 |
/images/archive/gallery/109/286.jpg לב לבייב, אפריקה ישראל. מהמרים??
 |
|
|
|
|
| פרופ` עודד שריג: אין הצדקה שחברת נדל"ן או תיירות תעסוק בפעילות פיננסית ספקולטיבית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ליאור כגן ודב ססובר
9/6/2004 9:33 |
|
|
|
|
|
|
|
"החשיפות הפיננסיות", " תגובה מיידית להתפתחויות חריגות בשווקים", " ועדת ההשקעות" "מחלקת ההשקעות" - נראה כי הציטוטים הללו נלקחו מדוח דירקטוריון של בית-השקעות גדול, קופת גמל או קרן נאמנות שמתמודדים באופן יומיומי עם תנודות השווקים.אולם,באופן קצת מפתיע,הם נלקחו דווקא מהדוח הכספי של חברת אלביט הדמיה, העוסקת בכלל בפעילות בתחום מרכזי הסחר והבידור, תחום המלונאות ותחום ההשקעות בהיי-טק ובביוטכנולוגיה.
אלביט
הדמיה סיימה את הרבעון הראשון עם רווח גבוה של כ-30 מיליון שקל, הבולט לעומת הפסד של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. משקיע שיתעמק בדוחות יגלה כי הרווח התפעולי אמנם גדל בין הרבעונים - עדות למאמצי ההתייעלות בחברה - אך מדובר בגידול של כ-8 מיליון שקלים בלבד. אותו משקיע יגלה כי לפער ברווח בין שני הרבעונים אחראי סעיף המימון, שתרם כ-47 מיליון שקל, מהם 27 מיליון שקל מעיסקאות בתחום המכשירים הפיננסיים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"קוטב של נטילת סיכונים"
|
|
|
 |
|
|
|
אלביט הדמיה, של מוטי זיסר, לא לבד. גם הדוחות הכספיים של אפריקה ישראל, השייכת לאיש העסקים לב לבייב, כוללים בדרך כלל הוצאות או הכנסות גבוהות בסעיף המימון. הוצאות אלה הסתכמו ברבעון הראשון של השנה בכ-50 מיליון שקל, ושחקו את השיפור הניכר ברווח התפעולי של החברה.
איש עסקים נוסף שההשקעה בשוקי המט"ח (בעיקר בין היפני) חביבה עליו, הוא איש העסקים אליעזר פישמן, הבעלים של החברה הכלכלית ירושלים. חברות רבות הפועלות בשוקי חו"ל נוהגות לבצע הגנות באמצעות מכשירים פיננסיים. הרעיון הוא לצמצם ככל האפשר את סיכון המטבע,כך שהביצועים של החברה יושפעו מתחום עיסוקה.
כך לדוגמה, חברת נדל"ן ישראלית הפועלת בהונגריה מעוניינת לנטרל את החשיפה למטבע המקומי, פורינט. המטרה היא שהחברה ותוצאותיה ישקפו את פעילות הנדל"ן שלה ולא את השינוי במטבע המקומי. ואולם,ב-3 הדוגמאות שהזכרנו בתחילת הכתבה לא מדובר רק בפעילות למטרת הגנה. אלביט הדמיה, אפריקה ישראל וכלכלית ירושלים, הן דוגמאות לחברות שעוסקות גם בהשקעות ספקולטיביות. במילים אחרות, הן משתמשות בחלק מהכספים של החברה כדי להמר על שינויים במחירי מטבעות, מדדים או סחורות. לעתים, כשההימור מצליח, המשקיעים נהנים מרווח גדול, אך ישנם רבעונים שבהם הימור שכזה מניב הפסד של עשרות מיליוני שקלים.
לדברי פרופ' עודד שריג, דקאן בית-הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, אין שום הצדקה שחברת נדל"ן או תיירות תעסוק בפעילות פיננסית ספקולטיבית."איך חברה שמתמחה בנדל"ן מוצאת את העוז לעסוק בתחום שאינו קשור כלל להתמחות שלה", הוא אומר. לדבריו, זו דוגמה לכך שבעלי השליטה מנצלים את העובדה שלציבור המשקיעים אין יכולת השפעה אמיתית על הנעשה בחברה.
"כך הפכה אלביט הדמיה מחברת היי-טק לחברת נדל"ן, וכעת גם לחברה שמתמחה בפעילות פיננסית ספקולטיבית - כל זאת בלי שלבעלי המניות מהציבור יש יכולת השפעה על השינויים", אומר שריג. גם איילון ג'דה, מנהל המחלקה הכלכלית בכלל פיננסים, סבור כי פעילות ספקולטיבית של חברה לא פועלת לטובת בעלי המניות. "פירמות אשר פועלות בשווקים הפיננסיים בצורה ספקולטיבית נמצאות באופן טבעי בקוטב של'נטילת סיכונים'.
בנוסף, אם מדיניות ניהול הסיכונים לא שקופה,אותן פירמות עלולות ליצור לעצמן נזק מול שוק ההון והמשקיעים. אם המשקיע לא מסוגל להבין את הסיכון של הפירמה בצורה טובה, סביר להניח שהוא יעריך את הסיכון כגבוה באופן מופרז. באופן זה, פעילות מסוכנת אשר עלולה ליצור תזרים מזומנים או תזרים רווחים בעל תנודתיות גבוהה יותר,'תזכה' מן הסתם למכפיל נמוך יותר (או מחיר הון גבוה יותר)".
השקיפות היא סוגיה חשובה, כאשר מדובר בחברות שהפעילות הספקולטיבית שלהן מתבצעת בסכומים גבוהים ובחשיפות של מאות מיליוני שקלים. פעילות שכזו יכולה למחוק רווח תפעולי של שנה שלמה, ומצד שני יכולה גם להעביר חברה מפסידה לרווח, במקרה שהפעילות הספקולטיבית הצליחה. "עולה השאלה האם החברות נותנות לפעילות הספקולטיבית גילוי נאות בדוחות הכספיים. אם לאלביט הדמיה היו רווחי מימון של 27 מיליון שקל מפעילות ספקולטיבית ברבעון הראשון ולאחר מכן הפסד של 47 מיליון שקל, הרי שהחברה מחזיקה חוזים פתוחים בהיקפים הרבה יותר גדולים, כך שמדובר בפעילות מהותית עבור החברה. פעילות שכזו מחויבת בדיווח מלא למשקיעים", אומר שריג.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
