ראשי > ניו אייג' > פותחים ראש > כתבה
בארכיון האתר
משחק אחר
אמרו שהוא מתבודד, שהוא משוטט בהודו, מחפש שם רוחניות. אבל עדי גורדון, מהשחקנים הגדולים שדרכו אי פעם על מגרש כדורסל ישראלי, זנח את העולם התחרותי והחל לייעץ לאנשים איך למצוא את עצמם. מאות עברו עד היום בסדנאות שלו. רק אל תקראו לו גורו
לכתבה הקודמתדפדף בניו אייג'לכתבה הבאה
שלום ירושלמי. צילום: פלאש 90
18/4/2008 8:22
שלום ירושלמי. צילום: פלאש 90
18/4/2008 8:22
עדי גורדון, אגדת כדורסל, בן 42, יושב בקל ליניקה לא מזוהה לייעוץ אישי בקומה של מבנה תעשייתי בקצה הדרומי של בנימינה בין מוסכים, חנויות לממכר צעצועים וסטודיו לפלמנקו. יש שם שלושה חדרי ייעוץ עם כורסאות נוחות פלוס אולם אחד גדול, שם הוא מעביר סדנאות לקבוצות גדולות יותר. מהקליניקה הנאה נשקפים שדות ירוקים, פסי רכבת, בתים קטנים עם רעפים אדומים ומגדל המים שלידו נולד וגדל גורדון, ושם רדף עם חבריו אחרי ארנבות. ליד המגדל מתגוררת עד היום סבתו בת ה-88, מרגלית. על הנופים השלווים האלה ועל האווירה הפמיליארית המיוחדת כתב אהוד מנור את "ימי בנימינה" שלו.

גורדון עסוק עד מעל לראש, היומן שלו מלא לחודשיים הקרובים. כבר שבע שנים הוא מקיים סדנאות, הרצאות ומפגשי ייעוץ שעוסקים בהתפתחות התודעה. מי שחיפש אותו בשנים האחרונות וניזון משמועות שונות על קורותיו, יופתע למצוא איש עבודה יציב ומחושב עד לרמה של דקות ושניות. מה לא אמרו עליו? שהוא שרף את כל
הקשרים, שהוא מתבודד, שהוא משוטט בהודו (למעשה הוא היה שם פעם אחת, במשך חמישה ימים). מקורן של השמועות היה גם באכזבה של אלפי אוהדי כדורסל, שלא השלימו עם הנטישה הפתאומית של הסופרסטאר, ועד היום אינם מבינים מדוע החליט לעזוב את המשחק במפתיע ולהותיר חלל ענק באמצע הפרקט.

"עדי גורדון שאתם מכירים מימש את עצמו עד תום כאדם במערכת יחסים עם עולם הספורט", מגדיר גורדון את מצבו הקיומי, נכון לעכשיו. "אם אתה מזכיר היום את השם עדי גורדון השחקן, אני מרגיש כאילו מדברים על מישהו אחר, אין לי שייכות לשם. נולד משהו חדש. לא ברחתי לשום מקום, לא הייתי בחיפוש כלשהו וגם לא בחיפוש רוחני. כל הדיבורים והספקולציות היו קשקושים מיותרים חסרי אחריות וחסרי כבוד לבן אדם. הפרישה לא היתה מכדורסל אלא הרבה מעבר לכך, זאת היתה פרישה מדפוסים, מהצורך בהכרה ובאישורים מהסביבה. המשמעות היא שהדימוי העצמי מפסיק לנהל. למעשה זאת היתה קפיצת דרך. קפיצה קוואנטית".

על מה מבוסס הייעוץ שלך?
"מעולם לא הגדרתי את זה לעצמי וגם אין לי צורך להשתמש בהגדרות. אני פשוט חי והדברים עוברים דרכי, למעשה אני מעביר את מה שאני חי. לא למדתי אף שיטה ואני לא מייצג אף שיטה. הכל עבודה ישירה מול הקיום, מול היקום ומול עצמך. הכל נולד מתוך התהליך שאני חווה ומתוך הערוץ האינטואיטיבי שמלווה אותי. הייעוץ לאנשים הוא פשוט להבנה ופרקטי מאוד. הדגש הוא על איך לעשות את העבודה, אבל לא תמיד זה קל לעיכול".

מה כל כך קשה?
"דבר ראשון מדובר בהתייצבות מול המראה. תהליך הטרנספורמציה האישית דורש רצון אמיתי, כנות ואומץ לב. הכל תלוי בעבודה עצמית. אני מנסה לאפשר את התנאים הטובים ביותר לאדם, כדי שיוכל לראות את המציאות נכוחה ולגלות את האמת מעבר לכל היסחי הדעת סביבנו ובראשנו. זו השאיפה והכוונה. לא תמיד זה מצליח ולא בהכרח הדרך וההתנהלות שלי מתאימים לכולם. לפעמים התהליך נבנה רק להיחלץ מקונפליקטים בין אנשים, זוגות ושותפויות".

איך אתה עושה את זה?
"אם נחקור לעומק אז אני לא בדיוק יודע והמילים לא יכולות לדייק. הכל מאוד דינמי. זה מתחדש, זה חי. אחרי שהאדם גילה מה המקום האמיתי שאליו הוא רוצה להגיע, צריך להתחיל לעשות את הדרך. לפעמים צריך לבנות גשר ולפעמים צריך לגלות את הקוד שפותח את השער. לכל אדם יש את הכלים שמתאימים לדרך שלו. צריך להזכיר לו מהם הכלים ואיך להשתמש בהם כדי שהוא יוכל להתפתח בדרכו שלו. תוך כדי הוא שומר על האותנטיות שלו".
פלאש 90
אין אחרי מה לרדוף
עדי גורדון פרש מעולם הכדורסל ביוני 98' אחרי קריירה מדהימה שהסתיימה בשני גביעי מדינה רצופים עם הפועל ירושלים, 118 משחקים בנבחרת הלאומית ומאות הופעות בליגת העל שהיו ברובן מפגן של כישרון ויצירתיות. פרשנים הגדירו את גורדון כישראלי הטוב ביותר בליגה, אולי אפילו אי פעם. אנשים ביציעים השתאו מול הביצועים על הפרקט. אוהדים יצאו מדעתם. ב-93' הוזמן עדי גורדון למחנה אימו נים של הסיאטל סופרסוניקס, אחרי שהסקאוטרים של האן.בי.איי ראו אותו קולע 35 נקודות, מתוכן שמונה שלשות, מול נבחרת יוון החזקה באליפות אירופה. גורדון היה בכושר שיא, הצטיין במחנה ועמד לפני זינוק מקצועי אדיר תחת המאמן הנודע ג' ורג' קארול, אבל בלילות הוא תכנן את המשך העתיד שלו דווקא בהפועל ירושלים. "אז הבנתי שמה שמעניין אותי זה לא רק הכדור וההישג, אלא גם הדרך לשם, שכוללת חוויה יותר עמוקה ושלמה מתוך שיתוף עם כל השייכים לקהילה. זו החוויה הבלתי אמצעית עם הקהל".

הפרישה של גורדון מהכדורסל היתה מפתיעה וכואבת. גורדון היה עמוד התווך והסמל של ירושלים, קבוצה ששם במו ידיו על מפת הכדורסל בארץ ובאירופה והפך אותה למתחרה עיקשת של מכבי תל אביב. החיבור שלו עם הקהל היה הרבה מעבר לכדורסל, והאהבה כלפיו חצתה כל היגיון. מאות אוהדים בעיר נהו אחריו ואחרי תורתו, שלפיה "אין אחרי מה לרדוף, והחיים השלמים אינם תלויים בשום הישג". גורדון היה כנראה השחקן היחיד בהיסטוריה של העיר שעיתון מקומי, "כל העיר", הקדיש לו גיליון שלם, תחת הכותרת "הנסיך הקטן".

ליוויתי את גורדון באותם ימים. חשתי מקרוב את הזעזוע שעברה ירושלים. תלמידי בית הספר רנה קאסן חיברו עצומה ותכננו לשבות ליד ביתו. "אתה לימדת אותנו סובלנות כלפי היריב מהי", הם כתבו לו. "לימדת אותנו תמיכה מהי. הענקת ביטחון ויחס הוגן, אבל מעל לכל הדגשת את האהבה, אהבה שהיא ערך עליון מעל לכל תואר בכדורסל". התלמידים התחננו שלא יעזוב. זה לא עזר. גורדון העביר הודעת פרישה קצרה במוצאי שבת, בלי מסיבות עיתונאים דרמטיות או משחקי פרידה מרגשים. מאז, כאמור, הוא נעלם מהעין הציבורית.

עשר שנים עברו מאז דיבר גורדון בפעם האחרונה עם התקשורת, וגם היום הוא בוחר להדגיש בעיקר את המסרים שלו. קשה לו להיחשף או להצטלם, וזו לא פוזה. הציעו לו לכתוב ספר אוטוביוגרפי. ביקשו להכין עליו כתבות פרופיל ולהפיק סרט באורך מלא על הקריירה הנדירה שלו - אבל הוא סירב בתוקף. לפני חודש הוא פרסם ספר שאותו כתב עוד בימי הפרישה תחת השם "להיות מלך אמיתי" (עורכים, מפיקים ומוציאים לאור: קונטנטו דה סמריק). הספר חביב, קצר וקל משקל, אבל נושא מטען פילוסופי רב ממדי דרך משל על ילד ששאף גבוה. המהדורה הראשונה כבר אזלה.

"כמו כל דבר ועניין בחיים, ממד הסיפור תלוי במתבונן", אומר גורדון. "כל פרשנות מבורכת ומתקבלת על הדעת. הספר הוא אוטוביוגרפיה של תרבות שלמה. השאיפה לפסגה, הציפייה הבלתי פוסקת להגיע למשהו, למקום כלשהו - להגיע לשיא, אליפות, גביע או למשרה בכירה. רק נגיע למיליון דולר והכל יהיה בסדר. אבל זו לא רק הפסגה הנוצצת. זה גם 'אם רק נמצא את הבת זוג המתאימה', 'רק נחליף את האוטו' ,'רק הילד יתחתן והכל יהיה בסדר'. זו ציפייה שמשהו יקרה, שמישהו ישתנה, שהמשיח יגיע, אולי נגיע לפסגה רוחנית ואז נגיע אל הנחלה. כל אחד והאשליה שלו, כל אחד והפסגה שלו. זו תודעה של חוסר, וחוסר מזמין צרות".

מה רע בעצם בתוצאה טובה?
"תרבות שלמה מחכה לתוצאה, מכורה לתוצאה, לתוצאה שתהיה או שהיתה. התוצאה היא לא הדרך השלמה וכך אנחנו נשארים לא מסופקים וחסרי שקט, דבר המביא לקונפליקטים. קונפליקטים הם זרעים פעילים בדרך למלחמה, ואנחנו עוד מחכים לשלום. החיים הם כאן ועכשיו, עובדה. הם לא במקום אחר ויש רק דרך, והדרך כוללת הכל.

"מסר נוסף שמעביר הספר הוא שאני אחראי למציאות שאני חווה. לזה קוראים התבגרות אמיתית. זה לא רק רוחניות, זה חיבור למציאות כפי שהיא, ללא בריחה לפנטזיות. בלי לזרוק אחריות על הזולת. דרך אגב, הילד מהספר ממשיך בדרכו לספר אחר. התהליך הוא לא רק למצוא את הנחלה של ה 'אני' אלא את הדרך מה 'אני' אל ה 'אנחנו'. זו הדרך אל האחדות".
פלאש 90
אין דיסטנס
במהלך השנים האחרונות אימצו עשרות ואפילו מאות אנשים את המשנה הקיומית של עדי גורדון ואת הסדנאות להתפתחות התודעה שהוא מעביר. רבים מהם באים אליו לשיחות ולייעוץ על בסיס קבוע לאורך שנים. בקהל החסידים שלו יש גם בעלי חברות מסחריות וזוגות שבאים כדי לצאת עם שלום בית, או להיפרד בעזרתו. מבחינת גורדון, כל אחד הוא המורה והתלמיד של עצמו, ולפיכך אין לו תלמידים והקשר עם האנשים הוא בלתי אמצעי; אין אצלו דיסטנס, והוא יוצר חוויה של חברות עמוקה.

גיא לוי, מאמן הנבחרת האולימפית בכדורגל, נחשף לשיחות עם גורדון לפני חודשיים. השניים הכירו בעבר הרחוק, כאשר גורדון היה שחקן כדורגל. "עדי הוא איש מדהים. פגשתי אותו במקרה ואימצתי את כל מה שהוא אומר", מעיד לוי. "אני בא אליו לסגור דברים ולפתוח דברים. יש כל כך הרבה פשטות וחוכמה בדברים, בהתמקדות על הדרך ולא על התוצאה".

דווקא עשית תוצאות לא רעות עם הנבחרת שלך.
"נכון, ואני שמח על הכל, אבל אנחנו מדברים על תהליכים ועל דרך חיים שנעה על ציר הזמן, ולא על תוצאה פה ושם".

ורד מוסינזון, סופרת ופרסומאית, מכירה את גורדון זה שלוש שנים. "נפגשנו בחברת המיתוג OPEN. ראיתי איש מיוחד. הייתי אצלו בסדנה מרתקת. אתה מקבל אצלו דרך נקייה להתנהל. אתה מבין דברים ברמה טיפה יותר גבוהה. אין לו תורה. הוא לא גורו. הוא לא דומה לכלום. הוא עדי גורדון עם הראש והתפישה והניתוח המיוחדים רק לו. אצלו אני מרגישה שאני מחליפה את הכלים. ברגע שיש לי הזדמנות להיפגש איתו אני רואה בזה זכות גדולה".

סער פרידמן, מבעלי OPEN, מגיע למפגשים עם גורדון כבר שש שנים. גורדון מלווה גם את החברה שלו. "אנחנו מדברים, מנתחים ומגיעים לפשטות בכל סיטואציה. זה מאוד עוזר. אני קורא לזה ריסטארט לנפש, ריענון שאני עושה פעם בחודש. הרבה אנשים הגיעו אליו ביוזמתי, וכל אחד אמר לי שהוא שינה לו את החיים, או לפחות הפך אותם להרבה יותר פשוטים. עדי גם חיתן אותי ואת אשתי".

חיתן?
"כן. לפני חצי שנה, בטקס אזרחי. זו היתה חוויה מרגשת, נקייה כזו, מזככת. היית צריך לראות איך אנשים נמשכו אל האנרגיות שלו. הוא הילך על כולנו קסם, בדיוק כמו בכדורסל".
פלאש 90
4.5 מיליון שקל חובות
לא כולם יודעים, אבל גורדון פרש מהכדורסל חסר כל מבחינה חומרית. שחקנים ברמתו יוצאים לדרך חדשה עם מיליוני דולרים בכיס, משוחררים מדאגות פרנסה להם ולילדיהם לכל החיים. גורדון סיים את הקריירה עם חובות של 4.5 מיליון שקל לבנקים ולמס הכנסה, תוצאה של השקעות כושלות, בעיקר בנדל"ן. בדרך להפסדים הכבדים הוא גם התנהג כמו פילנתרופ. גורדון ויתר להפועל ירושלים על מאות אלפי דולרים ומחק את חובותיה כלפיו כדי שתשלם בזמן משכורות לחבריו השחקנים ותגייס שחקנים טובים.

גורדון התקדם לאט, נדד בין ערים, יישובים וקליניקות, בלי פרסום או יחסי ציבור, וסירב להשתמש במותג המעולה שנושא את שמו. אנשים הגיעו אליו על בסיס ידע אישי, מפה לאוזן. רבים מהם לא הכירו אותו ואת העבר שלו, אבל נשארו איתו. אנשים שהגיעו לייעוץ מספרים כי במהלך השיחות הם הרגישו שקופים לחלוטין, גורדון ראה אותם באופן מדויק, ולפעמים הם קצת נבהלו ממנו. אולי משום כך גורדון מרבה במהלך הייעוץ להתבדח, גם על חשבון עצמו. כך הוא מרגיע את הרוחות.

גורדון הביא לתוך הקליניקה גם את התובנות המיוחדות שאותן טיפח ככוכב כדורסל, בעיקר בשלהי הקריירה. "אם יש משחק ואני בחשש", הסביר גורדון באותם ימים, "ומתעסק במה תהיה תוצאת המשחק, אני מחטיא את המשחק. אני אהיה פחות טוב הרבה פעמים ואפילו אם אהיה טוב, לא איהנה מהמשחק עצמו. זה לחיות בטוטאליות של הרגע. זה מופלא בעיניי. הרבה פעמים אנחנו מתעסקים באיך ייצא הדבר, וזה קשור לפחדים שלנו מהפידבקים שאנחנו עלולים לקבל, וככה אנחנו מפספסים את הכיף של רגע העשייה".

היום הוא אומר: "כבן אנוש אני מנצח ולפעמים מפסיד, אחרת אני אלוהים כל יכול. ברגע שקיבלתי את עצמי מפסיד, הפכתי להיות בלתי תלוי בתוצאות וזו זכות גדולה וכיף גדול. במגרש קרו לי נסים. בתקופה מסוימת חוויתי סוג של אחדות. היום זה תחום הייעוץ שלי. אני לא אומר לאנשים לך שמאלה או ימינה. אני רוצה שכל אחד יגלה את הדרך בעצמו באופן בהיר, כנה ואמיץ, ומכאן יקבל את ההחלטות שלו ויהיה שלם עם עצמו".

אנשים כמוך הופכים לפעמים לגורו.
"כל זמן שאני בהכרה אני מניח שזה לא יקרה. הדרך וכל העבודה העצמית מפנה ומכוונת לכך שכל אשר אתה מחפש, כולל החופש, כבר נמצא בך, ואני לא יותר משלט הכוונה בדרך. לשמחתי, אין לי כל צורך להתחזק באנשים סביבי. ההתאספות סביב אדם נוגדת את החופש האמיתי שלי ושל האנשים".
צילום: אתר ספסל
זכיתי להשתחרר מהצורך לנצח
מעניין אבל הקריירה של עדי גורדון רצופה בסיפורי הווי דווקא על חוסר היכולת שלו לקבל הפסד. אחרי הכל, הוא התחיל במדי מכבי חיפה בספטמבר 84 בסל ניצחון על מכבי תל אביב הגדולה של מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, קווין מגי ולו סילבר. אחרי המשחק סיפר כי הגיע עם קלסר לבקש חתימות מהשחקנים שאותם ניצח. המאמן שלו בחיפה, פיני גרשון, אמר אחרי המשחק: "עדי גורדון, מאה אחוז ווינר".

חבריו הטובים של גורדון - דורון שפע, תומר שטיינהאואר וארי רוזנברג - סיפרו תמיד על יצר התחרות ואהבת הניצחון שלו. "הוא התערב על כל דבר שזז. יום אחד הוא פשוט הצליח לשגע אותי עם זה ורדפתי אחריו עם כיסא ברחובות חדרה", התלונן הכדורסלן ניר אלון. גורדון מקבל את תהפוכות ההיסטוריה שלו בחיוך. "לכל אדם יש אבולוציה פרטית שהוא אחראי עליה. לשמחתי אני זכיתי להשתחרר מהצורך הילדי לנצח".

גורדון לא משחק היום כדורסל, פה ושם הוא עוקב אחרי התוצאות בליגה. הוא גם לא עובד על הכושר הגופני. טוב לו ככה. כל זה לא אומר שהוא שכח אפילו שנייה בקריירה שלו, ויש לו הרבה מה לזכור. אם להסתמך על האבחנות שלו, הרי שרוב המאמנים לא ידעו לעשות בו את השימוש הנכון והחמיצו אותו. "אני מימשתי את עצמי ואין בי חרטה", הוא אומר. "אבל ככלי ספורטיבי אני פספוס. לא ידעו לנצל אותי נכון. חצי קריירה עברה עד שהבינו אותי".

גורדון גר היום בצפון הארץ. הוא נשוי לליאת ואב לשלושה ילדים קטנים. בבית שלו אין טלוויזיה ואין עיתונים. הוא לא רואה הבדל מהותי בין העיתון של היום ובין זה שקרא לפני חודש. אחרי כמה שעות מחודשות במחיצתו קשה לא להעריך את כנותו, את האהבה לבריות ואת הפשטות הידועה שלו, שבאה לידי ביטוי גם בסנדלים הפשוטים ובחולצות הטריקו שהוא לובש. "מוטב לו לאדם להחזיק בשאיפה אחת בלבד, להיות מה שהינו", דורש גורדון בספרו. נדמה לי שהוא גם מקיים.
חדשות
פותחים ראש
מדיטציה
בודהיזם
אומנות לחימה
הספרייה
אסטרולוגיה
  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

פותחים ראש
אימה ופחד: כך המוח מונע מאיתנו לעשות מדיטציה  
האל שבאל.אס.די  
על תפיסת הזמן של ספר ויקרא: פרשת שבוע  
 
סקר
מחשבה בוראת מציאות?
שטויות
בוודאי
ניסיתי ולא הצליח