות, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה!
נשמע כמו פנטזיה פרועה? לא אם עוקבים אחרי הטקסטים הטנטריים העתיקים. מה שהכי חשוב לזכור הוא שבעזרת תרגול נכון, התמדה והדרכה ניתן להגיע לתוצאות מדידות תוך זמן קצר יחסית. וגם כאן, חשוב לא להיצמד לטכניקה או שיטה מסוימת, אחרת, המטרה מתפספסת. מילת המפתח היא אמונה, וידיעה שהדבר אפשרי.
ברגע שהשליטה בטכניקה הושגה, נפתחת הדרך לעבודה העיקרית: העלאת האנרגיה המינית והתמרתה במעלה "החליל הפנימי", אותו ערוץ אנרגטי המחבר בין צ'אקרת הבסיס לצ'אקרת הכתר). ואז, השמים הם הגבול.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/836/776.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
יענו, גומרים, אבל לא שופכים?
|
|
|
|
|
|
|
הבטתי בא. שנראה די אבוד, בדל הסיגריה הכבוי בפיו.
יענו, גומרים, אבל לא שופכים?, הוא סיכם במשפט את כל ההרצאה הארוכה שלי.
חייכתי לעצמי. מוכשר הבחור, הבין את הפואנטה צ'יק צ'אק.
וכך המשיך הדיאלוג (הצפוי) בינינו:
א': אני לא בטוח לגבי כל העניין, אתה מבין, אם אני לא אשפוך, אני אמשיך להתגלגל כל הלילה במיטה, איך לכל הרוחות אני אמור להירדם אחרי זה?
אני: לזה לא הייתי דואג, אתה תישן היטב. אפשר לגמור עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם. אתה נהיה מולטי אורגזמי. תחושת ההנאה מתפשטת לך בכל הגוף, ולא נשארת רק בין הרגליים. אין שיא ואחריו התפרקות אלא רצף של חוויות ותחושות. סקס, אורגזמה ושפיכה הם שלושה דברים שונים שאינם תלויים אחד בשני ויכולים לבוא ביחד או לחוד. ובקומבינציות שונות.
א': אז מתי מחליטים שזהו?
אני: אתה יכול להמשיך ולהעניק אהבה לאהובתך לילה שלם במקום להסתובב ולהירדם, מכיוון שהעייפות לא משתלטת עליך. התחושה היא כמו בטיול רגלי, אתה נע בלי מטרה מוגדרת, ויכול לחזור הביתה כשהספיק לך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארבע טכניקות. לגזור ולשמור
|
|
|
|
|
|
|
ואיך עושים את זה תכלס?
לשאלה הזאת ציפיתי. גברים הם יצורים מעשיים להפליא ובמקום שם יכולת ההבנה מתערערת, הם נצמדים היטב לטכניקה.
ובכן, יש כמה שיטות. השיטה הראשונה היא לעצור את השפיכה בלחיצה על קצה האיבר, מתחת לעטרה, ועצירת נוזל הזרע. כך בעצם חוסמים את צינור הזרע ומונעים מהזרע לצאת החוצה. מצוין למתחילים, מכיוון שקל למצוא את המקום גם כשמתרגשים. בהמשך תגלה שיש פליטה מועטה מנוזל שהצטבר באורטרה, צינור השתן, שגם מוביל זרע.
השיטה השנייה מתרכזת בהרחקת האשכים מהגוף ברגע הקריטי. השיטה מבוססת על העובדה שברגע השפיכה נצמדים האשכים לגוף, ולכן אם מרחיקים אותם רפלקס השפיכה נעצר. אפשר להתאמן יחד עם בת הזוג.
השיטה השלישית היא ללחוץ על חיץ הנקבים, אותו אזור בין האשכים לפי הטבעת בזמן הגמירה. היתרון של השיטה הזאת הוא שלא חייבים "לצאת" ברגע הקריטי. וגם - שלא מצטבר נוזל זרע באורטרה כמו בשיטה הראשונה.
השיטה הרביעית היא למתקדמים והיא מבוססת על שליטה בשריר הסוגר התחתון, השריר שבעזרתו אנו עוצרים את השתן. אם מאמנים ומחזקים את השריר הזה הצורה נכונה, כיווץ שלו בזמן הגמירה ימנע את פליטת נוזל הזרע.
אני מתאר לעצמי שלא עושים את כל זה בחדר כושר?
אפשר להתאמן בכל מקום, ובכל מצב. ישיבה, שכיבה או עמידה. אף אחד לא יבחין שאתה 'מתאמן'.
חוץ מזה, כשאתה משתין, אפשר לעצור את השתן מספר פעמים. ככל שעצירת השתן 'חדה' יותר, השריר שלך חזק יותר. ככה גם תוכל לעקוב אחר ההתקדמות שלך.
בסופו של דבר כל גבר מוצא את הקומבינציה שיותר מתאימה לרמה וליכולת שלו. יתכן שתרגיש שאתה רוצה לכווץ את כל הגוף ולעצור את הנשימה. או שתרגיש צורך בנשימה איטית ועמוקה תוך כדי הרפיה של השרירים. להדביק את הלשון לחיך ולגלגל את העיניים למעלה. או וריאציות שונות של כל האמור. בכל מקרה, עם התרגול, תגלה מה מתאים לך יותר.
עם הזמן תגלה שהסוד הוא לא בשיטה אלא באמונה ובידיעה שזה אפשרי. הבעיה היא שברגע הקריטי, מה שמכונה 'נקודת האל חזור', רוב הגברים מוותרים לטובת התענוג המיידי. אבל דווקא בנקודה שבה אתה מרגיש שזה חומק ממך, אתה יכול ומסוגל להמשיך להיות במודעות.
שים לב, התזמון חייב להיות מדויק: מוקדם מדי - והכל ייעצר רגע לפני. מאוחר מדי - האנרגיה שצברת תושלך החוצה ואתה תישאר מרוקן.
בשלב הזה א' נראה היה רחוק מאוד מכל זה, מבטו המזוגג קבוע בנקודה בלתי נראית בחלל.
אתה מרגיש בסדר, שאלתי בדאגה והבטתי אל תוך עיניו הריקות. ששש.. אתה מפריע לי באימון הוא לחש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחבר
|
|
|
|
|
|
|
מורה ליוגה ומדיטציה, מטפל הוליסטי, יועץ זוגי ודוקטור לרפואה וטרינרית. ממקימי אשרם במדבר. חי, מתרגל ומלמד טנטרה יוגה בארץ ובהודו.
סוג'יי יעביר בחודש נובמבר סדנת טנטרה ייחודית ליחידים ולזוגות. ערב מבוא לקראת הסדנה יתקיים בת"א ב-23.10. פרטים נוספים כאן
|
|
|
|
|
|
|  | | /images/archive/gallery/835/971.jpg  | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
