 |
/images/archive/gallery/868/269.jpg לשעבר: סרגיי טורופ. היום: ויסאריון
 |
|
|
|
|
| שוטר תנועה סיבירי טוען שהוא ישו וסוחף אחריו אלפי מאמינים. אין פלא: רוסיה הפכה למדגרה של מאות כתות חדשות ומצליחות. חג מולד שמח |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
וושינגטון פוסט. תרגום: שחר שילוח
21/12/2007 9:31 |
וושינגטון פוסט. תרגום: שחר שילוח
21/12/2007 9:31 |
|
|
|
|
|
|
|
במרחק של כעשרה קילומטרים מהכביש הקרוב ביותר, בשממה הסיבירית רחבת הידיים, התיישב לשולחן האוכל אדם עטור זקן בגלימת פשתן לבנה ומתנפנפת, ודיבר על איך נצלב בידי של פונטוס פילטוס לפני אלפיים שנה.
בקול שגובר רק בקושי על רחש הגשם, בתוך הבית על ראש ההר שמאמיניו בנו עבורו, סרגיי טורופ אומר שמכאיב לו לזכור את סוף חייו הקודמים, שבהם, לדבריו, הילך על פני הארץ כישו הנוצרי.
טורופ, בן 46, הוא שוטר תנועה סיבירי לשעבר, שכעת משמש מנהיגם הרוחני של לפחות 5,000 מאמינים מסורים.
הם נטשו את חייהם כאמנים, מהנדסים ובעלי מקצוע בתחומים אחרים כדי לעבור אל הפינה הנידחת הזאת בסיביר, מרחק של 3,218 קילומטרים ממוסקבה. על קרקע מיוערת ריקה הם בונים עיר חדשה לגמרי, שבה יעבירו את חייהם לצדו של האיש שאותו הם מכנים ויסאריוֹן, "הוא אשר מעניק חיים חדשים".
פקידי ממשל רוסים ומומחים לדת אומרים שכנסייתו, "כנסיית הברית האחרונה", היא אחת מהתנועות הדתיות החדשות הגדולות ביותר ברוסיה, שהפכה מדגרה לאמונות חדשות מאז התפרקותה של ברית המועצות ב-1991.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/868/281.jpg
טורופ. כבר לא שוטר תנועה  |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
דת חדשה מדי שבוע
|
|
|
 |
|
|
|
אלפי קבוצות דתיות חדשות התהוו בכל רחבי העולם בשנים האחרונות כאשר מספר גדל והולך של בני אדם התפכחו מאשליות הדתות המסורתיות, אומרים מומחים שחוקרים מגמות חדשות של סגידה דתית. ברוסיה, מיליוני אנשים שבו לכנסיה האורתודוקסית לאחר שבעה עשורים שבהם הממשלה דיכאה את הדת, אולם מאות אלפים אחרים חיפשו אמונות חדשות לזמנים החדשים.
דתות תפורות לפי מידה צצות על בסיס שבועי כמעט ברחבי העולם, חלקן מושכות קומץ של נאמנים ואחרות אלפים רבים. ומי שלא יהיה האל, המושיע או הגורו, מחפשי דרך דומים מוצאים זה את זה במהירות ובקלות רבות יותר מאי פעם באמצעות כוחותיה המקשרים של רשת האינטרנט.
"זוהי תופעה מסיבית," אמר כריסטופר ה. פרטרידג', מחבר האנציקלופדיה לדתות חדשות. התיאולוגיה של הדתות החדשות משתרעת בטווח שבין פרשנויות רביזיוניסטיות אזוטריות של הנצרות, ההינדואיזם או הבודהיזם ועד לאמונה שהאל יגיע בספינת חלל.
"תפיסה מוטעית היא שהאנשים האלה הם כל המשוגעים והפותים והטיפשים," אמר פרטרידג'. "לעתים קרובות הם משכילים למדי. אלה אנשים יוצאי דופן שהרבו לחשוב על עצמם, על מקומם בעולם ועל חייהם בעולם הבא. הם מחפשים משהו."
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/868/280.jpg
תהלוכה דתית בקהילת ויסאריון  |
|
תהלוכה דתית בקהילת ויסאריון |
|
|
|
|
|
|
|
"זהו האחד"
|
|
|
|
|
|
|
לפרקים יורד טורופ מביתו שעל פסגת ההר כדי לפגוש את נאמניו שמשתחווים וסוגדים לו. בימי ראשון הוא מקבל אותם בביתו. טורופ הוא גם נוסע מתמיד – הוא נשא דרשות במוסקבה, במערב אירופה ובארצות הברית.
מבקריו מתייחסים אליו כאל ראש כת הזוי או אולי מסוכן. אבל האנשים שנקבצו כאן מצהירים שהם משוכנעים באלוהותו. "כשראיתי את ויסאריון, לבי אמר, 'זה הוא. זהו האחד, המורה שלו חיכיתי כל חיי,'" אמרה לובה דרבינה, בת 44, מתרגמת לשעבר של הצלב האדום מעיר הנמל הרוסית מורנמסק. "כן, אני מאמינה שהוא ישו הנוצרי. אני יודעת את זה, כמו שאני יודעת שאני נושמת. וזה הכל.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/868/287.jpg
משכן השמש- בחורף  |
|
|
|
|
|
|
|
|
היו טהורים במחשבתכם
|
|
|
|
|
|
|
כבר היה חם ודביק וירד גשם בשבע בבוקר באחד מן הימים האחרונים, עם יתושים שהתקבצו בנחיל זועם, בזמן שמאות אנשים נאספו לתפילות הבוקר. הם באו בודדים או בזוגות, רבים מהם גברים עם תסרוקת זנב סוס, נשים בשמלות מודפסות. רובם היו בשנות השלושים והארבעים שלהם. הם נפגשו, כמו בכל יום, בגן המעגלי במרכזו של הכפר שאותו הם בונים באתים, פטישים, מסורים ושרירים.
כורעים בעשב הבוצי, הם שרו מזמורים בינות האורנים הגבוהים ועצי הלבנה התמירים. אחרים שקעו בתפילה חרישית: אישה אחת נראתה כלא מבחינה בחרקים על קרסוליה החשופים, שמצולקים כבר מעקיצות מדממות טריות.
אחרי זה הם נאספו במגרש הכדורסל הקהילתי וחילקו את התורנויות של היום: צוותי עבודה נשלחו לסלול כבישים ושבילים, לתעל מחדש את נחלי ההרים אל צינורות פלסטיק לאספקת מים ביתית, לנהל סדנאות של גילוף עץ ורקמה.
למרות החורפים הקשים, שבהם הטמפרטורות יכולות לצנוח עד 50 מעלות מתחת לאפס, יותר מ-250 בני אדם חיים בכפר הצומח, שאינו מופיע על שום מפה. הם קראו לו "משכן השחר". בין 4,000 ל-5,000 מאמינים נוספים חיים בכ-40 כפרים נוספים הפזורים לאורך כבישי הובלת העצים במרחק של כמה שעות נסיעה.
תצלומים ממוסגרים של טורופ, לבוש בגלימות סגולות, תלויים במאות בתי עץ קטנים. כאן הזמן נמדד לפי חייו של ויסאריון. מכיוון שהיה בן 46 בינואר, מאמיניו חיים כעת בשנת 47.
לפי הוראתו של טורופ, אלכוהול, סמים ועישון אסורים לחלוטין, וכולם מקפידים על תזונה צמחונית. תושבי הכפר משתדלים לאכול רק את מה שהם מגדלים, בתוספת שקים גדולים של מוצרי יסוד כמו סוכר, זרעים, מלח, קמח – וחפיסות מזדמנות של תה ארל גריי.
הדגש על מודעות לסביבה היא חלק מתורתו רחבת היריעה של טורופ, המכילה את תשעת כרכי "הברית האחרונה" ו-61 מצוות. הוא מטיף נדיבות לכל, אי-תוקפנות ושלום. מצוותיו כוללות "היו טהורים במחשבותיכם," "עשו מעשים טובים מעל ומעבר" ו"אל תהרסו דבר ללא סיבה."
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/868/292.jpg
ויסאריון עם חסידיו  |
|
|
|
|
|
|
|
|
גן עדן עלי אדמות
|
|
|
|
|
|
|
גלינה אושפקובה, בת 54, אמרה שלפני 18 חודשים היא הייתה אם גרושה עם שני בנים, שחיפשה משמעות לחייה במולדתה ביילרוס. אז חברה הראתה לה קלטת וידיאו של טורופ. עבורה, היא נזכרת, הוא נראה דומה מאוד לדיוקנאות הקלסיים של ישו, עם שיערו וזקנו הארוכים והחומים. בטקס שקיים, הוא אמר שחזר לעולם כי בני האדם שכחו את שיעורי השלום שלימד לפני 2,000 שנים.
"זה היה סופו של החיפוש שלי," אושפקובה אמרה, מרתיחה דייסה מעל כירת גז במטבחה המרוצף אדמה. "הרגשתי שלבי פועם ממש מהר, וידעתי, 'זוהי האמת. הוא האיש.' הוא התגלמותו המחודשת השנייה של ישו הנוצרי."
אושפקובה מסרה את דירתה ואת כל רכושה לבניה ועברה לסיביר. היא אמרה שהגיעה עם שתי מזוודות וללא כסף, והוזמנה לגור עם מאמינים נוספים. כעת היא נשואה לניקולאי אושפקוב, מהנדס, שגם הוא עזב את חייו הישנים בביילרוס. כעת הוא מתכנן את רשת קולטי השמש והגנרטורים של הכפר ואת תשתית צינורות המים.
"אנחנו בונים גן עדן עלי אדמות," אמר אושפקוב. "התנאים כאן חמורים. החיים קשים גופנית. אבל מצאנו את מה שחיכינו לו."
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/868/271.jpg
כנסיית ''טיברקול'' בכפר  |
|
|
|
|
|
|
|
|
תקיעה או תקווה
|
|
|
|
|
|
|
אלכסנדר דבורקין, איש אקדמיה ממוסקבה ואחד ממומחיה המובילים של רוסיה לדתות חדשות, כינה את טורופ מנהיג כת המנצל מאמינים פגיעים. "שליטה כזאת על אנשים היא דבר רע," אמר דבוקרין. הוא העריך שכ-800 אלף רוסים חברים בפלגים דתיים.
נאמניו של טורופ, אמר, הם אידיאליסטים שמתקשים להתאים את עצמם לעולם החופשי החדש של הקפיטליזם הרוסי. "הם חושבים, 'אני יותר חשוב מכם כי אני עם ישו. סוף העולם יגיע, ואיפה תהיו אתם עם הכסף והמכונית הגדולה שלכם?'"
מאמינים רבים שהתראיינו אמרו שהם היו מאושרים לתת את כספם לקהילה שבעיניהם הייתה כה מתגמלת, אבל דבורקין אמר שהוא מגיע אל גיזת הזהב של טורופ. נכסים שנמסרו על ידי המאמינים הם מקור ההכנסה העיקרי של הקבוצה; היא גם מרוויחה כסף ממכירת עבודות יד, כמו גילוף עץ, תפירה, כדרות ושמן הנכבש מאגוזי ארזים.
כמה מאמינים מזדמנים נשרו בשלב מאוחר יותר. מאריה קרפינסקייה, בת 55, הייתה גרושה ואם לילד אחד כאשר פגשה את טורופ ב-1992 במוסקבה. היא עברה לסיביר. בהתחלה, היא אמרה בראיון שהתקיים במוסקבה, טורופ נראה כמו מנהיג רוחני חזק שחלם ליצור "חיים יפים – כמו אמריקה חדשה" ביערות סיביר. ב-1995, אמרה, היא הגיעה למסקנה שטורופ טען שהוא ישו רק בשביל רווח אישי. "ההיפנוזה נעלמה והבנתי שחיי נהרסו," הוסיפה. "הוא לא מאמין שהוא ישו הנוצרי. הוא פשוט מתמרן אנשים. זה יח"צ, זה מותג. ישו הוא מותג."
מארק דניסוב, פקיד הממשל המקומי האחראי על הקשר עם הכנסייה, אמר שמפקחי הבריאות והחינוך הממשלתיים עוקבים מקרוב אחר פעולותיו של טורופ. כאשר הכנסייה רק נוסדה, תיאר, החברים התעקשו לחנך את ילדיהם בעצמם והתנגדו לחיסוני ילדים ולרפואה מודרנית. קומץ ממאמיניו של טורופ מתו בתחילת שנות ה-90, אמר, כתוצאה מהתאבדויות, תנאי מחיה קשים או ממחלות כשסירבו לקבל טיפול רפואי.
דניסוב אמר שהבעיות האלה נפתרו מזמן; טורופ ומאמינו מצייתים כעת לחוקים המקומיים, והילדים לומדים על פי תוכנית שאושרה על ידי הממשלה.
"הכלכלה שלנו הבאישה, האוכלוסייה שלנו הזדקנה ואנשים עזבו," אמר דניסוב. "כעת יש לנו 5,000 אנשים חדשים משכילים ובריאים שלא שותים, לא משתמשים בסמים, לא גונבים ושרוצים להוליד כאן ילדים. מנקודת המבט שלנו, זה מביא תקווה."
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/868/284.jpg
''משהו התעורר בתוכי''  |
|
|
|
|
|
|
|
|
שלוש קומות וביתן שירותים
|
|
|
|
|
|
|
יש רק שביל אחד שעולה אל בית פסגת ההר של טורופ. מבקרים שמטפסים למעלה עוצרים קודם כל בביתו של בוריס מוזהין, מהנדס מכונות מהמדינה הסובייטית לשעבר מולדובה, שמשמש כשומר השער של המנהיג. מוזהין ישוב ליד החלון לצד טלפון צבאי סובייטי, שמצורפים אליו שני טלפונים סלולריים וטלפון רדיו המונחים על מכתבה. דיוקן גדול של טורופ תלוי על הקיר.
"כשאתה נמצא עם אדם שאתה אוהב, הלב שלך פועם מהר יותר - כך זה להיות עם המורה," אמר מוזהין, בן 54, שעבר לכאן לפני תשע שנים עם אשתו, מהנדסת גם היא.
מעבר לסככה מלאה בגזרי עצים וברכב שלג, טורופ עמד בפתח המטבח שלו בגלימות לבנות, מחכה לשני מבקרים. לביתו שלוש קומות ונוף פנורמי מלכותי של הכפר והשממה שמעברו.
הוא ואשתו גרים כאן, יחד עם הצעיר שבששת ילדיהם. המבוגרים יותר חיים בכפר יחד עם אמו של טורופ, הגרושה מאביו. החשמל מגיע מקולטי שמש; השירותים בביתן בחוץ.
טורופ מעביר את מרבית ימיו בבית בציור ובתפילה, אומרים המאמינים. הוא ביקש מהאורחים לשבת עמו, שילב את ידיו ואמר בקול שקט, "כיצד אוכל לעזור לכם?"
שיערו מתוח לאחור בתסרוקת זנב סוס הדוקה מפוספסת בשיבה; יש לו עיניים שקדיות רכות ועצמות לחיים גבוהות.
בדיבור איטי עם עצירות רבות, אמר שהוא בן טיפוסי של פועל בניין סיברי. בגיל 18 הוא הצטרף לצבא הסובייטי והעביר שנתיים ביחידת בנייה, ירה ברובה רק פעם אחת. ב-1985 הוא קיבל משרה של שוטר תנועה ועבד במשמרות לילה. "כשהייתי צריך לסייר ברחובות, הייתי פשוט מביט בכוכבים," אמר. "הרגשתי בבירור שהכוכבים היו הבית שלי."
בערך ב-1990, כשהיה בן 29, שחזר, "משהו התעורר בתוכי" והוא הכיר בטבעו האלוהי. הוא אמר שאז הבין שאלוהים שלח אותו לעולם כי השנאה והמלחמה והידרדרות הסביבה יצאו מכלל שליטה.
"כדי לעשות את מה שנקראתי לעשות, אני זקוק לגוף של בן אנוש," אמר. "אני חי בתוך גוף על מנת לקרב את בני האדם אל אלוהים."
"זוהי הפעם הראשונה שהזדקקו לי מזה 2,000 שנים. זוהי נקודה קריטית. רק כאשר בני האדם יהפכו למשפחה אחת על פני האדמה דלתות היקום ייפתחו בפניהם."
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
