 |
/images/archive/gallery/859/557.jpg
ציור של הציירת הוולשית סוזן סנזל  |
|
|
|
|
| מטפלים אלטרנטיביים - לכו ללמוד פסיכולוגיה. ללא הכרת הנפש גם טיפול בשיאצו יישאר חלקי. קבוצת פסיכולוגים פותחת תוכנית לימודים בסיסית במדעי הנפש עבור מטפלים ברפואה משלימה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
רן לוי
16/1/2008 12:38 |
|
|
|
|
|
|
|
האם יכולה הפסיכולוגיה המערבית לתרום במשהו למטפלים האלטרנטיביים? עד כמה אנשים העוסקים ברפואה משלימה יודעים כיצד מתרחשים תהליכים של צמיחה ושינוי במסגרת טיפול נפשי פסיכולוגי? האם חשבתם, למשל, איך ייתכן, שמתוך שיחה על חייו של אדם, חיים אלה משתנים? ולמה זה לוקח כל כך הרבה זמן? מדוע למשל מטופל שחש הטבה בעקבות טיפול משלים, נסוג לפתע ורוצה להפסיק את הטיפול או להאריך את המרווח שבין הטיפולים. מושגים כמו "התנגדות", "רגרסיה בתוך טיפול",
"העברה" ואחרים יכולים להאיר את הסיטואציה מזוויות חדשות.
הפסיכולוגיה המערבית נחלקת לעשרות סוגים וזרמים שלכל אחד היבט משלו על הנפש. סוגי טיפול כגון טיפול פסיכודינמי, טיפול ממוקד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול קבוצתי וזוגי הם חלק מהכלים שפותחו כדי לעזור לאנשים הסובלים ממצוקה נפשית. אנחנו מאמינים שהמטפל המשלים שירכוש ידע פסיכולוגי בסיסי יוכל להעשיר את יכולת ההקשבה שלו ואת כלי הפענוח הנפשיים העומדים לרשותו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
למה למשל טיפול במגע יכול לעורר חרדה?
|
|
|
 |
|
|
|
אבל לא רק לשם התקשורת וההיכרות עם המטופל חשוב להכיר ולהבין מושגי יסוד בפסיכולוגיה של הנפש. כל דרך טיפול מתארת דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, פסיכוזה וחרדות בדרכה שלה. מעניין לראות איך מתארת הפסיכולוגיה ה'רגילה' את המצוקות הללו ומהי דרך הפתרון שהיא מציעה. מעבר לזאת, לפעמים חשוב ואפילו קריטי לדעת מהן המצוקות הללו, ואילו אפיקי טיפול מומלצים בכל מקרה. יש, למשל, אנשים שטיפול במגע יכול לעורר בהם חרדות או שחזור טראומטי, ו/או פחדים פרנואידיים. איך אפשר לזהות אנשים כאלה? חלקם אולי יתקשו לעצום עיניים, לקבל מגע, חלקם יפרשו את המגע בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם כוונת המטפל/ת. אחרים יעוררו במטפל/ת רגשות מאוד עזים ואפילו מוזרים.
מטפלת בשיאצו סיפרה על חוסר האונים שלה למול מטופלת חדשה, שאמנם הגיעה ביודעין לטיפול במגע אולם סירבה לאפשר למטפלת לגעת בה. מטפל אחר נתקל במטופל שדרש שהמטפל יכאיב לו – אמנם הוא התכווץ בכל נגיעה, אך מגע שלא עבר את סף הכאב לא סיפק אותו. מקרים כגון אלה מעלים סוגיות מהותיות להבנת האדם ולדרכי ההתכווננות אליו, ועלולים גם להיות קשים ומציפים מבחינה רגשית גם עבור המטפל. הדרכה פסיכולוגית מסייעת בעיבוד המשאות הללו ומקנה אפיקים לחשיבה ולהתמודדות עימם.
הדעה הרווחת על הפסיכולוגיה היא כי היא שוללת אספקטים רוחניים. נאמר עליה שהיא מוגבלת, חסרת דמיון, מתייגת את האדם ומצמצמת אותו. לעניין זה יש שתי הסתייגויות. האחת, שיש השפעה ברורה של תורות בודהיסטיות ודאואיסטיות על הטיפול הפסיכולוגי, באופן שפתח את הפסיכולוגיה לאפשרויות חדשות של חשיבה ולהתנסויות חדשות במתן עזרה לאנשים. ההסתייגות השנייה היא שההיכרות עם סוג ההקשבה שבמהות הגישות הפסיכולוגיות העמוקות מפגיש אותנו עם כבוד רב לאדם על ייחודו, תוך מתן במה לרבדים בנפשו שאינם מוצאים ביטוי במקום אחר.
נוסף על האפשרות לראות את המטופל/ת מזוויות נוספות ובכך להגדיל את ארגז הכלים של המטפל/ת ברפואה המשלימה, הידע הפסיכולוגי יכול גם לסייע בהבנת הדינמיקה שנוצרת בין מטפל למטופל: מה פתאום עולים בי הרגשות האלה מול המטופל/ת שלי? מהם המסרים הלא מודעים שהמטופל/ת מנסים להעביר לי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומה עושים עם עוררות מינית?
|
|
|
|
|
|
|
מניסיוננו, יש מקום לחשוב לא רק על סימפטומים, שורשיהם ואופן הטיפול בהם, אלא גם על היחסים בין האנשים הלוקחים חלק במפגש הטיפולי. האם יש הבדל בין יחסי מטופל ומטפל לבין סוגים שונים של יחסים? מה אבא ואימא של המטופלת עושים בקליניקה שלי? איך אפשר להבין דברים שאני והמטופלת חושבים, מרגישים, מפנטזים, אומרים ועושים זה לזה? השתהות סביב שאלות אלו יכולה להוביל אותנו לרכישת אחד מכלי האבחון וההבנה החשובים ביותר שיש לפסיכולוגיה להציע לנו, ה"העברה" וה"העברה הנגדית". מטפלת במגע הגיעה להתייעצות עם פסיכותרפיסט בנוגע למטופלת שלה, שאחרי פגישה יחידה פיתחה חרדת נטישה עזה ביחס למטפלת והביעה את משאלתה שסדרה קצרה של טיפולים תוביל אותה למציאת בן זוג. כיצד ניתן להבין התרחשויות נפשיות אלו? מה עושים איתן?
נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא למשל גבולות בטיפול. 'גבולות' היא מילה שהפכה לקלישאה, וכמו קלישאות אחרות, התוכן והמשמעות הפכו פחות ברורים ונגישים. מהם הגבולות של טיפול? גבול הוא עור, תשלום, זמן, המקום בו המטפל/ת נגמר/ת ומהטופל/ת מתחיל/ה. מדוע חשוב לשמור על גבולות בטיפול? על מי שומרים הגבולות, על המטפל/ת או על המטופל/ת? מדוע זה קשה כל כך? גבול אינו קו ברור, אלא אזור, לפעמים אזור שנתפס כמסוכן, אך לפעמים זהו אזור שיכולים לקרות בו גם דברים חשובים ומצמיחים בתהליך של הטיפול.
באחד הפרקים בעונה השנייה של הסדרה המשובחת "עמוק באדמה" אחת הדמויות, מטפלת שיאצו, נתקלת בזקפה של הגבר בו היא מטפלת. הגבר אמנם אומר לה להתעלם מהעניין, אבל היא מוצפת ברגשות שהיא אינה מסוגלת להתמודד איתם, מה שמוביל אותה לחריגה ברורה מגבולות הטיפול. גם במציאות היומיומית מעטים הם המטפלים והמטפלות שלא נאלצו להתמודד עם עוררות מינית של מטופלות ומטופלים בעת הטיפול, ולא פחות מלחיץ מזה – עם עוררות מינית שלהם כלפי האנשים שתחת ידיהם, או לחילופין, עם דחייה עזה. מהניסיון הרב שנצבר במהלך שנים ארוכות של חשיבה בשדה הפסיכולוגי ניתן להציע אפיקי הבנה והסתכלות על מגע ומשמעויותיו, ולהשיג שליטה טובה יותר במתרחש בחדר הטיפולים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ברצוננו להזמין אתכם, בעלי מקצוע מתחום הרפואה המשלימה, להעמיק אתנו את ההקשבה לנפש ולהגביר את המודעות למה שמתרחש ביניכם לבין המטופלים והמטופלות שלכם.
ארבעה מטפלים מוסמכים בתחום הטיפול הנפשי פותחים קבוצת לימוד של עקרונות פסיכולוגיים בסיסיים עבור מטפלים אלטרנטיביים. המנחים: דר' אורן בלס, פסיכולוג, מתרגל מדיטציה ויוגה. ישִׂי גרשון, פסיכולוג קליני מומחה ומטפל בשיאצו. מתרגל מדיטציה ומטופל בשיאצו ובדיקור. יעל פזואלו, פסיכולוגית, מתרגלת יוגה ומדיטציה, מטופלת בדיקור ובשיאצו. רן לוי, פסיכותרפיסט. מתרגל יוגה ומדיטציה.
פרטים על קבוצת הלימוד ניתן לקבל במייל | | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
