 |
/images/archive/gallery/130/824.jpg עובדי חברת חשמל
ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
| מותו של יורם אוברקוביץ', היו"ר המיתולוגי של ועד עובדי חברת החשמל, השאיר ועד מוחלש ופתח מלחמת ירושה. מול דוד צרפתי ( " אוברקוביץ' סימן אותי כיורש, אבל לא הספיק להודיע" ) מתמודד דוד ביטון (שהסתבך בפרשת פריצקי), כשבתווך מועמדים נוספים-וכולם מתחרים בהכרזות מיליטנטיות נגד ההנהלה והממשלה. על דבר אחד כולם מסכימים: "ההפרטה-ייהרג ובל יעבור" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ליאור ברון
24/9/2004 9:13 |
|
|
|
|
|
|
|
בתחילת נובמבר יתרחשו הבחירות הגורליות, בעלות השפעה גדולה על עתיד המשק. לא, אין צורך להרחיק עד ארצות הברית, אנחנו מדברים על הבחירות לתפקיד יו"ר ועד העובדים הארצי של חברת החשמל, המונופול החזק במשק הישראלי. לבחירות הקרובות לראשות ועד עובדי חברת החשמל יש הפעם חשיבות מכרעת במיוחד. זו תהיה הפעם הראשונה שבה ייבחר יו"ר ששמו לא יורם אוברקוביץ'.
מותו המפתיע של אוברקוביץ' ביולי 2003 השאיר את חברת החשמל, כמו שאומרים בכירים בוועד, "כעדר ללא רועה". מאז 1978 שלט אוברקוביץ' ללא עוררין בחברה, וניווט את המהלכים מאחורי הקלעים. אוברקוביץ' ידע לקדם את מקורביו - בהסכמת ההנהלה - לתפקידי מפתח, ובכך הבטיח את שליטתו בוועד.
למרות הדימוי הכוחני שדבק בו כ"איש עם היד על השאלטר", אוברקוביץ' תמיד הבין שהמפתח טמון דווקא באיום - בתקופתו מעולם לא הושבתה אספקת החשמל. אוברקוביץ', שהיה מקורב מאוד לראשי השלטון, ידע ליצור לעובדי חברת החשמל את תנאי העבודה הטובים
במשק. התנאים הללו כללו לא רק את הזכות המפורסמת ל"חשמל חינם": עובדי חברת החשמל נהנים כיום מהשכר הממוצע הגבוה במשק (למעלה מ-15 אלף שקל ברוטו לחודש), מדמי עידוד, דמי הבראה, נופשונים שנתיים ועוד.
מותו הפתאומי של אוברקוביץ' תפס את יורשיו הפוטנציאליים בוועד לא מוכנים. בעקבות פטירתו חוששים בוועד מהיחלשות מעמדם, שתגרום הרעה בתנאי העובדים. "יורם השאיר אחריו חלל עצום. הוא היה מתוחכם ובעל ניסיון בניהול מאבקים, וידע לאחד את העובדים. והיו לו גם קשרים שאפשר היה להשתמש בהם. ייקח לנו עוד הרבה שנים עד שנצליח לשקם את הקשרים. ככה אפשר היה לסגור דברים מאחורי הקלעים, בלי שאף אחד ידע". אוברקוביץ' מעולם לא הכריז על יורש רשמי, ופטירתו סוללת את הדרך לקרב הירושה, שבא בעיתוי לא נוח לחברה הנמצאת באמצע מאבק בהפרטה. בפעם הראשונה בתולדות חברת החשמל מסתמן מאבק אמיתי על ראשות הוועד בין מחוז הצפון למחוז המרכז-דרום. אם תרצו - קרב בין חיפה לתל-אביב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אין יו"ר רשמי (בנין חברת החשמל)
|
|
|
 |
|
 |
|
צרפתי מוביל
|
|
|
 |
|
|
|
בחברת החשמל מועסקים כיום כ-13 אלף עובדים ב-3 מחוזות: הדרום (כולל תל-אביב), הצפון ומחוז ירושלים, שהוא הקטן ביותר. במחוז הצפון יש כ-5,700 עובדים , בדרום כ-6,600 עובדים ובירושלים כ-400 בלבד . שיטת הבחירות בחברת החשמל אינה ישירה: העובדים בוחרים נציגים לוועד המרחבי, ואלה בוחרים את יו"ר הוועד המרחבי. בהמשך ממנים הוועדים המרחביים נציגים למועצה הארצית, המונה כ-300 איש , והיא הממנה את יו"ר הוועד.
לוועד הדרומי מספר הנציגים הרב ביותר במועצה (כ-20% יותר מאשר לצפוני), ולכן יש סיכוי גבוה יותר שהיו"ר יגיע מהדרום. אבל מותו של אוברקוביץ' טרף גם כאן את הקלפים. לראשונה מזהים בוועד הצפוני אפשרות לתפוס את ראשות הוועד, שמשמעותו היא גם יותר ג' ובים ואפשרויות תעסוקה למחוז. מאז מותו של אוברקוביץ', מנוהל הוועד בפועל עלידי יו"ר ועד העובדים הצפוני, דוד ביטון, המכהן כממלא מקום היו"ר, ועל-ידי דוד צרפתי, שהיה מקורבו של אוברקוביץ'. לקבלת ההחלטות שותפים גם יו"ר ועד דרום, ציון לוגסי, ויו"ר ועד מחוז ירושלים, משה לוי - אבל ביטון וצרפתי הם המכתיבים את הטון. מיד לאחר מותו של אוברקוביץ' החל קרב כיפוף הידיים בין ביטון לצרפתי.
תומכי צרפתי דרשו לקיים את הבחירות במועדן המקורי (ספטמבר 2003) כדי לא לאפשר לביטון לצבור כוח נוסף מחוץ לצפון, ואילו מקורבי ביטון דרשו לדחות את הבחירות לתחילת 2004. בסופו של דבר, סוכם שהבחירות יידחו לנובמבר 2004. זה לא נבע מפשרה - הסיבה טמונה בתוכנית של הממשלה להפריט את חברת החשמל. בוועד סברו שזה לא הזמן הנכון ליצור פילוג. צרפתי נחשב המועמד המוביל, גם משום שבשנים האחרונות היה המקורב ביותר לאוברקוביץ'.
מ-1996 מכהן צרפתי כחבר במזכירות הארצית של עובדי החברה, וההערכה שם היא כי הוא יזכה - כמעט ללא מאבק - בתפקיד יו"ר הוועד הדרומי. לדברי בכירים במזכירות, צרפתי כבר סגר "דיל" עם יו"ר הוועד הדרומי, ציון לוגסי, שלפיו לא תהיה התמודדות ביניהם. צרפתי ירוץ לתפקיד היו"ר הארצי, ולוגסי ימשיך כיו"ר המחוז הדרומי - שני תפקידים שהחזיק אוברוקוביץ'. בעבר אמר צרפתי: "אוברקוביץ' סימן אותי כיורש, אבל לא הספיק להכריז זאת באופן רשמי".
בדומה לאוברקוביץ', צרפתי צפוי להוביל קו מתון, מלווה בהצהרות לוחמניות. בוועד אומרים כי צרפתי הוא איש שקול מאוד, "השקט שלו זה סוד הכוח שלו". למרות שהוא נחשב איש מתון, זה לא הפריע לצרפתי להצהיר בעבר שלא יהסס להוריד את השאלטר. ההפרטה בעיני צרפתי, אומרים מקורביו, היא בגדר ייהרג ובל יעבור, אבל לפי שעה הוא שותף לקו התומך בהמשך המגעים עם הממשלה כדי לנסות ולבטלה. בחברת החשמל מעריכים שבחירתו ליו"ר הדרומי מובטחת. השאלה הגדולה היא אם יצליח לגבור גם על ה"צפוניים" ולהיבחר ליו"ר הארצי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
13 אלף עובדים
|
|
|
|
|
|
|
קרבות בצפון
|
|
|
|
|
|
|
במחוז הצפון נמצא הקרב בעיצומו. ביטון ספג מהלומה קשה כשנחשפה מעורבותו בפרשת השר יוסף פריצקי. כזכור, בקלטות עלה שמו של ביטון, שבשלב מאוחר יותר הודה כי שכר את שירותי החוקר הפרטי יעקב אשל, כדי למצוא חומר על אברהם פורז, שניהל בשעתו מאבק להגבלת ההטבה של "חשמל חינם". זימונו של ביטון לחדרי החקירות של יאח"ה לא עשתה טוב לתדמית של עובדי חברת החשמל. באופן פרדוקסלי, בוועד הצפוני אומרים כי פרשת פריצקי דווקא מחזקת את כוחו של ביטון כמנהיג פועלים אותנטי, וככזה שלא מהסס, כמו אוברקוביץ', לנקוט את כל האמצעים כדי להגן על העובדים.
"הדבר המצחיק הוא שביטון לא היה כל-כך מקורב לאוברקוביץ' כפי שנוהגים לחשוב, ורוב הזמן הציג עמדות מיליטנטיות יותר. לא פעם היו חילוקי דעות בין השניים, אבל זה כבר לא רלוונטי. ביטון השתמש בפרשה כדי להציג את עצמו כיורש", אומרים בכירים בוועד. את יריית הפתיחה למסע הבחירות הנוכחי החל ביטון לפני כחודש וחצי. כמה ימים אחרי שנחקר במשטרה הוא כינס אסיפת פועלים בתחנת הכוח בחיפה. מול מאות העובדים אמר ביטון: "אני לא מצטער על מעורבותי בפרשת פריצקי. כל מה שעשיתי היה למען עובדי חברת החשמל, ואם היה בכך צורך הייתי עושה זאת שוב".
נאומו זכה למחיאות כפיים סוערות. בוועד הצפוני מעריכים שביטון, המכהן כיו"ר בפועל, יקצין בשבועות הקרובים את המאבק נגד הממשלה בנושא ההפרטה, וינסה להשיג מהאוצר הבטחות לקידום הסכם השכר בחברה, המוקפא זה 4 שנים. ההסכם אמור להעניק לעובדים תוספת של כ-5% במשכורת . ביטון מקובל מאוד על ההנהלה הנוכחית של עובדי חברת החשמל ועל ההסתדרות. באופן רשמי אומרים בהסתדרות ובהנהלת החברה שהבחירות הן עניין פנימי של העובדים, אבל ביטון ידוע בקשריו הטובים עם יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, ועם הנהלת החברה.
ההערכה היא שהם לא יתנגדו לבחירתו כיו"ר הקבוע, אפילו אם גם צרפתי נחשב מועמד ראוי בעיניהם. לביטון היה מספיק זמן להכין את עצמו לבחירות, אבל דווקא מהבית - מחוז הצפון - קמה לו לאחרונה אופוזיציה חזקה. ביטון סופג התנגדות קשה מצד ועד המהנדסים במחוז הצפון, בראשות דוד חי, המונה כ-700 איש . לוועד ייצוג של כ-20% מהנציגים במועצה המרחבית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הוועד נחלש"
|
|
|
|
|
|
|
בשבועות האחרונים קם לביטון יריב נוסף, יעקב דבידה. בדומה לביטון, דבידה מגיע ממגזר הפועלים, שהם רוב העובדים במחוז הצפון. "אם היה מגיע מועמד מכל סקטור אחר, לא היה לו סיכוי מול ביטון, אבל ברגע שמגיע מועמד מאותו סקטור - יש סכנה", אומרים בכירים בוועד. דבידה חבר במזכירות הוועד משנת 1994. בוועד הצפוני מתארים אותו כאיש קשוח ובלתי מתפשר. כצפוי, הוא נקט קו תקיף מאוד נגד הפרטת החברה, קו שמצייר את ביטון כמי שלא שומר על האינטרסים של החברה. "כמנהיג וכמועמד ליו"ר הוועד הצפוני, אני מביא איתי נקיון כפיים ויושר אישי", לא מהסס דבידה לשלוח חץ לביטון, "אני חושש שבשנה האחרונה עשו ראשי הוועד טעויות רבות בנושאי ההפרטה והסכמי השכר.
בשום אופן לא היינו צריכים להסכים למינוי ועדה ליישום ההפרטה. העובדים בחברת החשמל מרגישים שאין להם ביטחון". יש לך סיכויים לגבור על ביטון? דבידה: "לכאורה אני אנדרדוג, אבל אני מאמין שאנצח. העובדים צריכים לקבוע אם פרשת פריצקי עשתה טוב לחברת החשמל. לדעתי היא פגעה בנו. אני מאוד מקווה שזה יירד מעל סדר היום". על כך משיב ביטון: "אני לא חושב שהפרשה תפגע בי. הפרשה הולכת ודועכת, ואני לא מאמין שייצא ממנה משהו".
תלך עד הסוף במאבק בהפרטה?
דבידה: "ההפרטה היא אסון, אבל אני לא חושב שצריך להוריד את השאלטר ולפגוע בציבור, אלא לפגוע דווקא במעסיקים ובממשלה. אני מזהיר שאם יתקבלו החלטות שיפגעו בעובדים, ננתק את החשמל לתעשיה ולמשרדי הממשלה. נעניש את הממשלה ולא את הציבור. כמו שעובדי חברת החשמל בצרפת ניתקו לארמון האליזה את החשמל, גם אצלנו אף אחד לא חסין". דבידה אומר שבשנה האחרונה נחלש הוועד: "הטיפול בעובדי חברת החשמל לוקה בחסר. ועד העובדים איבד מכוחו. ההנהלה עושה לאחרונה מה שהיא רוצה. צריך לדאוג שיתחשבו בעובדים".
עם זאת, נראה שדבידה, אם ייבחר לראשות הוועד הצפוני, לא יתמודד מול צרפתי על תפקיד היו"ר הארצי, "אני חושב שזה מוקדם מדי. קודם כל, אני רוצה לנצח במחוז צפון ולצבור ניסיון, ובבחירות הבאות אולי אתמודד על ראשות הוועד", מודה דבידה. ההתמודדות של דבידה הכניסה את ביטון ללחץ. לאחרונה, במפתיע, יזם ביטון שינוי בשיטת הבחירות. הוא מבקש להפוך את שיטת הבחירות להצבעה ישירה, שתאפשר לכל העובדים לבחור את היו"ר בעצמם.
ועד המהנדסים כבר עתר לבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה, בבקשה להוציא צו מניעה נגד שינוי שיטת הבחירות. "ביטון פשוט מפחד להפסיד בבחירות. הוא גילה שחלק גדול מהעובדים כבר לא איתו, והחליט לשנות את הכללים. זה כבר לא עובד ככה, והגיע הזמן שיפנה את מקומו למנהיגות חדשה", אמר חי. בינתיים נראה שהסיכויים שהשיטה תשונה קלושים. ההסתדרות אינה מאשרת את השינוי, מבחינה משפטית זה קשה, ונראה שלביטון מצפה קרב לא קל. האופוזיציה לביטון טוענת גם כי אם לא יזכה בתפקיד יו"ר הוועד הארצי, קיימת אפשרות לפילוג בחברת החשמל, "ביטון היה כל-כך הרבה זמן'מספר2' של אוברקוביץ' - הוא לא יסכים להיות סגן של צרפתי".
ביטון דוחה גם את הטענות הללו: "תמיד שאפתי לאחדות בארגון העובדים. מעל הכל עומד הביטחון התעסוקתי של העובדים, ומניעה בכל מחיר של פגיעה בזכויותיהם". מעבר למאבק האישי בין המתמודדים, יש לזכור שחברת החשמל הולכת בשנים הקרובות לקראת שינויים גדולים. מדובר לא רק בשינויים המבניים, אלא גם בתחילת השימוש בגז טבעי וכוונת ההנהלה להוביל מהלך התייעלות שיגרום לפרישת מאות עובדים מהחברה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השינוי המשמעותי בדרך
|
|
|
|
|
|
|
"ברור לכולם שחברת החשמל עומדת בפני שינוי משמעותי", אמר דירקטור ותיק בחברה. "העובדים חוששים מאוד מההפרטה ופיצול החברה, אבל אני מאמין שדווקא עכשיו נוצר חלון הזדמנויות, שיאפשר להגיע עם היו"ר הבא לסיכום בנושא השינוי המבני. ברור שהפרטה ופיטורים אינם עומדים על הפרק, אבל בהחלט אפשר להגיע ל'עיסקת חבילה' על אישור הסכם השכר תמורת פיצול החברה. זה עשוי גם לשפר את תדמית החברה בציבור". למאבק של עובדי חברת החשמל יש גם צד פוליטי. אחת הטעויות של אוברקוביץ' בשנים האחרונות היתה ההצטרפות למפלגת "עם אחד" של עמיר פרץ וההסתדרות, במקום לאחת מהמפלגות הגדולות. בוועד מודים שזו היתה טעות.
ב-2003, כזכור , הפסיד הוועד בקרב בכנסת על ההצבעה על הגבלת "חשמל חינם", ובעקבות זאת הוא נגרר לפשרה שהביאה לקיצוץ של כ-30%. עם זאת, ההצטרפות של עמיר פרץ למפלגת העבודה, ואפשרות לבחירות לכנסת ב-2005, מחזקות באופן עקיף את הוועד. "אם 2005 תהיה שנת בחירות, אף אחד בממשלה - לא ביבי ולא שרון-יתעסק איתנו, ואפשר לשכוח מההפרטה", אומרים בוועד. גם התוכניות לנטוש את עמיר פרץ נזנחו עם החזרה למפלגת העבודה, "פרץ הוכיח במאבק על הנמלים שהוא יודע לכופף את האוצר, והוא ימשיך לקבל את התמיכה של הוועד". כך או כך, לאחר 23 שנים של שלטון יחיד של אוברקוביץ', בתוך פחות מחודשיים עומדת חברת החשמל לפתוח עידן חדש. בין אם זה יהיה עידן ביטון או עידן צרפתי, לא נראה שהיכולת של הוועד לשים את היד על השאלטר תיעלם מהחיים הציבוריים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
