 |
/images/archive/gallery/100/969.jpg נגיד בנק ישראל, דוד קליין
צילום: פלאש 90  |
|
|
| בנק ישראל: רצוי שמדיניות הריבית תהיה משעממת |
|
| המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר: ככל שהמדיניות המוניטרית צפויה יותר כך היא תורמת יותר ליציבות. נגיד בנק ישראל: על החוב הממשלתי לרדת ל-90% מהתוצר עד סוף העשור |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
11/7/2004 16:28 |
|
|
|
|
|
|
|
"ככל שהמדיניות המוניטרית צפויה יותר ו'משעממת' יותר כך היא תורמת יותר ליציבות הפיננסית", אמר היום ד"ר מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בהרצאתו בכנס שנערך באוניברסיטה העברית.
"העובדה שהציבור והשווקים הפיננסיים חוזים היטב את החלטות הריבית של בנק ישראל, תורמת רבות ליציבות הפיננסית. רצוי מאוד שבנק ישראל ימשיך להיות 'משעמם' בניהול מדיניות הריבית", הוסיף ד"ר סוקולר.
לדברי סוקולר מדיניות הריבית, המתמקדת בשמירה על יציבות מחירים בהתאם ליעד
הרב-שנתי שקבעה הממשלה, תורמת לשמירה על היציבות הפיננסית. סוקולר הדגיש כי כוונות מדיניות הריבית הן תמיד אל העתיד – האינפלציה הצפויה בשנה ובשנתיים הקרובות – ומשום כך טבעי שבתהליך קבלת ההחלטות נעשה שימוש במידע המתקבל מהשווקים הפיננסיים (שוקי האג"ח, שוק מטבע חוץ, שוק המכשירים הפיננסיים הנגזרים ועוד). "השווקים הפיננסיים, אשר מטבעם משקללים את העתיד, מגלמים את המידע הרלוונטי למדיניות הריבית, כולל ההערכות לגבי כיווני המדיניות בעתיד", אמר סוקולר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הגירעון צריך לרדת ל-60% מהתוצר"
|
|
|
 |
|
|
|
"על מדיניות התקציב השנתית, עד לסוף העשור, להוריד את שיעור החוב של הממשלה, יחסית לתוצר, לכ-90%, כאשר תהליך הירידה אמור להימשך גם לאחר מכן, עד שנגיע לשיעור דומה לממוצע המקובל כנורמה בעולם המפותח, דהיינו 60%", כך אמר היום דוד קליין, נגיד בנק ישראל, בדיון ראשון של הממשלה על תקציב 2005.
קליין טען כי היעד של הכלכלה הישראלית צריך להיות צמיחה מתמשכת של המגזר העסקי ואילו היעד החברתי צריך להיות הפחתת העוני. "לשתי מטרות מרכזיות אלה - יש מכנה משותף והוא הגדלת שיעור התעסוקה. הגדלת שיעור התעסוקה הוא, יעד אשר ראוי לטרוח על השגתו", אמר קליין. קליין חזר על התבטאותו לפני מספר ימים בכנס קיסריה, כי על ישראל לשאוף לסגירת הפער בינה לממוצע המדינות המפותחות (OECD) בשיעור התעסוקה.
נקודה נוספת אותה הדגיש קליין בפני הממשלה הוא יעד ההוצאות - הגבלת הגידול בהוצאות הממשל ל-1 אחוז בשנה במחצית השנייה של העשור – וכן שינוי בסדר העדיפויות בהוצאות הממשלה. קליין הביא דוגמאות כגון: שינויים מיבניים חוסכי הוצאות במתן שירותים ממשלתיים; שיפור בסיסי המידע לגבי מבחן ההכנסה ומבחן כושר התעסוקה, לצורך קבלת קצבאות מהממשלה; צמצום יחסי של הוצאות הביטחון על רקע השנויים הגאו-פוליטיים; צמצום מירבי של מנגנונים אוטומטיים לגידול בהוצאות הממשלה (הצמדות של קצבאות, זחילות שכר).
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
