 |
/images/archive/gallery/839/815.jpg סטיבן סיגל, ''אטאק פורס''
 |
|
|
השחקן סטיבן סיגל, האיש והצ'אפחה, הוכר לפני עשר שנים על ידי אחד מחשובי המורים הטיבטיים כהתגלמותו מחדש של לאמה נודע. המנזר שהוא הקים בגלגול קודם קיים עד היום במזרח טיבט |
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח 24/10/2007 9:23 |
|
|
|
|
 |
כשאומרים לכם לאמה טיבטי, על מה אתם חושבים? האם זה איש מלוכסן עיניים, אדום גלימה וקירח, שמעולם לא נגע לרעה בשום יצור חי מבקטריה ועד פיל, ושהתחנך במנזר ומבלה את ימיו בקריאת סוטרות, בשינון מנטרות ובמדיטציה? חישבו
עוד פעם. הבודהיזם, שחוזר ומלמד אותנו אין-קביעות והשתנות-מתמדת, גייס לשורותיו את המורה הטוב ביותר ללימוד העקרונות האלה. אולי הוא לא מצטיין במיוחד בתחום המילולי, אבל אף אחד לא יכול להדגים טוב ממנו שהכל זורם. סטיבן סיגל, האיש והצ'אפחה, הוכר לפני עשר שנים על ידי אחד מחשובי המורים הטיבטיים החיים כיום כהתגלמותו מחדש של לאמה נודע. מר סיגל הוא צ'וּנגדרָג דוֹרגֶ'ה ממנזר פּאליוּל בטיבט, זה המכונה "מגלה האוצרות".
האוצרות ששמם הטיבטי טֶרמה, הם טקסטים והנחיות לביצוע טקסים שלימד המורה הטנטרי הדגול גורו פּאדמאסמבהווה, גיבור היסטורי אגדי למחצה שהביא את הבודהיזם לטיבט במאה השמינית לספירה. האוצרות הרוחניים נוצרו על ידי הגורו והוא חזה שהם יתגלו בזמנים שבהם הצורך בשיעורים רוחניים שכאלה יהיה הרב ביותר. האוצרות יכולים ללבוש צורה חומרית, למשל כמגילות וספרים שהוסתרו על ידי הגורו ותלמידיו במקומות שונים, או להיות מוטמנים בתודעותיהם של תלמידים אשר יחשפו אותם בבוא העת. מגלי האוצרות הרוחניים נקראים בטיבטית טֶרטוֹן. בבודהיזם הטיבטי מכירים במספר מגלי אוצרות שכאלה, וסטיבן סיגל, כך מסתבר, הוא התגלמותו של אחד מהם. כבוד.
אז מה הוא עשה לפני עיר במצור, מצור ימי ויתר סרטי הזבנג וגמרנו? צ'וּנגדרָג דוֹרגֶ'ה, או אם תרצו סטיבן סיגל בגלגול מוקדם יותר, הוא טֶרטוֹן מהמאה ה-17 שגילה כמה מאוצרותיו של גורו פּאדמאסמבהווה. הכתבים שמצא לא שרדו כנראה את הכיבוש הסיני, אך בין האוצרות האחרים היו גם כמה חפצים מקודשים, כמו פעמון טקסי בעל צורה מיוחדת, פיגמנט לצביעת ציורי קיר ששימש את האומנים במנזר שצ'וּנגדרָג דוֹרגֶ'ה הקים ופריטים נוספים.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/839/806.jpg
סטיבן סיגל בשיעור אייקידו מתוך: aikidofaq.com |
מתוך: aikidofaq.com |
סטיבן סיגל בשיעור אייקידו |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מורה רוחני שנולד מחדש
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אפשר לומר, ובמידה מסוימת של צדק, שאין ממה להתרגש. אנחנו מורגלים בכוכבי לכת מסוגים שונים שהפכו לאושיות רוחניות, כמו מדונה אסתר שלומדת קאבלה בימי קודש ומצטלמת חשופת עכוז בימי חול, סטינג היוגי מרובה הנכסים, וריצ'רד גיר, סוג של בודהיסט שמסתחבק עם הדלאי לאמה. אבל מר סיגל לא יכול היה להחליט על דעת עצמו שהוא דמות חשובה בבודהיזם הטיבטי. שחקן הקולנוע הלוחמני הוכר רשמית כטוּלקוֹ, כלומר כמורה רוחני שנולד מחדש, על ידי המורה שלו - הוד קדושתו פֶּנוֹר רינפוצ'ה, לאמה מזרם הנייגמה ומן החשובים שבהנהגה הרוחנית הטיבטית. צ'וּנגדרָג דוֹרגֶ'ה, כמו מורים רבים אחרים, נדר להיוולד מחדש כטולקו מתוך חמלה לכל היצורים בעלי התודעה. משימתו היא לעזור לכל היצורים להגיע להארה ולשם כך עליו לעבור תחילה תהליך של הכרה בו כטולקו ואחר כך לעבור הכתרה והכשרה. סטיבן סיגל הוכר, אך טרם הוכתר, כך שבינתיים הוא לא לאמה. לצורך ההכתרה עליו לקחת על עצמו את המשימות הקשורות באופן מסורתי לשושלת שאליה הוא משתייך. בהמשך הטולקו עובר מסלול ארוך שנים של לימודים ומדיטציה. תהליך האימון מעיר את כוחות התודעה והחמלה שמאפשרים לטולקו להגשים את מטרתו העליונה – לעזור לכל יצור חי להשתחרר מהסבל, להגיע להארה.
פֶּנוֹר רינפוצ'ה מסביר בהצהרה רשמית שכתב ב-1999 שסטיבן סיגל עדיין לא הוכתר וגם לא עבר את מסלול ההכשרה הארוך הנדרש על מנת "שיתפוס באופן מלא את מה שאני רואה כפוטנציאל הקיים בו לעזור לזולת". אבל, מבהיר רינפוצ'ה, "כאשר פגשתי אותו לראשונה חשתי שיש בו את התכונות המיוחדות של טולקו". בדרך כלל טולקו מזוהה ככזה בשנות חייו הראשונות, אבל לפעמים ההכרה מתעכבת. כאשר הטולקו מערבי נדרש בדרך כל זמן ארוך יותר עד שכל הסיבות והתנאים מתלכדים לרגע הנכון.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/839/792.jpg
פנור רינפוצ'ה. הלאמה שזיהה את סיגל  |
|
פנור רינפוצ'ה. הלאמה שזיהה את סיגל |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
אפשר להיות גם כוכב קולנוע מפורסם וגם טולקו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עדיין נשאלת השאלה מה קרה לשושלת מאז שמגלה האוצרות צ'וּנגדרָג דוֹרגֶ'ה עזב את גופו במאה ה-17 ועד שמצא את גופו החדש בדמותו של סטיבן סיגל בשלהי המאה ה-20?
רינפוצ'ה מסביר שמגלי האוצרות נחלקים לשניים: ראשיים ומשניים. צ'וּנגדרָג דוֹרגֶ'ה היה שייך לסוג השני, שבקרבו אין זה נדיר שהשושלת חדלה להתקיים למרות ששגשגה בזמנה. לעתים נפער חלל ארוך של זמן בין מותו של לאמה להופעתו של ממשיכו. לפי האמונה, בזמן שנוכחותו של הלאמה נעדרת מהעולם הזה, הוא נולד מחדש בממלכות קיום אחרות וממשיך שם בפעילותו החומלת. ומה בקשר לאלימות השופעת בסרטיו של סיגל? "מה שמעסיק אותי הן התכונות המצויות בו שאותן חוויתי הקשורות לפוטנציאל שלו להיטיב עם הזולת", אומר רינפוצ'ה, "ולא הפרטים הרגילים של חייו שהינם משניים לגמרי. יש אנשים שחושבים, בגלל שסטיבן סיגל משחק תמיד בסרטים אלימים, איך הוא יכול להיות בודהיסט? סרטים כאלה נועדו לבידור זמני ואינם קשורים למה שבאמת אמיתי וחשוב. זו ההשקפה של זרם המרכבה הגדולה בבודהיזם ולפיה יצורים מלאי חמלה נולדים מחדש בכל פלחי הציבור כדי לעזור לאחרים (...) אפשר להיות גם כוכב קולנוע מפורסם וגם טולקו. אין באפשרות הזאת סתירה פנימית".
רינפוצ'ה, טולקו בעצמו, כבר זיהה מאות טולקו אחרים בימי חייו, מאז שהיה בן עשר. הוא מדגיש שהוא ואף אחד מהמנזרים שבאחריותו לא קיבלו מעולם תרומה משמעותית מסטיבן סיגל. הוא חש שההכרה בסיגל כטולקו תיטיב עם הזולת ועם הבודהא-דהרמה.
זמן מה לאחר שסיגל הוכר כטולקו נפוצה שמועה שהוא שיחד את פנור רינפוצ'ה. בראיון לכתב העת הבודהיסטי Shambala Sun, שהתקיים חודשים ספורים לאחר שזוהה כטולקו, סיגל אמר שאנשים שמכירים אותו מדברים איתו על הכרה כזאת כבר במשך יותר מעשרים שנה: "אלה אנשים שמכירים אותי בדהרמה הרבה זמן, הרבה, הרבה לפני שפנור רינפוצ'ה ניסח את זה. זה משהו שתמיד שמרתי בסוד, ולמעשה הכחשתי. אז אם הכחשתי את זה אז, למה שאשחד אנשים עבור זה עכשיו?"
סטיבן סיגל, למי שטרם התעדכן, הוא לא רק מרביצן קולנועי. מלבד היותו אומן אייקידו, הוא גם נגן בלוז שהוציא שני אלבומים, פעיל למען זכויותיהם של ילידי אמריקה, זכויות בעלי חיים ולמען איכות הסביבה, הוא אפילו למד אקופונקטורה. בראיון ל-Shambala Sun אמר: "נולדתי עם תודעה רוחנית רצינית ובמשך שנים רבות למדתי דרכים שונות. נסעתי ליפן בשנות השישים המאוחרות ועשיתי ישיבות זן. ביקרתי במנזרים, למדתי בודהיזם וקיבלתי הדרכה רוחנית. זאת הייתה ההתחלה עבורי, הדרך שאני מאמין שהיא הנכונה – פיתוח של אדם גופני באמצעות אומנויות לחימה וליטוש הצד הרוחני במקביל". האם יש לך זכרונות מחייך הקודמים? המראיין שאל את סיגל. "מאז שהתחלתי לנסוע להודו ולמדוט אכן התחילו לחזור אלי זכרונות שהיו די בלתי-ברורים. לפני כמה ימים ישבתי עם לאמה, ואחד הדברים שהוא אמר לי היה שיש לי חותמים טובים מאוד מהרבה חיים קודמים חזקים, ולכן ההיווכחות שלי מהירה יותר משל אנשים אחרים".
סיגל הודה שהוא לא לגמרי מבין את כוונתו של הלאמה, אך הוא משער שאם מתרגלים ומתרכזים בבודהיצ'יטה (תודעת חמלה), אז בסופו של דבר " מפזרים את המעטה של מי שאתם חושבים שהנכם ומגלים את טבעכם האמיתי, שהוא שילוב של כל חייכם. אנחנו רק צריכים לזכור אותם ולשם כך תורמים הריטריטים (תרגולים בפרישות)". סיגל מציין שכאשר שואלים אותו האם הוא טולקו, הוא נוהג לומר שאין זה חשוב מי היה בחיים קודמים, מה שחשוב זה מי הוא בחיים האלה.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/404/200.jpg
 |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מבטיח לעשות סרטים פחות אלימים ויותר רוחניים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אז כמי שמתרגל מדיטציה שנים ארוכות מאוד והוכר כטולקו, איך הוא חושב שתלמידים צריכם לקרוא לו? "כשאני נכנס לחדר יש אנשים שרואים כלב, יש אנשים שרואים פרה. אני כל מה שהם רואים, זו התפיסה שלהם. אבל אני כן מאמין שטבע הבודהא נמצא בכולנו, אפילו בכלב מרוט ששוכב בתעלת הניקוז מכוסה פרעושים. הכלב הזה הוא בודהא עבורי". באופן כללי לסיגל יש יחסים מעניינים עם כלבים, הוא לא רק מגדל אותם. בראיון עבור ארגון זכויות בעלי החיים PETA הוא סיפר על כלב לבן שניגש אליו כשלמד אייקידו ביפן. הוא הרגיש כאילו הכיר את הכלב הזה מאז ומעולם. לאחר כמה ימים שבהם שהה אצל סיגל, הכלב בא אל האיש והזהיר אותו באמצעות נביחות שהדוג'ו, חדר האימונים, שלו עולה באש. סיגל הזעיק מיד עזרה לכיבוי השריפה ומאז לא ראה עוד את ידידו ההולך על ארבע.
ומה באשר לאנשים שמתקשים ליישב את דמותו הקולנועית של סיגל עם דמותו הרוחנית? "משחק הוא אמנות. זה אמור להיות אמנות", מנסה להסביר סיגל הטולקו, "אחד המורים שלי אמר שהאמנות הזו היא אם כל הדתות, בכך שאנו הופכים לאחד עם עצמנו ועם הטבע, האדם הופך לאחד עם האל. אני לא אומר שאני אמן גדול, אני קרוב לוודאי אמן עלוב. אבל הנקודה היא שבאמצעות הכלי הזה הייתי מסוגל להפיץ את הדהרמה ולעזור לארגונים דתיים אחרים ברחבי העולם, מיהודים, קתולים ועד הינדואיסטים".
עוד הוא טען שהחוזה שלו עם חברת האחים וורנר כבל אותו וחייב אותו להמשיך לעשות סרטי אלימות גבריים. לפני עשור הוא הבטיח שעם תום החוזה יחל ליצור סרטים שישקפו את מה שבאמת חשוב לו, סרטים רוחניים. בינתיים, סרטו האחרון צדק עירוני, הוא עוד סרט פעולה שותת דם, אבל היי, בודהיסטים אמיתיים אמורים להצליח למצוא בו לא את האלימות הנראית לעין אלא את מה שהוא באמת |  |  |  |  | |
|
|
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|