 |
/images/archive/gallery/199/228.jpg מכון התקנים
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
| הקלקולים במכון התקנים הישראלי |
|
| שחיתות במכון התקנים: אישורים מזוייפים, טובות הנאה, מחדלים של ההנהלה, כך התקבלו אישורי תקן במכון התקנים של ישראל. יו"ר המכון עמוס ברקוביץ': "זו סכנת נפשות" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רונית מורגנשטרן
12/11/2004 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
את השערוריה שחשפנו השבוע ב"עסקים" מעדיפים במכון התקנים להגדיר כ"עבירת משמעת חמורה". אפשר היה להסכים עם הגדרה זו, אילולא מדובר באחד הגופים הציבוריים הרגישים ביותר, שאחראי על בטיחות ואיכות המוצרים שאנו משתמשים בהם, הגשרים שאנחנו עוברים עליהם והבניינים שאנחנו חיים בהם.
לפי המידע שהגיע למעריב, "עבירת המשמעת החמורה" היתה של עובדת בכירה במכון - סופיה נוטוב, מנהלת קשרי איכות לקוחות ובכירה באגף איכות והסמכה - שחקירה פנימית במכון העלתה שסיפקה, תמורת תשלום, שירותי הדרכה והרצאות לגופים שאותם בדק האגף שעבדה בו. פעילות זו, לטענת המכון, אסורה על עובדיו. את ההרצאות הללו ארגן עבור נוטוב יועץ חיצוני, ברנרד משה רוזנבלט, ובתמורה המליצה עליו נוטוב כיועץ חיצוני לחברות המבקשות קבלת אישורי תקינה מהמכון.
עבירת משמעת? חשוב להדגיש שלא מדובר באגף זניח במכון התקנים. האגף - שאותו מגדירה מנכ"ל המכון, זיוה פתיר, כ"לבלבו של מכון התקנים" - מאשר את תקני האיכות ISO, ומעניק אישורי "קבלן מוכר" לתחומים שונים (בניין, תשתיות, כבישים, גשרים וכד'), הנחוצים לקבלנים שמבקשים להשתתף במכרזים של מוסדות וחברות ממשלתיים.
עובדים שפנו למעריב התפלאו שנוטוב התפטרה, ולא פוטרה ללא פיצויים. במכון הסבירו בתגובה כי "מכון התקנים בדק מידע שהגיע לידיו, ומצא שמדובר בעבירת משמעת חמורה של העובדת. החשד התגלה באמצעות מנגנוני
הבקרה הפנימיים של המכון. העובדת אולצה להתפטר ולא קיבלה פיצויים מעבר למה שצברה. מדובר בפרשה שהתקיימה במהלך 2003-2001. החקירה עדיין לא הסתיימה".
פתיר, שניאותה לשוחח עם מעריב רק לאחר מספר פניות, ולאחר שח"כ אופיר פינס הודיע כי ידרוש שהוועדה לביקורת המדינה תדון בנושא, אמרה שהיא לא מבינה את ה"רשעות של העובדים הכועסים" ואת כותרות העיתון שבישרו על "שערוריה במכון התקנים". פתיר מודה כי למכון נודע על שיתוף פעולה של נוטוב עם היועץ החיצוני שעבד עם המכון. "בחקירה הפנימית שביצענו לפני מספר חודשים, התגלה שהיועץ החיצוני הפרטי, שאותו אנחנו תובעים בתביעה כספית בנפרד, ארגן לעובדת שלנו הרצאות או הדרכות בכל מיני ארגונים וחברות שהוא מכיר, ובתמורה היא המליצה עליו בפני לקוחות של המכון".
היועץ רוזנבלט, כך טוען המכון בתביעה שהוגשה ללשכה להוצאה לפועל בתל-אביב, חייב לו כ-100 אלף שקל, כספים שקיבל עבור המכון מלקוחות שהופנה אליהם מאותו האגף, אגף איכות והסמכה. התביעה, אגב, אוחדה בהוצאה לפועל עם תביעות נוספות של לקוחות ושל גרושתו, לסכום של 664 אלף שקל. התביעה הסתיימה כאשר טענותיו של רוזנבלט לקשיים כלכליים התקבלו, וההוצאה לפועל הורתה לו לשלם 150 שקל לחודש בלבד לכל הגורמים הנ"ל. במכון התקנים אומרים, כמובן, שזהו "לעג לרש", כי מדובר בשקלים בודדים לחודש שמקבל המכון, ולכן הם מתכוונים לתבוע אותו שוב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
היו"ר לא ידע
|
|
|
 |
|
|
|
יומיים לאחר חשיפת הפרשה במעריב, התפטר גם מנהל אגף איכות והסמכה, אהוד גיתאי, שהוא גם חברה לחיים של סופיה נוטוב, ושלכל אורך החקירה טען שלא ידע דבר על הפרשה. גיתאי התפטר לאחר שהובהר לו שאם לא יתפטר הוא יפוטר, ולו רק בשל אחריותו לכל מה שקורה באגף שניהל וכממונה ישיר על סופיה נוטוב. כך, על כל פנים, מסר לנו עמוס ברקוביץ', יו"ר דירקטוריון המכון, שעד לחשיפת מעריב הוא ושאר חברי הדירקטוריון לא עודכנו לגבי החקירה, "אלא משמועות בלבד", כפי שאמר לנו אחד מחברי הדירקטוריון. ברקוביץ' ביקש מפתיר כינוס דחוף של ועדת האקזקוטיבה, ואף הבטיח: "אנו לא מתכוונים 'להחליק' דברים, ולא נשאיר דברים לא ברורים. בישיבה נחליט על דרכי הפעולה".
ברקוביץ' אף רמז כי ראוי להוציא את החקירה מידי המכון, ולהעבירה למשטרה. אבל פתיר לא חשבה כך. בראיון עמנו לפני שבוע קבעה כי לאחר התפטרות גיתאי - שהיתה מלווה "בדמעות ובתחושה קשה", שכן גיתאי ונוטוב נחשבו, לדבריה, עובדים ותיקים וטובים - הפרשה סגורה. אבל מה לגבי פנייה למשטרה, שכן היא עצמה טוענת שרוזנבלט הונה את המכון? "זאת עבירה חמורה, אבל עבירת משמעת. אני פועלת בחומרה והופכת כל אבן, ואז העובדים כועסים ומדליפים לעיתונות. לא הסתרתי דבר, הבאתי חברת חקירות פרטית, ולאחר שהפרשה הסתיימה, אני בודקת את כל המערכת. אני יודעת מי הוציאו את זה החוצה, יש להם אינטרסים נגד המכון. למה לא כותבים כותרות כאלה על היבואן שאגף החקירות של המכס והמע"מ מצא כי זייף תעודות? כל פעם נטפלים למכון התקנים".
אך למרות הדברים הללו, לאחר חשיפת הפרשה במעריב החליטה פתיר בתחילת השבוע להעביר בכל זאת את חומר החקירה למשטרה, "לא משום שנתגלו ראיות פליליות, אלא כדי להוכיח את נקיון כפיו של המכון". ברקוביץ' דווקא אמר כי התערבות המשטרה נחוצה, משום שבחקירה הפנימית נבדקו טענות לגבי כספים שהועברו לחשבונות בנק שונים בארץ ובחו"ל, וכי רק למשטרה יש האמצעים לבדוק את הטענות.
למרות שפתיר אסרה על העובדים לדבר עם עיתונאים, המשיכו חלקם לשתף פעולה עם מעריב, וגילו שפרשה "טרייה" של "עבירת משמעת חמורה" נוספת התגלתה באגף אחר במכון לפני 3 שבועות, ובעקבותיה פוטר בוביום בודק בכיר ששחרר סחורות מיובאות לשוק ללא מבדקים מתאימים. פתיר אישרה את הידיעה. לדברי עובד המכון שמסר את המידע, "כל הזמן יש פרשיות כאלה שנסגרות בתוך המכון ולא יוצאות החוצה. אם אותו עובד פוטר בו-ביום, למה לא בדקו אם קיבל שוחד מהיבואנים שקיבלו את האישורים ללא בדיקות?".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קשרים מפוקפקים
|
|
|
|
|
|
|
אבל נחזור לפרשה העיקרית שמסעירה היום את מכון התקנים. תחקיר מעריב מעלה חשש, שגם שותף לו מכון התקנים, ולפיו רוזנבלט העניק תעודות הסמכה ואישורי ISO מזויפים לעשרות גופים, תוך שהוא משתמש בטפסים - מקוריים ומזויפים - של המכון. במכון מודעים לכך, וברקוביץ' אומר כי "קיים חשש שעשרות גופים וקבלנים מסתובבים עם תעודות מזויפות של אותו יועץ חיצוני, וכלל אינם מוסמכים לביצוע עבודתם. זו סכנת נפשות, אך זה לא בהכרח קשור למכון התקנים".
אבל בניגוד לטענות המכון, שלפיהן מדובר בפרשיות ישנות מ-2001 ו-2002, נודע לנו שחברת בנייה שניגשה למכרז של משרד הביטחון בתחילת 2004, לאחר שקיבלה בפברואר 2004 תעודות של מכון התקנים מרוזנבלט, גילתה כי האישורים מזויפים והתלוננה על כך במכון. לדברי עו"ד איתן לפידות, המייצג את סופיה נוטוב ואהוד גיתאי, בעקבות המקרה הודיעה נוטוב למשרד הביטחון, ללקוח ולמנהל האגף גיתאי, וגם לסניף חיפה (שמפנה את לקוחות המכון ליועצים חיצוניים, ולטענת לקוחות רבים הפנה ברוב המקרים רק לרוזנבלט) שמדובר בנוכל, ושהמכון לא עובד עמו יותר. "אז התפוצץ הכל. סופי הודיעה שהיא לא רוצה לשמוע יותר מרוזנבלט וביקשה שלא יעבירו לה שיחות ממנו", אמר גורם במכון.
גורמים המקורבים לחקירה מסרו שרוזנבלט כעס על ניתוק הקשר, ובתגובה שלח לה מכתב, ובו פירט רשימה של צ'קים עם סכומים ומספרי צ'קים אישיים של רוזנבלט שלטענתו יועדו לה, דרישה לתשלומים המגיעים לו ממנה, וכן אזהרה כי יש לו צילומים של הצ'קים משני צדיהם. לדברי עו"ד לפידות, נוטוב טוענת שלא קיבלה מכתב כזה, ונוכח העובדה שאישורים של מכון התקנים זוייפו על-ידי רוזנבלט, אין לדעת אם המכתב הנטען אינו עוד זיוף. לדברי עו"ד לפידות, "היועץ הזמין את מרשתי ליתן הרצאות בפני לקוחותיו, ומשום כך הוא זה ששילם מכספו את שכר עבודתה, ובגין עבודת הרצאות הדרכה שבוצעו בפועל במרכזי הדרכה. ההרצאות ניתנו בשלב ראשוני ומקדמי בעת שהלקוחות עדיין לא פעלו במסגרת המכון אלא התעניינו וביקשו ללמוד את נושא האישורים וההסמכות".
בתגובה , אמר לנו רוזנבלט: "לפני מספר חודשים הפניתי מכתב לסופי נוטוב, שאיתה עבדתי זמן רב. כשראיתי שאינה עונה, הפניתי את המכתב לזיוה (פתיר - ר.מ). שבועיים לאחר מכן נפגשתי עם הנהלת המכון. אני פוצצתי את הפרשה. אם לא הייתי פותח את הדברים, אף אחד לא היה יודע על זה. אבל החלטתי לנהל מלחמה נגד סופי, והעברתי למכון הכל. אני לא יכול לפרט, כי נתתי את המילה שלי לזיוה שלא אדבר על זה עם אף אחד. האמת היא שזיוה ואני לא חשבנו שזה ייצא לעיתונות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגרושה מדברת
|
|
|
|
|
|
|
במקביל למכתבו של רוזנבלט שנשלח למכון, קיבלה פתיר גם אימייל, שמצליב את המידע שבמכתב וכולל פרטים נוספים על "מעלליו" של רוזנבלט. את האימייל שלחה גרושתו של רוזנבלט, שביקשה להישאר בעילום שם. אגב, לקוחות רבים של רוזנבלט טענו בפנינו - כמו גם במכתבים למכון התקנים, וחלקם אף פנו למשטרה (חברת טרקוטה מאופקים, למשל) - שרוזנבלט הוציא מהם מאות אלפי שקלים במרמה. בתגובה, אומר רוזנבלט: "אני יודע שהתלוננו. מי שרוצה - שיתבע אותי". גרושתו של רוזנבלט טוענת שהיא מסרה חומר למכון: "מסרתי למכון התקנים חומר רב על רוזנבלט במסגרת העבודה שלו עם המכון והקשר שלו עם סופי".
ביולי השנה החלה החקירה הפנימית במכון התקנים. בימים האחרונים מנסה המכון להציג את עצמו כמי שחוקר את הפרשה לעומק. אחת המסקנות שהוסקו בישיבת ועדת האקזקוטיבה היתה "לרענן את כללי האתיקה של העבודה במכון התקנים", אומר היו"ר. ואולם, בידי מעריב קיימות הוכחות לכך שמעשיו של רוזנבלט היו ידועים למכון כבר לפני לפחות 3 שנים - ובכל זאת הוא המשיך לעבוד עמו לפחות עד תחילת 2004. מאיר כהן, מנכ"ל חברת פלסטיקה משוריינת מוצרי פיברגלס, נתקל ברוזנבלט במאי 2001. רוזנבלט , שעבד קודם עם חברה פרטית בשם אס.ג'י.אס והסמיך את פלסטיקה משוריינת בחברה זו, העביר את פלסטיקה למכון התקנים הישראלי, כפי שעשה עם כל לקוחותיו.
לרוזנבלט היה ידוע שתעודת ההסמכה שניתנה לפלסטיקה כבר לא בתוקף. לפי הסכם ההתקשרות - "הכנה למבדק מעקב תקופתי תקן בינלאומי ISO-9002" - מ-10 במאי 2001 בין רוזנבלט לכהן, מבטיח רוזנבלט בסעיף 3.1 קבלת תעודת הסמכה עד 5 ביוני, כלומר תוך 25 יום. לדברי יהודה אשכנזי, מנהל שיווק ופיתוח עסקי של חברת IQC המכון לבקרה ואיכות, העוסק גם הוא בהתעדה (הסמכה) לתקני ISO, לא ניתן להכין ארגון, להדריך ולהטמיע את דרישות תקני האיכות ב-4 שבועות. לדבריו, בארגון קטן עד בינוני, עם עד 50 עובדים, נדרשת עבודת ייעוץ, הדרכה והטמעה במשך 5-2 חודשים לפחות. ארגון בינוני-גדול, שמעסיק מעל 100 עובדים ובו מספר מחלקות ותהליכי עבודה שונים, זקוק ל-10-6 חודשי עבודה והכנה.
בעבודת הייעוץ נפגשים פעם-פעמיים בשבוע עם הלקוח, ולא על בסיס יומי. אבל בהסכם יש עוד הבטחה של רוזנבלט: "היועץ מתחייב על עמידה במבדק ראשון בהצלחה (מבדק של מכון התקנים שלפיו ניתנת ההסמכה - ר.מ), בכפוף לשיתוף הפעולה של המנכ"ל". זו הבטחה תמוהה לדעת רבים בתחום. אלא שהדברים התגלגלו אחרת. מאיר כהן: "רוזנבלט הבטיח בהסכם גם דיסקט עם כל הנהלים של התקן, בנוסף לתעודה שקיבלתי. הדיסקט, שעבורו שילמתי, לא הגיע, ואני אדם שעומד על מה שמגיע לו. פניתי למכון התקנים. אז כבר הגיע אלי מידע והתלוננתי על רוזנבלט. דיברתי עם פקידה באגף ההסמכה, שהעבירה אותי לעוד מישהו. משם הועברתי לגזברות. ניסיתי להגיע לזיוה פתיר, אך לא הצלחתי. ואז, בעורמה, אמרתי למזכירה של פתיר שאני ידיד אישי שלה, והגעתי אליה. אמרתי לה:'אתם מעסיקים יועץ חיצוני שהוא נוכל'. כל מה שעניין אותה, זה למה התחזיתי למי שהתחזיתי כדי להגיע אליה, והיא אמרה שהיא לא מטפלת בתלונות כמו שלי, ושהיא לא יכולה להיות אחראית על כל תקן שיוצא מהמכון. אני יודע שפתיר פנתה למנהל האגף, אהוד גיתאי, שפנה לרוזנבלט. הדיסקט הגיע, אבל זרקתי אותו לפח. הרבה סיפורים מסתובבים על רוזנבלט, ומכון התקנים מחפה עליו. עשרות לקוחות של המכון התלוננו עליו. למה המשיכו לעבוד איתו? לדעתי, זיוה פתיר צריכה לקחת אחריות ולהתפטר", טוען כהן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תו תקן בחצי שעה
|
|
|
|
|
|
|
התלונות הגיעו למכון, אבל רוזנבלט המשיך לעבוד כרגיל. למכון נודע שהוא מוציא תעודות ואישורים מזויפים, כשהוא משתמש במסמכים מקוריים של המכון שזייף בכישרון רב. ב-3 ביוני 2002 הגיע לידי סופי נוטוב מכתב ששלח שי ברק, בעל חברת אבטחה ואחזקת מבנים: "ביום חמישי האחרון, 30 במאי 2002, הבאתי לידיעתך באמצעות עובדת אגף איכות והסמכה, כי נשלחו אלי שני מכתבים המסמיכים את חברתי ל-ISO 2000 ו-ISO 9001, ושהתעודות המקוריות יגיעו בדואר. לאחר בירור טלפוני עם ליהי, עובדת המכון, נודע לי שהמכתבים לא יצאו מהמכון, וחמור מכך - לא את חתמת עליהם ולא הובא לידיעתך הדבר.
"לאחר כחצי שעה קיבלתי הסבר טלפוני לעניין, ונטען כי עובדת המכון היושבת בחיפה, שלא קשורה לאגף איכות והסמכה, היא ששלחה את המכתב ליועץ חיצוני של הארגון, יועץ שסייע בידינו לעבוד לפי הנחיות מכון התקנים כפי שמופיע ב-ISO 9001. מדובר ביועץ חיצוני בתשלום, ששלח ממשרדו את המכתב ששלחה לו עובדת במכון התקנים בחיפה - שדרך אגב, היא זו שהמליצה לי עליו מלכתחילה.
"ובכן, הריני מביא לידיעתך שאני שוחחתי עם היועץ, מר משה רוזנפלד (הכוונה למשה רוזנבלט, השיבוש במקור - ר.מ) וכי הלה הודה במעמד זה בהדפסת המכתב במשרדו על גבי נייר של מכון התקנים ( ! ). הדבר מעלה תהיות רבות לגבי חוקיות המקרה, ואיני מבין כיצד מכון התקנים - שאמור לפקח שחברות בעלות תקן לא יעבדו בצורה כזו - מרשה שגורמים לא מוסמכים ואף לא שייכים לארגון יחתמו בשמו, ללא ידיעתו, על דבר כל-כך חשוב ורגיש.
"הסיפור מעלה אצלי תהיות רבות לגבי חוקיות תעודת ההסמכה שנשלחה אלי בפקס ביום חמישי, וספק רב לגבי תעודה לעסק השני, אם תהיה כזו. אי לכך ולאור כל האמור לעיל, אבקש את התייחסותכם הרצינית לעניין. בכבוד רב, שי ברק, מנכ"ל".
השבוע סיפר ברק למעריב: "לרוזנבלט הגעתי לאחר שפניתי לאגף ההסמכה של מכון התקנים, והוא היועץ היחיד שהמליצו עליו. חתמתי עם רוזנבלט על הסכם עבודה ב-28 באפריל 2002. הוא הבטיח תקן והסמכה עד 4 במאי 2002 - תוך שבוע בלבד - תמורת 14,750 שקל, כולל עלות מכון התקנים. אני מבולגן, ואם אני הייתי צריך לבדוק את עצמי, לא הייתי נותן לעצמי תקן ISO, והוא הבטיח שתוך שבוע יהיה לי תקן ולא הסתיר את העובדה שיש לו קשרים טובים במכון, אז מה אכפת לי? ב-30 במאי ראיתי שהתעודה לא מגיעה והתקשרתי לרוזנבלט. תוך זמן קצר, בשעה 15:09 ב-30 במאי קיבלתי אישור של מכון התקנים חתום על-ידי סופיה נוטוב. באישור הובטח שתעודה מקורית תישלח עד 31 באוקטובר 2002.
"התקשרתי מיד לרוזנבלט, ואמרתי לו שהוא הבטיח תעודה מקורית עוד במאי 2002. ב-15:18 קיבלתי אישור אחר חתום על-ידי נוטוב, ובו הובטח כי 'תעודה מקורית תישלח עד 31 במאי 2002'. זה נראה לי חשוד, מה עוד שהאישורים הגיעו מהפקס של רוזנבלט עצמו. ב-15:30 התקשרתי לאגף ההסמכה במכון התקנים, והודעתי להם שאני חושש שהמסמכים שהגיעו לידי מזויפים. בשעה 15:56, פחות מחצי שעה לאחר שהתלוננתי, הגיעו אלי בפקס אישורים מקוריים בחתימתה של נוטוב עם בקשה לתשלום, למרות ששילמתי לרוזנבלט בצ'ק שמיהרתי לבטל. עד היום הם דורשים ממני לשלם את החוב".
עו"ד לפידות, בא כוחה של נוטוב, אמר בתגובה כי "מרשתי לא הוציאה מעולם אישור מקורי תוך חצי שעה מקבלת הודעה על קיום מסמך מזוייף. אין אמת בטענה שלקוח בשם ברק שי קיבל ממרשתי אישור מקורי, שהרי היא לא טיפלה בתהליך של האישורים ללקוחות". "היום אני עוסק בתחום אחר", אומר ברק, "מכון התקנים לא מעניין אותי, אני לא מאמין בתו תקן של מכון התקנים. אני מעריך ש-70%-60% מהחברות שעושים להם תקן ISO לא מבינות ולא מיישמות אותו. אני לא יישמתי כלום, והבוחן של מכון התקנים רק ביקש ממני לציין בדוח שאני מתחייב לעשות זאת בעתיד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ריחמנו עליו"
|
|
|
|
|
|
|
יש לציין שאגף ההסמכה עשה בירור עם רוזנבלט בנושא החברה של שי ברק. רוזנבלט הודה במכתב לסופי נוטוב שזייף את האישור, כי "באותו יום לא היה למי לפנות במכון, בגלל יום עיון של הבנות". רוזנבלט טוען כי התלונה של שי ברק היתה כיסוי ל"רצונו לא לשלם", בעקבות העובדה שהצ' ק שלו חזר ללא כיסוי. חברת גולד טולס היתה צריכה תו תקן של מכון התקנים כדי לייצא לחו"ל. רוזנבלט הבטיח את התו, והחברה קיבלה תעודות. אמיר זגמן, מנכ"ל החברה: "החברה בחו"ל הודיעה לנו שתו התקן מזויף. הוא היה בן בית במכון התקנים, כולם חברים שלו ואנחנו בטחנו בו, מה גם שהיה מומלץ מכון התקנים. האמת היא שלא התלוננו במכון התקנים. שילמנו לו על העבודה, ואחר כך עוד שילמנו עשרות-אלפי שקלים בגלל שהציג עצמו כמי שבתו גוססת, ושהוא אב שכול, וריחמנו עליו".
אברהם ווהבה, מנכ"ל חברת טרקוטה אופקים, המתמחה בתעשיות חרס לענף הבנייה, בדק עם רוזנבלט כנציג מכון התקנים אפשרות לקבלת תקן בדצמבר 2003 ובינואר 2004 - כלומר, לאחר שהמכון כבר קיבל התרעות על אמינותו של רוזנבלט. ווהבה: "אנחנו מייצרים עשרות דגמים, ומבחינתי להוציא תו תקן על כל מוצר זה הוצאות ענקיות. רוזנבלט אמר לי שאני צריך 'תו ירוק', שיכסה את התקינה של כל המוצרים שלי. שאלתי אותו איך משיגים את זה, ובנוכחותי הוא התקשר למכון התקנים ונתן לי לדבר עם אהוד גיתאי, מנהל אגף ההסמכה, שאמר לי שאין בעיה לסדר לי תו ירוק, ושזה פתרון טוב בשבילי. שילמתי כ-30 אלף שקל ליועץ, ומהר מאוד התברר לי שמדובר בתו של איכות הסביבה, ולא בתו תקן בכלל. הוא עבד עלי, ועוד בשיתוף מכון התקנים".
בספטמבר השנה, כשהחקירה במכון כבר היתה בעיצומה, הפיץ ווהבה מכתב לעשרות חברות וגם לאהוד גיתאי, ובו הזהיר מפני "משה ברנרד רוזנבלט". גיתאי השיב: "תודה על שמצאת לנכון להביא לתשומת לבנו את מורת רוחך מפעילותו של יועץ בארגונך. רשמנו לפנינו את מכתבך לכל דבר ועניין שיקרה בנושא זה". בתגובה לא מתייחס גיתאי לעובדה שאותו יועץ מומלץ על-ידי מכון התקנים.
מה שהתחיל כ"עבירת משמעת חמורה" שביצעה העובדת הבכירה במכון התקנים, התגלה בדיעבד כבור עמוק של מעשי נוכלות וזיופים שביצע יועץ תקינה-שהוא מומלץ מכון התקנים - לאורך שנים. המשטרה תחקור את חלקם של העובדים הבכירים שהתפטרו בפרשה. גם במשרד התמ"ת עלו הדים לפרשה. רענן דינור, מנכ"ל המשרד, ביקש להתייחס לפרשה ואמר למעריב: "הנהלת משרד התמ"ת מעודדת מנהלים בתמ"ת ובחברות הקשורות (כמו מכון התקנים) לטפל בתחום טוהר המידות, גם אם הטיפול מסב לא פעם עוגמת נפש לארגון ולעומדים בראשו. הנהלת המשרד סבורה שלתקשורת תפקיד חשוב בתחום חיזוק הנורמות, ועליה לעודד ארגונים ומנהלים שלקחו על עצמם טיפול בנושא חשוב זה".
בימים אלה מגבש משרד התמ"ת את תוכנית "בודקי הבודקים", שתהפוך את מכון התקנים לגוף-על שיפקח על כל מעבדות התקינה והאיכות בארץ. ספק אם פרשיות חמורות כאלה תורמות במשהו למימוש התוכנית. הן כנראה תורמות להאצת תהליך ההפרטה של המכון, שהיום הוא מונופול בנושאים רבים של תווי תקן ותווי איכות, וצובר הפסדים המוערכים כיום ב-80 מיליון שקל. בהפרטה מעוניינים גורמים שונים, כולל האוצר, וכמובן גם המעבדות הפרטיות והיבואנים, שרוצים לראות יותר גורמים שיתחרו על שירותי תקינה לחברותיהם. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
