 |
/images/archive/gallery/194/984.jpg דב תדמור
 |
|
|
| ביהמ"ש קיבל את ערעורו של תדמור וזיכה את מורשעי פרשת דסק"ש |
|
| המחוזי הפך את החלטת בימ"ש השלום, שהרשיע את הנאשמים בהסתרת הדוחות של ישקר, |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מאת טל אהרוני
2/11/2004 9:42 |
|
|
|
|
|
|
|
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול את הערעור של מורשעי פרשת דיסקונט השקעות (דסק"ש) וזיכה אותם מכל אשמה. בכך הפך את החלטת בית-משפט השלום, שהרשיע את הנאשמים דב תדמור מנכ"ל דסק"ש לשעבר, שלמה כהן היועץ המשפטי של דסק"ש, ויוסף בוק ששימש כמנהל הכספים ודירקטור בדסק"ש, בהגשת דוחות כספיים חסרים והטעיית משקיעים.
בתביעה שהוגשה לשלום נטען כי הנאשמים הטעו בכך את ציבור המשקיעים, והשופט דוד רוזן הרשיע את הנאשמים בכל העבירות המיוחסות להם, וקבע כי הנאשמים פעלו במשותף להסתרת הדוחות הכספיים של 3 החברות הפרטיות ישקר, להבים ותפרון מן הציבור, על מנת להטעות את המשקיעים. דסק"ש, תדמור, כהן ובוק ערערו, ואילו המדינה ערערה על קולת העונש שהוטל על בוק.
שופטי בית-המשפט המחוזי שדנו בערעור, דבורה ברלינר, זאב המר ו יהודית שיצר, מתחו בפסק דינם ביקורת על החלטת השלום, וקבעו כי אי-הצירוף של הדוחות בפני עצמו אינו יכול להוכיח את הכוונה להטעות. השופטים ברלינר והמר לא קיבלו את העמדה כי היה ניסיון להטעיה, וקבעו כי המערערים לא נמנעו מלצרף את הדוחות כדי להסתירם מן הציבור ומתוך רצון להשיג את המטרה של הטעיית המשקיע הסביר.
השופטת שיצר גרסה כי יש להרשיע את הנאשמים בעבירות, והדגישה את חשיבות צירוף הדוחות הכספיים לדוחות דסק"ש. היא ציינה, כי עצם הכוונה והתכנון למנוע מהמשקיעים את המידע שבדוחות שלא צורפו, כמוהם ככוונה להטעות את המשקיע, וכי המקרה הנדון מתאפיין לא רק בחוסר תום לב, אלא גם בתחבולה ובמניפולציות אסורות המהוות אינדיקציה לכוונה להטעות את המשקיע הסביר.
בנוגע לטענת ההתיישנות, קבעו השופטים פה אחד כי בית-משפט השלום שגה, וקבעו כי על כל העבירות בשל הדוחות שהוגשו לפני אוגוסט 1993 חלה התיישנות. טענת ההתיישנות לגבי העבירות בשל הדוחות שהוגשו החל באוגוסט 1993 נתקבלה אף היא ברוב דעות.
המדינה יוצגה בידי עורכי הדין אילנה מודעי וציפי גז. דובר משרד המשפטים מסר בשם פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), כי "הפרקליטות לומדת את פסק הדין ושוקלת המלצה על הגשת רשות ערעור". עורכי הדין דן שיינמן ו נווית נגב, שייצגו את יוסף בוק, מסרו כי הם שמחים מאוד על הזיכוי, "שהגיע לאחר שנים ארוכות של מאבק וניפוח גדול של הפרשה על-ידי רשות ניירות ערך. . . בית-המשפט הראה שלא הכל תרמית ולא הכל פלילי".
עורכי הדין עזגד שטרן ו חגי דורון, שייצגו את דסק"ש: "בערכאה הראשונה נעשה עוול גדול לאנשים שבסך-הכל רצו לעזור למשקיעים". את דב תדמור ייצגו עורכי הדין יגאל ארנון, מיטל בן-בסט ו רונית אמיר-יניב, שמסרה כי "כל הפעולות של תדמור היו לטובת המשקיעים וכדי להגן על ציבור המשקיעים, ולכן לא יכולה היתה להיות כאן הטעיה". את שלמה כהן ייצג עו"ד אורי וגמן.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
