"ישראל - היחידה שהאג"ח הממשלתי שלה לא נסחר ע"י זרים"
החשב הכללי לועדת הכספים: להציב תנאי סף שיקשו על חברים בבורסה לשווק אג"ח ממשלתי
דפדף בכלכלה
יהודה גולן 18/10/2004 17:09
האוצר מבקש לשנות את תנאי הסף לבנקים וגופים בורסאיים שיבקשו למכור לציבור אגרות חוב ממשלתיות. בועדת הכספים של הכנסת דנו היום בתיקון לחוק שעל פיו האוצר מבקש להציב תנאי סף שיקשו על חברים רבים בבורסה לשווק אגרות חוב ממשלתיות. שוק אגרות החוב הממשלתיות שמגלגל בשנה 35 מיליארד שקל.
בתיקון 14 לחוק מילווה מדינה קובע האוצר כי כל מי שירצה להשתתף במכרזים לגבי אגרות חוב ממשלתיות יהיה חייב בהון עצמי של 100 מיליון דולר לפחות. משמעות הדבר היא שלמעשה מספר שחקנים מצומצם בשוק ההון בישראל יוכלו לגשת למכרזים הללו כדי לשווק את אגרות החוב הממשלתיות לציבור הרחב ולגופים מוסדיים.
כדי להבין את כוחו העצום של שוק אגרות החוב יאמר כי היקף העמלות בלבד בשוק זה מגיע ל-3 מיליארד שקל בשנה. כיום מתחלקים בשוק עשרות גופים פיננסיים אבל אם אכן התיקון לחוק יאושר בועדת הכספים, יצטמצם מאד מספר השחקנים ורק הבנקים הגדולים ישארו במשחק. התיקון לחוק נועד לשנות למעשה את ההסכמים בין הממשלה ובין "עושי השוק", אלה שמוכרים את אגרות החוב לציבור. אלא שחברי הבורסה שאינם בנקים מתנגדים בחריפות לשינוי תנאי הפצת אגרות החוב הממשלתיות.
החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, טען בועדת הכספים כי התיקון יעשה טוב למשק ויחסוך את העמלות שמקבלים המשווקים בהיקף אדיר כזה. הוא הפציר בחברי הועדה לאשר את התיקון: "המדינה היחידה בעולם שאיגרות החוב שלה לא נסחרות ע"י בנקים זרים היא מדינת ישראל והתיקון נועד לשנות את המצב הזה. תיקון בחוק יחסוך למשק 3 מיליארד שקל בשנה".
בפני הועדה הופיעו נציגי חברי הבורסה שמתנגדים לתיקון, ביניהם עו"ד אלי זוהר, פרופ' דוד לב ארי, היועץ המשפטי דן אלון ודוד וייסברג. כולם טענו שהתיקון יגדיל את כוחם המונופוליסטי של הבנקים הגדולים ואת הריכוזיות בשוק ההון וכי "הצעת האוצר תחזיר את הגלגל לאחור ע"י מתן מונופול לבנקים הגדולים".
