 |
/images/archive/gallery/107/276.jpg ארנק
 |
|
|
|
|
| 72% מלקוחות הבנקים אינם יודעים מה גובה הריבית על האוברדראפט, 61% אינם יודעים כמה עמלה הם משלמים. בעוד שבתחומים אחרים הישראלים לא שולפים ארנק לפני שעשו סקר שוק או התמקחו, כשזה מגיע לפיננסים הם מוכנים לשלם יותר, ובלבד שלא ייאלצו לברר על מה. למה, בעצם?
|
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
25/6/2004 10:57 |
|
|
|
|
|
|
|
נתוני סקר חדש, שנחשפו לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, הפתיעו אפילו את חברי-הכנסת המשופשפים: הציבור בישראל כמעט בור בנושאים פיננסיים בכלל, ובנושא הבנקאות בפרט. 72% מהלקוחות אינם יודעים מה גובה הריבית שהם משלמים במסגרת האשראי, 78% אינם יודעים מה הריבית הנגבית מהם על חריגה מהמסגרת, ו61%- אינם יודעים מה גובה העמלות שהם משלמים. למרות כל אלה, 74% דיווחו שהם אינם מעוניינים לעבור בנק. אז איך מיישבים את הסתירה בין הבורות הפיננסית לרצון המפתיע להישאר באותו בנק? הופכים את רשויות הפיקוח לגורם שאמור לסייע ללקוחות ולחלצם מהמצב. ואכן, על-פי אותו הסקר 89% מהלקוחות סבורים שהכנסת חייבת לחוקק יותר חוקים לפיקוח על הבנקים.
נדמה שאיש לא צריך היה את הסקר כדי לדעת מה מתרחש מתחת
לפני השטח בשנה האחרונה. הציבור מתלונן, ומי שעושה עבורו את העבודה מול הבנקים הן רשויות הפיקוח. הדבר, אגב, נכון לא רק לגבי המערכת הבנקאית, אלא גם לגבי תחומים פיננסיים נוספים, כמו חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה.
סקר שנערך לפני שנים אחדות על-ידי אחת מקרנות הפנסיה, הראה כי 90% מהציבור אינם יודעים אם יש להם קרן פנסיה, ומה שמה של הקרן. גם בתחום הביטוח הנתונים מפתיעים. למעלה מ50%- מרוכשי פוליסות החובה חושבים שתעריפי הביטוח אחידים, ולכן אי-אפשר להתמקח על המחיר. באוצר, כנראה, החליטו לחנך את הציבור: בשבוע שעבר חנך המשרד אתר אינטרנט, המאפשר להשוות בין תעריפי ביטוח החובה, ולקבל את הצעת הביטוח הזולה ביותר. האוצר לא הסתפק רק בפרסום הטבלה, אלא יצא גם במסע פרסום מקיף לקידום מודעותם הצרכנית של הלקוחות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לא תמיד אנחנו שומרים על הכסף כמו שצריך
|
|
|
 |
|
 |
|
בבנקים צוחקים על הטבלאות
|
|
|
 |
|
|
|
האם זה מתפקידו? בלשכת סוכני הביטוח חושבים שלא, ושיש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. באוצר, מנגד, טוענים כי הדאגה לצרכני הביטוח היא אחד מהנושאים שבתחום אחריותו של המפקח על הביטוח. גם בפיקוח על הבנקים לא עומדים בפיתוי, ובאמצעות יוזמות שונות מנסים להגדיל את המודעות הצרכנית של הלקוחות. עד לאחרונה נהגו בפיקוח לפרסם אחת לחצי שנה טבלה, המשווה את עלות ניהול חשבונות העו"ש בין הבנקים השונים, ומציינת את הבנקים היקרים ביותר והזולים ביותר.
בבנקים הפכה הטבלה הזו לבדיחה. לקראת פרסומה נהגו חלק מהבנקים לערוך 'מקצה שיפורים,' ולעדכן עמלות שעלולות היו להכניס אותם לרשימה השחורה. מדוע הצרכן הישראלי, שיודע להשוות בין תעריפי החברות הסלולריות ויודע לרוץ מדי שבוע לרשת חצי חינם כדי לבצע את הקניות לסוף-השבוע, ולחסוך עשרות שקלים, נאלם דום כשהוא ניצב מול הבנקאי שלו? מדוע כשהוא חוצה את דלת הסניף הוא מאבד את כישורי המיקוח המפורסמים שלו?
יואב להמן, המפקח על הבנקים, אומר כי חוסר האכפתיות של הצרכן הישראלי נכון לא רק לגבי הבנקים, אלא גם לתחומים אחרים. להמן: "הצרכן הישראלי אדיש לנושאי צרכנות באופן כללי. האם מישהו חשב מדוע צריך לשלם בעבור הטלפון דמי שימוש חודשיים גבוהים כל-כך? צריך לפעול לביצוע שינויים מבניים במשק, אשר יגדילו את התחרות ויסייעו ללקוחות להבין יותר. כך ננהג גם לגבי דוח העמלות שהכנו בימים אלה."
מנכ"ל המוצעה לצרכנות, גלית אבישי, סבורה שיש כאן אלמנט פסיכולוגי. "לקוח הנמצא באובר לא ירצה להסתכסך עם הבנקאי שלו. בנוסף, ללקוחות הבנקים באמת קשה לדעת כמה ועל מה הם משלמים. לדעתי, הבנקים נוהגים בערפול מכוון במדיניות העמלות, שמונעת מלקוחותיהם את האפשרות להתמקח בקלות, ולבקר את הנעשה בחשבונם. אני חושבת שמדובר במניפולציה."
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בבנקים צוחקים כל הדרך אל הבנק
|
|
|
|
|
|
|
רק 7% מהלקוחות עוברים
|
|
|
|
|
|
|
למרות דברי המפקח, נתוני הבנקים מראים כי מדי שנה עוברים מבנק לבנק רק 7% מהלקוחות. האחראי על הבנקאות הקמעונית בבנק דיסקונט, ראובן שפיגל, אמר לנו, כי יש לקוחות שנאמנים לא רק לבנק, אלא - ואולי בעיקר - למנהל הסניף. אם מנהל הסניף עוזב, לקוחותיו הנאמנים עוברים יחד איתו. להערכתנו, מספר הלקוחות הפוטנציאלי למעבר בין הבנקים גבוה מ7%- בשנה. אבל ייתכן גם שאלה שהחליטו להישאר באותו בנק, כבר התמקחו והצליחו לקבל את מה שדרשו.
sharoni@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
