 |
/images/archive/gallery/108/620.jpg דרור שטרום
ארכיון מעריב  |
|
|
| אם בזק רוצה להזרים עוד ועוד כסף ליס זה עניינה
|
|
| כך אומר דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים בראיון מיוחד ל-NRG מעריב |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט
7/11/2004 14:31 |
|
|
|
|
|
|
|
דרור שטרום הידוע גם כממונה על ההגבלים העסקיים, הוא האיש שכל עיסקה גדולה במשק עברה דרך אישורו בשנים האחרונות. אין נושא שבו הוא לא טיפל ועורר עליו את זעמם של בכירי התעשיינים,
הבנקאים ואילי ההון המקומיים: החל בהוצאת הסדרנים של אסם מרשתות השיווק, עבור באיום על הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז וגמור באישור על המיזוג של חברות הכבלים.
מה תהיה המשמעות של ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז אם וכאשר?
ברגע שאתה מכריז על גורם מסויים כקבוצת ריכוז, החוק מסמיך את הממונה לתת הוראות לקבוצת הריכוז כיצד לנהוג. השאלה היא איזה הוראות לתת. במונופול זה מאוד ברור: אם הוא עושה הסכמי בלעדיות וחוסם בזה את השוק אז מטפלים בהסכמים. פה זה בין כמה גורמים ואז ההוראות שאתה נותן הן בעיקר לפי הבנתי, צריכות להיות מכוונות לסילוק כל חסמי המעבר וחסמי התחרות ביניהם.
יש לי קבוצה של גורמים שמתחרים מעט מאוד ביניהם ומאחר שהם מתחרים מעט מאוד ביניהם אני צריך לראות מה הגדרות שמפריעות לצרכנים לשחק ואת זה לסלק.
הבנקים מונעים פיזית את המעבר או שמדובר בסתם אדישות של הציבור?
זה לא רק האדישות. כמו הבדיחה הישנה: לא בטוח שהיהודים הרגו את ישו אבל בטוח שהם הוציאו לו את הנשמה. אותו דבר הבנקים: הם לא מונעים את המעבר אבל הם מוציאים לך את הנשמה בדרך. תתייצב כאן, תחתום פה ולמי יש כוח להתעסק עם זה? החסם היותר משמעותי מעבר לחסם הבירוקרטי זה החסם של ייאוש הלקוחות. הם אומרים "למה אני צריך לעבור לבנק אחר? מה בבנק האחר יהיה שונה?
דן פרופר תוקף אותך בזמן האחרון ואומר שאין לך בכלל סמכות להתערב ביחסים בין הספקים לרשתות השיווק.
זה בסדר גמור. מה היית אומר אם הוא היה מלטף אותי? שאני לא עושה את תפקידי. השאלה היא אם יש לו נימוקים ענייניים. לתקיפה הזו. בימים אלה אני חותם את הדו"ח הסופי שלנו בעניין הזה (חקירת היחסים בין רשתות השיווק ויצרנים, ע.ש.). אני לא יכול להתייחס פרטנית למסקנות הדו"ח הסופי כי ראינו מה קורה עם כל ההדלפות מוועדת בכר - זה לא מכובד. הרוב הגדול של המסקנות נשארו כפי שהיו.
הם היו מבוססות בזמנו ואני חייב להגיד שלא הוצגו בפנינו איזה שהם טיעונים בעלי משקל למה לשנות את המסקנות. גזי קפלן, (משנה למנכ"ל אסם, ע.ש.), בעצמו אמר שהוא לא חולק על כך שנעשו דברים שלא היו צריכים להיעשות. אני שמח שהשוק מצד הרשתות נהיה מאוד תחרותי...גם חסימות המיזוגים לרשתות הגדולות שניסו למנוע את חדירת הרשתות העצמאיות, וגם החקירה עצמה שביטלה חלק מההגבלות.
נוסף לכך הרצון של עם ישראל לבוא ולמצוא את המקום היותר זול, בשונה מהבנקים. כאן, כשלוקחים לך מחיר גבוה על קילו עגבניות אתה תתרגז ותלך למקום אחר. בבנק הרבה יותר מסובך לראות את זה.
אלא אם אתה לקוח גדול.
אז לא עושים לך את זה. בנושא הרשתות, עם כל הטרוניות שיש לכולם, כולם מדברים מהפוזיציה. דן פרופר לא נטול פוזיציה לשמחתי אין לי פוזיציה בשוק הזה אבל אני יכול להגיד שבסך הכל מה שעשינו זה תהליך שקוף ונראה לעין של הגברת התחרותיות ברשתות השיווק...אם מישהו מהפוזיציה מתלונן שיתלונן.
היו עליך לחצים פוליטיים?
זה אחד המיתוסים: אף פעם לא הופעל עלינו איזשהו לחץ פוליטי, לא רק על הממונה על ההגבלים העסקיים הנוכחי, לדעתי גם על קודמי.
אתה לא פועל בואקום.
כשמישהו פונה אלי, אומר לו שאם זאת המסקנה של המחלקה המקצועית שלי. הבעיה היא כשאין שדרה מקצועית. אז זה הופך לעניין של מה נראה לך: אם אותו אדם נראה לך משכנע או לא. לפעמים אנשים שנראים לך אותנטיים באותו רגע, אומרים לך שהם הולכים לקרוס. אם לא תאשר לנו את המיזוג הזה בתוך חודשיים אנחנו מחוץ לשוק...כל פעם שהתנגדנו למיזוגים למרות שאמרו לנו דברים כאלה זה לא קרה. אתה לא רוצה לישון בבית בתחושה שמפעלים התמוטטו בגללך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אני מתכוון לאשר את מיזוג חברות הכבלים"
|
|
|
 |
|
|
|
הרבה סדרנים שעובדים מטעם היצרנים ברשתות השיווק הולכים הביתה בגלל ההוראות שלך.
יכול להיות שיפטרו סדרנים. השאלה רק מה המחיר של זה. אם יש בארה"ב פסקי דין שמדברים איך יצרנים דומיננטיים משתמשים בסדרנות כדי לעוות ולשבש את התחרות, על המדף, אז יהיה לא נבון להעלים עין מהסכנה הזו.
איך אתה רואה את שוק החשמל בארץ?
משקי אנרגיה מוגדרים על ידי יתרונות לגודל. ריבוי מערכות ייצור עיוות יותר גדול מאשר המצב שבו יש מערכת אחת להולכת חשמל שאפשר לפקח עליה. בתחום החשמל אנחנו מגיעים לאותה נקודה שבה אנחנו לא נאבקים על זה שיהיו לנו שתי רשויות חשמל או עשרים בתי זיקוק.
המעבר ממונופול מוחלט למצב של שני ספקים הוא מעבר שהוא חיוני אם אתה מגיע למסקנה שאין לך מונופול טבעי. לגבי בתי הזיקוק: כאשר יש שני מפעלים מרוחקים אחד מהשני, כל אחד מייצר את תוצרתו, יכול לעמוד על הרגליים שלו, וברור שלא מדובר במונופול טבעי.
הפיצול באמת עבד בשוק השיחות הבין לאומיות אבל מה קורה עכשיו עם הקישוריות?
העובדה שהקישורית הגיעה ל-54 אגורות נראתה לנו כהסדר כובל. הסדר הקישוריות הוא הסדר כובל, שמחוייב המציאות כי זה הסדר בין מתחרים שבלעדיו אין לך מוצר. זה לא הסדר כובל שהוא רע מעצם קיומו, צריך רק להשגיח שגובה המחיר שלו יהיה גובה סביר. הגובה הנכון הוא אפס...אני חשבתי שצריך להגיע לאפס לאורך תקופה ארוכה שתאפשר להם הערכות,כי אי אפשר לטלטל אותם בבת אחת.
מה קורה עם המיזוג של חברות הכבלים?
המיזוג של חברות הכבלים הופך יותר ויותר לעובדה מוגמרת. אני מתכוון לאפשר את המיזוג של חברות הכבלים גם בפעם הנוספת שהוא צריך להגיע אליי. בנובמבר או בדצמבר אמורה להיות התחנה הבאה של האישור ואני מתכוון לאשר אותה שוב, כי עד היום הרי קיבלו אישורי מיזוג אבל לא מימשו אותם בגלל מגבלות שהיו עליהם מבנק ישראל של קבוצת לווים ואנשים קשורים וכל מיני דברים שהם נשמעים כמו שמות קוד למבצעים חשאיים אבל הם כנראה הוראות של בנק ישראל.
הנכונות של ההחלטה שלי בזמנו לאשר את המיזוג הוצדקה גם על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, שדחה את הערעור של חברת יס על ההחלטה. אבל גם במישור הכלכלי, שהוא יותר חשוב לי או לפחות חשוב באותה מידה בעיני, אתה רואה שההחלטה הייתה נכונה. רואים את זה גם מבחינת העובדה שלמרות כל נבואות הזעם של אנשים שאמרו לי שאני יוצר בועות, פוגע באזרח, עדיין התחרות בתחום הזה נשארה חריפה ביותר. הביקורת שהושמעה על כך שזה יגרום לקריסתה של חברת הלווין יס גם כן הופרכה. החשוב בעיני זה שחברות הכלבים נכנסות לתחרות הטלפונים.
מה אתה חושב על הזרמת הכספים של בזק ליס? בור בלי תחתית?
אנחנו בוחנים את זה. אם בזק רוצה יחד עם בעלי מניות אחרים לטמון את ראשה בחול ולהזרים עוד ועוד כסף זה עניינה. זו חירות יסוד של בן אדם להזרים כסף לעסק שלו. עדיין הממשלה היא בעל המניות הגדול ביותר בבזק ומה שנראה לנו חריג זה שאף אחד מבעלי המניות האחרים בלוויין לא מזרים כסף.
הלוגיקה הפשוטה שנובעת מזה היא שכנראה לבזק יש עניין מיוחד להזרים כסף לחברת הלוויין. אין עניין כזה לבעלי המניות האחרים. חברות הכלבים שהם בעצם ה-target של הזרמת הכספים, בעצם עומדות להיכנס לתחרות הטלפוניה. לכן צריך לבחון טוב אם זה לא דבר אנטי תחרותי שצריך להילחם בו ולמנוע אותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
'סוכני הביטוח לא ערוכים לתת אשראי'
|
|
|
|
|
|
|
מה אתה חושב על המעבר של מרכז הכובד לביטוח? אנחנו רואים למשל שהפניקס נכנסו לאשראי חוץ בנקאי. האם הגופים החוץ בנקאיים מפוקחים מספיק?
אין ספק שצריך להגביר את הפיקוח. המפקח על הביטוח בעצמו יושב בימים אלה ושוקד על תוכניות להרחבת הפיקוח על חברות הביטוח. בשוק שבו חברות הביטוח תמלאנה תפקיד יותר משמעותי אז בוודאי יהיה צורך לפקח עליהן בצורה יותר משמעותית מהצורה שבה הן מפוקחות כיום.
בטווח הארוך יהיה מקום לאחד את הפיקוח על כל שוק ההון ברשות אחת מקצועית שתכלול פיקוח על בנקים, חברות ביטוח ומכשירים פיננסים אחרים. אז יהיה מוסד אחד שייצר את הנורמות האלה אבל זה בטווח היותר רחוק אחרי שהפיקוח על הביטוח יתחזק.
הקושי העיקרי בהפיכתן של חברות הביטוח לגורמים של נותני אשראי הוא לדעתי לא בפיקוח. הוא במקום אחר: מערכי ההפצה שלהם. מערכי ההפצה של חברות הביטוח עד היום נשענו בעיקר על סוכני ביטוח. האחרונים הם לא גורמים שבצורה הנוכחית שהם עובדים יכולים להיות גורמים שמספקים אשראי. מספק אשראי צריך קודם כל מקום שאפשר לבוא אליו, הוא צריך פלטפורמה, יחסי אמון אישיים ואנשים מקצועיים והכשרה מקצועית. לזה הוא צריך פלטפורמת הפצה.
מתודולגיית השיווק של סוכן הביטוח, היא כזו שהוא לוקח את המזוודה ללקוחותיו או שיש לו משרד קטן ושם הוא מקבל את הלקוחות. פלטפורמת הפצה בנקאית היא פלטפורמה שונה לגמרי. אתה מדבר על עשרות ומאות סניפים, פריסה ארצית, שולחנות שלקוח יכול לקבל בהם יחס, מערך טפסים וידע מקצועי של איך לייעץ ללקוח בתחומי אשראי. לא כל סוכן ביטוח, או לפחות חלק גדול מהם לא מכיר ויודע את כל מערך הביטוח שקיים. בוודאי שלספק אשראי ותכניות חסכון, מטבע זר זה עולם שלם שלוקח הרבה זמן ללמוד אותו.
מה אתה חושב על זה שבנקים ימכרו ביטוח?
בוועדת בכר הנטייה היא להמליץ לפתוח את השער בפני בנקים למכור ביטוח. אני חושב שבסופו של דבר זה גם יקרה. אני חושב שאנחנו צריכים לראות את זה רק בתנאי שמותנה בכך, שהשוק הבנקאי יהפוך להיות יותר תחרותי כי אם השוק הבנקאי לא יהפוך ליותר תחרותי אני לא הייתי רואה סיבה להפקיר את ענף הביטוח בידיים של שחקנים שפועלים בשוק ללא תחרות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
